פרק ד · משנה כ
רַבִּי אוֹמֵר, אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יִֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ:
אל תסתכל בקנקן
דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהִתְלַהֵב מִבְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זָקָן אָרוֹךְ, וְכוֹבַע גָּדוֹל, וְכֶרֶס רְחָבָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל מִבְּנֵי אָדָם צְנוּמִים וּלְבוּשִׁים בִּבְגָדִים פְּשׁוּטִים וּבְלוּיִים אֵינָם מִתְרַשְּׁמִים.
וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים עַל מֶלֶךְ סְפָרַד, שָׁלַח אָדָם צָעִיר וְחָכָם בִּשְׁלִיחוּת חֲשׁוּבָה, לְבֵיתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ פּוֹרְטוּגַל. בִּרְאוֹת הַמֶּלֶךְ אֶת הַצָּעִיר שֶּׁנִּשְׁלַח אֵלָיו, אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּכַעַס: הַאִם אֵין דַּי אֲנָשִׁים לַמֶּלֶךְ בִּסְפָרַד שֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ אֵלַי נַעַר שֶׁטֶּרֶם צָמַח זְקָנוֹ?
הֶחָכָם הַצָּעִיר הִשְׁתַּחֲוָה וְאָמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אִילּוּ יָדַע מַלְכִּי שֶׁכְּבוֹדוֹ מִשְׁתּוֹקֵק לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ עִם זָקָן, לְלֹא סָפֵק הָיָה שׁוֹלֵחַ בִּמְקוֹמִי תַּיִשׁ...
וּבְדֶרֶךְ מְלִיצָה אָמְרוּ: "אַל תִּסְתַּכֵּל בַּזְּקַנְקָן אֶלָּא בְּמַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ", הַכַּוָּנָה הִיא - שְׁאַל לוֹ לָאָדָם לִקְבֹּעַ קְבִיעוּת וּמֻנָּחִים בְּהֶתְאֵם לְמַרְאֶה אוֹ גִּיל אוֹ מַעֲמָדוֹ שֶׁל הָאָדָם, אֶלָּא יֵשׁ לְהַשִּׂיג וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַחָכְמָה וְלִקְנוֹתָהּ מִכָּל אָדָם, בְּכָל גִּיל וּבְכָל צוּרָה שֶׁהִיא.
לא הכובע קובע ולא המעיל מועיל
מַעֲשֵׂה בְּשׁוֹפֵט שֶׁהָיָה חֲכַם וְנָבוֹן, וְתָמִיד קָלַע לָאֱמֶת. פַּעַם בָּא אֵלָיו אָדָם בּוֹכֶה, וְסִפֶּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:
יֵשׁ לִי בַּת שֶׁשִּׁדַּכְתִּי וְהֵכַנְתִּי לָהּ אֶת כָּל בְּגָדֶיהָ וְתַכְשִׁיטֶיהָ, הַחֲתֻנָּה קְרוֹבָה וְהַכֹּל מוּכָן בַּבַּיִת, אֶלָּא שֶׁחָדַר גַּנָּב וְלָקַח הַכֹּל, וְעַתָּה נִמְצָא הוּא בְּחֹסֶר אוֹנִים. הַשּׁוֹפֵט עוֹדֵד אֶת הָאִישׁ, וּבִקֵּשׁ שֶׁיּוֹלִיכוּ עִמּוֹ לְבֵיתוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם מִשָּׁם נִגְנְבוּ הַחֲפָצִים, מָצָא שֶׁמְּקוֹמוֹ שֶׁל הַחֶדֶר נִמְצָא בְּקוֹמָה שְׁנִיָּה, וְלוֹ חַלּוֹן יָחִיד, וְתַחַת הַחַלּוֹן גַּדֵּל עֵץ קוֹצָנִי. הַשּׁוֹפֵט שָׁאַל אֶת הַנִּגְנָב, מִי הוּא שְׁכֵנוֹ הַגֵּר מִתַּחְתָּיו? וּתְשׁוּבַת הָאִישׁ הָיְתָה: אִישׁ תָּם חָסִיד וְיָשָׁר, הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, חַזָּן הַמּוּכַּר לְכָל בְּיוֹשְׁרוֹ וְצִדְקוּתוֹ.
בַּבֹּקֶר הִזְמִין הַשּׁוֹפֵט אֶת הַחַזָּן לְבֵית הַמִּשְׁפָּט, הַחַזָּן תָּמַהּ עַל מַה וְלָמָּה, וַהֲרֵי הוּא יָדוּעַ כְּצַדִּיק וְחָסִיד. גַּם אַנְשֵׁי הַסְּבִיבָה שֶׁנִּקְהֲלוּ לְבֵית הַמִּשְׁפָּט גָּדַל תִּמְהוֹנָם. הַשּׁוֹפֵט הֶחָכָם לֹא שָׁת לִבּוֹ לַחַזָּן וְלַאֲנָשִׁים הַמִּצְטוֹפְפִים בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט, וּפָקַּד עָלָיו לִפְשֹׁט אֶת בְּגָדָיו לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל...
הַחַזָּן נִיסָה לְהִתְנַגֵּד, אַךְ כְּשֶׁהִרְעִים הַשּׁוֹפֵט בְּקוֹלוֹ, הָחֵל הַחַזָּן מוֹרִיד אֶת בְּגָדָיו, וְחָשַׂף אֶת חֵלֶק גּוּפוֹ הָעֶלְיוֹן, וְרָאוּ כֻּלָּם בְּבֵרוּר, שֶׁגּוּפוֹ הָיָה מְכֻסֶּה בִּשְׂרִיטוֹת וּפְצָעִים טְרִיִּים.
מִיַּד הֵחֵל הַשּׁוֹפֵט לִנְזוֹף בּוֹ: גַּנָּב שֶׁכְּמוֹתְךָ, הַחְזֵר אֶת הַגְּנֵבָה אֲשֶׁר גָנַבְתָּ! הַחַזָּן הֵבִין שֶׁנִּתְפַּס בְּקַלְקָלָתוֹ, וְכִי הַשְּׂרִיטוֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ מְעִידִים עַל מַעֲשָׂיו שֶׁטִיפֶּס עַל הָעֵץ הַקּוֹצָנִי כְּדֵי לִגְנֹב מִשְּׁכֵנוֹ אֶת כַּסְפּוֹ. הֵחֵל הַחַזָּן מוֹדֶה עַל מַעֲשָׂיו, וְהֶחְזִיר אֶת הַגְּנֵבָה, וְאַף שִׁלֵּם קְנָס הָגוּן. מֵאוֹתוֹ יוֹם נוֹדַע קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים, וְהֵבִינוּ הַכֹּל שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לֹא הָיוּ אֶלָּא בִּצְבִיעוּת.
וְעַל כֵּן צְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁאִם רוֹאִים אֵיזֶה אָדָם בָּעַל זָקָן גָּדוֹל וַחֲלִיפָה אֲרֻכָּה, וְכֶרֶס רְחָבָה, אֵין זֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא אֶחָד מִל"ו צַדִּיקִים נִסְתָּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהַכּוֹבַע לֹא קוֹבֵעַ וְהַמְּעִיל לֹא מוֹעִיל וְגַם לְתַיִשׁ יֵשׁ זָקָן אָרוֹךְ.
כְּדֵי לְהַמְחִישׁ זֹאת בְּיֶתֶר שְׂאֵת, יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂה הַבָּא: מְסַפְּרִים עַל רַבֵּנוּ הָאִבְּן עֶזְרָא זַצַ"ל, אֲשֶׁר הִגִּיעַ פַּעַם לִמְדִינָה מְסֻיֶּמֶת, לְשֵׁם עֲרִיכַת מַגְבִּית לְטוֹבַת מוֹסְדוֹת תּוֹרָה וּצְדָקָה שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם.
כַּיָּדוּעַ, הָיָה הָרַב עָנִי מָרוּד, וּבְשֶׁל צוּרָתוֹ וּמַלְבּוּשׁוֹ הַפָּשׁוּט וְהַמֶרוּשָׁל, חָשׁ פְּגִיעָה שֶׁהַכֹּל זִלְזְלוּ בּוֹ, וְלֹא הִטּוּ אֹזֶן קַשֶּׁבֶת לֹא לִדְרָשׁוֹתָיו וְלֹא לִדְרִישׁוֹתָיו. הָרַב שֶׁנִּפְגַּע עַד עוֹמֶק נִשְׁמָתוֹ וְרָאָה עַד כַּמָּה הַצִּבּוּר מְיַחֵס כָּבוֹד וְהַעֲרָכָה לַקּוֹמָה וְלַצּוּרָה, הֶחְלִיט לְלַמֵּד אֶת אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לֶקַח וּמוּסָר.
עָבְרוּ יָמִים, וְהָרַב חִפֵּשׂ וּמָצָא סַבָּל בּוּר וְעָם הָאָרֶץ, שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ וְחָסֹן, נָשׂוּא פָּנִים שֶׁזָּקָן צָחוֹר מְעַטֵּר אֶת פָּנָיו. נִגַּשׁ אֵלָיו הָרַב, וּבִקֵּשׁ לִשְׁאוֹל מַה מַשְׂכֻּרְתּוֹ לְיוֹם עֲבוֹדָה. עָנָה הַסַּבָּל, שֶׁהוּא מַרְוִיחַ בְּיוֹם עֲבוֹדָה, סַךְ שֶׁל עֲשָׂרָה זְהוּבִים.
שָׁאַל הָרַב: הַאִם אַתָּה מוּכָן לְהִתְלַוּוֹת אֵלַי בִּנְסִיעָתִי מִסְפַּר יָמִים, וַאֲנִי אֶדְאַג לְכָל מַחְסוֹרְךָ, וְגַם אַלְבִּישׁ אוֹתְךָ בְּגָדִים הֲדוּרִים, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לַעֲבוֹד קָשֶׁה, אֶלָּא אַף תִנְחָל כָּבוֹד רַב, וּבְנוֹסָף אֲשַׁלֵּם לְךָ סַךְ שֶׁל מֵאָה זְהוּבִים לְכָל יוֹם שֶׁתִּהְיֶה אִתִּי.
אוֹתוֹ סַבָּל שֶׁהִכִּיר אֶת הָרַב וְהוֹקִירוֹ מְאֹד, הִבִּיעַ אֶת הַסְכָּמָתוֹ בְּכָל לֵב. לְקָחוֹ הָרַב, וְסֵרֵק אֶת זְקָנוֹ הַיָּפֶה וְהָאָרֹךְ, וְהַלְבִּישׁוּ גְּלִימָה יָפָה וּמְשֻׁבֶּצֶת, וְחָבַשׁ לוֹ כּוֹבַע הָדוּר הָרָאוּי לָרַבָּנִים מֻפְלָגִים, וְנָתַן בְּיָדוֹ מַקֵּל מִכֶּסֶף, וְהָרַב עַצְמוֹ לָבַשׁ בִּגְדֵי שַׁמָּשׁ פְּשׁוּטִים, וְהָלְכוּ לְאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁשָּׁם לֹא כִּבְּדוּ אֶת הָאִבְּן עֶזְרָא.
לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ לַמְּדִינָה, הִתְנָה הָרַב עִם הַסַּבָּל וְהִזְהִירוֹ, לְבַל יִפְצֶה פֶּה, וְלֹא יְדַבֵּר עִם שׁוּם אָדָם, אֶלָּא אִם כֵּן הָרַב יוֹרֶה לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן. בְּהַגִּיעָם לַמָּקוֹם, הָחֵל "הַשַּׁמָּשׁ" לְפַרְסֵם אֶת גְּדֻלַּת "הָרַב" וְאֶת גְּאוֹנוּתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, וַאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת גּוֹבָה קוֹמָתוֹ וְהַדְרַת פָּנָיו, הִתְפַּעֲלוּ וְהִתְרַשְּׁמוּ מְאֹד מֵהָרַב, וְהֵחֵלּוּ הַגַּבָּאִים וְאַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה לְחַפֵּשׂ לָרַב בֵּית וּמָקוֹם מַתְאִים.
כֻּלָּם קִבְּלוּהוּ בְּכָבוֹד מְלָכִים, כַּאֲשֶׁר כֻּלָּם מְצַפִּים לִשְׁמוֹעַ דְּרָשָׁה וְדִבְרֵי תּוֹרָה בְּשַׁבָּת מִפִּי "הָרַב". וְאָכֵן, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, הִגִּיעַ הָרַב לְבֵית כְּנֶסֶת כְּשֶׁקָּהָל גָּדוֹל שֶׁל אֲנָשִׁים נָשִׁים וָטָף הִתְאַסְּפוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם. הָרַב הִתְכַּבֵּד וְיָשַׁב בַּמִּזְרָח כְּשֶׁהַקָּהָל דָּרוּךְ מְצַפֶּה לִשְׁמוֹעַ אֶת דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ.
אוּלָם הִזְדָּרֵז "הַשַּׁמָּשׁ" [הָאִבְּן עֶזְרָא], וְעָלָה עַל הַבָּמָה, וְהִתְנַצֵּל שֶׁהָרַב חוֹלֶה וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ טוֹב, וְהַדִּבּוּר קָשֶׁה עָלָיו מְאֹד, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לִפְצוֹת פֶּה, וְלָכֵן לִמֵּד אוֹתִי אֵיזוֹ דְּרָשָׁה קְצָרָה, וַאֲנִי חָזַרְתִּי עַל דְּרָשָׁה זוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה, וַאֲנַסֶּה לְהַעֲבִירָהּ לַצִּבּוּר הַנִּכְבָּד אֶת דִּבְרֵי הָרַב.
"הַשַּׁמָּשׁ" אָכֵן הֵחֵל עוֹבֵר מִפְּסוּקִים לְמִדְּרָשִׁים, מַקְשֶׁה וּמְתָרֵץ, מַסְבִּיר וּמַמְחִישׁ, וְעוֹבֵר מֵעִנְיַן לְעִנְיָן בְּאוֹתוֹ עִנְיַן בְּטוּב טָעַם וָדָעַת וּבְמֶתֶק שְׂפָתָיִם, עַד שֶׁהִפְלִיא אֶת כָּל שׁוֹמְעָיו, וְכֻלָּם עוֹמְדִים וּמִשְׁתָּאִים: אִם מְדֻבָּר כֹּה נִכְבָּדוֹת "בַּשַּׁמָּשׁ שֶׁל הָרַב", הֲרֵי שֶׁ"הָרַב" עַצְמוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וְאָז הֵחֵלּוּ הַתְּרוּמוֹת, וְהַקָּהָל תָּרַם בְּעַיִן טוֹבָה וּבְרוּחַ נְדִיבָה, וְנֶאֶסְפוּ סְכוּמִים גְּדוֹלִים לְטוֹבַת "הָרַב". לְאַחַר שֶׁנֶּאֶסְפוּ כָּל הַתְּרוּמוֹת, "הַשַּׁמָּשׁ" הוֹדָה בְּשֵׁם "הָרַב" לְכָל הַגַּבָּאִים וְהָעַסְקָנִים.
לְאַחַר מִכֵּן נִגַּשׁ הָרַב לַסַּבָּל, וְאָמַר לוֹ: סִיַּמְנוּ אֶת הַשְּׁלִיחוּת וְעָלֵינוּ לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם. אוּלָם הַסַּבָּל סֵרֵב לַעֲשׂוֹת כֵּן, וּבִקֵּשׁ שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לְהִשָּׁאֵר בַּמָּקוֹם הַזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁטַּעַם אֶת הַכָּבוֹד הָרַב שֶׁעָשׂוּ לוֹ, וְקָשֶׁה לוֹ לְהִפָּרֵד מִמָּקוֹם זֶה.
אוּלָם גַּם הַסַּבָּל יָדַע שֶׁעָלוּל לְהִתְגַּלּוֹת קְלוֹנוֹ וְיַכִּירוּ אֶת בּוּרוּתוֹ, וְעַל כֵּן בִּקֵּשׁ הַסַּבָּל מֵהָרַב שֶׁיִּלְמְדוּ עַל רֶגֶל אַחַת אֶת עִקָּרֵי הַפְּסִיקָה הַהִלְכָתִית, וְאֶת מְלֶאכֶת רַב קְהִלָּה בְּנוֹשְׂאֵי "אִסּוּר וְהֶתֵּר".
לְאַחַר הִרְהוּר קַל, אָמַר לוֹ הָרַב: בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַבְּעָיוֹת הַמְּצוּיוֹת בְּיוֹתֵר אֵצֶל רַב בַּקְּהִלָּה, הֵם נוֹשֵׂא טְרֵפוֹת, שֶׁבָּאִים לִשְׁאוֹל אִם הַבְּהֵמָה כְּשֵׁרָה אוֹ לֹא, וְעַל כֵּן, כְּשֶׁתִּדָרֵשׁ לַעֲנוֹת עַל נוֹשֵׂא זֶה, אֱמוֹר לָהֶם "תְּנַפְּחוּ", כְּלוֹמַר תְּנַפְּחוּ אֶת הָרֵאָה וְתִרְאוּ אִם יֵשׁ חוֹר אוֹ לֹא.
וְאִם הַבְּעָיוֹת הַמַּגִּיעוֹת אֵלֶיךָ יִהְיוּ בְּנוֹשְׂאֵי כַּשְׁרוּת הַכֵּלִים, כְּגוֹן שֶׁבִּשְּׁלוּ דָּבָר אִסּוּר בְּסִיר וְכַדּוֹמֶה, תֹּאמַר לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ הַגְעָלָה. וְאִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים בָּאִים לְהִתְדַּיֵּן בְּעִנְיְנֵי כְּסָפִים, פְּסָק לָהֶם "תַּחְלְקוּ", כְּלוֹמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ פְּשָׁרָה בְּנֵיהֶם וַיְחַלְּקוּ חֲצִי חֲצִי בַּכֶּסֶף.
הַסַּבָּל שִׁנֵּן אֶת הַדְּבָרִים, וְהָאִבְּן עֶזְרָא שִׁלֵּם לוֹ אֶת חוֹבוֹ שֶׁהִתְחַיֵּב לוֹ, וְהָלָךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ.
לְאַחַר יָמִים, בָּאוּ אֲנָשִׁים לִשְׁאוֹל אֶת הָרַב מַה דִּין הָרֵאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סִרְכוֹת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה. אוֹתוֹ סַבָּל הִתְבַּלְבֵּל בֵּין הַתְּשׁוּבוֹת, וְאָמַר לָהֶם: "תַּעֲשׂוּ הַגְעָלָה", נִדְהֲמוּ הָאֲנָשִׁים לְמִשְׁמַע אָזְנָם וְלֹא יָרְדוּ לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל "הָרַב".
לְאַחַר מִכֵּן בָּאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְקַבֵּל פְּסַק עַל תְּבִיעָה מָמוֹנִית, וְהָרַב לְאַחַר שְׁמִיעַת הַטְּעָנוֹת, פָּסַק: "תְּנַפְּחוּ"! שׁוּב לֹא הִשְׂכִּילוּ הָאֲנָשִׁים לְהָבִין אֶת כַּוָּנַת "הָרַב".
שׁוּב בָּאוּ אֲנָשִׁים לִשְׁאוֹל בְּקֶשֶׁר לְכֵלִים, שֶׁיֵּשׁ סָפֵק אִם נִטְרְפוּ, מַה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת? שָׁמַע הָרַב וּפָסַק: "תַּחְלְקוּ"! כְּשֶׁרָאוּ כָּךְ, עָמְדוּ חַכְמֵי אוֹתָהּ הָעִיר בְּאֹמֶץ, וְהֶחְלִיטוּ: תּוֹרָה הִיא וְלִלְמֹד אָנוּ צְרִיכִים, נֵשֵׁב וְנִדּוֹן עִם הָרַב בִּפְרוֹטְרוֹט, וְנֵרֵד לְסוֹף דַּעַת הָרַב.
וְאָכֵן כְּשֶׁיָּשְׁבוּ בְּכֹבֶד רֹאשׁ וְהֵחֵלּוּ לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ, מָצְאוּ שֶּׁאֵין עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם אֶלָּא עַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ מָכִיר בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וְאֵין שׁוּם קֶשֶׁר בֵּינוֹ לְבֵין תּוֹרָה וַהֲלָכָה.
לְאַחַר בְּדִיקָה, הֵבִינוּ שֶׁאוֹתוֹ שַׁמָּשׁ כִּבְיָכוֹל הָיָה רַב גָּדוֹל מְאֹד שֶׁלֹּא רָצָה אֶלָּא לְלַמְּדָם, שֶּׁאֵין לְיַחֵס כָּבוֹד וּלְהִתְרַשֵּׁם רַק מֵחִיצוֹנִיּוּת בִּלְבַד, וַעֲלֵיהֶם לְהַשְׂכִּיל שֶּׁאֵין לְהִסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן אֶלָּא בְּמַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ.
חכמה מפארה בכלי מכער
בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (דַּף ז.) מוּבָא, שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה הִצְטַיֵּן בְּחָכְמָה יְתֵרָה, וּבְמַעֲנֵה לָשׁוֹן, אַךְ לֹא הָיְתָה צוּרַת פָּנָיו נָאָה. פַּעַם אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר: כֵּיצַד יִתָּכֵן חָכְמָה כָּזוֹ מְפֹאָרָה כְּמוֹ שֶׁלְּךָ, בִּכְלִי מְכֹעָר כָּמוֹךָ?
אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אִמְרִי לִי, אָבִיךְ הַמֶּלֶךְ בְּמַה הוּא שָׂם אֶת הַיַּיִן? אָמְרָה לוֹ: בִּכְלִי חֶרֶס. אָמַר לָהּ: כָּל הָעוֹלָם נוֹתְנִים יֵינָם בִּכְלִי חֶרֶס, וְאַתֶּם בְּבֵית הַמַּלְכוּת נוֹתְנִים גַּם כֵּן בִּכְלִי חֶרֶס? אָמְרָה לוֹ: אֶלָּא בְּמַה נִתֵּן? אָמַר לָהּ: תְּנוּהוּ בִּכְלִי כֶּסֶף וְזָהָב.
קָרְאָה לַעֲבָדֶיהָ, וְנָתְנוּ אֶת הַיַּיִן בִּכְלִי כֶּסֶף וְזָהָב, וְהֶחְמִיץ הַיַּיִן. אָמַר לָהּ הַקֵּיסָר לְבִתּוֹ, מַדּוּעַ עָשִׂית כֵּן? אָמְרָה לוֹ: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה אָמַר לִי כָּךְ. קְרָאוֹ הַקֵּיסָר וְאָמַר לוֹ: מַדּוּעַ אָמַרְתָּ כָּךְ לְבִתִּי? אָמַר לוֹ, כְּשֵׁם שֶּׁאֲמָרָהּ לִי "חָכְמָה מְפֹאָרָה בִּכְלִי מְכֹעָר", כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים נָאִים וַחֲכָמִים, בְּכָל זֹאת אוֹמְרִים חֲז''ל, שֶׁאִלּוּ לֹא הָיוּ נָאִים, הָיוּ חֲכָמִים יוֹתֵר. שׁוּב רוֹאִים אָנוּ שֶּׁאֵין הַמַּרְאֶה הַחִיצוֹנִי קוֹבֵעַ מְאוּמָה.