פרק ה · משנה יט
כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שְׁלשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וּשְׁלשָׁה דְּבָרִים אֲחֵרִים, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה, מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. מַה בֵּין תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ לְתַלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע. תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אוֹכְלִין בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִין בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ח), לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע יוֹרְשִׁין גֵּיהִנָּם וְיוֹרְדִין לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים נה), וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ:
רוח נמוכה ורוח גבוה
כָּתַב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא, שֶׁרוּחַ נְמוּכָה פֵּרוּשׁוֹ - עֲנָוָה יְתֵרָה, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנֶּאֱמַר אֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר". וּלְעֻמַּת זֹאת, בִּלְעָם הִשְׁתַּבֵּחַ וְהִתְגָּאָה בְּעַצְמוֹ וְאָמַר: "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל, אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן".
וּבָא הַתַּנָּא לְלַמְּדֵנוּ, שְׁמִי שֶׁמִּתְנַהֵג בַּעֲנָוָה, הֲרֵי הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. אֲבָל מִי שֶׁמִּתְנַהֵג בְּגַאֲוָה וּבְגַסּוּת הָרוּחַ, הֲרֵי הוּא מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע.
פַּעַם נָסַע הָאַדְמוֹ"ר מִסַּאטְמֶר זַצַ"ל בְּרִכְבּוֹ. בַּדֶּרֶךְ רָאָה יְהוּדִי הָדוּר מַרְאֶה עוֹמֵד עַל הַמִּדְרָכָה וְנִרְאָה כְּאַחַד הָאַדְמוֹרִי"ם הַגְּדוֹלִים. פָּנָה אֵלָיו הָאַדְמוֹ"ר מִסַּאטְמֶר וְשָׁאַל: מִי כְּבוֹדוֹ? הֵשִׁיב הָאִישׁ: אֲנִי נֶכֶד שֶׁל... אָדָם גָּדוֹל.
שָׁאַל הָרַב: נֶכֶד שֶׁל מִי? הֵשִׁיב הָאִישׁ: נֶכֶד שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ... אָמַר לוֹ הָרַב: מֵאֵיזוֹ אִשָּׁה...
כְּלוֹמַר אִם אָכֵן אַתָּה מְיֻחָס לְאַבְרָהָם שֶׁהֵבִיא בֶּן מִשָּׂרָה, הֲרֵי שְׁנֵיהֶם הָיוּ עֲנָוִים וּבוֹרְחִים מֵהַכָּבוֹד, וְאִלּוּ אַתָּה מִתְנַהֵג כְּמוֹ בֶּן שֶׁל הַגָּר, שֶׁהִגְבִּיהַּ עָצְמָה עַל שָׂרָה גְּבִירְתָּהּ...
לְפָנֵינוּ כַּמָּה מַעֲשִׂים, שֶׁיָּמְחִשׁוּ לָנוּ עַד כַּמָּה אָדָם צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּרוּחַ נְמוּכָה, וְלִפְעָמִים יֵשׁ לוֹ לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ לְדַעְתָּם שֶׁל אֲחֵרִים, אֲפִילּוּ אִם עַל יְדֵי כָּךְ יוֹרֵד כְּבוֹדוֹ וְהֻשְׁפַּל מַעֲמָדוֹ.
אבנר בן נר ויואב בן צריה
יוֹאָב בֶּן צְרֻיָה, הָיָה שַׂר צְבָאוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ. אַבְנֵר בֶּן נֵר לְעֻמַּת זֹאת הָיָה שַׂר צְבָאוֹ שֶׁל שָׁאוּל. וְעַל אוֹתוֹ אַבְנֵר מְסַפְּרִים לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁהָיָה בָּטוּחַ בְּכֹחוֹ וְאוֹמֵר "אִלּוּלֵי הָיָה לָאָרֶץ מָקוֹם לֶאֱחֹז בּוֹ, הָיִיתִי מְזַעְזֵעַ אֶת כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ" (יַלְקוּט יִרְמְיָהוּ רֶמֶז רפה).
כַּאֲשֶׁר חָלְפָה תְּקוּפַת מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, וְדָוִד תָּפַס אֶת הַמַּלְכוּת לַחֲלוּטִין, הֶחְלִיט אַבְנֵר לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם דָּוִד וְלַעֲבֹר לְמַחֲנֵהוּ. וְאָכֵן, הוּא הִגִּיעַ לִפְגִישָׁה עִם הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ - פְּגִישָׁה בָּהּ כִּבְּדוֹ הַמֶּלֶךְ בְּכָבוֹד הָרָאוּי לוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן פָּנָה וְהָלָךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.
בִּשְׁלַב זֶה, הִגִּיעַ יוֹאָב שַׂר צְבָאוֹ שֶׁל דָּוִד, וְהַמֶּלֶךְ מִהֵר לְסַפֵּר לוֹ עַל הָאוֹרֵחַ אֲשֶׁר פָּקַד אֶת אַרְמוֹנוֹ, וְעַל כָּךְ שֶׁאַבְנֵר הֶחְלִיט לְהִצְטָרֵף לְשׁוּרוֹתֵיהֶם שֶׁל חֵילוֹת בֵּית דָּוִד.
אֶלָּא שֶׁלְּיוֹאָב, הָיָה חֶשְׁבּוֹן לִסְגּוֹר עִם אַבְנֵר... בְּאַחַת הַמִּלְחָמוֹת הָרַג אַבְנֵר אֶת עֲשָׂהאֵל אָחִיו שֶׁל יוֹאָב, וְיוֹאָב רָאָה מִתַּפְקִידוֹ לִנְקֹם אֶת דָּמוֹ וְלִהְיוֹת לְּ'גּוֹאֵל הַדָּם'. עַל כֵּן מִיַּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹאָב כִּי אַבְנֵר נִמְצָא בַּסְּבִיבָה, וְכִי עָזַב אֶת הָאַרְמוֹן לֹא מִזְּמַן, מִהֵר לִקְרֹא לוֹ בַּחֲזָרָה, וּמִשֶּׁהִגִּיעַ הֵחֵל קוֹשֵׁר עִמּוֹ שִׂיחָה.
אָנוּ בְּוַדַּאי חוֹשְׁבִים כִּי כַּאֲשֶׁר נִפְגְּשׁוּ שְׁנֵי שָׂרֵי הַצָּבָא הַלָּלוּ, שְׁנֵי הָרַמַטְכָּ"לִים, הֵם שׂוֹחֲחוּ אוֹדוֹת תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה אוֹ כְּלֵי נֶשֶׁק חֲדִישִׁים... אוּלָם טוֹעִים אָנוּ טָעוּת חֲמוּרָה... כַּאֲשֶׁר נִפְגְּשׁוּ יוֹאָב וְאַבְנֵר, הָיוּ לָהֶם עִנְיָנִים אֲחֵרִים לְדַבֵּר בָּהֶם, עִנְיָנִים חֲשׁוּבִים בְּהַרְבֵּה, עִנְיָנִים הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם...
מִיַּד לְאַחַר בְּרָכוֹת שָׁלוֹם שִׁגְרָתִיּוֹת, שָׁקְעוּ הַשְּׁנַיִם בַּהֲוָיוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהֵחֵלּוּ מְדַבְּרִים בְּלִמּוּד כְּאִלּוּ הָיוּ עוֹמְדִים כָּעֵת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמִתְנַצְּחִים בַּהֲלָכָה...
"מַה דִּינָה שֶׁל יְבָמָהּ גִּדֶּמֶת?" שָׁאַל יוֹאָב, כַּאֲשֶׁר כַּוָּנָתוֹ לִשְׁאוֹל מַה תּוּכַל לַעֲשׂוֹת יְבָמָהּ שֶּׁאֵין לָהּ יָדַיִם, וּלְפִיכָךְ הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחְלֹץ אֶת נַעֲלוֹ שֶׁל הַיָּבָם כְּמִצְוַת הַחֲלִיצָה.
"מַה הַבְּעָיָה?" - הֵשִׁיב אַבְנֵר, הֲלֹא הִיא יְכוֹלָה לַחְלֹץ בְּשִׁנֶּיהָ! אָמַר לוֹ יוֹאָב: הַאִם נִתַּן לַחְלֹץ נַעַל בַּשִּׁנַּיִם? וְאַבְנֵר הֵשִׁיב בְּחִיּוּב, וְאַף הִצִּיעַ לְהַמְחִישׁ אֶת הַדָּבָר בַּמְּצִיאוּת. הוּא הִתְכּוֹפֵף לָאָרֶץ, וּבִקֵּשׁ לַחְלֹץ בְּשִׁנָּיו אֶת נַעֲלוֹ שֶׁל יוֹאָב.
לְהִזְדַּמְּנוּת הַזּוֹ בְּדִיּוּק הִמְתִּין יוֹאָב, הוּא נִצֵּל אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁאַבְנֵר הָיָה כָּפוּף וַחֲסַר הֲגַנָּה, שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל יְרֵכוֹ, וְדָקַר אֶת שַׂר הַצָּבָא הַדָּגוּל לַמָּוֶת, בְּסָבְרוֹ כִּי כָּךְ מֵקִים הוּא אֶת מִצְוָתוֹ כְּגוֹאֵל הַדָּם.
(הֶעָרָה: לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, אֵיךְ לֹא חָשַׁד אַבְנֵר, כִּי יוֹאָב טוֹמֵן לוֹ מַלְכּוֹדֶת, וְהוּא לֹא נִזְהָר מִפָּנָיו וּמִתְכּוֹפֵף מוּל מְבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ?! הֲרֵי כָּל בַּר דַּעַת הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁמַעֲרִימִים עָלָיו וְרוֹצִים לְהָרַע לוֹ. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ, שֶׁבַּדַרְגוֹת שֶׁל אַבְנֵר, כְּשֶׁהָיָה מַתְחִיל לְהִתְעַסֵּק בַּדָּבָר הֲלָכָה, לֹא הָיָה שָׁם לֵב לַנַעַשָׂה מִסְּבִיבוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ עַל הַדְּבָרִים הַגְּשָׁמִים הָיְתָה מִתְּנַתֵּקֵת מִמֶּנּוּ, וְכָל כּוּלּוֹ הָיָה נִמְצָא בְּעוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, [וּכְעֵין מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (י:) עַל אַחֵי יוֹסֵף], וְלֹא חוּשָׁיו וְהַרְגַשׁוֹתַיו הַגַּשְׁמִיִּים לֹא עַבְדּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה)
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, תָּפַשׂ אַבְנֵר אֶת יוֹאָב, וּכְפָתוֹ בְּיָדוֹ כִּפְקַעַת שֶׁל שְׁתִי, וְרָצָה לְהוֹרְגוֹ. מִיַּד עָמְדוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו וְאָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ, אִם אַתָּה הוֹרְגוֹ, אָנוּ נִשָּׁאֵר כִּיתוֹמִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם אַב, וְיָבוֹאוּ הַפְּלִשְׁתִּים וְיָבוּזוּ אֶת נָשֵׁינוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ.
אָמַר לָהֶם: וּמַה אֶעֱשֶׂה, הֲרֵי הוּא כִּבָּה אֶת נֵרִי? אָמְרוּ לוֹ: תָּדוּן עִמּוֹ לִפְנֵי דַּיָּן הָאֱמֶת! הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אַבְנֵר מִיָּדוֹ, וְנָפַל וָמֵת, וְיוֹאָב נִשְׁאַר חַי.
כָּל הַמִּתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂה זֶה, יִרְאֶה עַד כַּמָּה גְדֹלָה כֹּחַ הָעֲנָוָה שֶׁל אַבְנֵר בֶּן נֵר, שֶׁבָּרְגָעִים הֲכִי קָשִׁים שֶׁכְּבָר עוֹמֵד לְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ לְבוֹרְאוֹ בִּגְלַל יוֹאָב בֶּן צְרֻיָה, וּרְצוֹנוֹ עָז לִנְקֹם בּוֹ עַל מַה שֶׁעָשָׂה לוֹ, וְכַיָּדוּעַ הַנְּקָמָה מְתוּקָה מִדְּבַשׁ, וְעָם כָּל זֶה כְּשֶׁבָּאִים יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לוֹ שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ, מְבַטֵּל הוּא אֶת רְצוֹנוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ, וְעוֹשֶׂה אֶת בַּקָּשַׁת יִשְׂרָאֵל, וּמֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ לְבוֹרְאוֹ. כָּךְ נִרְאִים גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲמִתִּיִּים.
התעלף בגלל כבוד
סִפֵּר מָרָן הָרַב שַׁךְ זַצַ"ל: אֵרַע פַּעַם שֶׁשְּׁנֵי שָׂרֵי הַתּוֹרָה הַגְּאוֹנִים רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר וְרַבִּי יַעֲקֹב מִלִּיסָא [בָּעַל "נְתִיבוֹת הַמִּשְׁפָּט"], נִפְגְּשׁוּ בְּאֵיזוֹ עֲיָרָה, וְהִתְפַּלְלוּ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ בְּאוֹתוֹ בֵּית כְּנֶסֶת. וְהִנֵּה כִּבְּדוּ אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, לַעֲלוֹת לְתוֹרָה לְּ"שְׁלִישִׁי" שֶׁהִיא הָעַלִיָּה הַיּוֹתֵר מְכֻבֶּדֶת, וּמִיַּד כְּשֶׁקָּרְאוּ בִּשְׁמוֹ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה, הִתְעַלֵּף...
כַּמּוּבָן שֶּׁנַּעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל, וְהָיְתָה בֶּהָלָה גְּדוֹלָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, חֵלֶק מֵהַצִּבּוּר צָעָקוּ וְצָוְחוּ, וְחֶלְקָם רָצוּ לְהָבִיא מַיִם לִשְׁפּוֹךְ עָלָיו כְּדֵי לְעוֹרְרוֹ, אַךְ דָּבָר לֹא עָזַר, וְהָרַב לֹא הֵקִיץ מֵעֶלְפוֹנוֹ הֶעָמֹק, וְהַבֶּהָלָה עָלְתָה וְגָאֲתָה.
אוּלָם רַבִּי יַעֲקֹב מִלִּיסָא, הֵבִין מִיַּד לְסִבַּת הַהִתְעֲלְפוּת, שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא הִתְעַלֵּף מֵרֹב צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, בִּגְלַל שֶׁכִּבְּדוּ אוֹתוֹ בַּעֲלִיָּה הַיּוֹתֵר חֲשׁוּבָה, וְלֹא הִשְׂכִּילוּ לְכַבֵּד בָּהּ אֶת רֵעוֹ רַבִּי יַעֲקֹב.
מִיַּד מִהֵר רַבִּי יַעֲקֹב אֶל רַבִּי עֲקִיבָא, וְלָחַשׁ בְאָזְנוֹ דְּבַר מַה. שָׁמַע רַבִּי עֲקִיבָא, וְהִתְאוֹשֵׁשׁ מִיַּד, וְקָם וְעָלָה לַתּוֹרָה כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע כְּלוּם.
תָּמְהוּ כֻּלָּם, וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה שָׁאָלוּ אֶת רַבִּי יַעֲקֹב מַה לָחַשׁ בְאָזְנוֹ? הֵשִׁיב: פָּשׁוּט מְאֹד, לָחַשְׁתִּי בְּאָזְנָיו כָּךְ: יֵדַע נָא כְּבוֹדוֹ, שֶׁכִּבְּדוּ אוֹתוֹ בַּעֲלִיַּת 'שְׁלִישִׁי' מִשּׁוּם שֶׁהוּא רַבָּה שֶׁל פּוֹזְנָא שֶׁהִיא עִיר גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵעִירִי לִיסָא, וְלֹא בִּגְלַל שֶׁכְּבוֹדוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל מִמֶּנִּי...
וּמִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע רַבִּי עֲקִיבָא שְׁ'הָעִיר' הִיא זוֹ שֶּׁזָּכְתָה בְּכִבּוּד וְלֹא הוּא, מִיַּד נָחָה דַּעְתּוֹ, וְהֵקִיץ מֵעֶלְפוֹנוֹ.
כַּיּוֹם לְצַעֲרֵנוּ, יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁ"מִתְעַלְּפִים" כַּאֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ לָהֶם אֶת הַכָּבוֹד הַמַּתְאִים לָהֶם לְפִי הֲבָנָתָם, וְכָאן רוֹאִים אָנוּ, שֶׁאָדָם עֲנָק וְגָאוֹן כְּרַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר שֶׁאָכֵן לוֹ יָאֶה וְלוֹ נָאֶה לְקַבֵּל כָּבוֹד עֲבוּר תּוֹרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, הִתְעַלֵּף בִּגְלַל שֶׁחָשַׁב שֶׁעוֹשִׂים לוֹ כָּבוֹד יוֹתֵר מִדַּאי. וְאִם כֵּן, כַּמָּה צְרִיכִים אָנוּ לְהִתְעַלֵּף כַּאֲשֶׁר מְכַבְּדִים אוֹתָנוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁבֶּאֱמֶת מַגִּיעַ לָנוּ...
גאות אדם תשפילנו
כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אַייְבְּשִׁיץ בְּסֵפֶר "יְעָרוֹת דְּבַשׁ" (דַּף כג): צֶוֶות מְכַבֵּי אֵשׁ זָרִיז וְיָעִיל, יַצְלִיחַ בִּמְהֵרָה לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָאֵשׁ וּלְכַבּוֹת אוֹתָהּ. אוּלָם שִׁטָּפוֹן מִן הַיָּם קָשֶׁה לַעֲצֹר, כִּי הוּא יִגְרֹף וְיִסְחֹף אֶת כָּל אֲשֶׁר עוֹמֵד בְּדַרְכּוֹ, מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים, וְהוֹפֵךְ מִגְדָּלִים, וְעוֹקֵר אֲרָזִים.
וּמַה הַהֶבְדֵּל בֵּין הָאֵשׁ לָמָיִם? הָאֵשׁ הוּא גְּבַהּ רוּחַ, וְשַׁלְהֶבֶת הָאֵשׁ מִתְלַהֶטֶת כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְלָכֵן עַל יְדֵי כִּבּוּי, תִּשְׁקַע הָאֵשׁ וְתֵעָלֵם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַמַּיִם, "מַיִם שְׁקֵטִים חוֹדְרִים עָמוֹק", הֵם הוֹרְסִים יְסוֹדוֹת, וּמְפַלְּסִים נְתִיבוֹת, זוֹחֲלִים וְשׁוֹטְפִים אֶת כָּל אֲשֶׁר יַעֲמוֹד בְּדַרְכָּם, עַד כִּי כָּל גִּבּוֹרֵי כֹּחַ לֹא יוּכְלוּ לַעֲמוֹד כְּנֶגְדָּם.
וְסִיֵּם הָרַב, שֶׁמִּכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד, שֶּׁאֵין לְךָ חָזָק כְּמוֹ מִדַּת הָעֲנָוָה וְהַכְנָעָה, כִּי הֶעָנָיו וְהַשָּׁפֵל רוּחַ, אֲפִילּוּ רַבִּים לוֹחֲמִים בּוֹ, לֹא יוּכְלוּ לוֹ, הֵמָּה יֹאבְדוּ וְהוּא לְעוֹלָם יַעֲמוֹד. אֲבָל הַגֵּאֶה, סוֹפוֹ לְאַבֵּד אֶת כְּבוֹדוֹ וְתּוּשְׁפַּל גַּאֲוָתוֹ.
עַל בָּעַל הַתַּנְיָא מְסֻפָּר, שֶׁפַּעַם דָּפַק עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ אָדָם אֶחָד, וּכְשֶׁהָרַב שָׁאַל "מִי שָׁם"? עָנָה הַיְּהוּדִי: "אֲנִי"! הָרַב לֹא פָּתַח לוֹ, וְהַיְּהוּדִי דָּפַק עוֹד פַּעַם עַל הַדֶּלֶת, וְהָרַב שָׁאַל שׁוּב: "מִי שָׁם"?, וְשׁוּב עָנָה הַיְּהוּדִי: "אֲנִי"! וְשׁוּב לֹא פָּתַח הָרַב אֶת הַדֶּלֶת. פָּנָה הַיְּהוּדִי וְהָלָךְ לְדַרְכּוֹ.
לַמָּחֳרָת חָזַר וְדָפַק הַיְּהוּדִי עַל דֶּלֶת הָרַב, וְהָרַב שָׁאַל: "מִי שָׁם"? אַךְ הַפַּעַם עָנָה הַיְּהוּדִי בִּשְׁמוֹ, וּמִיַּד פָּתַח לוֹ הָרַב אֶת הַדֶּלֶת. תָּמַהּ הַיְּהוּדִי לְמַעֲשֵׂהוּ שֶׁל הָרַב, מַדּוּעַ אֶתְמוֹל לֹא פָּתַח לוֹ וְהַיּוֹם פָּתַח?
הֵשִׁיב הָרַב וְאָמַר: כָּתוּב "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאוּם ה'", כְּלוֹמַר, אִם מִסְתַּתֵּר יְהוּדִי מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת וְרוֹצֶה לְהִכָּנֵס, וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִים "מִי שָׁם", הוּא עוֹנֶהּ "אֲנִי", "לֹא אֶרְאֶנּוּ". אוּלָם כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹנֶה בִּשְׁמוֹ וְלֹא אוֹמֵר "אֲנִי", אֲזַי "אַרְאֶנּוּ", שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲנִי לֹא, אֶרְאֶנּוּ"!
נִתְקָלִים אֲנַחְנוּ יוֹם יוֹם בַּאֲנָשִׁים שֶׂהַ"אֲנִי" שֶׁלָּהֶם נוֹדֵף מִבִּגְדֵיהֶם וּתְנוּעוֹתֵיהֶם, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם יָעִיז מִישֶׁהוּ לְדַבֵּר עִמּוֹ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ, אוֹ שֶׁיַּזְמִין אוֹתוֹ לַחֲתֻנָּה בְפֹּוגְשׁוֹ אוֹתוֹ בָּרְחוֹב וְלֹא יָבוֹא לְהַזְמִינוֹ בְּצוּרָה מְכֻבֶּדֶת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, הוּא לֹא יַגִּיעַ לַחֲתֻנָּה וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה רַבּוֹת.
מדוע אין חשק ללמד
סִפֵּר חֲכַם אֶחָד: פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי אֶל מָרָן הַסְּטַיְפְּלֶר זַצַ"ל, יָחַד עִם בָּחוּר אֶחָד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּתַלְמוּדוֹ. רַבֵּנוּ הוֹרָה לָנוּ לָשֶׁבֶת, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁמָּסַרְתִּי לוֹ אֶת הַפֶּתֶק, כְּבָר פָּנָה אֶל הַבָּחוּר וּפָתַח וְאָמַר בְּמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ:
אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה יֵשׁ בַּחוּרִים שְׁ'נִשְׁבַּר לָהֶם' בַּלִּמּוּד, וְשֶׁפִּתְאוֹם מְקַבְּלִים מַשְׁבֵּר? יֵשׁ לָזֶה רַק סִבָּה אַחַת - מִפְּנֵי שֶׁלּוֹמְדִים וְחוֹשְׁבִים עַל כָּבוֹד, שֶׁרוֹצֶה שֶׁהָרֹאשׁ יְשִׁיבָה יַחֲזִיק מִמֶּנּוּ, וְשֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתוֹ, וְכוֹאֵב לוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ יוֹדֵעַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְשֶׁחֲבֵרָיו שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת טוֹבוֹת בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר וְהוּא אֵינוֹ שׁוֹאֵל, וְכָל זֶה גּוֹרֵם לוֹ צַעַר, וְהַקִּנְאָה אוֹכַלְתּוֹ וּמְקַבֵּל מַשְׁבֵּר.
אֲבָל דַּע לְךָ, שֶׁהָאֱמֶת הִיא, שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה רַק בִּשְׁבִיל דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד, שֶׁאַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בָּאִים לָעוֹלָם הָאֱמֶת עוֹלָם הַנֵּצַח, וְשָׁם לֹא תּוֹפֵס שׁוּם חֲשִׁיבוּת שׁוּם עִנְיַן שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא רְכוּשׁ, וְלֹא נְכָסִים, וְלֹא שׁוּם דָּבָר, רַק דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד - תּוֹרָה. וְשָׁם כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הוּא רַק בַּתּוֹרָה, וְשָׁם יִבְחֲנוּ כָּל אֶחָד וְאַחַד עַל יְדִיעוֹתָיו בַּתּוֹרָה, וְיֹאמְרוּ לוֹ: עֲמֹד וְעָרוֹךְ מִקְרָא שֶׁקָרִיתָ, וּמִשְׁנָה שֶׁשָּׁנִיתָ.
וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁבֶּן אָדָם לוֹמֵד כָּל יְמֵי חַיָּיו, צָרִיךְ לִהְיוֹת רַק לְתַכְלִית זֶה שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ וְלֹא יִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֵד בָּעוֹלָם הָאֱמֶת וְהַנִּצְחִי. וְכַאֲשֶׁר לוֹמֵד לְתַכְלִית הַזּוֹ בִּלְבַד אָז לֹא אִכְפַּת לוֹ שׁוּם עִנְיְנֵי כָּבוֹד, וְשׁוּם קִנְאָה לֹא תַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ, וְלֹא אִכְפַּת לוֹ אִם מַחְזִיקִים מִמֶּנּוּ כָּאן, וְאִם מְכַבְּדִים אוֹתוֹ כָּאן, שׁוּם דָּבָר לֹא אִכְפַּת לוֹ, כִּי כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו נְתוּנִים רַק לְהוֹסִיף עוֹד וָעוֹד תּוֹרָה לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ תּוֹרָה, וְאָז אֵין לוֹ מַשְׁבְּרִים וְהוּא תָּמִיד בְּשִׂמְחָה...