הספדים · אוי לספינה שאבד קברניטה
הרב דב ביגון שליט''א - ראש מוסדות ''מכון מאיר''
אוי לנו כי הושברנו. נפלה עטרת ראשנו. נשבה ארון האלקים, בהסתלקותו לגנזי מרומים של מו''ר הרב הגאון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ''ל, אוהב ישראל, אוהב תורת ישראל, וארץ ישראל, אשר היה לנו כאב אוהב, ומורה דרך במשך עשרות שנים, רבים השיב מעוון וקירבם לאבינו שבשמים באהבה. מסר את נפשו על כבודם של ישראל ועל כבודה של ארץ ישראל.
החסיד רבי משה חיים לוצאטו זצ''ל, בבואו לתאר את עבודת החסיד האוהב את ה' יתברך וישראל עמו, מחלק את עבודתו לשלושה חלקים: בעשייה, באופן העשייה, ובכוונת החסיד. נכון לעכשיו, מו''ר הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, זכר צדיק וקדוש לברכה, התקיימו בו דברי הרמח''ל על החסיד במעשיו לטובת הכלל והפרט, באופן העשייה ביראה ובאהבה, ובכוונתו להגדיל את כבודו של הקב''ה על העולם על ידי כבודן של ישראל וארץ ישראל, בהליכותיו ובמידותיו האציליות.
עליו אפשר לומר את דברי חז''ל: ''כשמת, אומרים לו: אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו'' (ברכות ו' ע''ב). הוא בבחינת קברניט המנהיג את הספינה בסערות הים, כפי שנאמר על אברהם אבינו - ''אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה, ואמרו: אוי לו לעולם שאבד מנהיגו, ואוי לה לספינה שאבד קברניטה'' (בבא בתרא צ' ע''ב). בחכמתו ובתבונתו הנהיג והדריך את הציבור בסערות הימים שעברו עלינו בגירוש מגוש קטיף, חיזק ועודד את הכלל ואת הפרט, וכל זאת מתוך ענווה ומתוך יראה ואהבה גדולה.
גם 'מכון מאיר' זכה במשך עשרות שנים להדרכתו ועצתו לקירוב רחוקים באהבה, ורבים השיב מעוון וקירב לאבינו שבשמים, פשוטו כמשמעו. חבל על דאבדין ולא משתכחין – זכותו תגן עלינו, על משפחתו החשובה, ועל כלל ישראל. בנחמת ציון וירושלים ינוחמו. מהמצפה לישועה השלמה.
הצדיק פוטר את מידת הדין, כיצד? בזכות שסובל את כל עוונותיהם הוא פוטרן מן הדין (עיין סוכה מ''ה ע''ב, ברש''י שם). הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, זכר צדיק וקדוש לברכה, על ידי אהבתו הגדולה לה' יתברך, לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל – זיכה את הדור והגן עליו בתורתו, בתפילותיו, בפועלו ובמסירות הנפש הגדולה על הכלל והפרט, ובייסורים הרבים שנתייסר בערוב ימיו. גם בפטירתו זכה הרב מרדכי אליהו זצ''ל לכפר על רבבות ישראל שבכו והתאבלו על הסתלקותו לשמי מרומים, כפי שנאמר על ידי חז''ל שכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלים לו על כל עוונותיו (מועד קטן).
מסורת בידנו, שעם הסתלקותו של הצדיק לגנזי מרומים מוטלת עלינו החובה והזכות להרבות במעשים טובים, בלימוד תורה, בקיום מצוות, בתיקון המידות, וכל זאת באהבה - על מנת להמשיך את אורו המתוק שהאיר לבית ישראל. וזכות זאת תעמוד לעם ישראל ולארץ ישראל, ונזכה לישועה שלימה ולנחמה שלימה במהרה בימינו, אמן. תהי נשמתו של הרב מרדכי אליהו זצ''ל צרורה בצרור החיים.
מוסר נפשו על עם-ישראל כולו
הרב צבי קוסטינר שליט''א - ראש ישיבת ההסדר במצפה רמון
בשעה זו הלב דואב והידיים רפות על האבֵידה הגדולה, ועדיין איננו יודעים להעריך את גודלה. קשה לכתוב באופן ממצה על כל תלמיד חכם, וקל וחומר על תלמיד חכם ענק כמרן הגאון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הריני כפרת משכבו. אי-אפשר לכתוב בצורה שתבטא את עוצם גדולתו, אבל מחויבים אנו בכבודה של תורה, כדברי הגמרא (מגילה ג') שכבוד התורה גדול יותר מלימוד תורה. לכן נזכיר נקודות אחדות שעלו במחשבה ראשונה.
יסוד גדלותו בתורה של הרב, היה מתוך שקידתו והתמדתו הבלתי פוסקת, שנמשכה גם בתקופות שהיה מוטל עליו עול הציבור. בעת שהיינו לומדים לפניו והיה נדרש להפסיק, משום צרכי ציבור, או פיקוח נפש, היה מבקשנו להמתין לו בחדרו, מזדרז לסיים את העניין שטיפל בו, והיה חוזר ללימוד ומוסיף ואומר לנו שהעיקר הוא לימוד התורה. הרב היה בקי בכל חדרי התורה ממש, בנגלה ובנסתר. היו מופנות אליו שאלות בהלכה, בכל תחומי התורה, ולכולם היה משיב מתוך שֶׁכל התורה הייתה פרושה לפניו.
כל ימיו של הרב הייתה יראתו על פניו. כבר מגיל צעיר נהג הרב בטהרה ובפרישות, דקדק בכל פרט והיה מחמיר לעצמו בעניינים שונים, כגון בזהירות במאכלים. היה משכים בכל יום ומתפלל כותיקין. תמיד נזהר והזהיר על עניינים של צניעות, הרחקה בין גברים לנשים וזהירות מופלגת מראיות אסורות.
היה מיוחד ומופלא במידת הענווה שבו. היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ולכל הפונים אליו, גדולים כקטנים, היה משיב במאור פנים. גם לבחורים צעירים וילדים היה מאיר פנים ומשיב בהרחבה ובנחת, אפילו אם לעתים לא ידעו לנהוג בו בכבוד הראוי. היה מכבד מאוד תלמידי חכמים, גם צעירים וקטנים ממנו, היה מקפיד לקרוא להם ''הרב'', מושיבם לידו ונוהג בהם בכבוד רב.
אהבת ארץ ישראל בערה ברבנו. מיום שחרור חבלי ארץ ישראל וירושלים במלחמת ששת הימים, הרב היה מראשי העוזרים, המחזקים והמעודדים להתיישבות בחברון, ביהודה ושומרון, בחבל עזה וברמת הגולן. הרב היה מגיע לישובים לחזק ולעודד, ואנשי הישובים היו פונים אליו לעצה ולהדרכה בכל עניין. הרב עמד על החומרה והסכנות שבהסכמים המדיניים לשלומה של ארץ ישראל ולשלומם של התושבים, ונלחם בכל תוקף על שלימות אחיזתנו בארץ ישראל.
הרב עמד יחד עם הרב שפירא זצ''ל, בחזית המאבק נגד גזירת הגירוש מחבל עזה בעצה ובמעשה, חיזק ועודד את רוח התושבים וכלל הציבור, יזם עצרות תפילה למען ארץ ישראל ועם ישראל, והשתתף בהן ולעיתים אף היה מתענה באותם ימים. גם אחרי שלדאבון הלב יצאה הגזירה אל הפועל, עמל הרב לסייע למגורשים וחיזק ועודד מתוך בטחון מוחלט שנשוב לשלוט ולשבת בכל ארץ ישראל.
כבר מצעירותו, בתקופת העליות שלאחר קום המדינה, פעל הרב בעצמו לקרב את ישראל לאביהם שבשמים, ללמד, להדריך ולהחזיר בתשובה. כששימש כדיין בבאר שבע היה עוסק בלימוד תורה והפצתה באזור הנגב, וגם אחר-כך, כשכיהן כרב הראשי לישראל - היה מכתת רגליו ונוסע למקומות מרוחקים בארץ במסירות נפש, על מנת להרבות תורה. והיה קורא לרבנים בכל מקום לפעול בקרב הציבור לקרבם לתורה ולמצוות.
הרב, הריני כפרת משכבו, היה איש הלכה מובהק. הדגיש את חשיבות לימוד ההלכה והירבה ללמד הלכה. הרב, שהיה בקי בכל חדרי התורה, פסק הלכה ליחיד ולציבור בכל חלקי התורה. יש לציין את נושא טהרת המשפחה בו הרב היה חד בדרא. הרב ראה שההלכות בנושא זה אינן בהירות ואין הציבור יודע כיצד לנהוג, ומתוך כך הירבה בשיעורים בנושא, וכך נולד הספר ''דרכי טהרה'' שהיה פריצת דרך בתחומו, ספר מסודר של הלכות מעשיות בתחום חשוב וחמור זה.
הרב סיפר, שכאשר הביא את ספרו לרב שלמה זלמן אויערבך זצ''ל [שהיה מהראשונים שעמדו על גדולתו של הרב עוד בצעירותו והיה ידיד אמת של הרב], שיבח הרב אויערבך את הספר בגלל חשיבותו ופסיקותיו.
אנו נדרשים להמשיך את דרכו של הרב. הרב לימד אותנו מסירות נפש על עם ישראל כולו. ועל כל אחד ואחד מישראל - להגדיל תורה, להפיץ תורה ולקרב את ישראל לאביהם שבשמים, לחזק את אחיזתנו בארץ ישראל ולהעביר לדורות הבאים את מסורת הדור.
יהי רצון שנזכה לעשות את המוטל עלינו, והקב''ה יראנו בביאת הגואל ובבנין אריאל.
''אנו חשים יתומים ושבורי לב''