הספדים · תפילה מתוך תורה
שואל המהרש''א על הגמרא דלעיל במועד קטן, שבה כתוב, כי על רבו צריך לקרוע את הבגד ולא לתקן אותו אחר כך כמו על אביו ואמו. והמקור הוא מהפסוק: ''אבי אבי רכב ישראל ופרשיו'', שהתרגום מסביר כי הוא מתכוון לאליהו הנביא, שבתפילתו הגן על ישראל יותר מרכב ופרשים. שואל המהרש''א על כך: לכאורה, מכאן לומדים שצריך לקרוע על בעל תפילה, ולא על רבו שלימדו תורה?
תירץ המהרש''א: כי אין כוח תפילה בלי כוח של תורה. ''מסיר אוזנו משמוע תורה - גם תפילתו תועבה''. ולכן אומרת הגמרא (בבא בתרא קט''ז ע''א): ''דרש ר' פנחס בר חמא: כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנאמר: 'חמת מלך מלאכי מות - ואיש חכם יכפרנה'''.
ובאמת מרן הרב זצ''ל היה גדול בתורה מקטנותו. הוא קיים בעצמו את המשנה במסכת אבות (פרק ו', ד'): ''כַּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עֹשֶׂה כֵּן - אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ, אַשְׁרֶיךָ - בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָךְ - לָעוֹלָם הַבָּא''.
כך הוא נהג בעצמו בעת צעירותו - שהיה לומד תורה בלילות תחת השולחן. וסיפרו עליו חבריו מילדות שהיה מסתובב בבתי הכנסיות ומלקט את השאריות של הנרות שדלקו שם, היה מתיך אותם ויוצק מהם נרות חדשים.