פת במלח תאכל · האולר שנשכח
עוד סיפרו התלמידים כי פעם אחת שיחק אחד התלמידים עם אולר חדש שקיבל במתנה והיה משחק בו בשיעור ומסיח את דעת התלמידים מהנאמר בכיתה. לאחר שהרב זצ''ל העיר לתלמיד מספר פעמים ולא קיבל, לקח הרב את האולר ושם אותו על הארון הגבוה בכיתה. כולם ידעו כי החפצים המוחרמים נשארים על הארון עד ראש חודש, וביום זה אחרי הלימודים הרב היה מחזיר לכל מי שנלקח ממנו חפץ במהלך החודש.
אירע מה שאירע והתלמיד הזה נפגע בתאונת דרכים באותו שבוע ומסר את נשמתו לבוראו. באותה שנה נולד אח קטן לאותה משפחה. ואחרי כמה שנים הגיע אותו אח לכיתה שבה למד אחיו שנהרג. ביום הראשון שהגיע לבית הספר הוא הסתכל על הארון במבטים חוזרים ונשנים.
סיפר מו''ר הרב: שאלתי אותו: ''למה אתה מסתכל על הארון?''.
''יש לי שם משהו'' ענה התלמיד החדש.
''מה יש לך שם?''
''אולר'' – ענה התלמיד.
''נתתי לו את האולר של אחיו, או אולי שלו''. – אמר הרב. וסיפרתי להורים את סיפור האולר, כי הם למעשה היורשים האמיתיים של האולר שנשכח.