פרק ו · משנה ג
הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחָת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִּבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילּוּ אוֹת אֶחָת, צָרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתוֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְּבָרִים בִּלְבָד, קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים נה), וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָמַד מֵאֲחִיתוֹפֶל אֶלָּא שְׁנֵי דְּבָרִים בִּלְבָד קְרָאוֹ רַבּוֹ אַלּוּפוֹ וּמְיֻדָּעוֹ, הַלּוֹמֵד מֵחֲבֵרוֹ פֶּרֶק אֶחָד אוֹ הֲלָכָה אֶחָת אוֹ פָּסוּק אֶחָד אוֹ דִּבּוּר אֶחָד אוֹ אֲפִילּוּ אוֹת אֶחָת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד,
שְׁנֵי הַדְּבָרִים שֶׁלָּמַד דָּוִד הַמֶּלֶךְ מֵאֲחִיתֹפֶל, מוּבָא בְּחֲז''ל: לְפִי שֶׁמְּצָאוֹ אֲחִיתֹפֶל לְדָוִד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק יְחִידִי בַּתּוֹרָה, אָמַר לוֹ: לָמָּה אַתָּה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה יְחִידִי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנוֹאֲלוּ". שׁוּב פַּעַם אַחֶרֶת מְצָאוֹ שֶׁהָיָה נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְאָדָם לִכָּנֵס שָׁם בְּמוֹרָא, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא אֵימַת שָׁמַיִם עָלָיו. הֲרֵי לְפָנֵינוּ, שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים לְעֵינֵינוּ כְּחִדּוּשִׁים גְּדוֹלִים, דַּי הָיָה לְדָוִד הַמֶּלֶךְ לִקְרוֹתוֹ עַל כָּךְ "רַבִּי אַלּוּפֵי וּמְיֻדָּעִי", כָּךְ הָיְתָה הַעֲרָכָתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי הָאֻמָּה לְכָל חִדּוּשׁ תּוֹרָה שֶּׁלִּמְּדוֹ.