תורה · זה לולב!
הרב זצ''ל היה מקפיד לקנות לילדיו הקטנים לולבים כשרים ומהודרים, כי כך ההלכה. אבל לא כולם נהגו כך. פעם הגיע לבית הרב זצ''ל אדם ביחד עם בנו הקטן, לשאול על הלולב שלו.
גם לילד הקטן היה לולב, אבל לולב פסול שהאב קיבל בחינם מהמוכר. וכשהגיע תור האב לשאול את הרב על הלולב, החזיק לו בנו בלבושו ואמר: ''אבא, גם אני רוצה לשאול את הרב על הלולב שלי''. האב, שידע כי לבנו יש לולב פסול, ניסה לדחות את בנו. הרב ששם לב לילד קרא לו ואמר לו: ''בוא, בוא תראה לי את הלולב שלך''.
הגיש הילד את הלולב לרב, והרב הסתכל בו בעיון וברצינות, נענע אותו קצת ואמר בעוצמה: ''זה לולב!''. כך יצאו האב ובנו שמחים מביתו של הרב.
(הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת-גן)