כוח ברכת הרב · לא רק שקית של טלית
מרובים הסיפורים על הנשים שהיו מתעכבות זמן רב בצירי לידה וילדו מייד כשהובא אליהן כיסוי הטלית של הרב אליהו זצ''ל והונח עליהן. כשהרב היה מאושפז ב''שערי צדק'', היו עולים אליו לרגל כל יום וכל לילה אנשים מחדר לידה, לוקחים את כיסוי הטלית וחוזרים כעבור כמה דקות עם בשורות טובות על לידה שהגיעה.
האחיות בחדר הלידה כבר היו מורגלות בנסים כאלו, וכשהן היו רואות את המוניטור של היולדת קופץ אחרי עיכוב גדול, הן היו שואלות את היולדת: ''מה קרה? הביאו לך את הטלית של הרב אליהו?''.
צריך לדעת שזה לא כוח הטלית, אלא כוח הברכה של הרב. יותר נכון לומר, כוח המצווה של הרב. כמו שאומרת הגמרא: ''שיירי מצווה מעכבים את הפורענות''. כך היה גם בשאר המצוות שהרב היה עושה. החפצים שבהם היה עושה מצוות, כמו אתרוג, או שיירי אפיקומן, או שיירי שמן של נרות חנוכה, או שיירי ערבה שהיה חובט בה או כל דבר מצווה אחר.
סיפר חן בטיט: כשהרב היה בצפת בפעם האחרונה, בבר-המצווה של נכדו ישי, היה זה אחרי האשפוז הראשון והוא היה חולה מאוד. פגשתי את הרב בבוקר לאחר תפילת ותיקין בעיר העתיקה. באתי אל הרב וביקשתי שיברך את כלתי, שהיתה מקשה ללדת. הרב כדרכו חייך ובירך, למרות מצבו הבריאותי הקשה.
היה זה מפליא לראות את כוחה של הברכה, כי כשהגעתי הביתה היא כבר היתה באמצע צירי לידה שהתחילו באותו רגע, בזכות ברכתו של הרב, ומייד כשהגיעה לבית החולים היא ילדה. בתפילת המנחה כבר שאלתי את הרב מה יהיה שמה של הבת, והרב אמר: שירה. וכך היא קרויה, על-פי הצעתו וברכתו של הרב.
(חן בטיט, צפת)