על קברי צדיקים · דבר עם ר' יהודה
במסגרת עבודתי כממונה על המקומות הקדושים הגעתי יום אחד לקברו של ר' יהודה בר עילאי. היה זה לפני שבנו את כל הבניין, הישיבה והכולל שנמצאים שם היום. אז היתה שם רק מערה שלא מכבדת את ר' יהודה, מי שהיה החברותא של רשב''י.
הדבר כאב לי מאוד. יום אחד הגיע לשם הרב זצ''ל עם בנו הרב שמואל וכל הפמליה, ואמרתי לרב: ''הרב, תראה איך הקבר נראה. האם הרב יודע על תורם רציני שישפץ פה?''
השיב לי הרב:'' זאת הבעיה שלך?''
אמרתי לו:'' כן. הרב בטח מכיר תורם שיוכל לתרום''.
אמר לי הרב: ''ה' יעזור''.
אחרי שלושה ימים הגיע הרב שמואל עם יהודי מירושלים ואמר לי: ''הרב שלח לך מישהו''.
אותו יהודי שאל אותי מה אני רוצה לעשות במקום, והשבתי לו שאני רוצה להקים מבנה. הוא שאל באיזה גודל, ואני השבתי בצניעות: 50 מ''ר. הוא הביט בי ואמר: ואם אני אביא לך 100 מ''ר? אחר כך הוא שאל כמה זה אמור לעלות, והשבתי לו שמדובר ב-40,000 דולר. היהודי הפתיע אותי שוב ואמר: ואם אני אתן לך 80,000 דולר? ועוד בטרם עיכלתי את הדברים הוא המשיך ואמר: אבל בתנאי אחד: תוך חודש הכול גמור!
התקשרתי לקבלן שאני מכיר והוא ביקש שאכין את הסקיצה כדי שהוא יוכל להתחיל לעבוד. תוך יום או יומיים הבאתי מהנדס והראיתי לקבלן את התוכנית. הוא אמר לי: תשמע, ר' שאול, זה מקום של עתיקות פה. אסור לבנות וגם אם יאשרו לך בסוף – כל הפרוצדורה הזאת לוקחת לפחות חצי שנה. אבל אני עמדתי על שלי והשבתי לו: אני נותן לך את הסקיצה ואתה מתחיל לבנות כמו שהרב אמר! תוך חודש אתה גומר! הקבלן המשיך ואמר שהוא חושש שייקחו לו את הרישיונות, אבל לאחר שאמרתי לו שהדבר הוא על אחריותי, הוא התרצה והתחלנו לעבוד.
בנינו 24 שעות ביממה. הגיע היום שהיינו אמורים כבר ליצוק עמודים ורצפה. הבאנו 30 מיקסרים של בטון (עשרות קובים של בטון) ופחדתי שברגע הזה יבואו ויעצרו אותי וגם את הקבלן, וכל החומר ילך לאבדון. המיקסרים הגיעו, ומייד אחריהם הגיעה המשטרה. המשטרה רצתה לעצור את הקבלן. הם שאלו מי הוא שהביא את הקבלן, ואני השבתי שאני הבאתי אותו. המשטרה נתנה הוראות לשפוך את הבטון ואמרה: ''אנחנו מביאים טרקטור להרוס את כל מה שבניתם, כי זה נבנה ללא רישיונות ופיקוח מטעם משרד העתיקות''.
הרמתי טלפון לרב. אמרו לי: הוא לומד''.
אמרתי: לא מעניין אותי. אני צריך את הרב! הולכים לעצור אותי!
הביאו לי את הרב. אמר לי: כן חכם? (כך תמיד קרא לי: ''החכם הטברייני'')
סיפרתי לו. אמר לי: מה אתה פונה אלי? דבר עם ר' יהודה.
אמרתי לו: איך אני יכול? יש לי פה צו! רוצים לשפוך את כל החומר, והקבלן בורח!
אמר לי הרב: דבר איתו (עם ר' יהודה)!
הקמתי שם צעקות ובכיות. מה לא עשיתי במערה?
ואז ניסיתי לתפוס את זה שיכול היה לבטל את הצו: ראש המועצה האזורית.
ניסיתי לתפוס אותו בכל דרך והוא התחמק ממני. לאחר שראיתי שהוא מתחמק לקחתי את הרכב וביקשתי: חכו לי חצי שעה.
נסעתי אליו, אבל הוא לא היה בבית. אמרתי לאשתו: אם יקרה משהו לילדים שלך, זו לא אחריותי. תגידי לבעלך שהוא פוגע בר' יהודה בר עילאי. היא כנראה נבהלה. חזרתי חזרה, ופתאום מגיע ראש המועצה למקום, כולו רוגש, ואומר לי: הפחדת את אשתי! אתה לא מתבייש?
אז פנה ראש המועצה למשטרה ולפיקוח שעמדו שם ואמר להם: עזבו. בגלל שזה רב גדול אז תבטלו ותנו להם להמשיך לעבוד, והם יגישו את העבודות מאוחר יותר.
אז התקשרתי לרב מרדכי אליהו והוא אמר לי: נו, סיימתם לבנות? דיברת עם ר' יהודה והוא ענה לך!
(הרב שאול דמרי, רב אזורי ומחנך)
גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם
מאז פטירתו של הרב זצ''ל, זורמים אלינו סיפורים רבים על כוחו וגדולתו של הרב, גם לאחר פטירתו. אנשים שהתברכו או זכו לראות ניסים – בזכות הרב. גם שלא בחייו. סיפורים אלו שופכים אור על גדולתם של צדיקים, במותם, אולי אף יותר מבחייהם. קיבצנו כאן כמה מן הסיפורים.