חלק ב – מעשים נוספים של הרב · חכמת חיים
אצלנו במשפחה היה ידוע, שאם יש בעיה סבוכה הולכים לחכם מרדכי זצ''ל, כי הוא ידע לפתור בקלות בעיות סבוכות. היה בחור שלא רצה לחלוץ לאשת אחיו שמת, והכול בגלל אביו, שחשב שאם הבן שלו ייתן חליצה לאשת אחיו – ימות גם הבן הזה. כך עלה בדמיונו, ולא ידעו מה לעשות איתו. העסק עם החליצה הזאת נמשך זמן רב, ואף אחד לא הצליח להזיז את האב מדעתו.
בלית ברירה הביאו את התיק הזה לבית הדין בבאר-שבע, והרב שאל אותו: מאיזו עדה אתה? ענה לו: ממרוקו. שאל אותו הרב: אתה יודע מה רבי שמעון בר-יוחאי אומר על נפטר שלא עושים בשבילו חליצה? אמר האבא של הנפטר: רבי שמעון לא אמר שום דבר על זה. אני קורא זוהר כבר ארבעים שנה, ורבי שמעון לא אומר על זה כלום.
אמר לו הרב: לך לביתך ותביא את הזוהר שאתה קורא בו.
שאלו אותו חבריו הדיינים למה הוא עושה כן, הרי יש ספר הזוהר בבית הדין. אמר להם הרב: אם נביא את ספר הזוהר שלנו, הוא לא יאמין לנו. הוא יגיד שאנחנו הדפסנו את הדברים. שיביא את ספר הזוהר שלו.
הלך אביו של הנפטר והביא את ספר הזוהר שלו מביתו לבית הדין: פתח הרב בזוהר (חלק א' דף קפ''ז) וקרא מה שכתוב שם, כי מי שמת בלי בנים ''לא עאל בפרגודא, ולא נטיל חולק בההוא עלמא, ונשמתיה לא אתכלילת באתר דכל נשמתין אתכלילו, ואתגזר דיוקניה מתמן''.
שמע כך האבא ואמר: אין דבר כזה. אני קורא זוהר כל שבוע ולא ראיתי את הדברים הללו. אמר לו הרב: תקרא בעצמך. קרא האב מתוך הספר וראה שאכן כך כתוב. הוא שאל כיצד ייתכן שלא ראה את הקטע הזה כל כך הרבה שנים, אבל רק אחר כך הוא שם לב שעל הקטע הזה הם היו מדלגים באופן קבוע, כיוון שכתובים בו דברים קשים.
אמר לו הרב: אתה שומע מה קורה עם הבן שלך? הוא סובל! התחיל האב לבכות: הבן שלי לא מקבל חלק בעולם הבא בגללי. הוא לא נכנס לפנים מהפרגוד בגללי. אוי, אוי, הבן שלי מסכן. לא נצררת נשמתו בצרור החיים.
אמר לו הרב: תקשיב מה כותב רבי שמעון. אפשר להציל אותו: ''ברא ליה הקב''ה פריק דיפרוק ליה מידא דמחבלין, ודא אחוי דקריב ליה, שנאמר (דברים כ''ה, ה') כי ישבו אחים יחדיו וגו', וכתיב בא אל אשת אחיך ויבם אותה וגו', בגין דנשמתיה לא עאלת קמיה קב''ה, אלא היא קיימא לבר, בגין דלא זכה לאנהרא בהאי עלמא בההוא גופא. מאן דלא זכה בהאי אתר, יהך לאתר אחרא ויזכי ביה''.
אמר לו הרב: רבי שמעון אומר כי אם הבן שלך יעשה חליצה לאשת אחיו – הוא יכול לפרוק את אחיו מהידיים של המחבלים שמציקים לו בשמים.
שמע כך האבא וצעק בבית הדין: תביאו את הבן שלי מהר, שיעשה חליצה לאשת אחיו. היום, מייד, שהבן המסכן שלי לא יסבול מידיים של המחבלים בשמים. כך הוא צעק וצעק עד שהביאו את אשת הנפטר ואת הבן שצריך לחלוץ, ועשו חליצה במקום.
אכן כן, הרב ידע, ברגעים ספורים, לפתור בעיות שנמשכו שנים.
(הרב יעקב שכנזי, מורה צדק בעדה החרדית)