אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ד · משנה יז

משנה טז

הוּא הָיָה אוֹמֵר, יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה:

הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא זַצַ"ל כָּתַב דְּבָרִים נוֹרָאִים עַל חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ שֶׁעוֹשֶׂה כָּל אֶחָד כְּשֶׁמּוֹלִיכִים אוֹתוֹ לַקֶּבֶר וְז''ל בְּעֵת שֶׁמּוֹלִיכִים אֶת הָאָדָם מִבֵּיתוֹ לְקִבְרוֹ, אָז תִּפָּקַחְנָה כָּל חוּשָׁיו, וְרוֹאֶה מַה שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת בְּעֵת חַיָּיו, וּמַרְאִים לוֹ עוֹנְשֵׁי הַגֵּיהִנֹּם וְתַעֲנוּגֵי הַגָּן עֵדֶן, וְרוֹאֶה אֵיךְ כִּלָּה יָמָיו בַּהֶבֶל, וְכָל כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ אֲשֶׁר עָמָל עֲלֵיהֶם, לִצְנִינִים וּלְחוֹחִים בְּעֵינָיו, כִּי בַּעֲבוּרָם קָנָה לְנַפְשׁוֹ עוֹנְשֵׁי הַגֵּיהִנֹּם, וְגַם הִפְסִיד תַּעֲנוּגֵי הַגָּן עֵדֶן.

וְיִתְבּוֹנֵן אָז בְּשִׂכְלוֹ הַזַּךְ כַּמָּה תַּעֲנוּגֵי גַּן עֵדֶן הִפְסִיד בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְכַמָּה שָׁעוֹת הָיָה בְּכָל יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר הָלְכוּ בְּבַטָּלָה, אֲשֶׁר בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הָיָה יָכוֹל לְהַרְוִיחַ גַּן עֵדֶן בְּתַעֲנוּגִים נִפְלָאִים, אֲשֶׁר עַיִן לֹא רָאֲתָה, וּמֵחֲמָת גֹּדֶל הַתְּשׁוּקָה אֲשֶׁר הוּא רוֹצֶה לְהִתְעַדֵּן שָׁם, וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִכָּנֵס לְשָׁם מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְלֻכְלָךְ בְּצוֹאַת עֲוֹנוֹתָיו, הוּא מוּכָן לְהֵעָנֵשׁ בַּגֵּיהִנָּם בְּעוֹנְשִׁים קָשִׁים וּמָרִים, רַק כְּדֵי לָבוֹא אַחַר כָּךְ לְתַעֲנוּגֵי הַגָּן עֵדֶן.

אֵין בְּכֹחַ אָדָם לְצַיֵּר גֹּדֶל שְׁבִירַת לִבּוֹ וְחַרֲטָתוֹ, וְאִם הָיָה לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶחָד מֵאֶלֶף אֲלָפִים חֵלֶק מֵהַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא, יִהְיֶה מֻכְרָח לָמוּת מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל גֹּדֶל הַצַּעַר, רַק בָּעוֹלָם הַבָּא נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ שֶׁיּוּכַל לִסְבֹּל זֶה הַצַּעַר, וְאָז גּוֹדֶלֶת תְּשׁוּקָתוֹ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ רְשׁוּת לַחְזֹר לְבֵיתוֹ וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְמְּמָרֶט שְׂעָרוֹת רֹאשׁוֹ, וְקוֹרֵעַ אֶת בְּשָׂרוֹ, וְאוֹמֵר: אוֹי לִי, אֵיךְ הֶחְלַפְתִּי עוֹלָם בְּתַעֲנוּגִים נִצְחִיִּים, עַל עוֹלָם הַחֹשֶׁךְ. וְהַצַּעַר הַזֶּה קָשֶׁה לוֹ מִצֵּל יִסּוּרֵי גֵּיהִנֹּם. יִשְׁמַע חֲכַם וְיוֹסֵף לֶקַח.

מעלת התשובה

בּוֹרֵא עוֹלָם חָפֵץ שֶׁבָּנָיו יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ הָאָב הַמְצַפֶּה וּמְיַחֵל לִרְאוֹת אֶת בָּנָיו הָאוֹבְדִים אֲשֶׁר נִמְצָאִים בְּשִׁבְיָהּ תַּחַת יָדָם שֶׁל אוֹיְבִים אַכְזָרִים. כַּמָּה שִׂמְחָה יֵשׁ לָאָב הֲרוֹאֶה אֶת בְּנוֹ שֶׁנִּפְדָּה מֵהַשְּׁבִי, וְלֹא לְחִנָּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דַּף לד:) שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים צַדִּיקִים גְּמוּרִים לֹא יְכוֹלִים לַעֲמוֹד.

לְפָנֵינוּ מָשָׁל נִפְלָא שֶׁיַּמְחִישׁ לָנוּ אֶת הַדְּבָרִים: מַעֲשֵׂה בְּאָדָם עָשִׁיר גָּדוֹל שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם וְצַדִּיק, אוּלָם דָּבָר אֶחָד הָיָה חָסֵר לוֹ - יְלָדִים! בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים הִתְפַּלְּלוּ הוּא וְזוּגָתוֹ לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קָיְימָא, וְאָכֵן הַתְּפִלּוֹת הַמְרֻבּוֹת עֲלוּ לַמְּרוֹמִים, וּבְנֵי הַזּוּג נִפְקְדוּ לְעֵת זִקְנָה בְּבֶן זָכָר נֶחְמָד וְיָפֶה תֹּאַר.

אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר שָׂרְרָה בְּבֵיתָם לֹא נִתֵּן לְתָאֵר בְּמִלִּים. אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר כִּי בְּנָם הָיָה עֲבוּרָם הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּעוֹלָמָם. כְּבַר בְּעוֹדוֹ תִּינוֹק הִשְׁפִּיעוּ עָלָיו רוֹב פִּנּוּק, וְגַם שֶׁגָּדַל וְנִכְנַס לְתַלְמוּד תּוֹרָה, הוּא הִתְבַּלֵּט תָּמִיד בִּבְגָדָיו וּבִשְׁאָר מוֹתָרוֹת אֲשֶׁר הוֹרָיו סִפְּקוּ לוֹ בְּשֶׁפַע, וְכַמּוּבָן שֶׁגַּם לְעֵת בַּחֲרוּתוֹ לֹא חָסְכוּ מִמֶּנּוּ דָּבָר. וְכָךְ גָּדַל הוּא לְיֶלֶד מְפֻנָּק, פִּנּוּק אֲשֶׁר הִשְׁחִית אֶת טִבְעוֹ.

הַהוֹרִים הַזְּקֵנִים טָעוּ כָּאָמוּר בַּטָּעוּת בָּהּ טָעוּ כְּבָר רַבִּים לְפָנָיו - פִּנְקוּ אוֹתוֹ וְצִיְּדוּ אוֹתוֹ בִּסְכוּמֵי כֶּסֶף גְּבוֹהִים, עַל מְנָת שֶׁיּוּכַל לִרְכֹּשׁ כָּל דָּבָר שֶׁיַּחְפֹּץ, וְדָבָר זֶה גָּרַם לַחֲבֵרִים רָעִים לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו, וְכָךְ הָלַךְ הַבֵּן וְהִתְדַּרְדֵּר עַד שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְהָיָה מְשׁוֹטֵט כָּל הַיּוֹם בָּרְחוֹבוֹת עִם אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפוֹחֲזִים כְּמוֹתוֹ, וְהַהוֹרִים הַיְּקָרִים אֲשֶׁר תָּלוּ תִּקְווֹת מְרֻבּוֹת בִּבְנָם יַקִּירָם - לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם.

לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל שִּׁבְרוֹן לֵב וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, הִכְרִיעַ הַצַּעַר אֶת אִמּוֹ שֶׁל הַנַּעַר, וְהִיא נִפְטְרָה לְבֵית עוֹלָמָהּ. בַּלְּוָיָה עָמַד הַיֶּלֶד וְאָמַר קַדִּישׁ לְשֵׁם נִימוּס, מִבְּלִי רֶגֶשׁ אוֹ כַּוָּונָה, וְקַל הָיָה לְנָחֵשׁ כִּי יִהְיֶה זֶה הַקַּדִּישׁ הָאַחֲרוֹן אוֹתוֹ יֹאמַר בְּמַהֲלַךְ שְׁנַת הָאֵבֶל.

עָבַר שְׁנָתַיִם, וְהָאָב הַזָּקֵן הָחֵל מַרְגִּישׁ כִּי יוֹמוֹ קָרֵב וּבָא, וְעַל כֵּן הֶחְלִיט לִתְרֹם אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ הֶעָצוּם עֲבוּר מוֹסְדוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד, כְּדֵי שֶׁבְּנוֹ לֹא יְבַזְבֵּז אֶת כַּסְפּוֹ לְהוֹלֵלוּת וַעֲבֵרוֹת.

אוּלָם בְּצַוָּאָתוֹ הוֹתִיר לִבְנוֹ כַּמָּה אַלְפֵי דּוֹלָרִים, וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ הַמְּפֹאָר פַּעַם אַחַת בִּלְבַד - בְּיוֹם הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן לִפְטִירָתוֹ שֶׁל הָאָב. הַבֵּן לֹא נִרְאָה עָצוּב עַל כָּךְ שֶׁאָבִיו נִפְטַר, אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לְחַיּוֹת חַיֵּי הוֹלֵלוּת וְרַאַוְתָנוּת, וּלְשׁוֹטֵט בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת כְּאַחַד הָרֵיקִים וְהַפּוֹחֲזִים.

לְאַחַר חֹדֶשׁ יָמִים כִּלָּה הַבֵּן אֶת הַסְּכוּם אֲשֶׁר הוֹתִיר לוֹ אָבִיו בְּצַוָּאָתוֹ, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ הוּא הָחֵל לִלְווֹת כְּסָפִים לְצֹרֶךְ מִלּוּי רְצוֹנוֹתָיו. בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה הִלְווּ לוֹ בְּשִׂמְחָה, אוּלָם אַט אַט הֵחֵל מִצְטַמְצֵם מַעְגַּל הַמַּלְוִים, וּלְפֶתַע הוּא נֶאֱלָץ לְהִתְמוֹדֵד עִם תְּחוּשַׁת הַמַּחְסוֹר, אוֹתָהּ הוּא לֹא הִכִּיר מֵעוֹדוֹ. מֵהַדִּירָה שֶּׁשָּׂכַר, הִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר לֹא שִׁלֵּם שְׂכִירוּת, וּבַמַכּוֹלֶת לֹא הִסְכִּימוּ לִמְכּוֹר לוֹ בַּהֲקָפָה, וְכָךְ נֶאֱלָץ לִישׁוֹן בָּרְחוֹבוֹת וְלִמְצֹא אֶת מְזוֹנוֹ בֵּין פַּחֵי הַזֶּבֶל.

בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה, נָהֲגוּ עִמּוֹ הַנּוֹשִׁים שֶׁהָיָה חַיָּב לָהֶם כֶּסֶף בַּעֲדִינוּת, אוּלָם בִּרְבוֹת הַיָּמִים פָּקְעָה סַבְלָנוּתָם, וּכְחֹדֶשׁ לִפְנֵי יוֹם הַשָּׁנָה לִפְטִירַת אָבִיו, הִגִּיעוּ אֵלָיו הַנּוֹשִׁים וְהִזְהִירוּהוּ אַזְהָרָה אַחֲרוֹנָה וְאָמְרוּ:

זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בֹּא אָנוּ בָּאִים לִדְרוֹשׁ אֶת חוֹבֵנוּ. אָנוּ מִתְאַזְּרִים בְּסַבְלָנוּת רַק מִשּׁוּם שֶׁגִילִינוּ כִּי בְּיוֹם הַשָּׁנָה לִפְטִירַת אָבִיךָ, תּוּכַל לְהִכָּנֵס לְבֵית אָבִיךָ, וְאָנוּ מְקַוִּים שֶׁתִּמְצָא שָׁם כֶּסֶף כְּדֵי לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹתֶיךָ. וְדַע לְךָ שֶׁאִם לֹא תְשַׁלֵּם אֶת חוֹבְךָ, רַע וּמַר יִהְיֶה גּוֹרָלְךָ! אָנוּ נִצְטַיֵּד בְּסַכִּינִים וְנַעֲשֶׂה בְּךָ שְׁפָטִים - אֶחָד יַחְתֹּךְ אֶת אָזְנֶךָ, וְאֶחָד אֶת יָדֶיךָ, עַד שֶׁתִּפַּח אֶת נִשְׁמָתְךָ...

וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַיּוֹם הַמְּיֹעָד, עִם שַׁחַר הַשְׁכִּים הַבֵּן לְבֵית אָבִיו, שָׁם הִמְתִּינוּ לוֹ כְּבָר הַנּוֹשִׁים הָרַבִּים. הַשּׁוֹמֵר שֶׁשָּׁמַר עַל בֵּית אָבִיו, פָּתַח עֲבוּרוֹ אֶת הַשַּׁעַר וְהוּא נִכְנַס לְתוֹכוֹ, אַךְ לְהַפְתָּעָתוֹ מָצָא שֶׁהַבַּיִת רֵיק מִתְּכוּלָתוֹ.

הוּא הֵחֵל לַעֲבוֹר בֵּין הַחֲדָרִים, וְנִסָּה לְחַפֵּשׂ בַּחוֹרִים וּבַסְּדָקִים אוּלַי נוֹתַר שָׁם סְכוּם כֶּסֶף אוֹתוֹ יוּכַל לָתֶת לְנוֹשָׁיו, אַךְ לַשָּׁוְא, בְּכָל הַבַּיִת הוּא לֹא מָצָא מְאוּמָה, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל חֶדֶר לִמּוּדוֹ שֶׁל אָבִיו. בַּחֶדֶר זֶה נִרְאָה כְּאִלּוּ אִישׁ לֹא נָגַע, וְעַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁבּוֹא הָיָה אָבִיו יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד, נִצְּבָה לָהּ מַעֲטָפָה וְעָלֶיהָ הָיָה רָשׁוּם: "עֲבוּר בְּנִי יְחִידִי הַיָּקָר לִי מִכָּל"...

בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת פָּתַח אֶת הַמַּעֲטָפָה, וּמוֹצֵא בָּהּ מִכְתַּב מֵאָבִיו. וְכָךְ כָּתַב לוֹ אָבִיו לִפְנֵי מוֹתוֹ:

בְּנִי יַקִּירִי, אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה אַתָּה קוֹרֵא בְּוַדַּאי בְּיוֹם הַשָּׁנָה לְפְטִירָתִי. אֲנִי כְּבָר לֹא בַּחַיִּים, נָבִיא מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי, אֲבָל אֲנַסֶּה לְתָאֵר אֶת מַצָּבְךָ כְּפִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּעֵינֵי רוּחִי.

וּבְכֵן, אֲנִי מְתָאֵר לְעַצְמִי כִּי אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הִתַּרְתִּי לְךָ - כִּלִּיתָ תּוֹךְ זְמַן קָצַר, לְאַחַר מִכֵּן הִתְחַלְתָּ לִלְווֹת כְּסָפִים מִיְּדִידֶיךָ, וְכַמּוּבָן לֹא הָיְתָה לְךָ אֶפְשָׁרוּת לְשַׁלְּמָם. אֲנִי מְתָאֵר לְעַצְמִי כִּי בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ, מַמְתִּינִים לְךָ מִחוּץ לַבָּיִת כָּל נוֹשֵׁךָ, וּמְאַיְּמִים עָלֶיךָ אִיּוּמִים שֶׁאִם לֹא תְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹתֶיךָ, הֵם יַעֲשׂוּ בְּךָ שְׁפָטִים, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וְאוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה.

עַל כֵּן, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּכָּנֵס לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, שָׁם תִּמְצָא דְּבַר מַה אֲשֶׁר יִפְתֹּר לְךָ אֶת כָּל בַּעֲיוֹתֶיךָ, וִישַׁחְרֵר אוֹתְךָ מִכָּל הַצָּרוֹת, הֵכַנְתִּי לְךָ שָׁם חֶבֶל תְּלִיָּה... תְּלֵה אֶת עַצְמְךָ בְּנִי, וְשִׂים קֵץ לִתְלָאוֹתֶיךָ... לְפָחוֹת תְּהֵא מִיתָתְךָ מְכֻבֶּדֶת מִבְּלִי יִסּוּרִים וּבִזְיוֹנוֹת...

אַל נָא תִּכְעַס עָלַי בְּנִי יַקִּירִי, אַל תַּחְשֹׁב אֲפִילּוּ לְרֶגַע שֶׁמִּתּוֹךְ אַכְזָרִיּוּת פָּעַלְתִּי כַּאֲשֶׁר הֶחְלַטְתִּי לְהוֹתִיר אֶת כָּל כַּסְפִּי לַאֲחֵרִים. דַּע לְךָ, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא יַעֲזֹר לְךָ אֲפִילּוּ אִם הוֹתַרְתִּי לְךָ אֶת כָּל כַּסְפִּי, מִפְּנֵי שֶׁמֵּרֹב פְּזִיזוּתְךָ, הָיִיתָ מְכַלֶּה וּמְבַזְבֵּז אֶת כָּל מָמוֹנִי לַהֶבֶל וְלָרִיק. וְלָכֵן עֲבוֹר לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְשִׂים קֵץ לְחַיֶּיךָ, רַק אַל תִּשְׁכַּח לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאֶיךָ לִפְנֵי מוֹתְךָ...

הַבֵּן עָבַר לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, וּמָצָא שָׁם חֶבֶל תְּלִיָּה. עָלָה עַל הַכִּסֵּא וְכָרַךְ אֶת הַחֶבֶל סְבִיב צַוָּארוֹ, וְהֵחֵל לְמַלְמֵל אֶת מִילוֹת הַוִּדּוּי בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, וּלְאַחַר מִכֵּן קָפַץ מֵהַכִּסֵּא.

אַךְ לְתַדְהֵמָתוֹ הַחֶבֶל נִתַּק מִמְּקוֹמוֹ, וְהוּא נָפַל עַל הַקַּרְקַע. וְהִנֵּה רָאָה פֶּתֶק נוֹסַף נוֹפֵל מִתִּקְרַת הַבַּיִת, וְשָׁם הָיָה כָּתוּב: לִבְנִי הַיְקָר, לְאַחַר שֶׁגִילִיתַ אֶת טָעוּתְךָ וְחָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה בְּלֶב שָׁלֵם, שׁוּב אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּמוֹתְךָ, אֶלָּא שָׂמֵחַ הוּא שֶׁקִּבַּלְתָּ עַל עַצְמְךָ לְהִשְׁתַּנּוֹת וּלְהַתְחִיל דַּף חָדָשׁ בַּחַיִּים.

וְכָעֵת אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתְךָ מְאֻשָּׁר. בְּפִנַּת הַחֶדֶר יֵשׁ בְּלִיטָה רְפוּיָה, וְשֵׁם מֻסְתָּר אוֹצַר גָּדוֹל מְאֹד, לֵךְ וְקַח אוֹתוֹ, וְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹתֶיךָ, וְהַתְחֵל אֶת חַיֶּיךָ בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וְהַטּוֹבָה, לְלֹא חַיֵּי הוֹלֵלוּת וְהֶפְקֵרוּת.

הַנִּמְשָׁל בָּרוּר - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ חָפֵץ בְמוֹתוֹ שֶׁל הָרָשָׁע, אֶלָּא רוֹצֶה הוּא שֶׁיַּחְזוֹר בִּתְשׁוּבָה, וְאָז יְקַבֵּל מֵאֵת ה' אֶת האוֹשֶׁר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְיִהְיֶה לוֹ גַּם חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה וְגַם חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. אֲבָל אִם אֵין הָאָדָם חָפֵץ לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכּוֹ הָרָעָה, אֲזַי מְחַכִּים לוֹ הַרְבֵּה נוֹשִׁים שֶׁעֲתִידִים לִפְרוֹע מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַחוֹבוֹת שֶׁצָבַר פֹּה בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲשֶׁר הָאִישׁ אֲשֶׁר יוֹדֵעַ לְנַצֵּל הִזְדַּמְּנוּת פָּז כָּזֹאת - לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲלוֹת בְּדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה הַמוֹבִילָה אֶל הָאוֹשֶׁר הָאֲמִיתִי.

יפה שעה של תורה ומעשים טובים בעולם הזה

בְּסֵפֶר "זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ", הֵבִיא סִפּוּר בְּשֵׁם הַמַּגִּיד מִקֶּלֶם: יוֹם אֶחָד יָצָא כְּרוּז גָּדוֹל בָּרָקִיעַ, הַמְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר: עֲיָרָה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית נִמְצָאוּ זַכָּאִים, וְעַל כֵּן מַגִּיעַ לָהּ שָׂכָר מְיֻחָד, וּמַהוּ הַשָּׂכָר?

יוֹצֵא הַכָּרוֹז וְאוֹמֵר: נוֹתְנִים אָנוּ בָּזֶה שָׂכָר לְכָל הַנְשַׁמּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הָאֱמֶת שֶׁגָּרוּ בְּאוֹתָהּ קְהִלָּה לְמִן הַיּוֹם שֶׁנּוֹסְדָה וְעַד הַיּוֹם - "שָׁעָה אַחַת שֶׁל חַיִּים", כֻּלָּם יָקוּמוּ לִתְחִיָּה לְשָׁעָה אַחַת, וְאַחַר כָּךְ יָשׁוּבוּ אֶל עֲפָרָם.

הַשָּׁעָה הַיְעוּדָהּ הִגִּיעָה. רַעַשׁ וַהֲמוּלָה בַּשָּׁמַיִם, כָּל הַנְשַׁמּוֹת שֶׁל אוֹתָהּ עֲיָרָה נִקְבְּצוּ וְהִתְאַסְּפוּ, וְהֵכִינוּ עַצְמָם לְקַבֵּל אֶת הַשָּׂכָר הָאָמוּר. מוּבָן שֶׁתּוֹשְׁבֵי הָעֲיָרָה הַחַיִּים בָּאָרֶץ, לֹא יוֹדְעִים דָּבָר מִכָּל זֶה.

הַשָּׁעָה עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר, וְאָזְנֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָעֲיָרָה הַחַיִּים נְחְרֶשׁוּ מִן הָרַעַשׁ. כֻּלָּם נִתְקְפוּ בֶּהָלָה וּפַחַד שֶׁל רַעַשׁ מוּזָר, עַד מְהֵרָה הִתְפַּשְּׁטָה לָהּ הַשְּׁמוּעָה וְעָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם. בֵּית הַקְּבָרוֹת הַשּׁוֹכֵן בִּקְצֵה הָעֲיָרָה, הָיָה הוֹמֶה אָדָם. בְּפַחַד וּבְהִתְרַגְּשׁוּת רָצוּ כָּל בְּנֵי הָעֲיָרָה לִרְאוֹת אֶת מַחֲזֵה הַפֶּלֶא.

כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת בֵּית הַקְּבָרוֹת, הֻבְהַר לָהֶם שֶׁהַמֵּתִים קָמוּ מִקִּבְרֵיהֶם לְבוּשִׁים בְּתַכְרִיכִים לְבָנִים.

וְאָז הַשְּׁאָגָה הָרִאשׁוֹנָה פִּלְּחָה אֶת הָאֲוִיר: הִנֵּה סַבָּא, הִנֵּה סַבָּא, שׁוֹאֵג אָדָם שֶׁהִגִּיעַ רִאשׁוֹן לַמָּקוֹם בְּהִתְרַגְּשׁוּת. וְהִנֵּה אֲבִי הַסַּבָּא, נִשְׁמַעַת קְרִיאָה נוֹסֶפֶת. וְהִנֵּה... וְהִנֵּה...

אַט אַט כֻּלָּם הִתְקָרְבוּ וְרָאוּ אֶת כָּל מַכָּרֵיהֶם וּקְרוֹבֵיהֶם מִסְפַּר דּוֹרוֹת אֲחוֹרָה. וְהִנֵּה בְּעוֹד שֶׁבְּנֵי הָאָדָם הַחַיִּים שׁוֹאֲגִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְהוֹלְכִים בִּמְרוּצָה לָתֶת שָׁלוֹם לִקְרוֹבֵיהֶם, אֵצֶל הַמֵּתִים קּוֹרֶה בְּדִיּוּק אֶת הַהֵפֶךְ, כְּאִלּוּ הֵם לֹא מַכִּירִים אַף אֶחָד, וּבִמְקוֹם לְהַגִּיד שָׁלוֹם, הֵם פּוֹנִים וְאוֹמְרִים: מַה אַתֶּם רוֹצִים? תְּנוּ לָנוּ לַעֲבוֹר וְלָלֶכֶת, זוּזוּ!!

אֶחָד הַמֵּתִים נֶעְצָר לְרֶגַע, וְהִסְבִּיר לִקְרוֹבוֹ שֶׁדָּהַר אַחֲרָיו: נָתְנוּ לָנוּ שָׁעָה אַחַת לִחְיוֹת מֵהַשָּׁעָה עֶשֶׂר עַד הַשָּׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה בִּלְבַד, וּכְבָר עֶשֶׂר וְשָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת וְאַתֶּם מְעַכְּבִים אוֹתָנוּ, עָלֵינוּ לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן, אָנוּ רָצִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר לַחֲטוֹף וְלַחְטֹף...

וְאָז הֵבִינוּ כֻּלָּם, שֶׁלֹּא תְּחִיַּת הַמֵּתִים הָיְתָה כָּאן, אֶלָּא תְּחִיָּה זוֹ לְשָׁעָה חוֹלֶפֶת בִּלְבַד, וְאֵין זְמַן כָּעֵת לְנַשֵּׁק נְכָדִים וּקְרוֹבִים. רָצִים כֻּלָּם בְּבֶהָלָה לְבָתֵּי מִדְרַשׁ שֶׁל הָעֲיָרָה אֲשֶׁר הִתְמַלְּאוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם, וּבְעוֹד בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַחַיִּים מְנַסִּים לְעַכֵּל אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ, כְּבָר הָיוּ כָּל הַמֵּתִים רְחוֹקִים מֵעֵינֵיהֶם, כֻּלָּם נֶעֶלְמוּ בֵּין קִירוֹת בָּתֵּי הַמִּדְרָשׁ שֶׁל הָעֲיָרָה, לֹא נוֹתַר לִבְנֵי הָאָדָם הַחַיִּים אֶלָּא לִצְעֹד אַחֲרֵיהֶם, וְלַחֲזוֹת בְּמוֹ עֵינֵיהֶם בַּמֶּה שֶׁהִתְרַחֵשׁ.

הַשָּׁעָה כְּבָר עֶשֶׂר וְעֶשֶׂר עֶשֶׂר דַּקּוֹת יְקָרוֹת מִפָּז כְּבָר חָלְפוּ, וַעֲדַיִן לֹא כָּל הַמֵּתִים מָצְאוּ סֵפֶר לַהֲגוֹת בּוֹ, וְהַמַּחֲזֶה הָיָה נּוֹרָא. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עוֹמְדִים אֲנָשִׁים בְּתַכְרִיכִים לְבָנִים, וְכָל אֲרוֹנוֹת הַסְּפָרִים הִתְרוֹקנוּ וְלֹא נִשְׁאַר אֲפִילּוּ סֵפֶר אֶחָד שֶׁלֹּא בָּא לִידֵי שִׁמּוּשׁ.

כַּמּוּבָן שֶׁאַף אֶחָד לֹא חִפֵּשׂ מָקוֹם מְרֻוָּח לִישִׁיבָה, שׁוּם דָּבָר לֹא עִנְיֵן אוֹתָם מִלְּבַד שֶׁיִּהְיֶה סֵפֶר קוֹדֶשׁ בְּיָדָם כְּדֵי לַחֲטוֹף וְלַחְטֹף עוֹד מִילָה שֶׁל תּוֹרָה.

שָׁעוֹן בֵּית הַכְּנֶסֶת כְּבַר מַרְאֶה עַל הַשָּׁעָה עֶשֶׂר שְׁלוֹשִׁים וַחֲמֵשׁ, כֻּלָּם בְּלַחַץ אֵיךְ לְנַצֵּל שִׁשִּׁים שְׁנִיּוֹת בְּכָל דַּקָּה. הַשָּׁעָה כְּבַר רֶבַע לְאֶחָד עֶשְׂרֵה, וְכָךְ עוֹבֶרֶת לָהּ דַּקָּה וְעוֹד דַּקָּה.

וְהִנֵּה הָיָה אֶחָד שֶׁהִבְחִין בְּשָׁעָה הַמִּתְקַדֶּמֶת, וְדָפַק עַל הַבִּימָה, וְשָׁאַג: הַשָּׁעָה כְּבָר עֲשָׂרָה לְאַחַת עֶשְׂרֵה, לְהִתְחַזֵּק בְּלִמּוּד... וְהַקּוֹלוֹת גָּבְרוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עוֹז בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם.

הַלֵּב דּוֹפֵק וְהַמֶּתַח קוֹרֵעַ שְׁחָקִים - נוֹתְרוּ שֵׁשׁ דַּקּוֹת, נוֹתְרוּ שְׁתַּיִם וַחֲצִי דַּקּוֹת, "קוֹלוֹת וּבְרָקִים" שֶׁל לִמּוּד עִם נִצּוּל מֵרַבִּי שֶׁל הַזְּמַן. נוֹתְרוּ עֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת, תֵּשַׁע, שְׁמוֹנֶה, שֶׁבַע... הַבְּכִיּוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ וְקוֹלוֹת הַלִּמּוּד רַק גָּבְרוּ וְהָלְכוּ.

נוֹתְרוּ אַרְבַּע שְׁנִיּוֹת, שָׁלוֹשׁ, שְׁתַּיִם, עַד סוֹף הַשְּׁנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה הִמְשִׁיכוּ לִלְמֹד, וּלְאַחַר מִכֵּן כּוּלָּם שָׁבוּ לִמְנוּחוֹת, דַּי שֶׁקֶט.

הַשָּׁעָה הִסְתַּיְּמָה לְאַחַר שְׁנוּצְלָה עַד תֹּם, הַמֵּתִים מִלְאוּ אֶת נַפְשָׁם בְּאוֹצָרוֹת נֵצַח שֶׁל עַשְׂרוֹת אַלְפֵי חֶלְקִיקֵי שְׁנִיּוֹת מְלֵאִים וּגְדוּשִׁים בַּמִּצְווֹת, וְתַלְמוּד תּוֹרָה, תְּפִלָּה וּתְשׁוּבָה. שָׁבוּ לַעֲפָרָם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, לְמּוּל עֵינֵיהֶם הַפְּעוּרוֹת שֶׁל יַקִּירֵיהֶם.

הַמַּגִּיד מִקֶּלֶם עוֹצֵר לִשְׁנִיָּה קַלָּה, וּ"מַצְלִיף" אֶת הַמִּשְׁפָּט הָאַחֲרוֹן הַמְמַצֶּה וְהַמְסַכֵּם: "הַקְשִׁיבוּ הֵיטֵב, וּמַה גָּרוּעַ בְּכָךְ שֶׁאָנוּ חַיִּים יוֹתֵר מִשָּׁעָה אַחַת, מַדּוּעַ שֶׁיֵּלֵךְ זְמַנֵּנוּ לָרִיק רַק מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶת הַשָּׁעָה הַיְקָרָה הַזּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בְּכָל יוֹם, שְׁלוֹשִׁים יָמִים בְּחֹדֶשׁ"...

מה נחשב לקורת רוח בעולם הבא

כָּתוּב בְּסֵפֶר "נוֹטְרֵי אָמֵן": בְּשֵׁם תַּלְמִידֵי הַסַּבָּא מִקֶּלֶם: בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו שֶׁל הַסַּבָּא בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת, כְּשֶׁרָצָה הַסַּבָּא לְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה לְחִזּוּק בַּתּוֹרָה, פָּתַח בְּמִשְׁנָה בְּאָבוֹת וְאָמַר: "יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה", הוּא הִמְשִׁיךְ וְשָׁאַל, עֲבוּר מַה זוֹכִים לְקוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא?

שֶׁמָּא תֹאמְרוּ עֲבוּר אֲמִירַת "בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ"?! חַס וְשָׁלוֹם, הֵשִׁיב הַסַּבָּא, עֲבוּר "בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ" הֲרֵי זוֹכֶה הָאָדָם לִתֵּן שֶׁבַח לְבוֹרֵא עוֹלָם, וּבַעֲבוּר זֶה כָּל הָעוֹלָם וְכָל הַהֲנָאוֹת לֹא יוּכְלוּ לְמַלְּאוֹת אֶת שְׂכָרוֹ, וּכְדַאי הָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם לְמֶשֶׁךְ שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה, רַק כְּדֵי שֶׁיְּהוּדִי אֶחָד יִּזְכֶּה לַעֲנוֹת "בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ" פַּעַם אַחַת!

אֶלָּא לְקוֹרַת רוּחַ, זוֹכֶה אָדָם שֶּׁשָּׁכַב בְּצוּרַת אַפְּרַקְדָּן [עַל הַבֶּטֶן אוֹ עַל הַגַּב], וְנִזְכַּר בְּ"שִׁוִּיתִי ד' לְנֶגְדִּי תָּמִיד", וּמִתְיַשֵּׁב מִיַּד בְּאֵימָה. וְכֵן מִי שֶׁיָּשַׁב עַל כִּסֵּא בְּצוּרָה זְקוּפָה, וּכְשֶׁנִּזְכַּר שֶּׁבּוֹרֵא עוֹלָם נִצָּב מוּלוֹ, יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא בַּעֲנָוָה, עַל כָּךְ אָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה "יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא".

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה