הספדים · השפע הרוחני של מרן רבי יוסף קארו ז''ל
להבין משהו על השפע הרוחני הזה שמובא ב'מגיד מישרים', סיפר פעם מרן הרב זצ''ל, הריני כפרת משכבו, כי מרן רבי יוסף קארו זצוק''ל היה עוסק בשאלה הלכתית כבדת משקל, והביא את שאלתו לפני התלמידים בבית המדרש, שם ישבו טובי החכמים של עם ישראל, תלמידיו של מרן, וישבו ועסקו יום שלם בבעיה שהעלה על שולחנם. הבעיה הייתה באמת קשה, וההתעסקות לקחה יום שלם, רק בסופו של יום, אחרי מאמץ משותף של כולם, נמצאה התשובה, ורבי יוסף קארו הלך שמח לביתו.
למחרת בא רבי יוסף קארו לבית המדרש, ושמע שיחה בין שני תלמידים, כשהאחד מספר לחברו כי חבל שלא היה אתמול בבית-המדרש, כי עלתה שאלה שדנו בה כל היום ורק בסוף היום נמצא הפתרון. החבר שלא היה יום קודם, שאל: מה היתה הבעיה שהתעסקתם בה יום שלם? סיפר לו. חשב התלמיד מעט ומיד השיב את התשובה כלאחר יד, כאילו זה הדבר הפשוט ביותר בעולם.
רבי יוסף קארו כששמע את שיחת התלמיד הזה התפלא, היתכן שצעיר התלמידים משיב בלי כל מאמץ - תשובה שהם עמלו עליה יום שלם? איך דבר כזה קורה? יצא רבי יוסף קארו מבית המדרש נסער, והנה פגש את מורנו האר''י ז''ל.
אמר לו האר''י: אל תתפלא. אתמול כשאתם עסקתם בתורה, הצלחתם לפרוץ דרך חדשה, הצלחתם להביא לעולם תשובה שהייתה גנוזה בעולמות הרוחניים דורי דורות. זה לא קל להביא דבר חדש, ''בעצב תלדי בנים''. אבל אחרי שהתשובה כבר בעולם הזה, כל אחד יכול ללכת בדרך אשר אותה כבשתם ולמצוא אותה בנקל.
כך אנו אומרים, כי אחרי שילדה שרה את יצחק אבינו היה העולם בשמחה, ''כל השומע - יצחק לי''. שואל המדרש: ''שרה נפקדה, אחרים מה איכפת להם? אלא בשעה שנפקדה אמנו שרה - הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חרשים נתפקחו, הרבה סומים נפתחו, הרבה שוטים נשתפו''. ביחד עם אברהם אבינו פותחת שרה דרך חדשה של רפואה, באותה דרך שהיא ואברהם פותחים, עוברים רבים אחרים, לכן אנו מתפללים בסליחות: עננו בזכות אברהם, עננו בזכות יצחק, ''דעני לאליהו בהר הכרמל, דעני ליונה במעי הדגה'' וכו', כל זאת בכדי ללכת בערוצים שאותם אנשים פתחו לדורי דורות, שבילים חדשים שהם פתחו בתפילתם.
הבוכה בהספד - מוחלין כל עוונותיו
מכאן נבין למה הגמרא (שבת ק''ה ע''ב) אומרת ש''כל הבוכה על אדם כשר - מוחלין לו על כל עונותיו''. ואם מדובר בחכם - כולם כמו קרוביו ''הכל קורעין עליו, הכל חולצין עליו, הכל מברין עליו ברחבה''.