אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ה · משנה א

פרק ה

בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת? אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת:

הרשעים מאבדים את העולם

כָּתַב רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא, שֶׁהָרְשָׁעִים מְאַבְּדִים אֶת הָעוֹלָם מַמָּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, מַכְרִיעִים אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, וְנִמְצָא הָעוֹלָם אוֹבֵד בִּגְלָלָם.

וּמֵאִידָךְ, הַצַּדִּיקִים מְקַיְּמִים אֶת הָעוֹלָם, וּמַכְרִיעִים אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְנִמְצָא שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בִּשְׁבִילָם, וּכְמוֹ שֶּׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּמִשְׁלֵי, שֶׁהַצַּדִּיק הוּא הַיְּסוֹד שֶׁל הָעוֹלָם.

מִכָּאן יִלְמַד הָאָדָם, כַּמָּה אַחֲרָיוּת צָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ עַל מַעֲשָׂיו, שֶׁמַּעֲשָׂיו אֵינָם פְּרָטִיִּים כְּלָל, אֶלָּא הֵם שַׁיָּכִים לְכָל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַעֲשֵׂה טוֹב מַשְׁפִּיעַ עָלָיו וְעַל כָּל הָעוֹלָם, וְחָס וְשָׁלוֹם מַעֲשֵׂה רַע גּוֹרֵם לְהֵפֶךְ.

מְסֻפָּר שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה שְׁמוּעָה עַל עֲיָרָה רְחוֹקָה שֶׁבָּהּ מְחַלְּלִים שַׁבָּת, בָּא הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל לְכוֹלֵל שֶׁלּוֹ בְּקוּבְנָא, אֲשֶׁר שָׁם לָמְדוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, כְּרַבִּי יִצְחָק בְּלָאזֶר, רַבִּי נַפְתָּלִי אַמְסְטֶרְדַם, רַבִּי אַבְרָהָם שִׁינְקֶר, וְרַבִּי יוֹסֵף יוֹזֵיל מִנוֹבְהַרְדוֹק וְעוֹד. נָתַן דְּפִיקָה עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהֵחֵל לִדְרוֹשׁ דְּרָשָׁה אֲרֻכָּה חוֹצֶבֶת לֶהָבוֹת אֵשׁ, בְּעִנְיַן שְׁמִירַת שַׁבָּת וְחִלּוּלָהּ.

לְאַחַר שֶּׁסִּיֵּם אֶת דְּרָשָׁתוֹ, נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וּשְׁאָלוּהוּ: יְלַמְּדֶנּוּ רַבֵּנוּ, מִפְּנֵי מַה כְּבוֹדוֹ דָּרַשׁ דְּרָשָׁה זוֹ? עָנָה וְאָמַר: הֲרֵי שָׁמָעְנוּ שֶׁבָּעֲיָרָה רְחוֹקָה זוֹ וְזוֹ חִלְּלוֹ אֶת הַשַּׁבָּת...

שָׁאָלוּ אוֹתוֹ: רַבֵּנוּ, אִם כֵּן מַה זֶה נוֹגֵעַ לָנוּ? עָנָה לָהֶם ר' יִשְׂרָאֵל: בְּוַדַּאי זֶה נוֹגֵעַ לְכֻלָּנוּ, אִם כֻּלָּנוּ הָיִינוּ חֲזָקִים יוֹתֵר בִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, הַיְּהוּדִים שָׁם לֹא הָיוּ מְחַלְּלִים אוֹתָהּ. דְּעוּ לָכֶם, שֶׁבָּכֶם תְּלוּיָה כָּל הַיַּהֲדוּת, אִם מִישֶׁהוּ בְּפָּרִיז מִשְׁתַּמֵּד, הֲרֵי זֶה בִּגְלַל שֶׁכָּאן נֶחְלְשָׁה מְעַט שְׁמִירַת הַיַּהֲדוּת. לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ הַשְׁפָּעָה עַל כָּל הַיְּהוּדִים בָּעוֹלָם הֵן לְטוֹב וְהֵן לְמוּטָב.

השפעת הצדיקים על כל העולם

הִנֵּה, כְּמוֹ שֶׁהָרְשָׁעִים עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, מַכְרִיעִים אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, וּמְאַבְּדִים אֶת הָעוֹלָם בְּמַעֲשֵׂיהֶם. כָּךְ גַּם לְהֵפֶךְ - הַצַּדִּיקִים מַשְׁפִּיעִים שֶׁפַע שֶׁל טוֹבָה וּבְרָכָה לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בִּזְכוּת לִמּוּד תּוֹרָתָם.

וּפַעַם שָׁאָלוּ אֶת הַגָּאוֹן הָרַב שְׁטֵינְמַן שְׁלִיטָ"א, לְהֵיכָן עָדִיף יוֹתֵר לִתְרֹם, הַאִם לִישִׁיבָה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, אוֹ לִישִׁיבָה שֶׁל בְּנֵי תּוֹרָה מִבֶּטֶן וּמִלֵּידָה. הֵשִׁיב לָהֶם הָרַב, שֶׁעָדִיף לִתְרֹם לִבְנֵי תּוֹרָה מִלֵּדָה, מִפְּנֵי שֶׁבִּזְכוּת לִמּוּד תּוֹרָתָם, הִתְעוֹרְרוּ אוֹתָם בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה...

מַעֲשֵׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבָּא לְוּוֹלוֹזִ'ין, וְרָאָה אֶת מָרָן הָרַב מִבְּרִיסְק לוֹמֵד עִם תַּלְמִידָיו, וּמְפַלְפֵּל בְּדִבְרֵי הָרַמְבָּ"ם. הוּא הִתְפַּעֵל מִגְּאוֹנוּתוֹ שֶׁל מָרָן זַצַ"ל, וְהִתְבַּטֵּא: חֲבָל עַל אֲשֶׁר כְּבוֹדוֹ יוֹשֵׁב בְּוּוֹלוֹזִ'ין, כִּי חַבּוּרָה זוֹ שֶׁכְּבוֹדוֹ מְלַמֵּד, הֲלֹא מִמֵּילָא יִהְיוּ לוֹמְדִים בֵּין אִם הַפֵּרוּשׁ בָּרַמְבָּ"ם הוּא כָּךְ אוֹ כָּךְ, וְאִלּוּ הָיְתָה בְּפַּארִיז אוֹ בְּבֶרְלִין, הָיָה בְּכֹחֲךָ לִמְנוֹעַ הַרְבֵּה מִיִּשְׂרָאֵל מִלְּהִשְׁתַּמֵּד חָלִילָה.

עָנָה לוֹ הָרַב: טוֹעֶה אַתָּה. בֶּלִימוּדִי כָּאן בִּישִׁיבַת וּוֹלוֹזִ'ין, הִנֵּנִי מוֹנֵעַ בָּזֶה שֶׁלֹּא יִשְׁתַמְדו בְּפַּארִיז וּבְבֶרְלִין...

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה