פרק ה · משנה יד
אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכֵי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ. עוֹשֶׂה וְאֵינוֹ הוֹלֵךְ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ. הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד. לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, רָשָׁע:
חֲכָמֵינוּ ז''ל בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דַּף פג:) אוֹמְרִים: לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, וַאֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת, וַאֲפִילּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה. וְלִכְאוֹרָה מַה יוֹעִיל לוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בִּשְׁעַת מִיתָה, וַהֲרֵי בְּלָאו הֲכִי אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ מְטֹרֶפֶת וּמְבֻלְבֶּלֶת, וּכְבָר עוֹמֵד לְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ לְבוֹרְאוֹ, וְאִם כֵּן מַה הַצּוֹרֵךְ לִהְיוֹת שָׁם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
וְאֶפְשָׁר לְבָאֵר, שֶׁכְּפִי הַיָּדוּעַ, שֵׁינָה - הִיא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְמִיתָה (בְּרָכוֹת דַּף נז:), וְרַבּוֹתֵינוּ בָּאוּ לִרְמֹז לָנוּ, שֶׁגַּם מִי שֶׁעָיֵף וְיָדוּעַ לוֹ שֶׁיֵּרָדֵם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא יִשְׁמַע אֶת הַשִּׁעוּר, בְּכָל זֹאת עָדִיף לוֹ לָבוֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה, כְּלוֹמַר, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיִּשַׁן, מִפְּנֵי שֶׁגַּם עַל זֶה יֵשׁ לוֹ שָׂכָר.
וְסִפֵּר תַּלְמִיד חֲכַם אֶחָד, שֶׁכַּאֲשֶׁר נָסַע בְּאֶחָד הַפְּעָמִים בְּמוֹנִית, סִפֵּר לוֹ הַנֶּהָג, שֶׁהָיְתָה לוֹ הַזְּכוּת פַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו לְהַסִּיעַ אֶת מָרָן הַסְּטַיְיפֶּלֶר זַצַ"ל, בַּדֶּרֶךְ שָׁאַל אוֹתוֹ מָרָן זַצַ"ל, הַאִם הוּא קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה לְאַחַר יוֹם עֲבוֹדָתוֹ?
הֵשִׁיב לוֹ הַנֶּהָג, שֶׁאָמְנָם מִשְׁתַּדֵּל הוּא לָלֶכֶת לְשִׁעוּר גְּמָרָא, אֲבָל מְאֹד כּוֹאֵב לוֹ שֶׁכְּבָר בִּתְחִלַּת הַשִּׁעוּר כֹּחוֹתָיו אֵינָם עוֹמְדִים לוֹ, וּמֵרֹב עֲיֵפוּתוֹ הוּא נִרְדַּם עַל הַגְּמָרָא, וּמִתְעוֹרֵר רַק כְּשֶׁמַּגִּיד הַשִּׁעוּר מְסַיֵּם אֶת דְּבָרָיו.
הַנֶּהָג הוֹסִיף לְתָאֵר כֵּיצַד שָׁפַךְ אֶת מַר לִבּוֹ לִפְנֵי הָרַב, עַל כָּךְ שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְהִשָּׁאֵר עֵר בַּשִּׁעוּר, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה עַל כָּךְ שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אֶת דַּף הַגְּמָרָא הַנִּלְמָד.
מָרָן זַצַ"ל הֵאִיר לוֹ פָּנִים, וְאַף עוֹדֵד אוֹתוֹ מְאֹד, וּכְשֶׁיָּרַד מֵהֲמוֹנִית, לִטֵּף אוֹתוֹ בַּחֲבִיבוּת רַבָּה וְאָמַר: דַּע לְךָ, שֶׁאָמְנָם כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה נִרְאֶה לְךָ שֶּׁאֵינְךָ שָׁוֶה הַרְבֵּה, אֲבָל יָכוֹל אֲנִי לְהַבְטִיחַ לְךָ נֶאֱמָנָה, שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַתָּה גֶּנֶרָל גָּדוֹל, בִּגְלַל שֶׁהִנְּךָ עוֹשֶׂה כְּפִי יֶכוֹלְתֵךָ, וְיוֹתֵר מִכָּךְ אֵין בְּכֹחֲךָ לִפְעֹל מְאוּמָה, הַמְשֵׁךְ וְהַמְשֵׁךְ לָבוֹא לַשִּׁעוּר גַּם אִם תֵּרָדֵם עַל הַגְּמָרָא, כִּי בַּשָּׁמַיִם מַחְשִׁיבִים אוֹתְךָ לְצַדִּיק גָּדוֹל...