ענווה · רב עם שכן
לפני שנים לא מעטות הגעתי מצרפת לביקור בארץ. סיבבה ההשגחה ובאותו ביקור מצאתי את בת-זוגי שתחיה, התחתנו ונשארתי בארץ ברוך ה'. מייד לאחר החתונה אפשרה לי אחותי לגור בבית שהיה לה בשכונת קרית-משה בירושלים. הייתי אז בחור צעיר ונמרץ, ובביתנו לא היה הרבה, מלבד שני מזרונים וכמה רהיטים ישנים. כמה ימים לאחר הגיענו לשם שמעתי דפיקות בדלת. כשפתחתי אותה ראיתי אדם נעים סבר, לבוש בחולצה לבנה וכיפה שחורה גדולה על ראשו, ובידו שתי כוסות תה וצלחת עוגיות. לתומי חשבתי שאדם זה בא לכבד אותי ואת אשתי, אבל הוא תיקן אותי ואמר: אני השכן שלך, מרדכי, ובאתי להכיר אותך ולשתות אתך כוס תה. הכנסתי את השכן הנחמד, ולפני שיצא מביתי הצעתי לו שנרקוד. השכן נענה להזמנתי במאור פנים וכך יצאנו בריקוד בסלון הבית.
יום אחד, בעודי מסתובב בשוק מחנה-יהודה, ראיתי באחד הדוכנים את תמונתו של הרב מרדכי אליהו. חשבתי לעצמי: הרב הזה כל כך דומה לשכן שלי, מעניין אם הם מכירים. בפעם הבאה שפגשתי בשכני, שאלתי אותו אם הוא מכיר את הרב מרדכי אליהו, והשכן חייך ואמר: כן, מכיר אותו. אמרתי לשכני שהרב הזה מאוד דומה לו, והוא שוב חייך.
כעבור זמן מה נזקקתי לספר ''שניים מקרא ואחד תרגום''. הקשתי בדלתו של שכני ושאלתי אם יש לו במקרה הספר הזה. השכן חייך ואמר שאני מוזמן לגשת לספרייתו ולקחת את הספר. נדהמתי מגודל הספרייה, והנה גם ליד ספרייתו ראיתי את תמונתו של הרב מרדכי אליהו. הבטתי בתמונה ובשכן, וחשבתי שוב שהדמיון ביניהם מעניין.
כך עברו כחודשיים, והנה בשעת לילה מאוחרת שמעתי קולות של אנשים בחדר המדרגות. יצאתי כדי לראות במי המדובר, ולפתע אני רואה מולי את אותו השכן, אבל הפעם עם גלימת הראשון-לציון. או אז ''נפל לי האסימון'' והבנתי מי הוא אותו מרדכי...
(שלמה, לשעבר שכן בבית הרב)