אור ברסלב
אביהם של ישראל תורה › הרב מקבץ את ילדיה של הקבצנית

אביהם של ישראל

תורה · הרב מקבץ את ילדיה של הקבצנית

שלום-בית בזכות הרשב''י

סיפור זה התרחש בעת שהרב זצ''ל שימש כדיין בבית הדין בבאר-שבע. זהו ספק סיפור על פיקחות ספק סיפור על רוח הקודש, אך בוודאי שזהו סיפור על רגישות. ומעשה שהיה כך היה:

קבצנית אחת היתה מסתובבת ברחובות תל-אביב והיתה מספרת לכל מי שהיה מוכן להאזין לה כי גנבו ממנה ילד ומכרו אותו לאחרים. כיוון שהיא נראתה מוזנחת מאוד, אף אחד לא היה שם לב לדבריה, והיא היתה הולכת עם כאבה וצערה ואין שומע לה.

לאותה אישה היתה בת שהתרחקה מהדרך של אמה, לא עסקה בקבצנות, אלא למדה וניסתה לבנות בית מסודר עם חיים נורמאלים. יום אחד ביקשה הבת להתחתן ודרשו ממנה הוכחה על יהדותה ועל רווקותה. היא הביאה את אמה לבית הדין בבאר-שבע.

הרב קיבל את האם ואת הבת ושמע את דבריהן. הוא זכר כי בעבר הוא פגש את האימא הזאת בתל-אביב מקוננת על הילד שגנבו לה ושאל אותה: ''האם את זוכרת את הבן שלך?'' האימא התחילה לבכות ואמרה: ''בוודאי שאני זוכרת, כמו היום. היתה לו שומה על כתפו הימנית'', וסימנה בידיה על המקום בו היתה לבנה שומה. היא גם סיפרה שיש לשומה הזאת צורה מיוחדת שאין לאף שומה אחרת.

חבריו הדיינים של הרב תמהו ושאלו אותו: ''האם אתה מאמין לשוטה הזאת?'', הרב השיב להם: שכתוב בגמרא (גיטין סח) ש''שׁוֹטֶה – בַּחֲדָא מִלְתָא לָא סָרִיךְ''. זאת אומרת: שׁוֹטֶה לא נדבק לומר דבר אחד של שטות כל הימים. אם היא אומרת כל הזמן את אותו הדבר, כנראה שיש בזה גרעין של אמת. בכל מקרה, ביקש הרב לבדוק את החתן האם יש לו סימן של שומה על כתפו.

איך עושים דבר כזה?

ביקש הרב מאחד מחבריו של החתן שילך איתו למקווה לפני האירוסין והחתונה, שם הוא יסתכל אם יש לו שומה בכתפו במקום שאותה אישה תיארה. החבר עשה כן ואמר לרב שאכן, יש לו שומה על כתפו הימנית. ולא עוד, אלא שצורתה מיוחדת בדיוק כפי שתיארה האישה.

קרא הרב לחתן ושאל אותו מי ההורים שלו. הוא אמר מייד את שמות ההורים שהוא גדל אצלם. שאל אותו הרב: ''האם אתה בן מאומץ?'' השיב החתן: ''לא''. שאל הרב: ''האם אתה דומה להורים שלך?'' אמר החתן: ''ממש ממש לא''. קרא הרב להורים שגידלו אותו ואמר להם שכעת הבן שלהם הולך להתחתן ושיגידו לו את האמת האם הוא הבן שלהם. להפתעתו, הם השיבו: ''לא. הוא בן מאומץ שלנו, שאינו רשום בשום מקום''.

קרא הרב לחתן ולכלה ואמר להם: ''אתה לא הבן של האנשים שגדלת אצלם, אתה בן של אישה אחרת''. הבן החתן התרעם ולא קיבל את הדברים. ביקש ממנו הרב: ''תמתין פה ותראה בעיניך''. קרא הרב להורים שגידלו אותו ושאל אותם בפניו: ''האם אתם ילדתם אותו?'' ואמרו: ''לא''. הבן החתן נדהם אבל זו היתה רק ההתחלה. קרא הרב לקבצנית וביקש ממנה לפני כולם: ''ספרי לנו על הבן האובד שלך''. והיא סיפרה שהיה לה בן כזה וכזה ולקחו אותו ממנה ומאז אין לה מנוחת הנפש.

שאל אותה הרב: ''אילו סימנים היו בבן שלך?'' והיא אמרה את סימן השומה שהיתה לו בכתף ימין. הבן-החתן התחיל להחוויר. עוד שאל אותה הרב: ''מה היתה צורת השומה?'' והיא תיארה את צורתה במדויק. ואז התחוללה מהומה בבית הדין, הבן-החתן התעלף. האימא נבהלה ועוררו את הבן, שישב חיוור על כסאו.

הרב ביקש מהאימא עוד סימנים בגופו של הבן האובד והיא אמרה עוד ועוד סימנים שהיו ידועים רק לה. שאל הרב את הבן: ''האם זה כך?'' והוא הנהן בראשו. אמר לה הרב: ''זה הבן שלך! הוא כמעט התחתן עם הבת שלך, ורק בגלל שאת לא ויתרת על האימהות שלך הוא לא התחתן עם אחותו וחזר אלייך''.

תוכן העניינים

אביהם של ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה