הדרכים של ימות המשיח · המחוג של השניות
יום אחד הביאו לביתו של סבא הרב זצ''ל מחשב עם פרויקט השו''ת, והיה שם גם משחק מחשב מעניין. באותו היום החלטתי שאני לא הולך לישיבה אלא נשאר ליד המחשב לשחק.
בשעה 08:00 בבוקר, השעה שבה בדרך כלל הולכים לישיבה, סבא לא העיר לי, הוא רק דפק בדלת החדר ושאל אותי אם אני מרגיש טוב. עניתי לו: ''ברוך ה' כן''.
הבנתי את הרמז אבל המשחק קרץ יותר, והחלטתי להמשיך במשחק. בשעה 08:30 סבא נכנס שוב לחדר, כאילו בטעות, ואמר לי: ''אני רואה שלא אכלת ארוחת בוקר''. שוב הוא לא העיר לי דבר, אלא הלך להכין לי חביתה עם כוס שוקו, וזאת כשאני יודע שלסבא אין טיפת זמן מיותרת! אבל המשחק קרץ יותר, והחלטתי להמשיך במשחק ולא ללכת לישיבה.
כך אני יושב ומשחק עד השעה 13:00 בצהריים ולא הולך ללמוד תורה, וסבא לא מעיר לי דבר. אבל זו היתה הפעם האחרונה שבה שיחקתי במחשב מאז ועד היום. ההערה בלי הערה של סבא היתה כל כך חזקה, למרות שהיתה בלי שום מילים, בלי שום דיבור ישיר, רק משהו עקיף לגמרי.
אחרי יומיים ראיתי את סבא עומד ליד השעון בסלון ומסתכל עליו. שאלתי אותו מה הוא עושה, וסבא ענה לי: ''תראה איך המחוג של השניות זז מהר''. הבנתי שסבא רוצה לומר לי שעדיף שלא לבזבז את הזמן.
(הרב אלעד אליהו, נכד הרב)