תורה · למה עמד הרב חרל''פ בפני הרב הצעיר?
הכרתי את כבוד מעלת הרב זצ''ל בשנת תש''י. אני למדתי אז בישיבת ''קול תורה'' והרב למד בישיבת ''פורת יוסף''. חבר ללימודים, שעבר מישיבת ''קול תורה'' ל''פורת יוסף'' הכיר בינינו. ההיכרות הזאת נבעה מהפעולות שהיינו קשורים בהן. בתקופה ההיא הגיעו לארץ עשרות אלפי עולים מקצווי תבל, והממשלה פיזרה אותם במחנות עולים.
מושלי הארץ ראו בהם כר פורה להופכם מאמונת אבותיהם לדרך חדשה. והארץ היתה שוממה ומעטים עשו לסייע לבאים לארץ הקודש, הן ברוחניות והן בגשמיות. צעירים היינו ומלאי רצון לסייע, וכל אחד מאתנו עשה לבדו כפי יכולתו. אותו בחור חיבר בינינו לעבודה משותפת.
היינו מסתובבים במחנות העולים ומלמדים אותם תורה בכל יכולתנו. אבל המעשה שאנחנו עשינו היה כמו טיפה בים. המערכת השלטונית הפעילה עליהם לחצים כלכליים בעבודה ובפרנסה, היא ניתקה ילדים מהוריהם והעבירה אותם לקיבוצים שלא היינו יכולים להגיע אליהם ונדרשה דרך פעולה ברמה ציבורית.
שנינו היינו מאוכזבים ממנהיגי ציבור שומרי התורה שלא עשו מה שביכולתם לעזור לעולים, במיוחד בכל מה שנוגע לחיי התורה שלהם. חיפשנו דרך מחאה מתאימה, גם אם היא לא עולה בקנה אחד עם חוקי המדינה.
פנינו בשאלות קשות לגדולי הרבנים. ביניהם פנה מורנו הצעיר למעלת הרב חרל''פ זצ''ל, והוא היה בן שבע-עשרה שנה וכמה חודשים. לאחר שפרס מורנו הרב את שאלותיו לפני הרה''ג חרל''פ זצ''ל, ענה לו הרב חרל''פ, ומורנו הצעיר נפרד מהרב על-מנת ללכת לדרכו. אז קם הרב חרל''פ והלך ללוותו בקושי רב. שאלוהו בני ביתו מדוע הוא הולך, כיוון שהיה זקן וחולני. אמר להם: זה תלמיד חכם וחייבים בכבודו.
(חברותא של הרב, למד עמו וישב עמו בכלא)