אור ברסלב
אביהם של ישראל זריזות › יתגבר יותר מארי

אביהם של ישראל

זריזות · יתגבר יותר מארי

כמה זמן לוקח ללמוד ספר קבלה עמוק?

שתיים וחצי לפנות בוקר. הרב זצ''ל מתעורר בחדרו שבטיפול נמרץ בבית החולים 'שערי צדק'. מצבו קשה וכאבים עזים הוא סובל כבר חודשים ארוכים. מבעד למכשירים המלפפים את קלסתרו האצילי הוא מברר: ''מה השעה?'' ואחר כך ישאל: ''מתי הנץ?''. הנץ החמה מנצח את המורפיום. ''הנץ בחמש וארבעים'', עונה המקורב. ''תעירו אותי שעה וחצי לפני כן'' מבקש הרב, כמו מתחנן על נפשו.

''אבל הרב צריך לנוח, מספיק שעה'', התחנן רבי חיים סויסה, המשמש הנאמן, על נפשו של הרב. ''לא, שעה וחצי. שעה זה מעט מדי. יש תיקון חצות ולהתכונן לתפילה, כתוב להתגבר כארי'', לוחש האריה בהתאמצות. אך הרב סויסה מתעקש: ''אריה שהיה עובר את מה שהרב עובר ועוד תחת מורפיום, היה ישן שבוע שלם'', אמר.

מבעד למסכת החמצן הנודניקית נשמע חיוך של לוחם. ''בשביל זה נאמר 'כארי' ולא אריה ממש. צריך להתגבר יותר מאריה'', אומר הרב ונרדם לעוד כשלושים דקות. אחריהן הוא שוב יקיץ, ישאל מה השעה ויבקש שוב להעיר אותו שעה וחצי לפני הנץ...

(יוסי אליטוב)

מרן הרב זצ''ל היה כותב על הזריזות: ''אדם צריך להתחיל את היום בצד ימין. כל מלבושיו ילבש ימין תחילה. וכשקם בבוקר יקום בזריזות, כי אם יתחיל כבר בבוקר להיכנע ליצר הרע - כל היום הוא ייכנע לפניו. אבל אם בבוקר יקום בזריזות וינצחנו - כל היום ינצחנו, כדברי הטור: בחורף יאמר בחוץ קר ובקיץ יאמר ישנת מעט, המשך לישון!

ואפילו בלעם הרשע מתפעל מהזריזות של עם ישראל הקם בבוקר לתפילה: ''הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא'' (במדבר פרק כ''ג פסוק כ''ד), ומסביר רש''י שם: ''כשהן עומדים משנתם שחרית, הן מתגברין כלביא וכארי לחטוף את המצות, ללבוש טלית, לקרוא את שמע ולהניח תפילין''. והביא הגר''א (או''ח סי' א' סע' א') גירסא אחרת: ''עומדים משנתם עומדים כאריות, חוטפים קריאת שמע וממליכים לקב''ה ומעשיהן כאריות''. ואומר הרמ''א: ''ומיד כשיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה''. ומסבירים המפרשים שכשיקום ישהה מעט כמו דקה או שתים שלא ינזק מקפיצה מהירה, כמו שאומרת הגמרא בגיטין (דף ע') שזה קרוב למיתה יותר מן החיים''.

תוכן העניינים

אביהם של ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה