פרק ד · משנה יד
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר, הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבוֹא אַחֲרֶיךָ, שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְּיָדֶךָ. וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן:
בַּמִּדְרָשׁ מְסֻפָּר עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עָרַךְ, שֶׁהָלַךְ עִם אִשְׁתּוֹ לְמָקוֹם שֶׁהַמַּיִם יָפִים וְהַנּוֹי יָפֶה, וּלְאַחַר מִכֵּן בִּקֵּשׁ לַחְזֹר לַחֲבֵרָיו כְּדֵי לִלְמֹד עִמָּהֶם תּוֹרָה, וְלֹא הִנִּיחָהּ לוֹ אִשְׁתּוֹ, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: מִי צָרִיךְ אֶת מִי? אָמַר לָהּ: הֵם צְרִיכִים אוֹתִי [מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אָדָם גָּדוֹל כְּפִי שֶׁאָמְרוּ בְּאָבוֹת (פֶּרֶק ב מִשְׁנָה יב), שֶׁאִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עָרַךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם].
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בְּדֶרֶךְ מָשָׁל: אִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד מָזוֹן וּבְמָקוֹם שֵׁנִי עַכְבָּרִים, דַּרְכּוֹ שֶׁל מִי לָלֶכֶת לְמִי? הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁהָעַכְבָּרִים הוֹלְכִים אֵצֶל הַמָּזוֹן, לָכֵן גַּם אַתָּה תִּשָּׁאֵר כָּאן, וַחֲבֵרֶיךָ יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ. שָׁמַע לָהּ בַּעֲלָהּ, וְיָשַׁב שָׁם עַד שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ.
כְּשֶׁחָזַר לְעִירוֹ וּבָא לִקְרֹא בְּסֵפֶר תּוֹרָה, טָעָה וְקָרָא "הַחֶרֶשׁ הָיָה לִבָּם" בִּמְקוֹם לוֹמַר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", עַד שֶּׁבִּקְּשׁוּ עָלָיו רַחֲמִים וְחָזַר לוֹ תַּלְמוּדוֹ. וְעַל זֶה אָמַר הַתַּנָּא אַל תֹּאמַר שֶׁהִיא (הַחָכְמָה) תָּבוֹא אֵלֶיךָ, אֶלָּא חֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְּיָדֶיךָ, וְאַל תִּשָּׁעֵן עַל בִּינָתְךָ.
וְכָתַב הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פַּלָּאגִ'י זַצַ"ל בְּסֵפֶר "עֵינֵי כָּל חַי", שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכַּוָּנַת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עָרַךְ הָיְתָה לְטוֹבָה, שֶׁהֲרֵי מָקוֹם יָפֶה וּמַיִם יָפִים וַאֲוִיר זָךְ, מוֹעִיל מְאֹד לְהִתְחַכֵּם בַּתּוֹרָה, עִם כָּל זֶה שָׁכַח אֶת תַּלְמוּדוֹ. וְלָכֵן מַקְדִּים הַתַּנָּא וְאוֹמֵר "הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה", וְלֹא לִמְקוֹם מַעְיָנוֹת וּתְהוֹמוֹת.
דבוק חברים
הַסְּגֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַדַּרְגָּה הָאֲמִתִּית שֶׁל עֵסֶק הַתּוֹרָה, הִיא דַּוְקָא בְּדִבּוּק חֲבֵרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז''ל: שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם" - אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא.
עַל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל הַ''בְּיַחַד", נִלְמַד מֵהַמַּעֲשֶׂה עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עִם חֲבֵרָיו בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה וְרַבָּה, וְהֶאֱרִיךְ הַרְבֵּה בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה, וְלַחֲבֵרָיו לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת לְהַמְתִּין כָּל כָּךְ, וְלָכֵן פָּנָה כָּל אֶחָד מֵהֶם לְדַרְכּוֹ, וּלְאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת, חָזְרוּ וְנִקְבְּצוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם.
כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לַבַּעַל שֵׁם טוֹב, אָמַר לָהֶם שֶּׁגָּרְמוּ בְּכָךְ פֵּרוּד גָּדוֹל בָּזֶה שֶׁעָזְבוּ אוֹתוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם. וְסִפֵּר לָהֶם מָשָׁל בְּעִנְיַן זֶה:
יָדוּעַ שֶׁטֶּבַע הָעוֹפוֹת, שֶׁבְּכָל חֹרֶף הֵם פּוֹרְחִים לִמְדִינוֹת הַחַמּוֹת, וְדָרִים שָׁם כָּל יְמֵי הַחֹרֶף. פַּעַם אַחַת רָאוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁבָּא עוֹף אֶחָד, וְלוֹ מִינֵי גְּוָנִים שׁוֹנִים, וְיָשַׁב לוֹ עַל אִילָן אֶחָד גָּבוֹהַּ מְאֹד, עַד שֶּׁאֵין יָד אָדָם יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ לְרֹאשׁ הָאִילָן.
כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ, צִוָּה שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כֻּלָּם וִיטַפְּסוּ אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁהָעֶלְיוֹן יַגִּיעַ וְיָבִיא לַמֶּלֶךְ אֶת הָעוֹף, וְכָךְ עָשׂוּ, עַד אֲשֶׁר אֵלּוּ שֶׁלְּמַטָּה הִתְחִילוּ לְהִתְנוֹעֵעַ מֵרֹב כֹּבֶד, וְאָז נָפְלוּ כֻּלָּם, וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ וּלְהָבִיא אֶת הָעוֹף לַמֶּלֶךְ.
כָּךְ אָמַר לָהֶם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, אִם הֱיִיתֶם מְחֻבָּרִים אִתִּי בִּתְפִלָּה, הָיָה הַדָּבָר טוֹב וּמֻשְׁלָם, וְהָיִינוּ מַגִּיעִים בִּתְפִלָּה לְרוּם הַמַּעֲלָה. אַךְ כַּאֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם אוֹתִי, עַל יְדֵי זֶה נָפַל הַכֹּל, וּמַה שֶׁרָצִיתִי לְהַשִּׂיג פָּרַח מִמֶּנִּי.
וְהִסְבִּיר לָהֶם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא כָּל הָעוֹלָמוֹת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ בְּאוֹת אַחַת מִן הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְעַל יָדָהּ הֵם עוֹמְדִים קְשׁוּרִים וּמְחֻבָּרִים זֶה בָּזֶה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם קְשׁוּרִים וּמְחֻבָּרִים, וְעַל יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת זוֹ, הֵם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת וְשֶׁפַע עַל יְדֵי מִי שֶׁקָּרוֹב לְהַשִּׂיג יוֹתֵר חֶסֶד עֶלְיוֹן.
וּכְשֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם הָלַךְ וּפֵרֵשׁ מִן הֶחָלָל, נִרְאָה שֶּׁאֵין בֵּינֵיכֶם אַהֲבָה לְמִי שֶׁלְּמַעְלָה מִכֶּם, וְעִקָּר הַתִּקּוּן שֶׁעַל יָדוֹ נִתַּן לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה הָעֶלְיוֹנָה הוּא אַהֲבַת אִישׁ לַחֲבֵרוֹ.