תורה · פיס כפול
יהודי אחד שזכה בפיס, הסתבך. נפקחו לו העיניים והוא החל להתלבש ולבלות ברמה גבוהה משהיה רגיל בה. הוא החל לאכול במסעדות יוקרה ולנסוע במכוניות פאר ואימץ לעצמו סגנון חיים לא לו. לפתע גם אשתו לא נראתה לו יוקרתית דיה והוא הגיע לבית הדין במטרה לגרשה.
כשהם הגיעו לבית הדין, שאל הרב זצ''ל את האישה מה דעתה על הגירושין. האישה השיבה שעד הזכייה בפיס לא היו ביניהם שום סכסוכים, אלא הכול היה באהבה, אחווה, שלום ורעות. אבל מאז שנחת עליהם האסון של הזכייה בפיס, החיים שלה בבית הפכו לגיהינום והוא רוצה גירושין.
הרב פנה אל מי שפנה ושאל אותו האם הוא רוצה לזכות בעולם הבא. השיב לו הלה: ''בוודאי''. אמר לו הרב: ''גם אם אצטרך לגעור בך ברבים ולבזות אותך?'' אמר לו הלה: ''כן''. הדריך אותו הרב מה לעשות והסכים.
לאחר כמה ימים, בעת שהרב ישב בדיון עם בני הזוג, נכנס אותו אדם ולחש על אוזנו של הרב: ''אנא בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה''. הרב אמר לו בקול תקיף: ''לא''. האיש מתקרב לאוזנו של הרב וממשיך לומר לו בלחש: ''קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא''. אף אחד לא שמע את הדברים מלבד הרב, אבל הרב עושה עצמו ככועס קצת ואומר לו בקול רם: ''תתבייש לך, זה אסור מה שאתה רוצה''.
אותו אדם ממשיך ללחוש על אוזנו של הרב בשקט מול עיני בני הזוג, הם רואים את האיש לוחש אבל לא יודעים מה לוחש: ''נא גיבור דורשי ייחודך כבבת שמרם''. הרב הופך אדום כולו מכעס, כביכול, ואומר לו בקול שבני הזוג ישמעו: ''היא עדיין אשת-איש. איך אתה נותן עיניך באשת-איש? תתבייש לך''.
והאדם מתכופף שוב ולוחש על אוזנו של הרב את המשך ''אנא בכוח'', והרב ממשיך לגעור בו: ''זו פריצות. זה אסור מה שאתה רוצה''. וכך הוא עולה ברמת ה''כעס'' עד שהבעל שרצה לגרש את אשתו ניסה להרגיע את הרב ולגעור באדם הזה שמכעיס כל כך את הרב. ללא הצלחה.
כשיצא אותו אדם מחדר הדיון, שאל האדם שזכה בפיס: ''למה הרב כועס כל כך בגלל האיש הזה?'' והרב אמר: ''איזו חוצפה ירדה לעולם, אני לא מאמין''. והוא ממשיך ושואל: ''מה הוא רצה?''
''זה לא יפה אפילו לומר'', משיב הרב.
''מה?'' שואל הזוכה העומד בדין בסקרנות גוברת.
''זה קשור לגירושין שלכם. הוא נתן את עיניו באשתך. היא נאה בעיניו והוא ביקש ממני לזרז את הגירושין. הוא רוצה להתחתן איתה. אמרתי לו שהיא עדיין אשת-איש ואסור לו להסתכל על אשת-איש. ובכלל, אולי יהיה שלום ביניכם. אבל הוא התעקש, כפי שראית''.
הרב היה נראה כעוס מאוד וביקש מהמזכיר שיביאו לו כוס מים להירגע. הוא ביקש מבני הזוג שלפניו שיסלחו לו, אבל הוא כעת מאוד כועס ולא יכול לדון בעניין שלהם אז שיבואו בפעם אחרת. סיים הרב וסיפר שהם לעולם לא חזרו לבית הדין. הבעל הבין כנראה, שה''פיס'' האמיתי הוא דווקא אשתו.
(משה כהן, בית-אל)