פת במלח תאכל · לאכול בתשעה באב – לפעמים זו מצווה
בתשעה באב האחרון זכינו להיות עם הרב זצ''ל בבית. בערב תשעה באב אמרתי לרב: 'הרב, אתה יודע שאתה לא צם?'. הוא שאל אותי אם אני אומר את זה בגדר של חבר או רופא, ועניתי שבגדר של רופא. הרב אמר לי: 'אני אתחיל לצום, תבוא לבקר אותי מחר, אם תראה שזה קשה עליי, אפסיק'.
באתי למחרת בעשר בבוקר, לקחתי מדדים ואמרתי לרב: ''צריך תרופות ולשתות''. הרב הסכים ואמר: ''תביא את התרופות וכוס מים''. הגשתי לו את המים והוא החל לומר: ''לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיא בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו באותיות ה'ו'י'ה' הריני בא לקיים מצוות 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' ולשמוע בקול הרופא'', בלע את הכדורים ושתה.
אמרתי לו: ''הרב, למה לא בירכת?'' אז הוא ענה: ''לא שתיתי מהצמא שלי אלא כי אתה אמרת לי''. ואפשר גם לספר שכל תשעה באב האחרון שלו, הרב שכב במזרון על הרצפה.
(ד''ר אפרים שמבה, רופאו האישי של הרב)