חלק ב – מעשים נוספים של הרב · דמות דיוקנו של הרב
כל ימיי הייתי מתייעץ עם הרב זצ''ל בשאלות הלכתיות, וכנראה ניכר עלי שאני מתלמידיו של הרב. פעם הייתי בחנות כובעים וביקשתי כובע. אמר לי המוכר כי הוא ייתן לי כובע שבשוליים שלו אין טפח, כי ''ניכר עליך שאתה מתלמידיו של הרב אליהו''. שמחתי מאוד שהדבר ניכר עלי. ואכן הוא נתן לי כובע שאין בשוליים שלו טפח, שלא יהיה חשש של אוהל בשבת (כמו שכתוב ב''שולחן ערוך'' שא סע' מ).
יש לי נגרייה בשכונת מאה-שערים, ולאחרונה עבד אצלי פועל ערבי מדי יום בשעות הבוקר, ואחר הצהריים הוא היה הולך לעבוד במסגד שעל הר-הבית. יום אחד הוא לא הספיק לסיים את העבודה שלו אצלי, וביקשתי שיסיים אצלי ואחר כך אקח אותו במכוניתי למקום עבודתו האחר.
כשסיים, לקחתי אותו להר-הבית. נכנסתי דרך שער האריות והייתי צריך להסתובב כי הרחוב שם צר. אמרו לי להיכנס לכיוון הפנימי, כי שם הרחוב רחב ואוכל להסתובב בקלות. כך נכנסתי בלי כוונה למקום הר-הבית, והנה אני רואה את דמות דיוקנו של הרב עומד מולי ואומר לי, כאילו בחיים חיותו: ''סע אחורה, אסור להיכנס כאן. זה איסור כרת''. נסעתי אחורה ברוורס, והנה אחריי עומדת משאית ולא מאפשרת לי להמשיך לנסוע אחורה. הנהג סימן לי: סע קדימה ותסתובב. אבל אני לא נסעתי אפילו מטר אחד קדימה. המשאית נסעה לאחור ואני אחריה, וכך יצאתי בשלום ממקום הקודש. באותה שעה הבנתי מה שנאמר על יוסף: ''דמות דיוקנו של אביו נראתה לו בחלום'' ומנעה אותו מן החטא. אני ראיתי את מו''ר הרב בהקיץ וניצלתי מן החטא.
(אורי ברהום, מאה-שערים)