תחיית המתים · רק תפילה אשא
דיכאון קשה ביותר תקף אותי אחרי הלידה. מבחינת הרפואה הדבר אובחן כדיכאון קליני, שזה אומר הזיות, דמיונות, ובשפה הפסיכיאטרית – מצב של פסיכוזה. הגעתי לרב אליהו ז''ל בכוחות עצמי, מבולבלת ומטושטשת. ברגע שהבטתי בפני הרב משהו בתוכי נרגע. הרגשתי שאור גדול עומד מולי.
הרב הסתכל עלי והנהן בראשו. לא הייתי צריכה לומר הרבה. הוא אמר לי בצורה פשוטה: ''תפילה ותהילים''. מאז, סיימתי בשבתות את כל ספר התהילים, ובימי חול אמרתי את התהילים השייך לאותו היום. לאט לאט הכול נעלם כלא היה.
ברוך ה', הבראתי.
(מתוך הספר ''בשער המלך'')
על אתרוגים, ברכות ופקידת עקרות