אור ברסלב
אביהם של ישראל הספדים › בקי בכל

אביהם של ישראל

הספדים · בקי בכל

תפילה מתוך תורה

בתור ילד, אני זוכר שהוא היה בקי בכל הספרייה בעל פה. בתור ילדים, הוא היה שולח אותנו להביא ספר מהספרייה, וכך היה אומר לנו: ''בארון הספרים שבסלון, בעמודה השלישית, במדף החמישי, הספר השמיני - תביאו אותו. תפתחו בעמוד קל''ג בשורה החמישית, תתחילו לקרוא''. והיינו קוראים ואם היינו טועים – הוא היה מתקן אותנו. פלא עצום!

מצד שני, הוא היה מדבר עם ילדים כאילו הוא בגילם ובשפה שלהם. הוא היה מדבר עם כולם. יש סיפור שהוא פעם אחת היה בביקור בבית-סוהר ברמלה, ובמהלך הסיור הוא רואה ילדים אחרי הגדר. הוא שאל את המנהל של בית-הסוהר: מי אלה? המנהל אומר לו: זה אגף הילדים בבית-הסוהר. אמר מרן הרב זצ''ל למנהל: אני רוצה ללכת לשם לדבר איתם. אומר המנהל: אי אפשר, הם יתפרעו ויפריעו ויזרקו עליך ביצים. אמר לו מרן הרב זצ''ל: תקשיב! אני לא עוזב את בית הסוהר בלי לדבר איתם. יזרקו ביצים - יזרקו, בשביל זה יש מכבסה. יזרקו עגבניות - לא מתים מזה. אני הולך לשם.

הודיעו לאסירים הצעירים, שמרן הרב זצ''ל בא לבקר אותם. ואז התארגנו המדריכים שלהם, ועזרו להם לפרוץ את מחסן הביצים והעגבניות ''כדי שלכל אחד יהיה מה לזרוק על הרב''.

מרן הרב זצ''ל הגיע לבית הסוהר של הצעירים, וכל הנערים ישבו ועשו 'מהומת אלוקים'. הסתכל מרן הרב זצ''ל, וראה נער בן ארבע-עשרה וזיהה שהוא המנהיג שלהם. קרא לו מרן הרב זצ''ל, ושאל אותו: מתי יהיה פה שקט? הבחור אומר: שלוש דקות. אחרי שלוש דקות בדיוק, הבחור מרים את ידו - והשתרר שקט מוחלט.

התחיל אז מרן הרב זצ''ל לדבר איתם מלבו באהבה רבה, כמעט שעה. אמר להם: אתם לא אסירים, כל החיים לפניכם, אתם יכולים לחזור לחיים בריאים. תצאו מפה - תבואו אלי. בינתיים מרן הרב זצ''ל שלח את המזכיר שלו שיקנה להם מחוץ לבית-הסוהר ממתקים ושאר דברים שלא נמצאים בתוך הכלא. כשהמוכר שמע למי הממתקים מיועדים - הוא רצה לשלם מכיסו. מרן הרב זצ''ל לא הסכים. הוא אמר לו: בפעם הבאה תשלם מכיסך, הפעם זו המצווה שלי.

כשנגמרה השיחה, באו כל האסירים הצעירים ועמדו בשורה ישרה לקבל ברכה ממרן הרב זצ''ל. הוא בירך אותם אחד אחד, עם דמעות, כמו אבא. בסוף הברכות, עמד הבחור שארגן גם את המהומה וגם את השקט, ושאל את מרן הרב זצ''ל: יש לנו בתוך הכיסים ביצים ועגבניות. אנחנו רוצים לזרוק אותם על המדריכים שלנו שעודדו אותנו לזרוק אותם עליך, הרב. האם זה מותר לנו? מרן הרב זצ''ל ענה לו: בשום אופן אל תזרקו על המדריכים. גם הם יהודים, גם אותם צריך לקרב, גם הם צריכים לחזור בתשובה.

היכולת הזו, גם להיות בעומקה של הלכה, גם בחושן משפט, גם בעומק הקבלה, גם עם מתיישבים, גם עם ילדים שמקבלים חומש, גם עם אסירים בכלא. עם כולם מדבר בגובה הלב והעיניים, זה פלא עצום!

הרה''ג עזרא עטייה זצ''ל - ''רב רבנן''

סיפר מורנו ורבנו מרן הרב זצ''ל: ''כשנפטר מורנו ורבנו הגאון הרב עזרא עטייה ע''ה - ראש ישיבת פורת יוסף, ביקשו ממני להכין את נוסח המודעה, וכתבתי 'רב רבנן', כלומר הרב של כל הרבנים הספרדים בארץ ובעולם. משראה זאת חכם נתן סלם זצ''ל, שהיה גיסו, אמר לי: האם בחיים חיותו הוא היה מסכים שיכתבו עליו כך? אמרתי לו: בחיים לא היה מסכים, אבל אחר מיתה ודאי יסכים. אמר לי: מהיכן יש לך חידוש זה? באותו רגע נכנסו דודי ראש הישיבה הגאון הרב יהודה צדקה זצ''ל, והרב בן ציון אבא שאול זצ''ל, ואמרתי להם: תגידו, מה אמר הרב כשהיינו במקום כזה וכזה, ואיך הוא פסק את ההלכה? ואמרו לי: כשנפטר מורו ורבו חכם אברהם הררי רפול (עדס) שהיה בעל רוח הקדש, רצה הרה''ג עזרא עטייה להספידו ולומר עליו: ''בעל רוח הקודש'' וכו', ואח''כ אמר לעצמו הכיצד אספיד עליו כך, הרי בחיים חיותו אם הייתי אומר עליו כך, היה כועס עלי. אחר כך הוא רואה בהקיץ את רבי אברהם עדס עומד מול עיניו, ואומר לו: תגיד מה שאתה רוצה. בשמים אין גאווה''.

גם מורינו מרן הרב זצ''ל – ''רב רבנן''

כך היה מורנו מרן הרב זצ''ל - רב רבנן. הרב של הרבנים! גדולי המקובלים היו שואלים אותו שאלות מורכבות בעולם הסוד, גדולי הדיינים היו מתייעצים איתו בכל התיקים הקשים של עגונות - והוא היה מכריע בשאלות המסובכות ביותר של עולם הדיינות. ראשי ישיבות היו מתייעצים איתו בשאלות של הנהגה וחינוך, רבני ערים היו לומדים אצלו איך להנהיג רבנות - והוא היה מדריך אותם איך לאהוב את הציבור, ולהתייחס לכל אחד ואחד כאשר ישא האומן את היונק.

כך היו באים לפניו שרי וראשי ממשלה להתייעצות. כך היו באים מנהלי בתי ספר, מורים וגם לילדים הוא היה עונה בכובד ראש - לא פחות מאשר לראש הממשלה. ההספד שמרן הרב זצ''ל הספיד בו את ראש הישיבה שלו רבי עזרא עטייה זצוק''ל - נכון גם עליו.

גם ההספד שהספיד את הבבא-סאלי, נכון לגביו. במשך ימי השבעה עברו אלפי-אלפים של אנשים, שרבים מהם סיפרו עליו סיפורים אישיים שאין להם שום פירוש אחר מלבד 'רוח הקודש'. גזירות שהוא עצמו גזר והתקיימו, עשרות סיפורים על נשים עקרות שגזר עליהם והתעברו, עוד מאות שהתפלל עליהן ונתן להן מהאתרוג שבירך עליו בסוכות ונפקדו.

היה מקרה של יהודי אחד שסיפר בליל י''ד אייר, בציון של רבי יהודה בר אלעאי זיע''א, פלא גדול שהיה לו עם מרן הרב זצ''ל. הוא פנה אל מרן הרב זצ''ל וביקש על שתי כלותיו שיפקדו, ומרן הרב זצ''ל נתן לו שלוש חתיכות מהאתרוג שבירך עליו בסוכות. לקח האיש את האתרוג, ונתן שתי חתיכות לאחת הכלות שהיתה יותר זקוקה, וחתיכה אחת של אתרוג נתן לכלה השנייה. בתוך אותה שנה נפקדו שתי הכלות, הראשונה בתאומים והשנייה בבן אחד.

תוכן העניינים

אביהם של ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה