פרק ה · משנה כ
יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַז פָּנִים לְגֵּיהִנֹּם, וּבֹשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ:
עז פנים לגיהנם
הָעַזּוּת הִיא מִדָּה רָעָה מְאֹד, וְכָתַב בְּסֵפֶר "קַב הַיָּשָׁר" (פֶּרֶק לד) שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, מְנַדִּים אֶת מִי שֶׁהוּא מֵעִיז פָּנָיו בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם וְאֵין לוֹ בֹּשֶׁת כְּלָל. וְלֹא דַּי בְּכָךְ שֶׁהוּא בְּחֵרֶם וְנִדּוּי, אֶלָּא בְּנוֹסָף לְכָךְ עוֹנְשׁוֹ הוּא לְהִתְגַּלְגֵּל בְּכֶלֶב, וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ". וְעוֹנְשׁוֹ כְּעֹנֶשׁ שֶׁל מִי שֶּׁחָטָא עִם אֵשֶׁת אִישׁ. רָח"ל.
רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים, הָיָה רַחוּם וְחַנּוּן מְאֹד. פַּעַם אַחַת סִפְּרוּ לוֹ עַל תַּלְמִיד אֶחָד בַּיְּשִׁיבָה שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל וְאֵינֶנּוּ לוֹמֵד כָּרָאוּי, אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים: לֹא נּוֹרָא, אַל דְּאָגָה, בָּחוּר זֶה עוֹד יִהְיֶה רַב בְּאֵיזוֹ עֲיָרָה.
וְהִנֵּה פַּעַם אַחֶרֶת סִפְּרוּ לוֹ, שֶׁאֶחָד מִבְּנֵי הַיְּשִׁיבָה הִתְחַצֵּף לְבַעֲלַת הָאַכְסַנְיָה שֶׁלּוֹ, וְהָרַב הוֹרָה לְסַלְּקוֹ מִן הַיְּשִׁיבָה! הַבָּחוּר בִּקֵּשׁ סְלִיחָה, אֲבָל הַדָּבָר לֹא הוֹעִיל. בָּאוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת הָרַב עַל מַה הַקֶּצֶף, וַהֲרֵי בֶּעָבָר סָלַח עַל דְּבָרִים חֲמוּרִים יוֹתֵר?!
הֵשִׁיב הָרַב: הַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת כִּי "עַז פָּנִים - לַגֵּיהִנֹּם". וְיֵשׁ לְהָבִין, הֲרֵי עַל כָּל עֲבֵרָה שֶׁעוֹשִׂים נִדּוֹנִים בַּסּוֹף בַּגֵּיהִנָּם, וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ הִדְגִּישׁוּ זֹאת אֵצֶל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים?
הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁחֲכָמֵינוּ ז''ל רָצוּ לוֹמַר לָנוּ, כִּי הָעַזּוּת פָּנִים הוֹרֶסֶת אֶת כָּל הַסְּיָגִים וְהַגְּדֵרוֹת, וּמִמֵּילָא דַּרְכּוֹ סְלוּלָה לְהַגִּיעַ לַגֵּיהִנֹּם, מִפְּנֵי שֶּׁאֵין לוֹ מַעֲצוֹרִים עַל מַעֲשָׂיו. אֲבָל אָדָם שֶׁנָּגוּעַ בִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת, אֵין זֶה מְחַיֵּב שֶׁיַּגִּיעַ לַגֵּיהִנֹּם, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם סְיָגִים וּגְדָרִים.
עזות טובה ועזות רעה
הִנֵּה מִצַּד אֶחָד אוֹמֵר לָנוּ הַתַּנָּא, לִהְיוֹת עָז כַּנָּמֵר, וּמִצַּד שְׁנֵי מוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁעַז פָּנִים סוֹפוֹ לָלֶכֶת לַגֵּיהִנֹּם, כֵּיצַד מִסְתַּדְּרִים פְּנֵי הַדְּבָרִים?
אוּלָם יֵשׁ לְבָאֵר זֹאת עַל פִּי מָשָׁל: עָשִׁיר אֶחָד נָסַע עִם מֶרְכַּבְתּוֹ לִמְקוֹם מֶרְחַקִּים 3 יָמִים ו- 3 לֵילוֹת. לְאַחַר נְסִיעָה מְמֻשֶּׁכֶת, יָרַד מִן הַמֶּרְכָּבָה, וְנִכְנַס לַחֲנוּת אַחַת, וְכַעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה יָצָא מִשָּׁם וּבְיָדוֹ כְּלוּב זָעִיר וּבוֹ צִפּוֹר קְטַנָּה, וְחָזַר לְבֵיתוֹ.
תָּמַהּ הָעֶגְלוֹן: נְסִיעָה כָּזוֹ אֲרֻכָּה עֲבוֹר צִפּוֹר כֹּה קְטַנָּה? שָׁאַל אֶת הֶעָשִׁיר עַל כָּךְ, עָנָה לוֹ הֶעָשִׁיר: צִפּוֹר זְעִירָה זוֹ נִקְרֵאת 'זָמִיר', וְהִיא שָׁוָה הַרְבֵּה כֶּסֶף. הָעֶגְלוֹן לֹא הָבִין מְאוּמָה, וְלֹא יָדַע מַה זֶּה זָמִיר. הוּא שָׁב וְשָׁאַל: מַה מְחִירָהּ? עָנָה לוֹ הֶעָשִׁיר: 500 דִּינָרִים!
כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֶגְלוֹן לְבֵיתוֹ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: אֲסַפֵּר לָךְ דְּבַר פֶּלֶא. אֲדוֹנֵנוּ הֶעָשִׁיר נָסַע עִמִּי לְמֶרְחַקִּים, וְקָנָהּ שָׁם צִפּוֹר קְטַנָּה ב- 500 דִּינָרִים, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁטַּעֲמָהּ טָעַם גַּן עֵדֶן, מַגִּיעַ לָנוּ גַּם כֵּן פַּעַם לְהַרְגִּישׁ טָעַם שֶׁל עֲשִׁירִים, אֲנִי עָמֵל קָשֶׁה כָּל יְמֵי חַיַּי, וּמוּתַר לִי פַּעַם לֵהָנוֹת גַּם כֵּן מִכַּסְפִּי.
הִסְכִּימָה עִמּוֹ אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה: הֲרֵי חֲסַכְנוּ 300 דִּינָרִים לְעֵת זִקְנָה, נִלְוֶה עוֹד 200, וְנִקְנֶה אֶת הַצִּפּוֹר. כַּאֲשֶׁר חָשַׁב כֵּן עָשָׂה. נָסַע הָעֶגְלוֹן שְׁלוֹשָׁה יָמִים, וְהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם, קָנָה אֶת הַצִּפּוֹר הַמְדֻבֶּרֶת, וְהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.
הוֹרָה לְאִשְׁתּוֹ שֶׁתָּכִין קְדֵרָה גְּדוֹלָה עִם בְּצָלִים וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה, וְתִתֵּן חֲצִי צִפּוֹר לְתוֹךְ הַקְּדֵרָה, וַדַּאי יִתֵּן בְּשָׂרָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר טָעַם בְּכָל הַתַּבְשִׁיל. וַחֲצִי צִפּוֹר תִּשְׁמֵרִי לְמָחָר, שֶׁנַּרְגִּישׁ טָעַם עֲשִׁירוּת 2 יָמִים. עָשְׂתָה אִשְׁתּוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַר.
כְּשֶׁנִּגְמַר הַבִּשּׁוּל, עָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן מַעְיָן דֻּגְמַת הָעֲשִׁירִים, וְהִזְמִינָה אֶת בַּעֲלָהּ לְהִתְעַנֵּג בְּמַעֲדָן הַטָּעִים. יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה, וּבָאוּ לֶאֱכוֹל, וְהִנֵּה הֵם לֹא מַרְגִּישִׁים שׁוּם טָעַם. אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ: כַּנִּרְאֶה שֶׁהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא שֶׁעֵרַבְנוּ בַּתַּבְשִׁיל בְּצָלִים מָחָר תִּצְלִי אֶת הַחֵצִי הַנּוֹתָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. כַּאֲשֶׁר אָמַר כֵּן עָשְׂתָה. צָלְתָה אֶת חֲצִי הַצִּפּוֹר הַזְּעִירָה, וְעָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן כְּאֶתְמוֹל.
יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה לֶאֱכוֹל, נָגְסוּ בַּבָּשָׂר הַמּוּעָט שֶׁחִלְּקוּ לִשְׁנֵיהֶם, וְהִנֵּה טַעֲמוֹ כְּטַעַם צָלְתָה יְשָׁנָה, צָמִיג מָרִיר וְיָשָׁן.
חָשְׁכוּ עֵינֵי הָעֶגְלוֹן, וְהוּא מָרַט אֶת שְׂעָרוֹתָיו: אוֹי לִי, אַלְלַי לִי, אֶת כָּל חֶסְכוֹנוֹתָי הוֹצֵאתִי וְהַלְוָאוֹת רַבּוֹת נָטַלְתִּי, וּלְבַסּוֹף לֹא נְהֵנֵינוּ מִכְּלוּם, אוּלַי לֹא יָדָעְנוּ לְהָכִין אֶת הַתַּבְשִׁיל כָּרָאוּי, אוּלַי שָׁכַחְנוּ לָשִׂים אֵיזֶה תַּבְלִין, אוּלַי נִתַּן עוֹד לְהַצִּיל אֶת הַהַשְׁקָעָה וְלָחוּשׁ אֶת הַטַּעַם הַנִּפְלָא.
רָץ בִּמְהִירוּת לָאַרְמוֹן הֶעָשִׁיר, וְאָמַר לוֹ: רָאִיתִי שֶׁאֲדוֹנִי קָנָה צִפּוֹר קְטַנָּה בִּמְחִיר כֹּה רַב, וְהִתְאַוֵּיתִי אַף אֲנִי וְקָנִיתִי צִפּוֹר כָּזֹאת, וּבִקַּשְׁתִּי לְהַרְגִּישׁ לְרֶגַע כְּמוֹ עָשִׁיר, אֲבָל כַּאֲשֶׁר בִּישַׁלְתִי אוֹתָהּ, לֹא מָצָאתִי בָּהּ כָּל טָעַם. אֶת הָאֱמֶת אוֹמָר, לוּ הָיִיתִי קוֹנֶה אַוֲוז בִּשְׁנֵי זְהוּבִים, הָיָה עָרֶב לְחִכִּי פִּי מֵאָה...
צָחַק הֶעָשִׁיר וְאָמַר: פֶּתִי וְשׁוֹטֶה מֶטוּפַּש, צִפּוֹר זוֹ אֵינָהּ לַאֲכִילָה, אֶלָּא כְּדֵי לִשְׁמוֹעַ אֶת זְמִירוֹתֶיהָ, וְלֵהְנוֹת מִקּוֹלָהּ, אִם רָצִיתָ צִפּוֹר לַאֲכִילָה, יֵשׁ גְּדוֹלוֹת וּטְעִימוֹת מִמֶּנָּה עֲשֶׂרֶת מוֹנִים, אֲבָל אִם לְשִׁירָה, אֵין כְּשִׁירַת הַזָּמִיר.
הַנִּמְשָׁל הוּא, שֶׁלִּפְעָמִים הָעַזּוּת הִיא מִדָּה טוֹבָה וּמְשֻׁבַּחַת, כְּגוֹן לִהְיוֹת עָז פָּנִים נֶגֶד עוֹבְרֵי רְצוֹן ה', וְלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵהַלּוֹעֲגִים עָלָיו בַּעֲבוֹדַת ה', אֶלָּא יִתְנַהֵג בְּעַזּוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמְנָם יֵשׁ עַזּוּת רָעָה, כְּגוֹן חֻצְפָּה וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיֵּשׁ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנָּה מְאֹד. נִמְצָא שֶׁהַכֹּל לְפִי הַמָּקוֹם וּלְפִי הַזְּמַן, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
מדות בטבע
הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוּדָה צָדְקָה זַצַ"ל, בְּסִפְרוֹ 'קוֹל יְהוּדָה', כָּתַב לְבָאֵר, מַדּוּעַ נָקַט הַתַּנָּא וְהִזְכִּיר דֻּגְמָאוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים עַל הַמִּצְוֹת הַנִּזְכָּרוֹת: "עָז כְּנָמֵר, קַל כְּנֶשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי, גִּבּוֹר כַּאֲרִי", לִכְאוֹרָה הָיָה דַּי אִם הָיָה אוֹמֵר: "הֱוֵי עָז, קַל, רָץ, וְגִבּוֹר, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם".
וְהִסְבִּיר הָרַב יְסוֹד גָּדוֹל. עַל הָאָדָם לְהִתְחַנֵּךְ לִתְכוּנוֹת אֵלֶּה, וּלְהִתְרַגֵּל בָּהֶם בְּהַתְמָדָה, עַד כְּדֵי שֶׁיַּהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְקִנְיַן וּלְחֵלֶק טִבְעִי בִּלְתִּי נִמְנַע מִמֶּנּוּ, מִבְּלִי הִתְאַמְּצוּת יֶתֶר, כְּדֻגְמַת הַנָּמֵר, שֶׁתְּכוּנַת הָעַזּוּת הִיא אֶצְלוֹ בַּטֶּבַע, וְכֵן הָאַרְיֵה הִנּוֹ גִּבּוֹר בַּטֶּבַע, וְכֵן יֶתֶר בַּעֲלֵי הַחַיִּים.