אור ברסלב
אבי עזר דברים › פרק לב

אבי עזר· רבי שלמה הכהן מליסא

דברים · פרק לב

פרק לא

פסוק ה

הלה' תגמלו זאת וגו'. וכבר פירשתי טעם הה"א בספר מאזנים. וזה לשון הרב בספר מאזנים אמר ר' שמואל הנגיד נתברר אצלנו שה"א הלה' לבדה והיא זרה והנה זה הה"א יגלה סוד גדול והוא שהה"א לא יתכן להיות בשו"א ובפת"ח כי אין יכולת באדם לקרוא שו"א נע אם לא יהיה אחריו אות בתנועה על כן יהיה הה"א בפת"ח כדרך ההאי"ן התמהין וידוע כי הלמ"ד יהיה שו"א נע כמשפט כל למ"ד נוסף כמו ליעקב ואל תשים אל לבך הקריאה שאנו קוראין כי הוצרכנו להניח הלמ"ד שהיא שו"א נע בעבור היות שו"א נע תחת אל"ף אדון עכ"ל ועיין א"ת ושלש מחלוקות בדבר. לסיראי ה' לחוד. ולנהרדעי הל' לחוד. ולמדנחאי הלה' מלה אחת ובחבורי אם מטעמים אאריך אי"ה בזה ברצות ה' דרכי:

פסוק יא

גוזליו הם הקטנים וכו' ומלת גוזל שם כלל וכו'. הרב מפרש דגוזל הוא שם עצם כללי ושייך בו כינוי וכן צפור דין עצם כללי יש בו ונאמר צפרים גם הודיע לנו הרב דגוזל שם כלל מיני צפור כל צפור טהורה וגם הוא שם פרטי שתי צפרים וכדומה כן שם גוזל משמש לשני דברים לכל מיני אברה ונוצה ולמין יונים ולכן שייך שפיר לאמר על גוזליו אצל נשר ולכנהו כיון שהוא כללי:

פסוק יג

במותי בוי"ו לא ישתנה וכו' ואין כמוהו ואת עשיר במותיו עכ"ל. עיין ישעיה נ"ג כי שם הוראתו על מות כמבואר במכלול והבי"ת אינה מן היסוד וכאן הבי"ת מן היסוד גם נוסחא ישנה שפיר כי שם פירש עשיר רשע:

פסוק יד

חמר כמו יין ותי"ו תשתה לנוכח וכו' ויש אומרים כי ענב לשון נקבה וכו'. דעת הרב כי תשתה לנקבה נסתרת כי ענב לשון נקבה ופרושו הענבה תשקה את ישראל מדמה ומלת תשתה יוצא לשני לכן פריך הרב שצריך לינקד תשתה בפת"ח התי"ו כי תשתה בחיר"ק אינו יוצא כלל ויש אומרים כי תשתה לנסתר ואינו יוצא כלל וקאי על ישראל הנקראים לפעמים בשם נקבה וחסר בפסוק מי השותה כמו אשר ילדה אותה:

פסוק טו

כשית. יש אומרים שהוא כמו כסה וכו' ואחרים אמרו שהוא כמו תעיתי כשה אבד וזה לא ימצא באחד מהפעלים עכ"ל. כי אם תהיה כשית לשון שם יהיה לזרא אשר לא נמצא כמוהו כ"ף נוספת בפעלים. ולא ידעתי מדוע כתב הרב שהמלה הזו אין לה אח. גם אח ואחיות יש לה בשורש כסה:

פסוק יח

צור ילדך תשי. מה שכתב הרב הנח הנעלם תחת הדגש שהוא אל"ף וכו' הוא טעות בדפוס וצריך להיות והדגש שאחר התי"ו שהוא תחת הנח הבלוע שהוא נו"ן כמו כי תדור נדר כי גם כאן היה משפטו תשי בחיר"ק התי"ו אלא שאומרה בסגול: .שם

מחולליך כמו ילדך וכו' כמו הרה תקריב ללדת תחיל. ואל תתמה שלשון חיל עצמו אינו מורה על הולדה רק על הצער והזעקה ורעדה ואף על פי כן הושאל אל הבורא וגם יוצא לשני ואין כן טבע גזרתה. לכן מביא ראיה כי גם השקד הושאל על אבר ואף שהושאל אליו שם נצה כדרך צומח וגם שם שרשו נו"ן. זו טופס דברי הרב לדעתו והיודע לפרש באופן נאות מזו משובח:

פסוק כד

ולחמי רשף. אכולי עוף וכו'. כן פרשו התרגומים וחולי הבוערת הנקרא בשמו אכולי משום שאוכל ושורף ומביא תבערה בגוף ועיין בפרק אין מעמידין תחלת אוכלא ולבסוף אוכלא ועיין בנדרים בפרק הנודר מן הירק:

פסוק כו

אפאיהם יש אומרים שהם שלש מלות וכו' וטעמו כמו אשחיתם וכו' ואלו היה כדעת המדקדקים כו' לא ידבק הטעם וכו'. כי אפיצם מורה על הגרות וטלטול ואשביתה מורה על אבדון חלילה לכן מביא הרב יש אומרים אחריבם באפי כטעם וחרה אפי בכם אבל ראוי להיות אפיהם כי אין דגש להשלים הנו"ן ודברי הרב שניהם כאחד טובים:

פסוק כח

כי גוי אבד עצות המה וגו' רק פי' עצות שב אל אובד וכו'. וכיון שאובד מהפעלים עומדים לא יתכן לפרש שגוי היו מאבדים העצות אלא עצות ואובד יחדו ידובקו והגוי מכונה בשם אובד עצות כמו שמכונה האילן בשם נובלת כיון שעליה נובלין וכן ותאבדו דרך נקראים הרשעים בשם אובדים וכן תנו יין לאובד וכן קרועי בגדים אף שהבגדים קרועים יקראו הם קרועים וכן מגולחי זקן:

פסוק לא

כי לא כצורנו צורם דברי משה וכו'. כיון שאיכה ירדוף אחד אלף קאי על צרי ישראל דהיה להם לומר כן בלבבם אם לא כי צורם מכרם ועתה מתחיל משה לומר לישראל כי לא כצורנו צורם וגו':

תוכן העניינים

אבי עזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה