זריזות · מצות ''חזק ואמץ''
הרב אליהו ז''ל היה זריז ושמח במצוות. מהרגע שהוא היה קם לתפילת ותיקין לא היה מש החיוך מפיו. תמיד בפנים מאירות. ממש כמו שהגמרא אומרת (ברכות ט:) שהפנים המאירות אחרי תפילה שכזאת הם סימן ל''אדם גדול ושמח במצוות''.
פעם עבר הרב אליהו זצ''ל במחסום של חיילים וראה יהודים שלא איפשרו להם להיכנס לבית הכנסת ביריחו, והיהודים הללו נעצבו אל לבם. אמר להם הרב: אצל יהושע כתוב בכיבוש הארץ שלוש פעמים ''חֲזַק וֶאֱמָץ'' (פרק א'). פעם בפני עצמו, פעם ''רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד'', ופעם ''הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ''. מדוע צריך שלוש פעמים ''חֲזַק וֶאֱמָץ''?
והרב מייד ענה לשאלה. לפעמים גם אנשים חזקים נחלשים לרגע בגלל סיבות מוצדקות. מתעצבים אל לבם, ייאוש מתגנב ללב, אבל אחר כך הכול עובר. כנגד זה אומר ה' ליהושע: ''חֲזַק וֶאֱמָץ''. זו לא רק רבנית
תכונה טובה – זו מצווה! ''הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ''. עוד תדע, כי תמיד צריך להיות חזק. אל תרשה למחשבות של חולשה להתגנב אל לבך לרגע, זה יתיש אותך. ''רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד''.