אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ה · משנה יג

משנה יב

אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדְקָה. הָרוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁל אֲחֵרִים. יִתְּנוּ אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן, עֵינוֹ רָעָה בְּשֶׁלּוֹ. יִתֵּן וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים, חָסִיד. לֹא יִתֵּן וְלֹא יִתְּנוּ אֲחֵרִים, רָשָׁע:

יתן ויתנו אחרים חסיד

מַעֲלָתוֹ שֶׁל הֶחָסִיד, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצְווֹת לְבַדּוֹ, אֶלָּא דּוֹאֵג גַּם שֶּׁאֲחֵרִים יִזְכּוּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד, כְּדֵי שֶׁגַּם הֵם יְקַבְּלוּ עַל כָּךְ שָׂכָר טוֹב מֵאֵת ה', וְהוּא מְשֻׁבָּח הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁנּוֹתֵן הַרְבֵּה צְדָקָה, אֲבָל אֵינוֹ חָפֵץ לְשַׁתֵּף אֲחֵרִים בְּמִצְוָה יְקָרָה זוֹ.

וּמְסֻפָּר עַל רַבִּי יְהוֹנָתָן אַייְבְּשִׁיץ, שֶּׁהִתְחַתֵּן עִם בַּת גְּבִיר אֶחָד, שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ נְדוּנְיָה שֶׁל שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים זְהוּבִים. אַחַר הַחֲתֻנָּה, הִקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ יוֹם וְלַיְלָה לַתּוֹרָה, הוּא לָמַד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ עִם חַבְרוּתָא בְּהַתְמָדָה עֲצוּמָה.

הַטֻּמְאָה כַּיָּדוּעַ, מַרְגִּישָׁה בַּקְּדֻשָּׁה וְקָמָה לְהֵאָבֵק כְּנֶגְדָּהּ. הַגּוֹיִים הָרְשָׁעִים הֵקִימוּ כְּנֵסִיָּה מוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. כַּמּוּבָן שֶׁהַדָּבָר הִצִּיק לְכָל בָּאֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וּבִפְרָט לְחַבְרוּתָא שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן שֶׁהָיָה חָם מֶזֶג, מִתּוֹךְ חֻמּוֹ וְכַעֲסוֹ, הָלַךְ וְעָשָׂה מַעֲשֵׂה: טִפֵּס בַּלַּיְלָה לְגַג הַכְּנֵסִיָּה, וְשָׁבַר אֶת הַצֶּלֶם שֶׁהָיָה שָׁם.

מַעֲשֵׂה שָׂטָן הִצְלִיחַ שֶׁהוּא נִתְגַּלָּה וְנִתְפַּס בִּידֵי הַגּוֹיִים, אַף אֶחָד לֹא יָדַע עַל הָעִנְיָן רַק יָדְעוּ שֶׁהָאִישׁ נֶעְלָם. בְּתוֹךְ כָּךְ, בָּא הַגּוֹי שֶׁשָּׁמַר עַל הַכְּנֵסִיָּה לְאֶחָד מִפַּרְנָסֵי הַקְּהִלָּה, וְסִפֵּר שֶׁדַּרְכּוֹ אֶפְשָׁר לְהַבְרִיחַ אֶת הַיְּהוּדִי. אֶלָּא שֶׁבִּשְׁבִיל מְלָאכָה זוֹ שֶׁכְּרוּכָה בְּמַאֲמָץ וּבֶּסיִכּוּן אַדִּיר, הוּא מְבַקֵּשׁ שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב.

אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה שָׁמְעוּ עַל הַסְּכוּם הֶעָצוּם, וְנִרְתְּמוּ לְאִסּוּף כְּסָפִים לְמַעַן פִּדְיוֹן הַשָּׁבוּי. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְרַבִּי יְהוֹנָתָן אָמַר מִיַּד לְעַצְמוֹ, שֶׁאָסוּר לְהַמְתִּין אֲפִילּוּ רֶגַע, מִי יוֹדֵעַ מַה עוֹד עָלוּל לִקְרוֹת. הוּא הָלַךְ לְבֵיתוֹ לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִמְצָא הַכֶּסֶף, וְהֵבִיא אוֹתוֹ בִּמְלוֹאוֹ לְשׁוֹמֵר הַכְּנֵסִיָּה הַזָּקֵן.

הַשּׁוֹמֵר אָכֵן נִשְׁאַר נֶאֱמָן לְהַבְטָחָתוֹ, וְהִבְרִיחַ אֶת הַיְּהוּדִי מֵהַכְּנֵסִיָּה, וּמִשָּׁם בָּרַח לְעִיר אַחֶרֶת. הַמַּתְרִימִים הִמְשִׁיכוּ בִּמְלַאכְתָּם, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְרַבִּי יְהוֹנָתָן, אָמְרוּ לוֹ: אָסַפְנוּ חֵלֶק מֵהַסְּכוּם. אָמַר לָהֶם הָרַב: אֵין צֹרֶךְ בַּכֶּסֶף, הַיְּהוּדִי כְּבָר שֻׁחְרַר.

כָּאן הִתְחִיל דִּין וּדְבָרִים בֵּין גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה לְבֵין רַבִּי יְהוֹנָתָן: אָמְנָם נָכוֹן אַתָּה נָתַתָּ אֶת כָּל הַכֶּסֶף, אֲבָל בֵּינְתַיִם אָסַפְנוּ מַה שֶׁאָסַפְנוּ, וְתִקַּח אֶת זֶה בַּחֲזָרָה, מִשּׁוּם שֶׁגַּם אָנוּ רוֹצִים חֵלֶק בְּמִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, אֲבָל הָרַב סֵרֵב לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף מֵאַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה, וְרָצָה לִזְכּוֹת בַּמִּצְוָה זוֹ לְבַדּוֹ.

לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה, רַבִּי יְהוֹנָתָן הִתְחִיל לְהִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְחָשַׁב; מַה יִקְרֶה כַּאֲשֶׁר אִשְׁתּוֹ תְגַלֵּה שֶׁהוּא הָלַךְ וְנָתַן אֶת כָּל הַמַּטְמוֹן, הֲרֵי תַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת, הֵן מְדֻבָּר בִּסְכוּם עָתָק, עָמַד וְהֶחְלִיט שֶׁהוּא יִסַּע לְכַמָּה יָמִים מִחוּץ לָעִיר, וְאִם בֵּינְתַיִם הִיא תְגַלֵּה אֶת הַחִסָּרוֹן בְּהֵעָדְרוֹ, וַדַּאי תָּקִים קוֹל זְעָקָה שֶׁהָיְתָה פְּרִיצָה וְהַמָּמוֹן נִגְנַב, אֲבָל עַד שֶׁהוּא יַחְזֹר, הִיא תַּסְפִּיק לְהֵרָגַע קְצָת.

קָם וְנִגַּשׁ לְבֵיתוֹ, וּלְשִׂמְחָתוֹ רָאָה שֶׁאִשְׁתּוֹ עָדַיִן לֹא גִּלְּתָה דָּבָר, וְסִפֵּר לָהּ עַל רְצוֹנוֹ לִנְסֹעַ לְכַמָּה יָמִים לְצֹרֶךְ גָּדוֹל מִחוּץ לָעִיר. בֵּינְתַיִם, גִּילוּ הַכְּמָרִים שֶׁהַנִּדּוֹן לַמָּוֶת נִמְלַט, וְעַד מְהֵרָה הִגִּיעוּ לַמַּסְּקָנָה שֶׁהַשּׁוֹמֵר הַזָּקֵן מַעַל בָּאֵמוּן וְהוּא שֶׁהִבְרִיחוֹ, עָמְדוּ וְנִדְבְּרוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לַשּׁוֹמֵר מַה שֶׁזָּמְמוּ לַעֲשׂוֹת לַיְּהוּדִי.

הַשּׁוֹמֵר שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁהַטַּבַּעַת הוֹלֶכֶת וּמִתְהַדֶּקֶת סְבִיבוֹ, הֶחְלִיט לִבְרֹחַ. הֱיוֹת וְהָיָה אַרְבָּעִים שָׁנָה שׁוֹמֵר וְהִצְלִיחַ לִגְנֹב כֶּסֶף וְזָהָב מֵהַכְּנֵסִיָּה, לָקַח הַכֹּל, וְרָץ לַבָּיִת שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן, סִפֵּר לָרַבָּנִית כָּל מַה שֶׁקָּרָה, וְאָמַר לָהּ: גִּלִּיתִי יְהוּדִי אַצִּיל כָּזֶה שֶׁהוּא מוּכָן לָתֶת מִכַּסְפּוֹ שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים זְהוּבִים בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל חֲבֵרוֹ, לָכֵן אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהוּא אָדָם יָשָׁר וְנֶאְמַן.

אִם כֵּן, דָּבָר רִאשׁוֹן אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם מַתָּנָה אֶת שְׁלוֹשֶׁת אֲלָפִים הַזְּהוּבִים, וְכָל הַשְּׁאָר שֶּׁנִּמְצָא בַּקֻּפְסָא זוֹ, אִם אֶחֱזֹר בְּשָׁלוֹם, הוּא בְּווַדַּאי יַחְזִיר לִי אֶת זֶה, וְאִם לֹא, אָז כְּדַאי שֶׁהַכֹּל יִשָּׁאֵר אֵצֶל יְהוּדִי כָּזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים טוֹבִים בְּכַסְפּוֹ.

עַתָּה כְּבָר יָדְעָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה, הִיא יָדְעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלֵּם לָהֶם עַל הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַנֶּאֱצָל אֲשֶׁר עָשָׂה בַּעֲלָהּ, לָכֵן חִכְּתָה בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה שֶׁיַּחְזֹר בַּעֲלָהּ, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְבַשֵּׂר לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַגְּדוֹלָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי יְהוֹנָתָן לְבֵיתוֹ, פָּרְצָה אִשְׁתּוֹ בְּשִׂמְחָה וְצָהֳלָה וְאָמְרָה לוֹ: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁלֵּם לָנוּ בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם", וְעָמְדָה וְסִפְּרָה לוֹ אֶת כָּל הַסִּפּוּר. הָרַב שָׁמַע, אֲבָל בִּמְקוֹם לִשְׂמוֹחַ, פָּרַץ בִּבְכִי עָז וְלֹא יָכַל לְהֵרָגַע. הָאִשָּׁה עוֹמֶדֶת הֲמוּמָה וְלֹא מְבִינָה.

הִסְבִּיר לָהּ רַבִּי יְהוֹנָתָן לָמָּה הוּא בּוֹכֶה: מִכָּאן רְאָיָה שֶׁמַּשְׁלִיכִים לִי אֶת הַמִּצְוָה בַּפָּנִים! כִּי אִילּוּ הָיוּ מְרוּצִים מִמִּצְוָה זוֹ, הָיוּ מַנִּיחִים לִי אוֹתָהּ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן יָדוּעַ שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת רַק בָּעוֹלָם הַבָּא, רַק מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ רְצוּיָה, נוֹתְנִים אֶת שְׂכָרָהּ כָּאן.

רַבִּי יְהוֹנָתָן בּוֹכֶה וּבוֹכֶה וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לְהֵרָגַע, עַד שֶּׁהֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת תַּעֲנִית חֲלוֹם כְּדֵי לָדַעַת עַל מַה וְלָמָּה לֹא רוֹצִים אֶת הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ, וּמִשָּׁמַיִם הֵשִׁיבוּ לוֹ: אָכֵן צָדַקְתָּ בְּבִכְיֶךָ, וְכָל זֶה מִפְּנֵי שֶׁעֵינֶיךָ הָיְתָה צָרָה בַּחֲבֵרֶיךָ וְלֹא נָתַתָּ לָהֶם שֶׁיִּהְיֶה גַּם לָהֶם חֵלֶק בַּמִּצְוָה הַזּוֹ. רָצִיתָ אֶת כָּל הַמִּצְוָה לְבַד, בְּבַקָּשָׁה קַח לְךָ!!!

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה