אור ברסלב
אביהם של ישראל הספדים › פעם כזקן ופעם כצעיר

אביהם של ישראל

הספדים · פעם כזקן ופעם כצעיר

יש להספיד את החכם משורש כוחותיו

על מעלת ההספד ניתן ללמוד מסיפור של הרה''ג עובדיה הדאיה זצוק''ל, שהיה ראש המקובלים בדור האחרון, גם בעולמות עליונים ונסתרים וגם בעולם הזה, ''סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה'', חבר ביה''ד הגדול לערעורים, חיבר כמה וכמה ספרי שו''ת בהלכה וכן בקבלה. מרן הרב זצ''ל למד ממנו הרבה ושימש אותו שנים רבות. הוא נפטר ביום שבת קודש, פרשת יתרו, כ' שבט תשכ''ט.

סיפר מרן הרב זצ''ל, כי בצעירותו היה רגיל ללמוד עמו באותו בית כנסת בליל שבועות והושענא רבא, והיה רגיל לילך למקווה שעה קודם עמוד השחר. ''פעם אחת ביקש ממני לילך עמו. ובאותו זמן הייתי בן שלושים והוא בן שמונים. וכיון שאסור לרחוץ עם רבו בבית המרחץ (יו''ד רמ''ב סע' ט''ז), טבלתי בחדר אחר, ועד שסיימתי להתפשט, הרב סיים כבר לטבול ולצאת, ולא רצה להשאירני לבדי וחיכה עד שאסיים.

זמן מעט אחר כך, ביקשוהו לילך לאיזו שמחה והוא סירב באומרו: יש שם מדרגות ואני זקן וכו'. ושאלתי אותו: כיצד כבודו אומר ''זקן אני'', והרי במקווה כבודו עלה וירד את מדרגות המקווה בזריזות? וענה לי, שמשום צניעות הוא לא הולך לאותה שמחה. אמרתי לו שזה מה שכתוב בגמרא (בבא קמא צ''ז ע''ב): ''ת''ר: איזהו מטבע של אברהם אבינו? זקן וזקנה מצד אחד, ובחור ובתולה מצד אחר''. ופירש תוספות: ''לא שהיה בו צורת זקן וזקנה מכאן, בחור ובחורה מכאן, דאסור לעשות צורת אדם, אלא כך היה כתוב: מצד אחד - זקן וזקנה ומצד אחר - בחור ובתולה''. וכל זה מחמת הנהגתם, פעם כצעירים - לצורך מצוות ''וישכם אברהם'', ופעם כזקנים - כנגד יצר הרע ''ואברם כבד''. כשאמרתי לו, הקפיד ואמר: ''את זה תאמר בהספד''!!

אחר שנים, נפטר הרב ואני שכחתי מאותה אמירה. ובהספדו לא הזכרתי את הסיפור הזה. אחר כמה ימים בא אלי אחד מבני משפחתו וסיפר לי שהרב בא אליו בחלום, ושאל: מפני מה הרב אליהו לא מספיד אותי? והתפלא, כיון שהספדתי אותו בהלוויה. אני חככתי בדעתי, אולי לא הספדתי אותו כראוי, ונזכרתי באותו מעשה. באזכרת השבעה שלו סיפרתי את אותו מעשה. וכל זה כיון שחכמינו אומרים שהנפטר שומע מה שמספידים עליו ''דהתם קאימנא''. למחרת בא אלי בנו, ואמר לי, שהחכם בא אליו בחלום ואמר לו, שחכם מרדכי הספיד אותו כראוי.

כך היה מורנו מרן הרב זצ''ל

מורנו ורבינו אבינו, אביהם של ישראל, מרן הרב זצ''ל, הריני כפרת משכבו, היה כמו רבו ממש, בעניין זה. גם זקן ויושב בישיבה, גם מעביר שיעורי תורה, גם יושב בבית דין הגדול, וגם הולך עם הציבור כל אחד ואחד לפי מעלתו. במשך השבעה באו גדולי הדיינים וסיפרו איך היו מביאים אליו תיקים קשים, שלא היו יודעים איך להכריע בהם.

הספד הבבא סאלי - אבי אבי רכב ישראל ופרשיו

ביום פטירתו של הבבא סאלי, נסע אליו מרן הרב זצ''ל, כשעה לפני שהשיב את נשמתו לבוראו. מיד כשבא, החל מרן הרב זצ''ל לעסוק בטהרה של הצדיק המלומד בניסים, ונראו הדברים שהוא בא במיוחד לשם כך. אחר מעשה, נודע כי מרן הרב זצ''ל נפגש עם הבבא סאלי שלושה חודשים קודם לכן, ואמר לו אז הבבא-סאלי כי המלאך המגיד שלו אמר לו שיש גזירה קשה על ישראל, ואם הוא ימסור את עצמו - הוא יוכל לבטל אותה. וכך עשה.

מחמת המהירות של הלוויה, לא הספיקו הספדנים להספיד את הבבא סאלי. ורק מרן הרב זצ''ל הספיד את הבבא סאלי, וכך אמר: ''הגמרא במסכת מועד קטן (כ''ו ע''א) אומרת שיש קרעים של אבלות שאסור לתקן אותם: ''ואלו קרעין שאין מתאחין, הקורע על אביו ועל אמו, ועל רבו שלימדו תורה, ועל נשיא ועל אב בית דין, ועל שמועות הרעות ועל ברכת השם ועל ספר תורה שנשרף ועל ערי יהודה ועל המקדש ועל ירושלים וקורע על מקדש ומוסיף על ירושלים''. מקשה הגמרא: מנין לומדים שאביו ואמו ורבו שלימדו תורה קורעים ולא מאחים? ועונה הגמרא: מאלישע, שכתוב עליו שהוא ראה את הלקחותו של אליהו הנביא: ''והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו''. אומרת הגמרא: 'אבי אבי' - זה אביו ואמו, 'רכב ישראל ופרשיו' - זה רבו שלימדו תורה'', ומנין לומדים שזה פירוש רכב ופרשים של ישראל? מתרגומו של רב יוסף שאמר: ''רבי רבי, דטב להון לישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין'', רבי רבי, שטוב להם לישראל בתפילתו מרכב ופרשים.

אמר מרן הרב זצ''ל, כי כך היה הבבא סאלי בתפילתו על כלל ישראל. לא רק על פלוני ופלוני, אלא גם על כלל ישראל שלא יבואו עליהם גזירות. והביא על כך כמה דוגמאות.

תוכן העניינים

אביהם של ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה