רוח הקודש בסת''ם · שלושה בעקבות הגביע
ידוע שבין הרב אליהו זצ''ל לרב משה בן-טוב זצ''ל היה קשר עמוק. פעם הלכתי לרב בן-טוב על-מנת שיבדוק את מזוזות ביתנו. כשסיים לבדוק, הגיש לי הרב בן-טוב גביע ואמר: ''קחי את הגביע הזה ותשמרי עליו עד לחתונת בנך. בחתונה של בנך, הוא ישבור את הגביע הזה''. עשיתי כדבריו ושמרתי את הגביע בארון.
עברו כמה שנים והגיע הזמן. בשעה טובה, בני התארס. זכרתי כמובן את דבריו של הרב בן-טוב, אך כלתי שתחיה קנתה לבני לקראת החתונה טלית וצירפה אליה גם גביע שקנתה. כשהגיע יום החתונה ביקש ממני בני שאביא את הטלית והגביע לאולם. עטפתי את הכוס שהרב בן-טוב הביא לי והכנסתי אותה לתוך כיסוי הטלית במקום הגביע שקנתה כלתי, כמובן מבלי לספר לאיש.
בני לקח איתו את הטלית לאולם ושם לב שהגביע הוחלף. הוא חזר אלי בשאלה, והשבתי לו שאני אביא לאולם את הגביע שכלתו קנתה. כשהגיע זמן החופה, הוציאו את הגביע של כלתי, ובעלי האולם הביאו גביע משלהם. כך היו תחת החופה שלושה גביעים: הגביע של האולם, הגביע של כלתי אצל בני והגביע של הרב בן-טוב אצלי.
זכינו והרב אליהו זצ''ל ערך וסידר את החופה והקידושין בחופה זו. כשהגיע זמן שבירת הכוס, התבונן הרב אליהו בכוס ומייד הזיז אותה ברגלו ואמר: ''רגע, לא זה!''. הוא סימן לרב זעפרני, והרב זעפרני לקח מידי את הכוס ושם אותה תחת החופה. כך התקיימו דבריו של הרב בן-טוב, בעזרת רוח קודשו של הרב מרדכי אליהו.
(אסתר זבולוני, עוזרת בבית הרב)