אור ברסלב
אביהם של ישראל ענווה › ענווה שמחה

אביהם של ישראל

ענווה · ענווה שמחה

שבגללי לא ירד גשם?

הרב זצ''ל היה ענק בענווה שלו. ענווה אמיתית. לא כדי להשיג שום דבר לעצמו. כך סתם הוא היה מתנהג בפשטות גדולה. נוהג כבוד בכל בן-תורה, גם באברך הפשוט ביותר.

בגמרא כתוב (סנהדרין פח): ''אֵי זֶהוּ בֶּן עוֹלָם הַבָּא? עַנְוְתָן, וּשְׁפַל בֶּרֶךְ, שַׁיִף עַיִל, שַׁיִף וְנָפִיק, וְגָרִיס בְּאוֹרַיְתָא תְּדִירָא, וְלָא מַחֲזִיק טִיבוּתָא לְנַפְשֵׁיהּ''. תרגום: נכנס בשקט ויוצא בשקט, ולומד תורה תמיד ולא מחזיק טובה לעצמו. מרן הרב משאש זצ''ל הסביר כי מה שכתוב: ''שַׁיִף עַיִל, שַׁיִף וְנָפִיק'' מתכוון להתנהגות בענווה של בן-אדם בביתו ושל בן-אדם מחוץ לביתו. כך הרב – גם כלפי בני ביתו וגם כלפי אנשים בחוץ.

ומהו ''וְלָא מַחֲזִיק טִיבוּתָא לְנַפְשֵׁיהּ''? כשהיו באים להודות לו על הברכות שלו ולספר לו שהברכות שלו פעלו, הרב היה מבטל זאת, היה מחייך וצוחק כדי שלא יתלו בו את הישועה.

פעם מישהו אמר לכבוד הרב כי פלוני רוצה שהרב יהיה אצלו סנדק. זו היתה משפחה פשוטה, והרב הסכים. כך נסענו יחד במכונית שלי, כי לרב לא היתה מכונית בתקופה ההיא.

הרב הגיע לאולם הברית עטוף בטלית, ואז הוא אמר לי: אני רואה שהסב של התינוק רוצה להיות הסנדק של הנכד שלו. קבל עם ועדה, קם הרב ואמר: ''אני גוזר שהסב יהיה הסנדק ואני אברך את הברכות''.

אחר כך אמר לי הרב: ''ראית איזה מאור פנים קיבל הסבא?''

איך הרב גילה זאת? הוא פשוט היה רגיש.

(הרב אליהו אברג'יל, דיין ואב''ד ירושלים)

תוכן העניינים

אביהם של ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה