חסידות · מדוע בכה הרב אליהו?
היה זה בימי האינתיפאדה הראשונה. בחור צעיר שנישא לא מכבר נסע בכביש בדרך ליישוב מגוריו ונורה מן המארב. הקליעים פגעו בו והוא נהרג. נתבקשתי להודיע לאלמנה הצעירה על מות בעלה, שנישאה לו זה עתה, והדבר היה לא קל, בלשון המעטה. הייתי צריך לגייס את כל כוחות הנפש שלי על-מנת לסייע לה לעבור את התקופה הקשה הזאת, ונעזרתי רבות ברב זצ''ל, בשאלות שונות שעלו כתוצאה מהמקרה המזעזע.
בערב פסח, אחרי בדיקת חמץ, התקשרה אלי האלמנה ושאלה אותי האם מכירת החמץ של בעלה המנוח תופסת או שהיא צריכה לעשות מכירה מחדש. מכירת חמץ זו בדרך כלל שליחות של האדם לרב שימכור את החמץ שלו. אבל אם המוכר נפטר, כל השליחות בטלה.
התקשרתי לרב ושאלתי אותו את השאלה. האמת היא, שמבחינה הלכתית זוהי שאלה די פשוטה, אבל הייתי מזועזע מהשאלה ולא רציתי להכריע בה לבדי. הרב שמע את השאלה והתחיל לבכות. מעולם לא שמעתי את הרב אליהו בוכה, אבל מעולם גם לא נפגשתי במציאות עם כאב כל כך גדול.
לאחר מכן אמר לי הרב: ''איפה יש בעולם עוד יהודים כאלה, אלמנה צעירה שכל החיים שלה נהרסו בבת אחת רוצה לקיים את דבר ה' כהלכתו? איפה עוד יש לקב''ה בני-אדם כאלה מיוחדים?''.
(הרב רא''ם הכהן, ראש הישיבה ורב היישוב עתניאל)