הספדים · הספדו של רבה בר נחמני - שבוע שלם
בגמרא (בבא מציעא פ''ו ע''א) מסופר בעניין פטירתו של רבה בר נחמני, כי נפלה פתקה מהרקיע בעיר פומבדיתא: 'רבה בר נחמני נתבקש בישיבה של מעלה'. יצאו אביי ורבא בראש כל החכמים והספידו אותו שלושה ימים ושלושה לילות ורצו להפסיק בגלל ביטול תורה או מאימת המלכות, שרבה היה בורח ממנה. נפלה פתקה מן השמים: 'כל הפורש יהא בנידוי', שאין בהספד של שלושה ימים ולילות להספיק להבין את החיסרון של אדם ענק כזה. הספידו אותו שבעה ימים - נפלה פתקה משמים לחכמים: 'לכו לביתכם לשלום'.
הספד - שלושים יום וגם שנה שלימה
בגמרא (כתובות ק''ג ע''א) מובא, כי ''בשעת פטירתו של רבי קרא לחכמי ישראל ונכנסו אצלו, אמר להן: אל תספדוני בעיירות, והושיבו ישיבה לאחר שלשים יום''. ומסבירה הגמרא כי בהספד בעיירות קטנות, הציבור המתאסף הוא קטן, ולמספידים קשה לעורר את הציבור להבין את גודל האבידה של חכם שמת, אבל בכרכים שהם גדולים מן העיירות - ההספד ברוב עם, עושה את שלו, והציבור בוכה ומתעורר להשלים בתוכו את החיסרון שבא לעולם בעקבות מותו של רבי יהודה הנשיא.
עוד מסבירה שם הגמרא, שרבי ציווה ללמוד בישיבה אחרי שלושים יום, כיון שלמד ממשה רבינו שכתוב עליו: ''ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום'' - שבאותם שלושים יום הספידו אותו ביום ובלילה. מכאן ואילך עד סוף השנה הראשונה, היו מספידים ביום ולומדים בלילה או מספידים בלילה ולומדים ביום.