יראת חטא · זה מתגלה רק כשאין ברירה
הרבה שנים אני עובדת כמזכירה בלשכה של הרב אליהו זצ''ל, והרב היה מאוד מתחשב ומכבד את כל העובדים שעבדו אתו, אבל לא היינו רואים שום דבר מיוחד, אפילו אנחנו הקרובים ביותר. לפעמים בלי משים זה היה מתגלה. לפעמים לא היתה ברירה, והכוח הזה היה מתגלה בכל עוצמתו.
יש לי בעניין הזה סיפור אישי מאוד מיוחד. יום אחד הבן שלי קיבל כאב בטן מאוד חזק והבהלנו אותו לבית החולים. בדרך התקשרתי לביתו של הרב, כמו שהרבה מתקשרים, אלא שהפעם אני מהצד של המבקשים ולא מהצד של אלה שמקבלים את הפניות. כולי לחץ גדול, הרופאים מיהרו אותנו לחדר ניתוח ואמרו לנו שאי-אפשר להמתין אפילו רגע אחד, חייבים לנתח מהר לפני שהתוספתן יתפוצץ ויתפזר בחלל הבטן.
תוך כדי ריצה לחדר הניתוח עם הילד התקשרתי לרב אליהו וביקשתי ממנו ברכה, והוא אמר לי בקול בטוח: ''הילד שלך לא צריך ניתוח''. הרופאים שרצו איתי לחדר הניתוח לא הבינו את הבלבול שאחז אותי פתאום. הם רצים עם הילד לחדר ניתוח, והרב אומר בפסקנות: לא צריך ניתוח. מה אני עושה? בצערי הרב, אני אומרת לו: הרב, בבקשה, כל הרופאים פה אומרים שצריך ניתוח. תן לי ברכה שהניתוח יצליח. והרב בשלו: קבלי ברכה לילד, אבל לא צריך ניתוח. זו טעות.
אני לא זוכרת את עצמי מבולבלת כמו שהייתי באותה שעה. החיים של הילד שלי בסכנה. הרב שאני מכירה אותו אומר לי בפסקנות שאין צורך בניתוח, אבל הוא לא בדק את הילד ולא ראה אותו במחלתו כלל. הוא נמצא רחוק. הרופאים שנמצאים לידי אומרים לי בוודאות הכי מוחלטת שצריך ניתוח חירום. בינתיים הוזעקו רופאים אחרים מהבתים שלהם לניתוח החירום הזה, והרב בשלווה ובנחת אומר לנו שלא צריך ניתוח ואני מבולבלת.
מה שהציל אותי ואת הבן שלי היה רופא שמשמש פרופסור בבית-חולים אחר, מכר משפחה ותיק שלנו, שהזדמן לבית החולים בדיוק באותו שעה, בדיוק בפרוזדור שבו אנחנו רצים עם המיטה לחדר הניתוח. הוא שאל מה קרה, והשבנו לו שהילד אמור לעבור ניתוח אפנדיציט בעוד כמה דקות. הפרופסור שם ידו על הבטן של הילד, מישש בכמה מקומות ואמר לנו בפסקנות של רופא: ''בשום אופן לא לעשות ניתוח! חבל לנתח את הילד לחינם. אין לו כלום. זה סתם כאב בטן בגלל אוכל מקולקל. אל תעשו לו ניתוח. אל תסכימו לניתוח בלי צילום. אין כלום''.
הנה זה עובד, אני אומרת לעצמי. המילים של הרב פועלות. אני מבקשת צילום חוזר. והצילום, כמו שכולכם כבר מבינים, מאשר את מה שהרב ראה בכוח המיוחד שלו.
(נעמי קנובל, מזכירה בלשכת הרב)