פרק ד · משנה כא
רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:
הַקִּנְאָה הַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד הֵם בִּלְתִּי מֻגְבָּלִים, וְהָרְדִיפָה אַחֲרֵיהֶם לֹא תִּפָּסֵק לְעוֹלָם. לְאַחַר שֶׁהָאָדָם יִכְבֹּשׁ אֶת פִּסְגַּת חֲלוֹמוֹתָיו הָרִאשׁוֹנָה, הוּא יִוָּכַח שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ נִצֶּבֶת פִּסְגָּה רָמָה יוֹתֵר, וּמְפַתַּה יוֹתֵר.
כָּךְ לְמָשָׁל בְּמִדַּת הַקִּנְאָה, בִּתְחִלָּה הוּא מְקַנֵּא רַק בְּשָׁכֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְכוֹנִית נָאָה יוֹתֵר, הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ: לֹא נּוֹרָא, אֶעֱבוֹד קְצָת יוֹתֵר קָשֶׁה, אַרְוִיחַ עוֹד כַּמָּה שְׁקָלִים, וְאֶקְנֶה מְכוֹנִית יָפָה יוֹתֵר מִשֶׁל שְׁכֵנִי, וּבְכָךְ אָבוֹא עַל סִפּוּקִי.
אוּלָם לְאַחַר מִכֵּן הוּא מְגַלֶּה, שֶׁלַּשָּׁכֵן הַשֵּׁנִי יֶשְׁנָהּ דִּירָה נָאָה יוֹתֵר מִשֶּׁלּוֹ. בְּהֶמְשֵׁךְ הוּא נוֹכֵחַ שֶׁלָּאִישׁ פְּלוֹנִי יֵשׁ חֶשְׁבּוֹן בַּנְק מְנֻפָּח יוֹתֵר, וּלְאֲלְמוֹנִי מָעֳמָד נִשָּׂא יוֹתֵר, וְכָךְ נַפְשׁוֹ לְעוֹלָם לֹא תִּמָּלֵא. הַקִּנְאָה תַּמְשִׁיךְ לְיַסְּרוֹ, וּלְהַעֲבִירוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דָּתוֹ.
הִנֵּה לְפָנֵינוּ דֻּגְמָא יְדוּעָה וּמְפֻרְסֶמֶת לְאָדָם שֶׁחַי עִם קִנְאָה תַּאֲוָה וְכָבוֹד, וּבִגְלַל זֶה יָצָא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וְאִבֵּד אֶת כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּחַיִּים.
בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר מְסֻפָּר שֶׁהַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ גִּדַּל אֶת הָמָן הָאֲגָגִי, וַיְנַשְּׂאֵהוּ, וַיָּשֶׂם אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כָּל הַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן, וְרַק יְהוּדִי אֶחָד זָקֵן שֶׁשְּׁמוֹ מָרְדֳּכַי, לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַמָּן, אָמַר: כָּל זֶה אֵינֶנּוּ שָׁוֶה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.
עוֹמֵד לְפָנֵינוּ אָדָם שֶׁשְּׁלִיטָתוֹ הָיְתָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְלֹא יוֹצֵא מֵהַכְּלָל. כֶּסֶף לֹא הָיָה חָסֵר לוֹ, בָּנִים הָיוּ לוֹ לָרוֹב, כָּבוֹד בְּשֶׁפַע, אַךְ דָּבָר אֶחָד הֵעִיק עָלָיו - מַדּוּעַ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי אֵינֶנּוּ מִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, וּבִגְלַל כָּךְ, כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינֶנּוּ שָׁוֶה לוֹ דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר...
לָמָּה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאָדָם שֶׁנִּכְנַס לְאוּלָם שְׂמָחוֹת, וְהִגִּישׁוֹ לְפָנָיו מַאֲכָלִים מִכָּל הַמִּינִים בְּשֶׁפַע רַב וּבְאֵיכוּת מְעֻלֶּה, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם לֹא טָעַם מַאֲכָלִים עֲרֵבִים וּטְעִימִים כָּאֵלּוּ, אַךְ לִפְנֵי שֶׁיָּצָא מֵהָאוּלָם אָמַר: כָּל הָאוּלָם הַזֶּה אֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם וְהָאוֹכֵל עַל הַפָּנִים!
וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ מַדּוּעַ? הֵשִׁיב, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָכַל אֶת הָאוֹרֵז, הָיָה שָׁם גַּרְגִּיר אוֹרֵז אֶחָד שָׂרוּף, וְלָכֵן כָּל הָאוּלָם הַזֶּה לֹא שָׁוֶה מְאוּמָה...
הֲרֵי כָּל מִי שֶׁיִּשְׁמַע זֹאת, יָבוּז לְאוֹתוֹ אָדָם, וְיִטְעֹן שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ, וְכִי בִּגְלַל גַּרְגִּיר אוֹרֵז אֶחָד פּוֹסְלִים אֶת כָּל הַפְּאֵר וְהֶהָדָר שֶׁבָּאוּלָם?!
כָּךְ בְּדִיּוּק הָיְתָה הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הָמָּן הָרָשָׁע, כָּל הַכָּבוֹד וְהֶהָדָר נִתַּן לוֹ, אַךְ דָּבָר אֶחָד מֵצִיק לוֹ - מַדּוּעַ מִכָּל הַמִּילְיַארְדִים שֶׁמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ, מָרְדְּכַי אֵינוֹ מִשְׁתַּחֲוֶה. מִכָּאן רוֹאִים כַּמָּה מֻשְׁפָּל וְנִבְזֶה הוּא הָאָדָם שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וְהַתַּאֲוָה.
וְעַל הָמָּן הָרָשָׁע אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דַּף ט.), שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹתֵן עֵינָיו בְּמָּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, מַה שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֵין נוֹתְנִים לוֹ, וּמַה שֶׁבְּיָדוֹ נוֹטְלִים מִמֶּנּוּ. שֶּׁהַמָּן חָשַׁק בְּכָבוֹד מֻשְׁלָּם שֶּׁכֻּלָּם יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וְסוֹפוֹ הָיָה שֶׁלֹּא קִבֵּל אֶת מַה שֶׁרָצָה וְגַם מַה שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ אִבֵּד.
וְכֵן מָּצִינוּ בְּנַחַשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּחַוָּה וְחָשַׁק בָּהּ וְרָצָה אוֹתָהּ, מַה שֶׁבִּקֵּשׁ לְקַבֵּל לֹא נָתְנוּ לוֹ, וּמַה שֶׁבְּיָדוֹ נָטְלוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁהַנַּחַשׁ יִהְיֶה מֶלֶךְ עַל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה, וְעַכְשָׁו אָרוּר הוּא מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה. אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁיְּהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, עַכְשָׁו עַל גְּחוֹנוֹ יֵלֵךְ. אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מַאֲכָלוֹ מַאֲכָל אָדָם, עַכְשָׁו עָפָר יֹאכַל. הַנָּחָשׁ אָמַר אֶהֱרוֹג אֶת אָדָם וְאֶשָּׂא אֶת חַוָּה, עַכְשָׁו אֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ, הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.
וְכֵן מָּצִינוּ בְּקַיִן, שֶׁנּוֹלְדָה עִמּוֹ תְּאוֹמָה, וְעָם אֶחָיו הֶבֶל נוֹלְדוּ שְׁתֵּי תְּאוֹמוֹת, וְנָתַן עֵינָיו בִּתְאוֹמָה יְתֵרָה שֶׁנּוֹלְדָה עִם הֶבֶל, וְלָכֵן הֲרָגוֹ. וּבַעֲבוּר זֶה, קִלְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַה שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ הִפְסִיד, וּמַה שֶׁרָצָה לְקַבֵּל לֹא קִבֵּל.
וְכֵן מָּצִינוּ בְּקֹרַח שֶׁרָצָה אֶת הַכְּהוּנָה, וְסוֹפוֹ שֶׁנִּבְלַע בָּאֲדָמָה. וְכֵן בִּלְעָם חָשַׁק בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל בָּלָק, וְלָכֵן הָלַךְ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְסוֹפוֹ שֶׁנֶּהֱרַג בְּמִדְיָן כְּשֶׁהָלַךְ לִטּוֹל אֶת הַשָּׂכָר הַמַּגִּיעַ לוֹ עֲבוּר כָּךְ שֶׁנָּפְלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל בַּעֲצָתוֹ.
וְכֵן דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי שֶׁהָיָה אַבִּיר הָרוֹעִים וְגָדוֹל שֶׁבַּתַּלְמִידִים, נִתְקַנֵּא בְּדָוִד שֶׁהָיָה נָבוֹן, וְאִישׁ תֹּאַר, וּמַרְאֵה פָּנִים בַּהֲלָכָה, וְסוֹפוֹ שֶּׁנֶּאֱבַד מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמֵהָעוֹלָם הַבָּא.
וְכֵן אֲחִיתֹפֶל נָתַן עֵינָיו בִּמְלוּכָה וְרָצָה לִמְלֹךְ בְּמָקוֹם דָּוִד, וְסוֹפוֹ הָיָה שֶׁמֵּת בַּחֵצִי יָמָיו. וְכֵן גֵּחֲזִי חָמַד בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל נַעֲמָן וְנִצְטָרַע, וַאֲדוֹנִיָּה חָשַׁק בַּאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וְנֶהֱרַג.
נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁהַמִּסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ מִתְאַוָּה לִדְבָרִים שֶׁאֵינָם שֶׁלּוֹ, הֲרֵי הוּא הַמְּאֻשָּׁר וְהַשָּׂמֵחַ בְּיוֹתֵר, וְאוֹתוֹ קַנַּאי וּבַעַל תַּאֲוָה שֶׁאֵינוֹ שֶׁאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּמַה שֶׁחָנַן אוֹתוֹ ה', הֲרֵי הוּא אֻמְלַל וּמְסֻכָּן מֵאֵין כָּמוֹהוּ.
העין לא שבעה
חֲכָמֵינוּ ז''ל מְסַפְּרִים עַל אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדוֹן שֶּׁמָּלַךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲלוֹת לַשָּׁמַיִם וְלֵידַע מַה יֵשׁ שָׁם, וְעָשָׂה לוֹ מַטֶּה, וְקָשַׁר בָּהּ שְׁנֵי נְשָׁרִים, וְתָלָה בָּהּ בָּשָׂר מִלְּמַעְלָה מֵהֵן, וּכְשֶׁהָיוּ הַנְּשָׁרִים רוֹאִים אֶת אוֹתוֹ בָּשָׂר, הָיוּ עָפִים וְעוֹלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, עַד שֶׁרָאָה כָּל הַיִּשּׁוּב לְפָנָיו כְּטַבַּעַת בַּיָּד.
פַּעַם אַחַת הָלַךְ אֶל אֶרֶץ הַחֹשֶׁךְ [מָקוֹם שֶּׁאֵין הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת], כְּדֵי לֵידַע מַה יֵשׁ שָׁם, וּבְדַרְכּוֹ נִכְנַס לַמְּדִינָה שֶׁכֻּלָּהּ נָשִׁים, וְרָצָה לְהִלָּחֵם בָּהֶם כְּדֵי לִכְבּוֹשׁ אֶת אַרְצָם.
אָמְרוּ לוֹ הַנָּשִׁים: זוֹ אֵינָהּ גְּבוּרָה אִם תִּלָּחֵם עִמָּנוּ, שֶׁהֲרֵי אִם תַּהֲרֹג אוֹתָנוּ, יֹאמְרוּ הָעוֹלָם שֶׁיִּשְׁמְעוּ זֹאת, שֶׁנָּשִׁים הָרַג, וְזוֹ אֵינָהּ גְּבוּרָה. וְאִם אָנוּ נַהֲרֹג אוֹתְךָ, יֹאמְרוּ הַשּׁוֹמְעִים כַּמָּה גָּרוּעַ מֶלֶךְ זֶה, שֶׁנָּשִׁים גָּבְרוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ, לָכֵן מוּטָב שֶׁתִּמְנַע אֶת עַצְמְךָ, וְאַל תִּלָּחֵם עִמָּנוּ פֶּן תִּהְיֶה לָבוּז. אָמַר לָהֶן: הֲרֵינִי שׁוֹמֵעַ לַעֲצַתְכֶם, וְלֹא אַזִּיק לָכֶם. וּבִקֵּשׁ מֵהֵן שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ לֶחֶם לֶאֱכוֹל. הָלְכוּ הַנָּשִׁים, וְהֵבִיאוּ לוֹ לֶחֶם שֶׁל זָהָב מֻנָּח עַל שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב.
כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶן: וְכִי הַמִּנְהָג כָּאן לֶאֱכוֹל לֶחֶם שֶׁל זָהָב?
אָמְרוּ לוֹ: אֵין מִנְהָגֵנוּ כָּאן לֶאֱכוֹל לֶחֶם שֶׁל זָהָב, אֲבָל בִּשְׁבִיל כָּךְ שַׂמְנוּ זָהָב לְפָנֶיךָ לֶאֱכוֹל, שֶׁהֲרֵי זֶה פֶּלֶא לָנוּ שֶׁבָּאתָ לְכָאן בִּשְׁבִיל אֲכִילָתְךָ, וְכִי לֹא הָיָה לְךָ לֶחֶם לֶאֱכוֹל בִּמְקוֹמְךָ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָיִיתָ צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מִמַּלְכוּתְךָ, וְלָבוֹא עַד לְכָאן כְּדֵי לְבַקֵּשׁ לֶחֶם לֶאֱכוֹל. לָכֵן נְתָנָנוּ לְךָ זָהָב וְכֶסֶף, מִשּׁוּם שֶּׁחָשַׁבְנוּ שֶׁבָּאתָ לְכָאן בִּגְלַל זָהָב וָכֶסֶף.
וְרָצוּ לִרְמֹז לוֹ בָּזֶה שֶּׁאֵין צֹרֶךְ לְהִסְתּוֹבֵב וְלִכְבֹּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַלֶּחֶם שֶׁיֹּאכַל לִפְנֵי כֵּן וְהַלֶּחֶם שֶׁיֹּאכַל לְאַחַר מִכֵּן הוּא אוֹתוֹ הַלֶּחֶם, וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה לוֹ בְּכָךְ שׁוּם דָּבָר, וְאִם כֵּן מַה הַתּוֹעֶלֶת לִכְבּוֹשׁ עוֹד וְעוֹד מְדִינוֹת.
כְּשֶׁיֵּצֵא מִן הָעִיר, כָּתַב עַל שַׁעַר הָעִיר: אֲנִי אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס הָיִיתִי שׁוֹטֶה מִבְּלִי לֵב לְהָבִין, עַד שֶּׁבָּאתִי לַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁל הַנָּשִׁים וְלִמְּדוּנִי חָכְמָה.
לְאַחַר מִכֵּן הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, וּבְאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ עָצְרוּ לְיַד מַעְיָן כְּדֵי לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת. הָיָה לָהֶם דָּגִים מְלוּחִים וְרָצוּ לִרְחֹץ מֵהֶם אֶת הַמֶּלַח, וְהִנֵּה בְּעוֹד שֶׁהָיוּ רוֹחֲצִים בַּמַּיִם כְּדֵי לְהָסִיר מְלִיחוּתָם, נִדְבַּק בַּדָּגִים רֵיחַ טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ מַעְיַן הָיָה מִגַּן עֵדֶן.
הָלַךְ הַמֶּלֶךְ בִּכְדֵי לִרְאוֹת מֵהֵיכָן בָּאִים מֵי הַמַּעְיָן, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגַן עֵדֶן שֶׁמִּשָּׁם הָיָה נוֹבֵעַ הַמַּעְיָן. אָמַר הַמֶּלֶךְ: פָּתְחוּ לִי אֶת הַשַּׁעַר! אָמְרוּ לוֹ: זֶה הַשַּׁעַר לָהּ' - צַדִּיקִים יָבֹאוּ בּוֹ!
אָמַר לָהֶם אֲנִי מֶלֶךְ חָשׁוּב, וְלָכֵן רְצוֹנִי שֶׁתִתְנוּ לִי דָּבָר אֶחָד מָגֵן עֵדֶן, הוֹאִיל וְאֵינְכֶם רוֹצִים לִפְתוֹח לִי אֶת הַשַּׁעַר. נָתְנוּ לוֹ רֹאשׁ גוּלְגוֹלֶת.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ שָׂם אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת עַל כַּף אַחַת שֶׁל הַמֹּאזְנַיִם, וּבְצַד הַשֵּׁנִי הֵנִיחַ אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁלּוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵּן הָיָה מַכְבִּיד יוֹתֵר הַצָּד שֶׁל הַגֻּלְגֹּלֶת, וְלֹא הָיָה מוֹצָא דָּבָר שֶּׁשּׁוֹקֵל כְּנֶגְדָּהּ.
אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים: מַה זֶה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁהַגֻּלְגֹּלֶת שׁוֹקֵל יוֹתֵר מִכָּל הַזָּהָב שֶׁלִּי? אָמְרוּ לוֹ: - גֻּלְגֹּלֶת שֶׁל אֱנוֹשׁ בָּשָׂר וָדָם, לֹא יִשְׂבָּע לְעוֹלָם מִכֶּסֶף וְזָהָב שֶׁתָּשִׂים לְפָנָיו, לְפִיכָךְ מִשְׁקָלָהּ כָּל כָּךְ כָּבֵד, שֶׁהֲרֵי אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הִיא מוֹשֶׁכֶת אֵלֶיהָ.
שָׁאַל אֶת הַחֲכָמִים: כֵּיצַד אַבְחִין אִם אֱמֶת אַתֶּם מְדַבְּרִים? אָמְרוּ לוֹ: קַח מְעַט עָפָר, וּתְכַסֶּה אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁלֹּא תּוּכַל לִרְאוֹת מַה יֵשׁ מִסְּבִיבָה, וְאָז תִשְׂבָּע, וְלֹא יוּכַל שׁוּם דָּבָר לְהִמָּשֵׁךְ אֵלֶיהָ, וְאָז תּוּכַל לָדַעַת אֶת מִשְׁקָלָהּ הָאֲמִתִּי. וְאָכֵן עָשָׂה כֵּן וּמָצָא כְּדִבְרֵיהֶם. (מַסֶּכֶת תָּמִיד דַּף ל"ב).
הרודף כבוד מקבל בזיונות
סִפֵּר רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל: מַעֲשֵׂה בִּיהוּדִי אֶחָד עַם הָאָרֶץ, שֶׁהָיָה דָּר בְּאֶחָד הַכַּפְרִים רָחוֹק מִיִּשּׁוּב יְהוּדִי, אַךְ בְּיוֹם הַהַזְכָּרָה שֶׁל אָבִיו, הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעַ מֻקְדָּם לָעִיר בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל בְּמִנְיָן, וּכְדֵי לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה וְלוֹמַר קַדִּישׁ וְהַשְׁכָּבָה.
מֵאַחַר שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה מְחַפֵּשׂ כָּבוֹד, נִגַּשׁ לַשַּׁמָּשׁ, וְנָתַן לוֹ סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּבְטִיחַ לוֹ מָקוֹם יְשִׁיבָה לְיַד הָרַב. הַשַּׁמָּשׁ הִבְטִיחוֹ שֶׁיּוֹשִׁיבוּ לְיַד הָרַב, וְאָכֵן כָּךְ עָשָׂה.
אוֹתוֹ כַּפְרִי לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, אֶלָּא הָיָה חָפֵץ שֶׁגַּם אֲחֵרִים יִרְאוּ בּוֹ כְּרָאוּי לָשֶׁבֶת לְיַד הָרַב, וְלָכֵן חִפֵּשׂ לְהִתְחַכֵּם וְלִמְצֹא שְׁאֵלָה קָשָׁה כָּל שֶׁהִיא, וְלִשְׁאֹל אֶת הָרַב בְּנוֹכְחוּת קָהָל עַם וְעֵדָה, כְּדֵי לְהַרְאוֹת אֶת "חָכְמָתוֹ".
אַךְ מֵאַחַר וּבְקֹשִׁי יָדַע לְהִתְפַּלֵּל, בְּמֶשֶׁךְ כָּל תְּפִלַּת לֵיל שַׁבָּת דִּפְדֵּף וְחִפֵּשׂ אֵיזוֹ קֻשְׁיָא, אַךְ לֹא מָצָא. בְּלֵית בְּרֵירָה נֶאֱלָץ בְּלֵיל שַׁבָּת לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ לְלֹא שׁוּם קֻשְׁיָא.
לְמָחֳרָת בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, שׁוּב דִּפְדֵּף כָּל הַתְּפִלָּה בַּסִּדּוּר, וּלְאַחַר מַאֲמַצִּים וְטֹרַח רַב, מָצָא פָּסוּק הַנֶּאֱמָר בְּמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ הַשֵּׁם", וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ: הִנֵּה יֵשׁ כָּאן קֻשְׁיָא חֲזָקָה, מַה פִּתְאוֹם שְׁמוֹ אֶת הַבְּהֵמָה לְיַד הָאָדָם, וַהֲרֵי זֶה לֹא כָּבוֹד לַעֲשׂוֹת כֵּן?!
הִמְתִּין הָאִישׁ עַד שְׁעַת תְּפִילַת מִנְחָה כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב סָמוּךְ לְכִסֵּא הָרַב. קָהָל הַמִּתְפַּלְּלִים מִלְאוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְאָז קָם הָאִישׁ עַל רַגְלָיו, הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וְאָמַר:
בִּרְשׁוּת הָרַב, זֶה מִכְבָּר נִתְקַשֵּׁיתִי בְּקֻשְׁיָא עֲצוּמָה, וְלֹא מָצָאתִי עָלֶיהָ שׁוּם מַעֲנֵה, וּמְסוּפְּקַנִי אִם יֵשׁ אָדָם בִּכְלָל שֶׁיּוֹדֵעַ תְּשׁוּבָה עַל קֻשְׁיָתִי זוֹ. וּבְכָל זֹאת, בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ הִנְּנִי מַפְנֶה אֶת קֻשְׁיָתִי לִכְבוֹד הָרַב. אֲנַחְנוּ נֶאֱמַר בְּמִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ הַשֵּׁם", וּשְׁאֵלָתִי הִיא - מִי הֵבִיא אֶת הַבְּהֵמָה אֵצֶל הָאָדָם, וְכִי זֶה כָּבוֹד לַעֲשׂוֹת כֵּן?
מִיַּד הֵשִׁיב לוֹ הָרַב: הַשַּׁמָּשׁ הֵבִיא אֶת הַבְּהֵמָה לְיַד הָאָדָם!
כָּל הַצִּבּוּר פָּרְצוּ בִּצְחוֹק בְּשָׁמְעָם אֶת תְּשׁוּבַת הָרַב, וְכָךְ בְּמָקוֹם לִנְחֹל כָּבוֹד, יָצָא הָאִישׁ בְּבֹשֶׁת פָּנִים.
מָשָׁל זֶה, הוּא מוּסָר הַשְׂכֵּל גָּדוֹל, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד והַגְּדוּלָה, הֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יוֹצֵא חָפוּי רֹאשׁ, לְלֹא כָּבוֹד וּלְלֹא מִשְׂרָה. וְאִלּוּ אוֹתוֹ הַבּוֹרֵחַ מֵהַכָּבוֹד, הֲרֵי הַכָּבוֹד רוֹדֵף אַחֲרָיו.
מְסֻפָּר עַל הַגָּאוֹן ר' אֶלְחָנָן וַסֶּרְמָן זַצַ"ל, שֶׁשָּׁמַע בִּצְעִירוּתוֹ שִׁעוּר מִתַּלְמִיד חֲכַם מְפֻרְסָם שֶׁהִתְאָרֵחַ אֶצְלָם, וּדְבָרָיו נָּעֲמוּ לוֹ. לְאַחַר כַּמָּה יָמִים, הִתְעוֹרְרוּ אֶצְלוֹ כַּמָּה הֶעָרוֹת וְהֶאָרוֹת כְּדַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְהֶעֱלָם עַל הַכְּתָב, וּשְׁלָחָם לְאוֹתוֹ תַּלְמִיד חֲכַם.
לְאַחַר זְמַן רַב, נִפְגָּשׁ ר' אֶלְחָנָן עִם אוֹתוֹ תַּלְמִיד חֲכַם, וּשְׁאָלוֹ הַאִם הוּא קִבֵּל אֶת מִכְתָּבוֹ, וּמַדּוּעַ לֹא זָכָה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ תְּשׁוּבָה. אָמַר לוֹ: אַתָּה כָּתָבְתָּ לִי 'לִכְבוֹד רַב פְּלוֹנִי', אֶצְלִי בִּמְקוֹמִי אֲנִי נִקְרָא 'הָרַב הַגָּאוֹן', אִם הָיִיתָ פּוֹנֶה אֵלַי וְכוֹתֵב לִי 'לִכְבוֹד הָרַב הַגָּאוֹן', הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאָכֵן פָנִיתָ אֵלַי...
מעלת הבורח מהכבוד
בְּמִדְרַשׁ "עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת" כָּתוּב, שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת נִכְנְסוּ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ קוֹדֵם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁבָּהֶן יַתְחִילוּ אֶת הַתּוֹרָה. נִכְנְסוּ מֵאוֹת תָּי"ו עַד אוֹת בֵּי"ת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים לְהַתְחִיל הַתּוֹרָה בְּבֵי"ת "בְּרֵאשִׁית".
הָאוֹת א' לֹא נִכְנְסָה. שָׁאַל אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַדּוּעַ לֹא נִכְנַסְתָּ? עָנְתָה הָאָלֶ"ף, כִּי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ עוֹלוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל יוֹתֵר מִמֶּנָּה [בְּגִימַטְרִיָּא].
אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּגְלַל שֶׁהִשְׁפַּלְתְּ אֶת עַצְמֵךְ, אֲנִי מְגַדֵּל אוֹתָךְ, שֶׁכְּשֶׁאֶתֵּן אֶת הַתּוֹרָה, בָּךְ אֶפְתַּח תְּחִלָּה. לָכֵן פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּ"אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ".
מְסַפְּרִים עַל הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל שְׁמֶלְקֶא הוֹרְבִיץ זַצַ"ל, כְּשֶׁנִּתְקַבֵּל לִהְיוֹת רַבָּה שֶׁל הָעִיר נִיקֶלשְׁבּוּרְג, בְּהוֹפָעָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה לָעִיר, הִסְתַּגֵּר בַּחֶדֶר אֶחָד, וְהָיָה מְמַלְמֵל לְעַצְמוֹ: בָּרוּךְ הַבָּא גְּאוֹן עוּזֵּנוּ, פְּאֵר הַדּוֹר וַהֲדָרוֹ, וְכוּ'.
אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָעִיר הִתְחַבֵּא בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר שֶׁבּוֹ שָׁהָה הָרַב, וּכְשֶׁנּוֹדַע כֵּיצַד הָרַב מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ, תָּמַהּ מְאֹד וְנִגַּשׁ אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ, מַה פֵּשֶׁר דְּבָרָיו אֵלּוּ?
עָנָה לוֹ הָרַב: הַדָּבָר פָּשׁוּט מְאֹד, עוֹד מְעַט קָט יַעַרְכוּ לִי קַבָּלַת פָּנִים, וִיפַזְּרוּ שְׁבָחִים וּתְאָרִים, וְשֶׁמָּא תָּזוּחַ דַּעְתִּי עָלַי, קִיַּמְתִּי בְּעַצְמִי אֶת מַאֲמָר רַבּוֹתֵינוּ: "יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ", שֶׁהַכָּבוֹד שֶׁיְּחַלְּקוּ לְךָ חֲבֵרְךָ, יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּמוֹ הַכָּבוֹד שֶׁאַתָּה מֵחַלֵּק לְעַצְמְךָ, שֶׁכְּשֵׁם שֶּׁאֵין טָעַם בַּכָּבוֹד זֶה שֶׁאֲנִי מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמִי, כָּךְ גַּם כְּשֶׁמְּחַלֵּק לִי חֲבֵרַי תָּאֳרִים נִשְׂגָּבִים, לֹא אֶתְפָּעֵל וְלֹא אֶתְרַשֵּׁם, וְלָכֵן כִּבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי בְּכָל דִּבְרֵי כָּבוֹד וְשֶׁבַח...
תאוה
דַּי אִם נַזְכִּיר אֶת הַתַּאֲוָה לְעִשּׁוּן, לְרִבּוּי אֲכִילָה, לְנָשִׁים, תַּאֲוָה לִצְבִירַת מָמוֹן, וְכָךְ יֶשְׁנָן עוֹד תַּאֲווֹת רַבּוֹת וּמְגֻוָּנוֹת שֶׁאֵינָן מְשַׁפְּרוֹת אֶת אֵיכוּת חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם.
יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים רַבִּים הָעֲמֵלִים יוֹמָם וָלַיְלָה לְלֹא מְנוּחָה, שְׁרוּיִים בְּמֶתַח אֵינסוֹפִי, וְהַכֹּל כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת תַּאֲוָתָם. הֵם מוֹנְעִים מֵעַצְמָם שָׁעוֹת נַחַת וְחַיֵּי שַׁלְוָה, הֵם אֵינָם חַיִּים בְּחֵיק הַמִּשְׁפָּחָה, הֵם כְּלָל לֹא מַכִּירִים בְּמַה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, אֶלָּא חוֹשְׁבִים כָּל הַיּוֹם עַל מַה שֶּׁעֲדַיִן חָסֵר לָהֶם, כָּל יְמֵיהֶם יַחְלְפוּ בְּמַאֲמָץ לְהַגְדִּיל אֶת חֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק, אוֹ לִזְכּוֹת לְעוֹד כַּמָּה טְפִיחוֹת שֶׁל כָּבוֹד, זוֹ דֶּרֶךְ בְּטוּחָה לְתוֹחֶלֶת חַיִּים נְמוּכָה, לְאֵיכוּת חַיִּים גְּרוּעָה, וּלְאִבּוּד טַעֲמָם שֶׁל חַיִּים אֲמִתִּיִּים.
בְּסֵפֶר "שֵׁבֶט מוּסַר" (פֶּרֶק כז), מְבִיאִים מָשָׁל מִסֵּפֶר "אֶבֶן בּוֹחֵן": הָעוֹלָם דּוֹמֶה לְבוֹר עָמוֹק, אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יֶשְׁנָן חָיוֹת טוֹרְפוֹת. מִישֶׁהוּ נָפַל וְנֶאֱחָז בְּשִׂיחַ אֲשֶׁר צָמַח בְּכָתְלֵי הַבּוֹר, וְעַל יָדוֹ מָצָא דְּבַשׁ. בְּיַד אַחַת אָחַז בְּשִׂיחַ, וּבַשְּׁנִיָּה הִתְפַּרְנֵס מֵאֲכִילַת דְּבָשׁ.
וְהִנֵּה רָאָה חֻלְדּוֹת מְכַרְסְמוֹת אֶת הַשִּׂיחַ, וְאִם לֹא יַפְסִיק לֶאֱכוֹל מֵהַדְּבַשׁ כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הַחֻלְדּוֹת, הֲרֵי יִפּוֹל לַבּוֹר, וְהַחַיּוֹת יִטְרְפוּ אוֹתוֹ. הַנִּמְשָׁל בָּרוּר: הַלְּהִיטוּת אַחֲרֵי הַזְּלִילָה, מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לָאֲבַדּוֹן וּלְמָוֶת.