יראת חטא · ההלכה לא חנפנית
בשנת תשס''ח פנה אלי שלמה, בנו של הרב זצ''ל, וביקש שאערוך ספר על אלפי התשובות שהרב ענה בהיותו רב ראשי – קצרות וארוכות, עם מקורות ובלי. לתלמידים, לתלמידות, למורים, לרבנים, לראשי ישיבות ולסתם ''עמך'', מהארץ ומהעולם כולו.
בקשתו היתה שאשב עם הרב ואעבור על כל התשובות, כדי שהרב יתקן ויוסיף מקורות ונימוקים, כאילו הוא כותב את התשובות היום. כך זכיתי לפגישות רבות ביחידות עם הרב זצ''ל, בהן ראיתי את גאוניותו ואת מידותיו המיוחדות.
אספר רק על תשובה אחת שהרב ענה למנכ''ל משרד הדתות ששאל: האם מותר לתת לנוכרים כסף מקופות הצדקה הקבועות שעל יד הכותל המערבי. תשובת הרב היתה: לא!
אמרתי לרב: כאשר התשובה שכבה בתוך קלסר במשרד הדתות, איש לא ידע עליה. אך כעת, אם נפרסם אותה בספר, יגידו על הרב שהוא גזען, אולי כדאי לוותר עליה?
תגובתו המיידית היתה: ''מה אכפת לי! צריך לומר את האמת. זה התפקיד שלנו, לא לפחד מהאמת''. עוד הרב הוסיף ונימק את תשובתו: ''זה לא שייך לגזענות בכלל. זה שתרם מכספו, בין אם הוא יהודי ובין אם הוא נוכרי, התכוון לתת אותו לצורכי הכותל המערבי והדומה לכך. לא להוצאות רפואיות, אפילו אם הן לחולה יהודי. צריך תמיד לשער מהי דעת התורם, לא את הרצון שלנו או את הכבוד שלנו''.
סיימתי לעבור עם הרב על הספר בערב שלפני ליל בדיקת חמץ. לא ידעתי באותה שעה כי בסיום חג הפסח הרב יילקח לבית החולים לאשפוז כל כך ממושך. כעבור זמן מה נדפס הספר ''שו''ת הרב הראשי'', והרב שמח מאוד לקבלו. על הכרך השני, לצערי הרב, כבר לא זכיתי לעבור עם הרב, כיוון שהוא היה מאושפז בבית החולים. כעת אני מכין את הכרך השלישי והרביעי של השו''ת, ולצערי הרב, אפילו לשאול שאלות להבהרה כבר לא אוכל.
בערב ראש השנה האחרון, כשעתיים לפני כניסת החג, התקשר לביתי בנו של הרב, שלמה, והודיע לי כי הרב, ששכב באותה העת בבית החולים, רוצה לדבר איתי. לא האמנתי למשמע אוזניי. הטלפון כמעט נפל מידי.
הרב פנה אלי בחביבות רבה והודה לי על כל עמלי בהוצאת ספרו ''שו''ת הרב הראשי'' ובירך אותי ואת בני ביתי לשנה החדשה.
התרגשתי מאוד. ביקשתי גם כן לברכו, בירכתיו בברכת כוהנים וברפואה שלמה, שיזכה במהרה לעמוד על רגליו, ובע''ה נמשיך בעבודתנו המשותפת בכרך הבא. הרב הודה לי בהתרגשות על ברכותיי. גם הפעם למדתי ממנו לימוד גדול לכל החיים – להיות בן-אדם. לשים לב לפרטים הקטנים. שעתיים לפני ראש השנה, היום הגדול והקדוש!
הבנתי מה זה להכיר טובה. לא משנה מי הוא שעשה לך אותה, מהי כמותה ומהי איכותה.
(הרב שמואל כ''ץ, רב אולפנת ''חורב'')
קדושה
מדוע התהפך הרב בשלג?165
צורה של עבודה-זרה165
חנוכייה במקום צלב166
על אווזות לבנות ושמירת העיניים169
תתגבר!170
קדושה מביאה שלום171
טבילה לפני הפגישה עם הרב172
אהבת חיים173
ואורח צדיקים כאור נגה174
קדושה אני מבקש175
בזכות ברכה אחת176
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים
הרב זצ''ל היה נזהר ביותר בצניעות, כידוע.
דבר פלא הוא, כיצד בהלוויה, שבה השתתפו אלפים רבים, עשרות ואולי מאות אלפים – נשמרה הצניעות ולא היתה ערבוביה. זה פלא עצום.
אבל כיוון שכל חייו של אבא, הכ''מ, הוא הקפיד על כך, על הצניעות, על הקדושה וההפרדה – אזי ''ברצות ה' דרכי איש'', עזר הקב''ה שלא יהיה דבר שלא כרצון חסידו.
(הרב יוסף אליהו, בן הרב)