ענווה · נשמה גדולה כזו לא היתה בעולם
סיפר מורנו ורבינו הרב זצ''ל: מו''ר אבי ע''ה, הריני כפרת משכבו, כשהיה יושב ולומד בבית הכנסת עוד בבגדאד היה קם בפני כל אדם, הן קטנים והן גדולים והן עמי ארצות. וכששאלוהו לפשר הענין, ענה להם: קטן – עשה פחות עוונות ממני, וזקן - עשה יותר מצוות ממני. בתקופה ההיא הוא היה בעל תשובה שרק התחיל את לימודו.
בגלל המעלה הזאת הוא זכה לברכה מיוחדת מבעל הבן איש חי זיע''א שאמר עליו: אם סלמאן נוהג כן - ודאי יהיה בסוף ירא שמים גדול, שהרי כתוב: 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלוקיך', הוא יזכה בסוף לדרגה גבוהה של יראת שמים. עוד אמר עליו בעל הבן איש חי: ''נשמה כזו לא היתה בעולם''.
כשעלה לארץ והתעלה בתורה ובחכמת הקבלה, היה ממשיך להחזיק במנהגו לכבד כל אדם, קטון כגדול, ולהאיר פנים לכל. נשמה גדולה.