אבן האזל על משנה תורה, הלכות אישות· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ג · הלכה ו
הדברים שיאמר האיש כשיקדש צריך שיהיה משמע שהוא קונה האשה ולא שיהא משמע שהקנה עצמו לה כיצד הרי שאמר לה או שכתב בשטר שנתנו לה הריני בעליך הריני ארוסיך הריני אישך וכל כיוצא בזה אין כאן קדושין כלל אמר לה או כתב לה הרי את אשתי הרי את ארוסתי או הרי את קנויה לי הרי את שלי הרי את לקוחתי הרי את חרופתי הרי את ברשותי הרי את זקוקה לי וכל כיוצא בזה בהן הרי זו מקודשת.
הרי את חרופתי, המ"מ כתב כל הלשונות שהזכיר רבינו מפורשים שם בגמ' ומוסכמין חוץ מלשון חרופתי שיש מפרשים שאינה מקודשת אלא ביהודה שהיו קורין לארוסה חרופה והכס"מ הביא את דברי הר"ן שתי' דרש"י כתב דמעיקרא בברייתא סבר לה כר"ע דאמר בחציה שפחה וחציה בת חורין הכתוב מדבר דשייך בה קדושין ואפי' למ"ד בפרק השולח דלא תפסי בה קדושין כלל כיון דאשכחן לשון חרופה בענין אישות דנחרפת היינו מיועדת ואיתיה גבי שפחה חציה בת חורין דאע"ג דלא תפסי בה קדושין שייכי בה בצד חרות שבה ובתר הכי דמשני הברייתא האומר חרופתי ביהודה מקודשת אבל שלא ביהודה לא אע"ג דכתיב והיא שפחה נחרפת לאיש משום דסבר השתא כמ"ד בשפחה כנענית הכתוב מדבר וא"כ חרופתי אינו לשון קדושין אלא שהקשה הר"ן דמ"מ מאי עדיפא מלשון מיועדת דבודאי הוי לשון קדושין דבאמה העבריה הוי קדושין מעליא ותי' הר"ן דלשון יעוד דכתיב באמה העבריה הוא לשון מושאל בודאי ולא לשון מיוחד באישות כדכתיב הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו ע"כ.
ודברי הר"ן קשים דהרי לשון קדושין גופי' הוא לשון מושאל כמש"כ התוס' בריש קדושין שהוא מלשון מזומנת ומאי גרע מיועדת, וגם הא דאמרינן בגמ' דאסור כהקדש אינו בעיקר הקדושין, ולכן נ"ל לחלק דביעוד לשיטת הסוברים דיש לייעד בע"כ של בת א"כ בודאי אינו דרך קנין אלא שמייחד אותה אליו משום דיש לו רשות לזה ואנן מדרך קנין בעינן ולכן זהו דאיבעיא לן משום דעיקר לשון יעוד אינו גבי קדושין ואף דהוי גבי הזמנה לאשה, אלא אפילו לשי' הרמב"ם דצריך להיות מדעתה מ"מ אינו מדעתה ממש דהא קטנה היא ואינה יכולה לקדש א"ע, ולכן באמת אין זה אלא הזמנה שהוא מזמינה אליו רק שדין התורה שצריך להיות מדעתה ולכן אין זה קנין שתעשה היא מוזמנת אליו אלא שהוא מזמינה אליו והוא דין התורה שיש לו רשות להזמינה ושהיא בכך א"א, אבל היא אינה מתקדשת ומזמנת א"ע אליו, ואף לפמש"כ הר"ן בנדרים דף ל' דהיא מפקירה א"ע והוא הוי כקונה מהפקר מ"מ יש בזה גדר קנין אחר מיעוד דגבי יעוד אין כאן גדר קנין כלל, אבל שפחה חרופה אי מיירי בח"ש וחב"ח ג"כ הוי קדושין ממש דהא החצי ב"ח צריך לקדש קדושין מעליא.