פרק ה · משנה יז
כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:
שׁוֹאֵל הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מָשָׁאשׁ זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "נַחֲלַת אֲבוֹת", מַדּוּעַ כּוֹתֶבֶת הַמִּשְׁנָה שֶׁמַּחְלֹקֶת שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם זוֹ מַחְלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ, לִכְאוֹרָה הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב שֶׁזּוֹ מַחְלֹקֶת קֹרַח וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה.
וְתֵרֵץ זֹאת הָרַב עַל פִּי סִפּוּר שֶׁהָיָה בְּעִיר לִיוָורְנוּ בְּאִיטַלְיָה. בְּעִיר הָיוּ שִׁבְעָה פַּרְנָסִים שֶׁנִּהֲלוּ אֶת חַיֵּי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית. יוֹם אֶחָד קָם אַחַר הַפַּרְנָסִים, וְהֶעֱלָה הַצָּעָה: מֵאַחַר שֶׁהַמִּקְוָאוֹת בָּעִיר שׁוֹכְנוֹת בְּמִבְנִים רְעוּעִים וּמָטִים לִנְפֹּל, וּמֵאָז בְּנִיָיתָם רָבְתָה הָאוּכְלוּסְיָה, וּמִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת נוֹסְפוּ לָעִיר, עִנְיַן טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה הֲלֹא הוּא מֵעִקָּרֵי וִיסוֹדוֹת הַבַּיִת הַיְּהוּדִי, וְטָהֳרַת נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל יְלָדֵינוּ תְּלוּיָה בָּהּ, עַל כֵּן יֵשׁ לִבְנוֹת מִקְוֶה טָהֳרָה חָדִישׁ וּמְשֻׁכְלָל רָחַב יָדַיִם וְיָפָה, שָׁעָה אַחַת קוֹדֵם.
שָׁאָלוּ שְׁאָר הַפַּרְנָסִים: הֵיכָן נִבְנֶה אֶת הַמִּקְוֶה הֶחָדָשׁ? הֵשִׁיב הַפַּרְנָס: כְּבָר חָשַׁבְתִּי בַּדָּבָר, וְאִיתַּרְתִי מִגְרַשׁ שׁוֹמֵם בְּמֶרְכַּז הָעִיר, וְדִבַּרְתִּי עִם בְּעָלָיו, וְכָךְ וְכָךְ הוּא מְחִיר הַמִּגְרָשׁ. מִיַּד הִצְטָרְפוּ שְׁנַיִם מֵהַפַּרְנָסִים וְתָּמְכוּ בְּהַצָּעָה.
קָם נְשִׂיא הַוַּעַד וְקָרָא בְּרֶגֶשׁ: מְחִיר הַמִּגְרָשׁ יָקָר מְאֹד, וּמָמוֹן הַקְּהִלָּה אֵינוֹ הֶפְקֵר, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁזֶּה הַמְּחִיר בְּמֶרְכַּז הָעִיר, אֲבָל מִקְוֶה יֵשׁ לִבְנוֹת בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ כֹּה מֶרְכָּזִי, וְנַרְוִיחַ בְּכָךְ שְׁנֵי דְּבָרִים. א'. הַמִּבְנֶה יָקוּם בְּמָקוֹם צָנוּעַ וְשָׁקֵט. ב'. מְחִיר הַמִּגְרָשׁ יִהְיֶה נָמוּךְ בְּהַרְבֵּה. בְּרֶגַע זֶה עָלָה בְּדַּעְתִּי, שֶׁיֵּשׁ מִגְרַשׁ פָּנוּי בְּסָמוּךְ לְחוֹמַת הָעִיר, וַאֲנִי מוּכָן לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם בְּעָלָיו.
נִזְעַק הַמַּצִּיעַ הָרִאשׁוֹן וְטָעַן, שֶׁהַנָּשִׁים יִצְטָרְכוּ לָלֶכֶת בְּאִישׁוֹן לַיְלָה עַד לִקְצֵה הָעִיר, וְאֵין זֶה רָאוּי וְרָצוּי לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל הַצְּנוּעוֹת.
הֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת בְּחִירוֹת, וְהַמַּצִּיעַ הָרִאשׁוֹן זַכָּה בִּתְמִיכַת שְׁלוֹשָׁה מֵחֲבֵרָיו, וְהַנָּשִׂיא נוֹתַר בְּמִעוּט. אֲבָל הוּא לֹא אָמַר נוֹאָשׁ, הָלַךְ לִגְבִירִים בַּעֲלֵי הַהַשְׁפָּעָה בַּקְּהִלָּה, וְדָרַשׁ שֶׁיַּעַמְדוּ לִימִינוֹ כְּדֵי שֶׁקֻּפַּת הַקְּהִלָּה לֹא תִּתְרוֹקֵן.
גַּם הַצָּד שֶׁכְּנֶגְדוֹ הָלַךְ וְהִתְסִיס אֶת הֲמוֹן הָעָם: רְאוּ, הַנָּשִׂיא מְבַקֵּשׁ לְהַרְחִיק אֶת הַמִּקְוֶה לְפַאֲתֵי הָעִיר. הָעֲשִׁירִים אָמְנָם יַגִּיעוּ לְשָׁם בְּמַרְכְּבוֹתֵיהֶם, אֲבָל הָעֲנִיִּם יְכַתְּתוּ רַגְלֵיהֶם בַּחֹשֶׁךְ וַעֲלוּלִים לָבוֹא חָלִילָה לִידֵי סַכָּנָה.
נֶחְלְקָה הַקְּהִלָּה לִשְׁתֵּי מִפְלָגוֹת, כָּל מִפְלָגָה נָשְׂאָה נְאוּמִים חוֹצְבֵי לֶהָבוֹת, וְהַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לְתִיגְרוֹת וּמַהֲלוּמוֹת, עַד שֶׁנּוֹדַע לַשִּׁלְטוֹנוֹת דְּבַר הַתְּסִיסָה. קָרָא הַמּוֹשֵׁל לָרַב הָעִיר וּשְׁאָלוֹ לְחַוּוֹת דַּעְתּוֹ. הָרַב יָדַע שֶׁבִּשְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת אֲנָשִׁים קָשִׁים וְנִרְגָנִים, וּלְכָל צַד שֶּׁיַּטֶּה, יְעוֹרֵר עָלָיו אֶת חֲמַת הַצָּד הָאַחֵר, וְלָכֵן הוֹדִיעַ שֶׁאֵינוֹ מִתְעָרֵב.
הַמּוֹשֵׁל לֹא קִבֵּל זֹאת, וְהֵטִיל עָלָיו לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בַּקְּהִלָּה. הָלַךְ הָרַב לְשׂוֹחֵחַ עִם הַנָּשִׂיא, וְהַנָּשִׂיא הֵחֵל לִזְעֹק: כַּסְפֵּי הֶקְדֵּשׁ, כֶּסֶף קָדָשִׁים הוּא, וְיֵשׁ לִשְׁמוֹר עַל גִּדְרֵי הַצְּנִיעוּת!!! הָלַךְ לַפַּרְנָס הַשֵּׁנִי, וְשָׁמַע שֶּׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לְוַותֵּר עַל נוֹחוּת הַתּוֹשָׁבִים וְרַוְחָתָם.
נֶאֱנָח הָרַב. בְּלֵית בְּרֵירָה, הָלַךְ אֶל בָּעַל הַמִּגְרָשׁ שֶׁבַּמֶּרְכָּז הָעִיר, וְשָׁאַל: הַאִם בִּרְצוֹנוֹ לְמוֹכְרוֹ, וּבְכַמָּה? אָמַר הָאִישׁ לָרַב: הָאֱמֶת הִיא שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בַּנִּדּוֹן, אֲנִי חַיָּב כֶּסֶף רַב לַיְּהוּדִי מְסֻיָּם, וְאֵין יָדִי מַשֶּׂגֶת לִפְרֹעַ אֶת חוֹבִי, וְלָכֵן שִׁעְבַּדְתִּי מִגְרַשׁ זֶה לְבַעַל חוֹבִי, וּבַעַל חוֹבִי הִצִּיעַ אֶת הַמִּגְרָשׁ לָאֶחָד הַפַּרְנָסִים, כְּדֵי שֶׁהַקְהִילָה תִּקְנֵהוּ בִּמְחִיר גָּבוֹהַּ, וּתְקַיֵּם עָלָיו מִבְנֶה צִבּוּרִי. מֵהַסְּכוּם שֶׁאֲקַבֵּל אֶצְטָרֵךְ לְהַפְרִישׁ 'דְּמֵי תִּוּוּךְ' לִשְׁנָיִם מֵהַפַּרְנָסִים שֶׁבִּתְמִיכָתָם תִּתְאַפְשֵׁר הַמְּכִירָה.
אָמַר הָרַב בְּלִבּוֹ: כַּאֲשֶׁר שִׁעַרְתִּי כֵּן מָצָאתִי, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. מִשָּׁם הָלַךְ הָרַב וְחָקַר מִיהוּ בָּעַל הַקַּרְקַע בְּפַאֲתֵי הָעִיר, נוֹדַע לוֹ שֶׁהַמִּגְרָשׁ שַּׁיָּךְ לַיְּהוּדִי שֶׁהָלַךְ לְצָרְפַת. שִׁגֵּר הָרַב מִכְתַּב אֵלָיו, וְשָׁאַל אִם נִתַּן לִרְכֹּשׁ אֶת הַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ. הַלָּהּ עָנָה בְּמִכְתָּב, שֶׁהַמִּגְרָשׁ מְמֻשְׁכָּן לְנָשִׂיא הַקְּהִלָּה...
עָלָה הָרַב אֶל הַמּוֹשֵׁל עִם הַמִּמְצָאִים שֶׁבְּיָדָיו, וְהַמּוֹשֵׁל הִדִּיחַ אֶת כָּל הַפַּרְנָסִים וְאֶת נְשִׂיא הַקְּהִלָּה, וְהֶעֱמִיד אֲחֵרִים בִּמְקוֹמָם, עֲלֵיהֶם יֵשׁ כַּנִּרְאֶה סִפּוּרִים אֲחֵרִים...
זֶה עִנְיַן מַחְלֹקֶת "קֹרַח וַעֲדָתוֹ", לְכָל אֶחָד מֵהֶם הָיוּ אִינְטֶרֶסִים מִשֶּׁלּוֹ, וְלָכֵן הִתְקַבְּצוּ כֻּלָּם לַחֲלֹק עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. אֲבָל מֹשֶׁה שֶׁהָיָה זָךְ וְטָהוֹר וְנָקִי מִכָּל חֲשַׁשׁ נְגִיעָה, לֹא הָיָה מְעֹרָב כְּלָל וּכְלָל בְּאוֹתָהּ מַחְלֹקֶת.
מחלקת הלל ושמאי
בְּסֵפֶר "מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ" (פָּרָשַׁת קֹרַח) הִקְשָׁה, מַדּוּעַ לֹא אָמְרָה הַמִּשְׁנָה "מַחְלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם זוֹ מַחְלֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל", לָמָּה נָקְטָה דַּוְקָא אֶת "שַׁמַּאי וְהִלֵּל"?
אֶלָּא, שַׁמַּאי וְהִלֵּל חָלְקוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁכֵּן זֶה אָמַר 'הֲלָכָה כָּךְ הִיא', וְזֶה אָמַר 'לֹא כָּךְ, אֶלָּא כָּךְ הִיא הַהֲלָכָה', וְלֹא הָיְתָה כַּוָּנָתָם לְשׁוּם פְּנִיָּה בָּעוֹלָם כְּלָל אֶלָּא רַק לְשֵׁם שָׁמַיִם. לֹא כֵּן תַּלְמִידֵיהֶם, דְּהַיְנוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, לְמַרְבֵּה הַמְּחִילָה הָיוּ נִמְצָאִים בֵּינֵיהֶם כַּמָּה וְכַמָּה תַּלְמִידִים שֶׁכַּוָּנָתָם הָיְתָה לְאֵיזֶה פְּנִיָּה, שֶׁזֶּה אָמַר "הָרַבִּי שֶׁלִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר וְאִישׁ אֱלֹקִים הוּא", וְזֶה אָמַר "הָרַבִּי שֶׁלִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר", וְהָיְתָה הַמַּחֲלֹקֶת מְעֹרֶבֶת בְּגֵאוּת וְגַדְלוּת וּבִפְנִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וְלָכֵן לֹא נִקְרֵאת מַחְלֹקְתָם מַחְלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם.
וּמְסַפְּרִים שֶׁלִּפְנֵי כְּמָאתַיִם שָׁנָה, הָיְתָה מַחְלֹקֶת דּוֹמָה בֵּין רַבִּי יְהוֹנָתָן אַייְבְּשִׁיץ, וּבֵין רַבִּי יַעֲקֹב עֶמְדִּין [הַיַּעְבֵּ''ץ], רַבִּי יְהוֹנָתָן הָיָה נוֹתֵן קְמִיעִים לַחוֹלִים וְלַזְּקוּקִים שֶׁהָיוּ בָּאִים אֶל בֵּיתוֹ, וְאִלּוּ רַבִּי יַעֲקֹב עֶמְדִּין הִתְנַגֵּד לְכָךְ נֶחְרָצוֹת, וְסָבַר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה...
עַד מְהֵרָה הֵחֵלּוּ לְהָגִיס בַּקְּדֵרָה גַּם תַּלְמִידֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּרְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרַע, וְהִבְעִירוּ אֶת הַמְּדוּרָה. לְאַחַר שָׁנִים שֶּׁהָלְכוּ אוֹתָם שְׁנֵי גְּדוֹלִים לָעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, בָּאוּ בַּחֲלוֹם לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר וְאָמְרוּ לוֹ: אָנוּ שׁוֹכְנִים אַחַר כָּבוֹד בְּגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. אֲבָל כָּל הַתַּלְמִידִים שֶׁבָּחֲשׁוּ בַּקְּדֵרָה וְלִיבּוּ אֶת אֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת, יָרְדוּ לַגֵּיהִנּוֹם לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת!!!