תורה · על חכמת הקבלה שהרב הסתיר
הרב זצ''ל מעולם לא סיפר על חכמת הקבלה שלמד. הוא לא סיפר ממי הוא למד, לא סיפר מתי למד ועם מי למד. רק בשנה האחרונה, לפני שנכנס לבית החולים, הוא סיפר לבני ביתו על חכם מנחם מנשה זצ''ל, שנקרא בפי כל ''הפחח''. הוא אמר עליו: ''האיש הזה היה אחד מל''ו צדיקים, אם לא הראשון שבהם''. וזה היה פלא גדול, כיוון שהרב היה נזהר מאוד בלשונו. היה קשה להוציא ממנו שיאמר על מישהו שהוא מל''ו צדיקים.
הפלא הגדול הוא, שפתאום הוא סיפר על מישהו שהוא כנראה הראשון בל''ו צדיקים. אלה שעצרו בתפילתם את הצבאות של הרשעה הגרמנית בשעה שרצו להכנס לארץ דרך אל-עלמיין במצרים.
הוא סיפר כי הרה''ג יהודה צדקה עליו השלום, ראש הישיבה ב''פורת יוסף'', ביקש מ''הפחח'' ללמד בישיבה, ''הפחח'' סירב ואמר: מי אני? סך הכל פחח. באמת היתה לו נפחייה. אבל הרה''ג יהודה צדקה היה מבין גדול בתלמידים, ביותר היה מבין ברבנים ובצדיקים, והביא את ''הפחח'' ללמד בישיבה.
הרב אליהו ז''ל דיבר על ''הפחח'' בכבוד וביראה גדולה, ונראה שהיה חשוב לו שנדע את הסיפור הזה, סיפור שהסתיר כל ימי חייו. כשאחר כך קרה מה שקרה, הבנו שהוא הסתיר את הסיפור הזה עד לרגעים האחרונים שבהם הוא היה יכול לספר לנו את הסיפור החשוב הזה.
הרב סיפר ש''הפחח'' היה מלמד אותם להפיץ תורה בעם ישראל, הוא היה מלמד אותם אהבת ישראל, מלמד אותם אחריות על עם ישראל. הרב ז''ל אמר עליו כי הוא מהאחראים היותר גדולים להפצת התורה שיש היום בעם ישראל. כל הלומדים בישיבה ב''פורת יוסף'' באותן שנים הפכו לימים ראשי ישיבות גדולים. כל הדור הבא של התלמידים התחנך על ברכיהם. והוא, ''הפחח'', לקח את כל ראשי הישיבות העתידיים והטמיע בהם את החשיבות הגדולה של הפצת התורה.
''הפחח'' הסתובב עם תלמידיו, ובהם הרב אליהו ז''ל, במחנות העולים ובשאר המקומות שבהם היו יהודים שצריכים לקבל את אור התורה. יש אומרים שאצלו למד הרב זצ''ל את חכמת הקבלה העליונה, וגם את הדרך להסתיר את הבקיאות וההבנה בחכמה המופלאה הזו.