פרק ה · משנה ב
עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם:
ספור לידת אברהם וכיצד פרסם את ה' בעולם
כָּתַב בְּסֵפֶר "שֵׁבֶט מוּסַר": הֱיוֹת וְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִכִּיר אֶת בּוֹרֵא עוֹלָם לְלֹא שׁוּם מוֹרֶה, וּלְלֹא שׁוּם הַשְׁפָּעָה מֵהַזּוּלָת, אֶלָּא עַל יְדֵי שִׂכְלוֹ הַזַּךְ וְהַיָּשָׁר, וְזֹאת כְּבָר בִּהְיוֹתוֹ תִּינוֹק, לָכֵן כְּדַאי לְהִתְבּוֹנֵן בְּקוֹרוֹת חַיָּיו, בִּכְדֵי שֶׁנָּטַע בָּנוּ אֶת הַכָּרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הָאָדוֹן הַיָּחִיד וְהַמְּיֻחָד:
לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַד אַבְרָהָם אָבִינוּ, הָיָה נִמְרוֹד כּוֹפֵר בֶּאֱמוּנַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה מִתְגָּאֶה וְאוֹמֵר שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ, וְאַנְשֵׁי זְמַנּוֹ הַקַּדְמוֹנִים, הָיוּ עוֹבְדִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לוֹ. הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה חֲכַם, וְרָאָה בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים, שֶּׁיִּוָּלֵד אָדָם אֶחָד בְּיָמָיו שֶׁיַּעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ לְהַכְחִישׁוֹ מֵאֱמוּנָתוֹ וּלְנַצְּחוֹ, וּפַחַד פַּחַד נּוֹרָא.
מַה עָשָׂה? סִפֵּר זֹאת לְשָׂרָיו וַעֲבָדָיו, וּבִקֵּשׁ מֵהֶם עֵצָה מַה לַעֲשׂוֹת בַּוָּלָד שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד. יָעֲצוּ לוֹ לִבְנוֹת בַּיִת גָּדוֹל, וּלְהַזְמִין שָׁם אֶת כָּל הַנָּשִׁים הַמְּעֻבָּרוֹת, וּלְהַעֲמִיד שָׁם מְיַלְדּוֹת. כָּל מִי שֶׁתֵּלֵד בֶּן, יִשְׁחֲטוּהוּ עַל בִּטְנָהּ. וְאִם בַּת הִיא, יַשְׁאִירוּהָ בַּחַיִּים, וְאִמָּהּ תְּקַבֵּל מַתָּנוֹת, וְיַלְבִּישׁוּהָ בִּגְדֵי מַלְכוּת, וְיִקְרְאוּ בְּפָנֶיהָ: כָּכָה יַעֲשֶׂה לָאִשָּׁה אֲשֶׁר תֵּלֵד בַּת!
כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת עֲצָתָם, שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְכֵן עָשָׂה. נֶהֶרְגוּ אָז יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים אֶלֶף זְכָרִים. בִּזְמַן הַהוּא, הָרְתָה אַמְתְּלָאי אִמּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה, וַיְהִי כִּמְלֹאת שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים לְהֶרְיוֹנָהּ, נִכְּרוּ בָּהּ סִימָנִים, וּפָנֶיהָ נִהְיוּ מוֹרִיקוֹת.
אָמַר לָהּ תֶּרַח בַּעְלָהּ: מַדּוּעַ פָּנַיִךְ מוֹרִיקוֹת וּבִטְנֵךְ גְּדוֹלָה? אָמְרָה לוֹ בְּכָל שָׁנָה יֵשׁ לִי אֶת הַחוֹלִי הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא שְׁמוֹ קוֹלְצֶנִ"י, אָמַר לָהּ תֶּרַח: הַרְאִינִי אֶת בִּטְנֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאֶה לִי שֶּׁאַתְּ מְעֻבֶּרֶת, וְאִם כֵּן, אֵין רָאוּי לַעֲבוֹר מִצְוַת אֱלֹהֵינוּ נִמְרוֹד. כְּשֶׁשָּׂם יָדוֹ עַל בִּטְנָהּ, עָשָׂה לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֵס, וּבִטְנָהּ עָלְתָה לְמַעְלָה עַד הֶחָזֶה, וּכְשֶׁלֹּא מָצָא כְּלוּם, אָמַר לָהּ: צָדַקְתְּ.
וְהִנֵּה נִשְׁלְמוּ חוֹדְשֵׁי הֶרְיוֹנָהּ, וּמֵרֹב פָּחֲדָה, יָצְאָה מִן הָעִיר אֶל הַמִּדְבָּר קָרוֹב לְנָהָר אֶחָד, וּמָצְאָה מְעָרָה גְּדוֹלָה, וְיָלְדָה שָׁם. וּכְשֶׁנּוֹלַד בְּנָהּ, הֵאִירָה הַמְּעָרָה כֻּלָּהּ כַּשֶׁמֶשׁ מֵאוֹר פְּנֵי הַיֶּלֶד, וְשָׂמְחָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. אוֹתוֹ הַיֶּלֶד הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה.
הִתְחִילָה הָאֵם לְדַבֵּר עִם בְּנָהּ: אוֹי לִי שֶׁיְּלִדְתִּיךָ בִּזְמַן כָּזֶה, יוֹתֵר טוֹב שֶׁתָּמוּת בַּמְּעָרָה הַזֹּאת, וְאַל אֶרְאֶה אֵיךְ שֶׁשּׁוֹחֲטִים אוֹתְךָ עַל בִּטְנִי. וְלָקְחָה מַלְבּוּשׁ אֶחָד שֶׁעָלֶיהָ, וְהַלְּבִישָׁה אוֹתוֹ וַעֲזַבְתוֹ בַּמְּעָרָה, וְאָמְרָה: "יְהִי אֱלֹהֶיךָ עִמְּךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ", וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ.
בֵּינְתַיִם תָּקַף הָרָעָב אֶת אַבְרָהָם, וְלֹא הָיְתָה לוֹ מְנֵקֶת שֶׁתָּנִיק אוֹתוֹ. הִתְחִיל לִבְכּוֹת, וְשָׁמַע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת בְּכִיָּתוֹ, וְשָׁלַח אֶת מַלְאַךְ גַּבְרִיאֵל לִתֵּן לוֹ חָלָב, וְהָיָה מוֹצִיא לוֹ חָלָב מֵאֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית. כְּשֶׁנִּהְיֶה אַבְרָהָם בֶּן עֲשָׂרָה יָמִים, הִתְחִיל לָלֶכֶת, וַיֵּצֵא מֵהַמְּעָרָה וְהָלָךְ עַל שְׂפַת הַנָּהָר.
כְּשֶׁשָּׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ וְיָצְאוּ הַכּוֹכָבִים, אָמַר: אֵלּוּ הֵם הָאֱלֹהִים. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר וְלֹא רָאָה הַכּוֹכָבִים, אָמַר לֹא אֶעֱבוֹד לְאֵלּוּ, כִּי אֵינָם אֱלֹהִים. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁרָאָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, אָמַר זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. וּכְשֶׁשָּׁקְעָה, אָמַר: אֵין זֶה אֱלוֹהַּ. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, בָּא אֵלָיו הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא שָׁלִיחַ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הָלַךְ אַבְרָהָם לַמַּעְיַן, וְרָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם לָאֵל בִּכְרִיעָה וְהִשְׁתַּחֲוָיָה.
אַמְתְּלָאִי, זָכְרָה שֶׁהִשְׁאִירָה אֶת בְּנָהּ בַּמְּעָרָה, וְהָלְכָה לְחַפְּשׂוֹ וְלֹא מְצָאַתּוֹ. הִרְבְּתָה לִבְכּוֹת וְאָמְרָה: שֶׁמָּא אֲכָלוּהוּ דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת?! תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, מָצְאָה אוֹתוֹ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וְלֹא הִכִּירָה אוֹתוֹ מֵרֹב שֶׁגָּדַל מְאֹד בְּקוֹמָה. אָמְרָה לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, וְסִפְּרָה לוֹ אֶת מַה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ מִפְּנֵי גְּזֵרַת נִמְרוֹד.
שָׁאַל אוֹתָהּ אַבְרָהָם: בְּגִיל כַּמָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּנְךָ? אָמְרָה לוֹ: כְּעֶשְׂרִים יוֹם. אָמַר לָהּ: אֲנִי בְּנֵךְ! אָמְרָה לוֹ: בְּנִי, גָּדַלְתָּ מְאֹד, אֵיךְ זֶה שֶׁתּוֹךְ עֶשְׂרִים יוֹם גָּדַלְתָּ כָּל כָּךְ, וְהָלַכְתָּ עַל רַגְלֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בְּפִיךָ?!
אָמַר לָהּ: וְכִי אָתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא, חָי וְקַיָּם, רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאָה, וְהוּא יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם וּמָלֵא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ?! אָמְרָה לוֹ: בְּנִי, וְכִי יֵשׁ אֵל אַחַר מִבַּלְעֲדֵי נִמְרוֹד? אָמַר לָהּ: כֵּן אִמִּי, לְכִי וְהַגִּידִי לְנִמְרוֹד שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא אֲדוֹן לְכֻלָּם.
חָזְרָה לָעִיר, וְסִפְּרָה לְתֶרַח בַּעְלָהּ אֵיךְ שֶׁמְּצָאָהּ אֶת בְּנָהּ, וְסִפְּרָה לוֹ אֶת דְּבָרָיו. הָלַךְ תֶּרַח, וְסִפֶר לְנִמְרוֹד אֶת כָּל אֲשֶׁר אֵרַע עִם אִשְׁתּוֹ, וְאֶת דִּבְרֵי בְּנוֹ. כִּשְׁמֹעַ נִמְרוֹד אֶת דְּבָרָיו, חָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה, וְהִתְיַעֵץ עִם יוֹעֲצָיו מַה לַעֲשׂוֹת עִם הַיֶּלֶד.
אָמְרוּ לוֹ: מַה לְךָ לְפַחֵד מֵהַיֶּלֶד הַקָּטָן הַזֶּה, וְיֵשׁ בְּכָל מַלְכוּתֶךָ אֲלָפִים שֶׁל שָׂרִים, הַקָּטָן שֶׁבַּשָּׂרִים יֵלֵךְ וְיָבִיאוּ. תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, בָּא הַשָּׂטָן בִּדְמוּת אָדָם לָבוּשׁ מֶשִׁי שָׁחוֹר, וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: מַה אַתָּה דּוֹאֵג, תִּשְׁלַח אֶת כָּל הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים וְהַפָּחוּת עִם כְּלֵי הַמִּלְחָמָה, וְיָבִיאוּ אֶת הַיֶּלֶד שֶׁיִּשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ. וְכֵן עָשָׂה הַמֶּלֶךְ.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַשָּׂרִים לְאַבְרָהָם, אָחַז אוֹתוֹ פַּחַד, וְהִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל וְלִבְכּוֹת לְבּוֹרֵא עוֹלָם. מִיַּד שָׁלַח הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת מַלְאַךְ גַּבְרִיאֵל לְהַצִּילוֹ. וְאָז צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת גַּבְרִיאֵל, שֶּׁיָּשִׂים עָנָן וַעֲרָפֶל בֵּינוֹ לְבֵינֵיהֶם. כְּשֶׁרָאוּ אֶת הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וְהָעֲרָפֶל, פָּחֲדוּ וְשָׁבוּ אֶל נִמְרוֹד מַלְכָּם, וְאָמְרוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם.
אָמַר ה' אֶל הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל, שֶּׁיֹּאמַר לְאַבְרָהָם שֶׁיֵּלֵךְ אַחֲרֵי הָאוֹיֵב נִמְרוֹד לְבָבֶל. צִוָּה הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל אֶת אַבְרָהָם, שֶּׁיִּרְכַּב עַל כְּתֵפוֹ, וּכְהֶרֶף עַיִן מָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּשַׁעֲרֵי מְדִינַת בָּבֶל. נִכְנַס אַבְרָהָם בְּצִוּוּי הַמַּלְאָךְ, וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת, וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ, אֵין לוֹ גּוּף וְלֹא דְּמוּת הַגּוּף, וְהוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וֵאלֹהֵי נִמְרוֹד".
סִפֵּר אַבְרָהָם לְאָבִיו, שֶׁהַמַּלְאָךְ הֵבִיאוּ מֵהֲלָךְ אַרְבָּעִים יוֹם בִּין רֶגַע. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת נִמְרוֹד, חָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה. וְהִנֵּה רָאוּ יוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁאַבְרָהָם הִגִּיעַ, עָשׂוּ שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ, בִּכְדֵי שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, וְגַם תֶּרַח בָּא לַמְּסִבָּה עִם בְּנוֹ אַבְרָהָם. כְּשֶׁרָאָה אַבְרָהָם אֶת כָּל הַכָּבוֹד שֶׁעוֹשִׂים לְנִמְרוֹד, כְּאִלּוּ שֶׁהוּא הָאָדוֹן.
עָבַר אַבְרָהָם בֵּין הַפָּחוּת וְהַסְּגָנִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְכִסֵּא הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב עָלָיו, וַיִּתְפֹּשׂ בַּכִּסֵּא, וִינַעְנֵעַ אוֹתוֹ, וְצָעַק בְּקוֹל: נִמְרוֹד הַנִּגְעַל, הַכּוֹפֵר בָּעִקָּר בְּאֵל חָי וְקַיָּם. וּכְשֶׁרָאוּ כָּךְ, כּוּלָּם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם עִם מַלְכָּם נִמְרוֹד, וְנָמָס לְבָבָם.
לְאַחַר שְׁעָתַיִם כְּשֶׁשָּׁב נִמְרוֹד לְרוּחוֹ, אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: דַּע לְךָ שֶׁהַקּוֹל שֶׁלִּי זֶה קוֹל שֶׁל בְּרִיָּה קְטַנָּה מִכָּל בְּרִיּוֹת שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בְּשָׁעָה זוֹ אָמַר נִמְרוֹד: אֱמֶת שֶׁאֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלוֹהַּ גָּדוֹל וְחָזָק. בִּקֵּשׁ נִמְרוֹד מִתֶּרַח אָבִיו, שֶׁיִּשָּׂא אֶת בְּנוֹ, וְיֵלֵךְ לְעִירוֹ. וַיֵּלֵכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּיו.
לְאַחַר מִכֵּן גָּדַל אַבְרָהָם, עַד שֶׁנִּהְיָה כְּבֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה. תֶּרַח אָבִיו חַלָּה, וְאָמַר לְבָנָיו הָרָן וְאַבְרָהָם: תִּמְכְּרוּ אֶת הַשְּׁתֵּי דְּמוּיוֹת הַפְּסָלִים, כִּי אֵין לִי מָעוֹת לְהוֹצַאֹתֵנוּ. הָרָן מָכַר אֶת שְׁתֵּי הַדְּמוּיוֹת, וְהֵבִיא אֶת הַמָּעוֹת לְאָבִיו. אַבְרָהָם גַּם לָקַח שְׁנֵי דְּמוּיוֹת אֲחֵרִים לְמוֹכְרָם, אַךְ מַה עָשָׂה? קָשַׁר חֶבֶל בִּגְרוֹנָם וּפְנֵיהֶם אָרְצָה, וְהָיָה סוֹחֵב אוֹתָם וְצוֹעֵק: מִי רוֹצֶה לִקְנוֹת דְּמוּת שֶּׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְמִי שֶׁיִּקְנֵהוּ, וְגַם יֵשׁ לוֹ פֶּה וְלֹא מְדַבֵּר, עַיִן וְלֹא רוֹאֶה, רַגְלָיִם וְלֹא הוֹלֵךְ, אֹזֶן וְלֹא שׁוֹמֵעַ...
פָּנְתָה זְקֵנָה אַחַת אֶל אַבְרָהָם וְאָמְרָה לוֹ: בְּחַיֶּיךָ תִּבְחַר לִי דְּמוּת טוֹבָה וּגְדוֹלָה וְנַעַבְדָה. אָמַר לָהּ אַבְרָהָם: הֵיכָן הַדְּמוּת שֶׁקָּנִית מֵהָרָן אָחִי לְעָבְדוֹ? אָמְרָה לוֹ: בָּאוּ גַּנָּבִים בַּלַּיְלָה הַהוּא, וּגְנָבוּהוּ בְּעוֹדִי בְּבֵית הַמֶּרְחָץ. אָמַר לָהּ: אִם כֵּן, אֵיךְ אָתְּ מְבַקֶּשֶׁת לַעֲבוֹד דְּמוּת שֶׁכָּזוֹ שֶׁאַף אֶת עַצְמוֹ לֹא הִצִּיל מִגַּנָּבִים, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַצִּיל אֲחֵרִים?!
אָמְרָה הַזְּקֵנָה: אִם כֵּן אַבְרָהָם כִּדְבָרֶיךָ, לְמִי אֶעֱבוֹד? אָמַר לָהּ: תַּעְבְדִי לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְכָל אֲשֶׁר בָּם, וְהוּא אֱלֹהֵי נִמְרוֹד, וֵאלֹהֵי תֶּרַח, וֵאלֹהֵי מִזְרַח וּמַעֲרָב דָּרוֹם וְצָפוֹן, וּמִי הוּא נִמְרוֹד שֶׁיַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ לַעֲבוֹד אוֹתוֹ.
וּמֵאָז, אוֹתָהּ אִשָּׁה חָזְרָה בִּתְשׁוּבָה, וְהִתְחָרְטָה. מַה עָשְׂתָה? לָקְחָה אֶבֶן בְּיָדָהּ, וְהִכְּתָה עַל רֹאשׁ הַפֶּסֶל, וְאָמְרָה: אוֹי לְךָ, וּמִי יַעֲבֹד אוֹתְךָ עוֹד, כִּי אֵין בְּךָ תּוֹעֶלֶת, וְלֹא לְמִי שֶׁיַּעֲבֹד אוֹתְךָ. וְיָצְאָה לַשְּׁוָקִים וְלָרְחוֹבוֹת וְצָעֲקָה: מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַצִּיל נַפְשׁוֹ מִשַּׁחַת וְיַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו, יַעֲבֹד לֵאלֹהֵי אַבְרָהָם. וּבְכָל יוֹם הָיְתָה צוֹעֶקֶת כָּךְ עַד שֶּׁזָּכְתָה הַזְּקֵנָה לְהָשִׁיב הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים בִּתְשׁוּבָה.
וַיְהִי הַיּוֹם, כְּשֶׁהָלַךְ תֶּרַח לַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ נִמְרוֹד, בִּקֵּשׁ מֵאַבְרָהָם בְּנוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר עִם הַדְּמוּיוֹת שֶׁהָיָה רָגִיל לְמוֹכְרָם עַד שֶׁיַּחְזֹר. הָיוּ שָׁם הַרְבֵּה דְּמוּיוֹת שֶׁל פְּסִלִים יָחַד עִם דְּמוּת הַמֶּלֶךְ. מַה עָשָׂה אַבְרָהָם? לָקַח בְּיָדוֹ גַּרְזֶן וְאָמַר: "ה' הוּא הָאֱלֹהִים", וְיַךְ בָּהֶם מַכָּה גְּדוֹלָה, בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה, לָזֶה קָטַע רַגְלוֹ, וְלָזֶה כָּרַת אֶת רֹאשׁוֹ, וְלָזֶה שָׁבַר עֵינָיו.
לְאַחַר מִכֵּן הֵנִיחַ אֶת הַגַּרְזֶן בְּיַד גָּדוֹל הַדְּמוּיוֹת, כְּשֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, רָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת צְלָמָיו שְׁבוּרִים. אָמַר: מִי הָיָה כָּאן, וּמִי הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן? וַיַּעֲנוּ כָּל הָעָם וַיֹּאמְרוּ בִּבְכִיָּה: אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, תֵּדַע לְךָ שֶׁאַבְרָהָם הָיָה יוֹשֵׁב אֶצְלָם, וְשָׁמַעְנוּ שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּר אוֹתָם.
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֲנִי לֹא שָׁבָרְתִּי אוֹתָם כִּי אִם הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, הֲלֹא תִּרְאֶה שֶׁעֲדַיִן הַגַּרְזֶן בְּיָדוֹ, וְאִם לֹא תַּאֲמִין, בִּי תִּשְׁאַל אוֹתוֹ וְהוּא יַגִּיד לְךָ. כַּעַס מְאֹד הַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה לְהַנִּיחוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר. וְהַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל הָיָה מַמְצִיא לוֹ מַעְיַן מַיִם חַיִּים, וְכָל מִינֵי מַאֲכָל לֶאֱכוֹל.
לְאַחַר שָׁנָה, צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּבִיאוּ עֵצִים לְהַבְעִיר אֵשׁ וְלִזְרֹק אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ אִם עֲדַיִן עוֹדֶנּוּ בַּחַיִּים. וְכֵן הָיָה. הָלַךְ שַׂר בֵּית הַסֹּהַר לִפְתֹּחַ אֶת הַבּוֹר, וְקָרָא: אַבְרָהָם אַבְרָהָם אַתָּה חָי אוֹ מֵת? וַיַּעַן אַבְרָהָם: אָנֹכִי חָי! אָמַר לוֹ: מִי נָתַן לְךָ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה עַד עַכְשָׁו? אָמַר לוֹ: מִי שֶׁהוּא יָכוֹל, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים שֶׁעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ.
כְּשֶׁלָּקְחוּ אֶת אַבְרָהָם לְזוֹרְקוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹקֵחַ אוֹתוֹ, הָיָה נִשְׂרַף, וְאַבְרָהָם הָיָה נִשְׁאַר חָי, עַד שֶׁמֵּתוּ רַבִּים לְאֵין מִסְפַּר. בָּא הַשָּׂטָן בִּדְמוּת אָדָם, וְיָעַץ לַמֶּלֶךְ לִזְרֹק אֶת אַבְרָהָם לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ עַל יְדֵי חֶבְלֵי בַּרְזֶל.
כְּשֶׁרָאוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁאַבְרָהָם בְּצַעַר, נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, שֶׁהָאֵשׁ כָּבְתָה בְּלִי מַיִם, וְהָעֵצִים הַבּוֹעֲרִים הֵצִיצוּ צִּיץ, וְכֻלָּם הוֹצִיאוּ פֵּרוֹת, וְנַעֲשָׂה הַכִּבְשָׁן כְּמוֹ גִּינַת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. וְאָז כֻּלָּם יָרְאוּ מִמֶּנּוּ, כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלָיו וְהֵשִׁיב רַבִּים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.