תחיית המתים · החיידק הטורף והיולדת
הייתי בשבוע ה-43 להריוני השישי. הגעתי לבית חולים ''שערי צדק'' ללדת בלי צירים או סימנים אחרים. הרופאים החליטו שעלי לעבור ניתוח קיסרי, מכיוון שהתינוק במשקל של למעלה מארבעה ק''ג וההריון מתקדם. כרגיל, בכל דבר שאנו עושים היינו שואלים את הרב זצ''ל, ובעלי מייד עלה לקומה העשירית, לרב שהיה מאושפז באותו בית החולים, כדי לשאול ממנו עצה: מה לעשות?
הרב הורה: ''בשום אופן לא לעשות ניתוח''. אמרנו זאת לרופאים, והם אמרו שנחכה עד הבוקר ונראה. בינתיים קיבלנו את כיסוי הטלית של הרב, והרב אמר שבעלי יגיד ספר יונה. הצירים התקדמו, ולקראת הבוקר המיילדת אמרה שאני אכנס לחדר לידה. ברוך ה', בתוך שעה וחצי ילדתי תינוק בריא ושלם בלידה קלה ורגילה במשקל 4.5 ק''ג.
באותו הלילה של הלידה הרגשתי לא טוב, עשו לי בדיקות ולמחרת בבוקר החליטו שכנראה יש לי זיהום בדם ונתנו לי אנטיביוטיקה. הביאו רופאים ממחלקות שונות, ולבסוף החליטו לקחת אותי לטיפול נמרץ. בעלי הצליח לשאול את הרב מה לעשות, והרב אמר לעשות לי כפרות – פדיון נפש.
באותו הלילה הייתי בסכנת חיים, ובזכות הרב, ברכתו ועצתו – ניצלתי. הייתי שלושה ימים בטיפול נמרץ, יצאתי מכלל סכנה ולאחר מכן חזרתי למחלקת יולדות. הרופאה שזכרה אותי עוד מהקבלה שלפני הלידה אמרה לי שפשוט היה לי נס שלא ילדתי בניתוח, כי אחרת היה לוקח זמן לגלות שהכאבים בבטן הם לא מהניתוח אלא מ''החיידק הטורף'' שתקף אותי, ואז כבר היה יכול להיות חס וחלילה מאוחר. וכל זה בזכות ראייתו של הרב למרחוק.
יש לציין כי בדיוק באותו היום כשהגעתי ללדת, הרב התעורר וחזר להכרה והיה אפשר לתקשר איתו. הכול בגדר נס.
טובה