אור ברסלב
אביהם של ישראל קדושה › חופה וקידושין עם אזיקים ברגליים

אביהם של ישראל

קדושה · חופה וקידושין עם אזיקים ברגליים

בחורה עם שני מפתחות

הרב היה מאוד מקפיד בשמחת חתן וכלה. הוא היה עושה כל חופה בשמחה רבה ומברך את החתן והכלה ואת הקהל שבא לשמח, ובמיוחד את הרווקים והרווקות שבאולם. כדאי לקרוא את הסיפור הבא על-מנת להבין עד כמה היה הרב מהדר בשמחת חתן וכלה.

מספר יוסי בן ברוך: נעצרתי על-ידי השב''כ. הייתי חשוד על ידם בפשעים חמורים ולא נתנו לי אפשרות להיפגש עם עורך-דין או עם כל אדם קרוב אחר. אנשי השב''כ, שעצרו אותי, הפיצו בכל כלי התקשורת שאני אשם בתכנון רצח המונים, ונחשבתי בעיני רבים כאחד האנשים היותר מסוכנים במדינה.

ההורים שלי היו נבוכים ופנו לרב מרדכי אליהו זצ''ל, שאמר להם שבעזרת ה' אני אצא מהמעצר הזה נקי מכל אשמה. לא אתאר כאן את כל הסיפור הנורא שעברתי במעצר הזה, רק אומר שבתקופה ההיא היה אדם אחד נוסף שהאמין בכל לבו שאני חף מכל פשע. היתה זו בחורה שנפגשתי איתה בעבר למטרות נישואין. חשבנו שאנחנו לא מתאימים, ונפרדנו.

בעת המעצר היא שינתה את דעתה והציעה לי לחדש את הקשר בינינו. היא האמינה, כמו ההורים שלי והרב, שאני חף מכל פשע, ולא היה לה שום ספק שאני עומד לצאת זכאי.

כך מצאנו את עצמנו עומדים תחת חופה וקידושין, כשאני אזוק בידיי וברגליי, מוקף שומרים כמו אחד הפושעים המסוכנים. הרב אליהו אוחז את הכוס בידו ועומד לערוך את הקידושין שלי עם אשתי.

''שחררו את האזיקים מהיד שלו'', ביקש הרב, ''הוא צריך לקדש את האישה בטבעת''.

''אי-אפשר, הוא עלול לברוח'', ענו שומרי השב''כ.

''הוא אזוק ברגליו והוא לא יכול לברוח. הוא לא יכול לקדש עם ידיים אזוקות'', המשיך הרב.

''אסור לנו לשחרר את הידיים שלו'', חזרו השומרים ואמרו.

''אם אי-אפשר, לא יהיו קידושין'', פסק הרב, ''ואתם תישאו באחריות לכל הנזקים שייגרמו, כי אתם פועלים בניגוד לחוק. אין שום חוק שאומר כי חתן ביום חופתו צריך להיות אזוק בידיו וברגליו ומוקף בעשרה שומרי ראש. זו סתם התעללות!''.

השומרים, שכנראה הבינו שהרב תקיף בדעתו, הסירו את האזיקים מהידיים שלי וכך קידשתי את אשתי בטבעת כדת משה וישראל, כשרגליי אמנם עדיין אזוקות, אבל לבי משוחרר והשמחה רבה עד השמים.

חזרתי לבית הכלא כשעל ראשי עדיין מרחפות אותן האשמות כבדות, אבל החוקרים לא הצליחו להוכיח אף אחת מהן. בכל החקירות שלהם שתקתי כמו דג, אפילו לא הסתכלתי בעיניהם, וכל הזמן אמרתי פרקי תהילים.

לא היה להם שום חומר ממשי נגדי, והשופט אמר לחוקרים שלי שהוא לא מוכן להשאיר אותי עוד במעצר, בתנאים כל כך קשים, אם אין להם הוכחות. אינני יודע אם הם רצו לנקום בי או משהו אחר, אבל יום אחד הם הודיעו לשופט שיש להם שלושה עדים. כנראה שהם החליטו לתפור לי תיק שלא היה ולא נברא. לשם כך הם הביאו שלושה חוקרי שב''כ שיבואו להעיד עדות שקר.

מול דבר כזה קשה היה לעמוד. הוריי הלכו לרב אליהו, שליווה אותי כל זמן המשפט בתפילותיו, וביקשו ברכה. הרב אמר להוריי כי ביום שעדי השקר עתידים להעיד בבית המשפט, הם יבואו אליו עם השמות שלהם והוא יתפלל שלא יצליחו במזימתם.

הוריי אמרו לו כי לפי דעתם עדי השקר יופיעו בשמות בדויים, והרב אמר להם: אף-על-פי-כן. תאמרו לי מה השמות הבדויים שלהם ואתפלל.

ביום שבו היו צריכים העדים הללו להעיד נגדי על האשמות החמורות שלהם, באו הוריי אל הרב אליהו ומסרו לו את שמותיהם. הרב אמר להוריי כי הם לא יצליחו להעיד נגדי כלל, וכך היה. הגיעו שלושה אנשי שב''כ להעיד נגדי והחלו לסתור את עצמם ולהתבלבל בדבריהם, עד שהם עצמם נסוגו אחור תוך שהם משאירים רושם בלתי אמין לחלוטין. בסופו של דבר, יצאתי נקי מכל ההאשמות החמורות שהפילו עלי. היום הנני חופשי לחלוטין, אחרי חודשים ארוכים שבהם הייתי מאחורי סורג ובריח מוחזק כאחד האסירים המסוכנים ביותר בישראל.

בזכות תפילותיו של הרב אני נמצא היום מחוץ לכותלי בית הכלא, נשוי לאישה שמאמינה בי, ואנו נושאים ביחד בקרבנו זיכרונות מחופה וקידושין מיוחדים במינם, חופה שערך לנו הרב זצ''ל.

(יוסי בן ברוך)

על קדושת ישראל

תוכן העניינים

אביהם של ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה