פרק ד · משנה יא
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ פְרַקְלִיט אֶחָד. וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, קוֹנֶה לוֹ קַטֵּיגוֹר אֶחָד. תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת.
העושה מצוה בורא מלאך
בְּכָל מִצְוָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, נוֹצַר מַלְאַךְ טוֹב, וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִם עוֹשֶׂה עֲבֵרָה, נוֹצַר חָלִילָה מַלְאַךְ רַע. וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם תְּשׁוּבָה וּמִתְוַדֶּה עַל מַעֲשָׂיו, אוֹתוֹ מַלְאַךְ מְקַטְרֵג, נִמְחָה וְכַלֵּה מִן הָעוֹלָם.
עַל פִּי כְּלָל זֶה מַסְבִּיר רַבִּי מֵאִיר מִפְּרֶמִישְׁלָאן אֶת דִּבְרֵי רַשִׁ"י בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח, עַל הַפָּסּוּק "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו", מִי הֵם אוֹתָם מַלְאָכִים? מַסְבִּיר רַשִׁ"י: "מַלְאָכִים מַמָּשׁ".
וְצָרִיךְ לְהָבִין, הֲלֹא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הָיוּ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת לָרוֹב, גַּם אֶחָד עֲשַׂר בָּנִים הָיוּ לוֹ בְּאוֹתָהּ עֵת, וְאִם כֵּן, לָמָּה לוֹ לִשְׁלֹחַ מַלְאָכִים מַמָּשׁ? מַדּוּעַ לֹא הִסְתַּפֵּק בְּשָׁלִיחַ בָּשָׂר וָדָם.
עוֹנֶה רַבִּי מֵאִיר: אֵלֶּה לֹא הָיוּ סְתָם מַלְאָכִים, אֵלֶּה הָיוּ "מַלְאָכִים מַמָּשׁ" ממ"ש - רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מִן מַעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה.
יַעֲקֹב אָבִינוּ הֶעְדִּיף לִשְׁלֹחַ לְפָנָיו אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר נִבְרְאוּ בִּזְכוּת תּוֹרָתוֹ וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. יָדַע יַעֲקֹב אָבִינוּ, כִּי בְּעֵת צָרָה, עָלָיו לְהֵעָזֵר בְּאוֹתָם פְּרַקְלִיטִים שֶּׁיַּמְלִיצוּ טוֹב בַּעֲדוֹ, וְיָגֵנּוּ עָלָיו מִיַּד אָחִיו מִיַּד עֵשָׂו.
מצוה אחת עשויה להוציא את האדם זכאי בדינו
הַמַּלְבִּי"ם [רַבִּי מֵאִיר לֵיבּוּשׁ], נִמְנָה בֵּין גְּדוֹלֵי הָאַחֲרוֹנִים מִגְּדוֹלֵי מְפָרְשֵׁי הַתַּנַ"ך. הוּא כִּהֵן בְּרַבָּנוּת בְּמִסְפַּר קְהִלּוֹת, וּבֵינֵיהֶן בִּקְהִלַּת 'בּוּדַפֶּשְׂט' בִּירַת רוֹמַנְיָה.
כְּבָר בְּרֵאשִׁית כְּהֻנָּתוֹ שָׁם, הִבְחִין הַמַּלְבִּי"ם בְּתוֹפָעָה חֲמוּרָה מְאֹד הַרְוָחַת בַּקְּהִלָּה. רוֹב הַקָּהָל גַּם שׁוֹמְרֵי הַשַּׁבָּת וְהַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם, לֹא הִקְפִּידוּ עַל מִצְוַת צִיצִית. אָמְנָם הֵם הִתְעַטְּפוּ בְּטַלִּית בְּבוֹאָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אַךְ לְאַחַר הַתְּפִלָּה הֱסִירוּהָ, וְלֹא דָּאֲגוּ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם טַלִּית קָטָן עַל גּוּפָם.
יָדַע הַמַּלְבִּי"ם שֶּׁאֵין בֵּין אַנְשֵׁי הַקְּהִלָּה לַמְדָנִים גְּדוֹלִים, וְהוּא לֹא יַצְלִיחַ לְחַנְּכָם בְּדֶרֶךְ שֶׁל מוּסַר וּדְרָשׁוֹת חוֹצְבוֹת עַל חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַצִּיצִית, לָכֵן הֶחְלִיט לִפְתֹּחַ אֶת לִבָּם בְּדֶרֶךְ שֶׁל סִפּוּר.
בִּדְרָשָׁתוֹ בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת, נִגַּשׁ הָרַב לַתֵּבָה, וְהֵחֵל לְדַבֵּר בִּפְנֵי הַקָּהָל הָרַב: יְהוּדִים יְקָרִים, חָלָמְתִּי חֲלוֹם נּוֹרָא, וַאֲנִי מֻכְרָח לְשַׁתֵּף אֶתְכֶם וּלְהִתְחַלֵּק עִמָּכֶם בְּסַעֲרַת הַרְגָּשׁוֹת שֶׁחַשְׁתִּי בְּעִקְּבוֹת הַחֲלוֹם.
הַלַּיְלָה חָלָמְתִּי שֶׁמַּגֵפָה נוֹרָאָה הִתְפַּשְּׁטָה בְּעִירֵנוּ, כֻּלָּנוּ נִקְטַפְנוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ עָלָו לְגִנְזֵי מְרוֹמִים, שָׁם הָיוּ צְרִיכִים לְהַחְלִיט לְאָן פָּנֵינוּ מוֹעֲדוֹת, הַאִם לְגַן עֵדֶן אוֹ חָלִילָה לַגֵּיהִנּוֹם. הִתְיַצַּבְתִּי בְּרֹאשׁ הָעֵדָה, וְהִגַּעְתִּי אֶל שַׁעָרֵי גַּן עֵדֶן.
מַלְאָכִים עָמְדוּ לְיַד הַשַּׁעַר הַנָּעוּל. דָּפַקְתִּי וּבְקַשְׁתִּי שֶׁיִּפְתְּחוּ לָנוּ אֶת הַשַּׁעַר וְיִתְּנוּ לָנוּ לְהִכָּנֵס בּוֹ. הֵם חָקְרוּ אוֹתִי וְשַׁאֲלוּ מִי אַתָּה? עָנִיתִי לָהֶם: אֲנִי מֵאִיר לְיִבּוּשׁ, אֲנִי הָרַב מִבּוּקָרֶשְׂט, וַאֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת חַיֵּי נֵצַח.
מִיַּד הִתְחִיל הַשַּׁעַר לְהִפָּתַח בְּגֹדֶל שֶׁל סֶדֶק צַר, וְאָז נִכְנַסְתִּי בְּקֹשִׁי וְאָמַרְתִּי: רֶגַע, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁכָּל הַיְּהוּדִים שֶׁלִּי יָבוֹאוּ אִתִּי. אוּלָם הֵם אָמְרוּ בְּתַקִּיפוּת: לֹא! אַתָּה תִּכָּנֵס וְהֵם יִשָּׁאֲרוּ בַּחוּץ.
נִכְנַסְתִּי וְנִסִּיתִי לִפְעֹל מִבִּפְנִים, וְהִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר עַל לֵב הַמַּלְאָכִים, וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם: אֲנִי לֹא אַפְקִיר אֶת הַקְּהִלָּה שֶׁלִּי, אוֹ שֶׁתִּתְּנוּ לָהֶם לְהִכָּנֵס, אוֹ שֶׁתִּתְּנוּ לִי לָצֵאת אֲלֵיהֶם, אֵינִי מוּכָן לְהִפָּרֵד מֵהֶם...
בֵּין כֹּה וָכֹה נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת הַבְּכִי שֶׁלָּכֶם מַעֲבַר לָשַׁעַר, וְזַעֲקוֹתֵיכֶם מִבַּחוּץ פָעֲלוּ אֶת פְעֻלָּתָם, וְלֵב הַמַּלְאָכִים נִתְרַכֵּךְ קִמְעָה.
וְאָז נִגַּשׁ אֵלַי אֶחָד מֵהֶם וְלָחַשׁ לִי בָּאֹזֶן: יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילְךָ עֵצָה כֵּיצַד תַּצְלִיחַ לְהַכְנִיס אֶת כָּל יְהוּדִי בּוּקָרֶשְׂט לְגַן עֵדֶן. אֲנִי מִצִּדִּי אֶפְתַּח אֶת הַשַּׁעַר וְאֶתֶּן לְךָ לָצֵאת בַּחוּץ, וְאָז תִּקַּח אֶת אַחַת הַצִּיצִיּוֹת שֶׁלְּךָ, וְתִקְשֹׁר אוֹתָהּ לְחוּטֵי הַצִּיצִית שֶׁל יְהוּדִי כָּלְשֶׁהוּ מִקְּהִלָּתְךָ, וְהוּא יִקְשֹׁר אֶת צִיצִיתוֹ לְצִיצִית אַחֶרֶת, וְהַשְּׁלִישִׁי יִתְחַבֵּר לָרְבִיעִי, וְכֵן הָלְאָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ כּוּלָּם קְשׁוּרִים בְּקִשְׁרֵי הַצִּיצִיּוֹת. וְאָז כְּשֶׁתִּהְיוּ כֻּלָּם כְּמִקְשָׁה אַחַת, תִּכָּנֵס בַּחֲזָרָה, וְשׁוּב לֹא יַפְרִידוּ בֵּינֵיכֶם, וְכָךְ יוּכְלוּ כָּל בְּנֵי קְהִלָּתְךָ לְהִכָּנֵס...
וְאָז הִמְשִׁיךְ הַמַּלְבִּי"ם אֶת דְּבָרָיו וְשָׁאַל: הַאִם רוֹצִים אַתֶּם לְהִתְקַשֵּׁר אֵלַי? הִגְבִּיהַּ הָרַב אֶת הַצִּיצִית שֶׁלּוֹ, וְאָמַר: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צִיצִית, יִקְשֹׁר אוֹתָהּ עִם הַצִּיצִית שֶׁלִּי, וַאֲנִי מַּבְטִיחַ לוֹ לְהַכְנִיסוֹ בְּעוֹלָם הַבָּא לְגַן עֵדֶן. אֲבָל דְּעוּ, כִּי מִי שֶּׁאֵין לוֹ צִיצִית, אֵין לִי עֵצָה עֲבוּרוֹ...
הִנֵּה עַל אַף שֶׁהָרַב נָקַט דְּבָרָיו בְּלָשׁוֹן צִיּוּרִית, מִכָּל מָקוֹם הַמֶּסֶר הוּא נָכוֹן, וְכָךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל הַהַנְהָגָה הָעֶלְיוֹנָה. יֵשׁ בְּבוֹאָהּ שֶׁל מִצְוָה אַחַת בִּלְבַד, לִהְיוֹת מְלִיצַת יֹשֶׁר, וְלִזְכּוֹת אֶת בְּעָלֶיהָ לְחַיֵּי נֵצַח.
מעלתה של מצוה אחת
מַעֲשֵׂה הָיָה בְּבֵית הַהַאֲרָחָה בְּמוֹשַׁב שֹׁרֶשׁ. מַשְׁגִּיחַ הַכַּשְׁרוּת שֶׁל הַמָּקוֹם, הָיָה נוֹהֵג לְאַרְגֵּן מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ מִנַּיִן לִתְפִלַּת מִנְחָה. וְהִנֵּה אֵרַע יוֹם אֶחָד שֶׁחָסֵר עֲשִׂירִי לְמִנְיָן. הַמַּשְׁגִּיחַ יָצָא לְחַפֵּשׂ אָדָם לְהַשְׁלָמַת הַמִּנְיָן, וּפָגַשׁ יְהוּדִי פָּשׁוּט, וְהִצִּיעַ לוֹ לְהִצְטָרֵף.
לֹא הֵבִין הָאִישׁ מַה הוּא שָׂח, וּמַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַמֻּשָּׂג 'מִנְיָן'. לְאַחַר שֶׁהֻסְבַּר לוֹ גֹּדֶל חֲשִׁיבוּת הַמִּצְוָה, הִסְכִּים הָאִישׁ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. וְהִנֵּה אַךְ עָלָה שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הִגִּיעַ בְּנוֹ שֶׁל אֶחָד הַמִּתְפַּלְּלִים, וּכְבָר לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּאוֹתוֹ יְהוּדִי. הוֹדָה לוֹ הַמַּשְׁגִּיחַ עַל רְצוֹנוֹ הַטּוֹב, וּפְטָרוֹ לְשָׁלוֹם.
חָלְפוּ כְּעֶשֶׂר שָׁנִים, וְהִנֵּה לַיְלָה אֶחָד רוֹאֶה מַשְׁגִּיחַ הַכַּשְׁרוּת בַּחֲלוֹמוֹ, אֶת אוֹתוֹ אָדָם שֶׁרָצָה לְהַשְׁלִים מִנְיָן, וּפָנָיו קוֹרְנוֹת. הָאִישׁ סִפֵּר לוֹ שֶׁעָזַב אֶת הָעוֹלָם לִפְנֵי כְּחֹדֶשׁ, וְאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֵיזֶה שָׂכָר קִבַּלְתִּי בַּשָּׁמַיִם עַל שָׁלֹשׁ הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁעָלִיתִי כְּדֵי לְהַשְׁלִים לָכֶם אֶת הַמִּנְיָן...
הוֹסִיף וְאָמַר: בַּקָּשָׁה אַחַת לִי אֵלֶיךָ, יֵשׁ לִי בֶּן יָחִיד רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, הַמִּתְגּוֹרֵר בִּירוּשָׁלַיִם, לֵךְ אֵלָיו, וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בִּשְׁמִי שֶּׁיֹּאמַר עָלַי קַדִּישׁ. צֵא וַחֲשֹׁב, מַה גָּדוֹל שְׂכָרוֹ שֶׁל מִי שֶׁעָלָה בְּמַדְרֵגוֹת וְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל הַתְּפִלָּה...
ממצוות לא מפסידים
מִדִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה מִתְבָּאֵר, שֶׁכָּל מִצְוָה מַקְנָה לָאָדָם פְּרַקְלִיט, דְּהַיְנוּ עוֹרֵךְ דִּין טוֹב שֶׁיָּכוֹל לְהָגֵן עָלָיו וְלִשְׁמוֹר אוֹתוֹ מִפְּנֵי מְקַטְרְגִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת. וְאִם יֵשׁ לָאָדָם עוֹרֵךְ דִּין צָמוּד, הֲרֵי יֵשׁ לוֹ יוֹתֵר אֶפְשָׁרוּת לְהַצְלִיחַ בְּמִשְׁלוֹחַ יָדָיו וּבְכָל עֲסָקָיו. אֲבָל כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם עָשָׂה עֲבֵרָה, הֲרֵי בָּרָא לְעַצְמוֹ קָטֵגוֹר שֶׁתּוֹבֵעַ אוֹתוֹ וּמְקַטְרֵג עָלָיו, וּמִמֵּילָא הָרֶוַח וְהַהַצְלָחָה מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה.
לְפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה שֶׁיּוֹכִיחַ זֹאת: בְּאֶחָד הַעִיתוֹנִים בְּאַרְהַ"ב בְּמָדוֹר "דְּרוּשִׁים", הוֹפִיעָה מוֹדָעָה: "דָּרוּשׁ סַיָּד מִקְצוֹעִי וּמְנֻסֶּה לְאִרְגּוּן וּלְפִקּוּחַ עַל צֶוֶת פּוֹעֲלִים, נָא לְהַגִּיעַ עִם קוֹרוֹת חַיִּים וְהַמְלָצוֹת".
יְהוּדִי בְּשֵׁם גֵּרְשׁוֹן שֶׁהָיָה סַיָּד מִקְצוֹעִי, קָרַא אֶת הַמּוֹדָעָה בְּעִיּוּן, וְהוּא חָלַם לָקַחַת אֶת הָעֲבוֹדָה. הַצָּעָתוֹ שֶׁל הַמִּילְיוֹנֶר שֶׁבִּקֵּשׁ לְשַׁפֵּץ בִּנְיָן דִּירוֹת מְפֹאָר, הִוְּתָה עֲבוּרוֹ אֶת חֲלוֹם חַיָּיו. גֵּרְשׁוֹן הֵחֵל לְחַיֵּג לְכָל מַכָּרָיו עַל מְנָת לְקַבֵּל הַמְלָצוֹת, וְכָל אֵלּוּ שֶׁאָכֵן הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּשֵׁרוּתָיו, שָׂמְחוּ לִשְׁלֹחַ אֵלָיו אֶת הַמְלָצוֹתֵיהֶם. וְכָךְ שָׁלַח גֵּרְשׁוֹן אֶת הַמִּכְתָּב בְּדֹאַר אֶקְסְפְּרֶס.
כַּנִּרְאֶה שֶׁהַהַמְלָצוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶן, וְגֵרְשׁוֹן הֻזְמַן לִפְגִישָׁה עִם הַמִּילְיוֹנֶר. אֲבָל לְצַעֲרוֹ הַפְּגִישָׁה נִקְבְּעָה יוֹמָיִם לִפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, וְגֵרְשׁוֹן חֲשַׁשׁ שֶׁדַּוְקָא בְּשֶׁל כָּךְ הוּא עוֹמֵד לְהַחְמִיץ אֶת הִזְדַּמְּנוּת חַיָּיו, מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְהִתְגַּלֵּחַ בְּיַמִּים אֵלּוּ
וְאָז הֵחֵל לַחְשֹׁב: תָּאֵר לְךָ אֶת הַמָנְכַ"ל הַמְצַפֶּה לְהִפָּגֵשׁ עִם מִי שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת קַבְּלָן הַשִׁיפּוּצִים שֶׁלּוֹ, זֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרַאי עַל פּוֹעֲלִים רַבִּים וְעַל נְכָסָיו הָרַבִּים שֶׁבְּתוֹךְ הַדִּירוֹת, וְהִנֵּה לְפֶתַע יִכָּנֵס אֶל מִשְׂרָדוֹ טִיפוּס מֶבוּלְגַן עִם זִפִים עַל פָּנָיו. אֵינִי מְסֻגָּל לַחְשֹׁב עַל כָּךְ שֶׁבְּשֶׁל עֻבְדָּה זוֹ, אַחְמִיץ הִזְדַּמְּנוּת נְדִירָה וּמְיֻחֶדֶת לְהַרְוִיחַ סְכוּם עָתָק. הִתְלַבְּטוּת נוֹסֶפֶת עָמְדָה בִּפְנֵי גֵּרְשׁוֹן, שֶׁמָּא אֵין הוּא רַשַּׁאי לְקַיֵּם אֶת הַפְּגִישָׁה כְּלָל וְעִקָּר שֶׁהֲרֵי אָסוּר לְסַכֵּם עִסְקָאוֹת בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים.
לְאַחַר הִתְלַבְּטוּיוֹת וְהִתְחַבְּטֻיּוֹת, הֶחְלִיט לִפְנוֹת לְפוֹסֵק הַדּוֹר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין זַצַ"ל, וְשָׁטַח בְּפָנָיו אֶת בְּעֲיָיתוֹ, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי אֶצְלוֹ בַּבַּיִת הוּא בֶּכִי רַע וְאֵינוֹ גּוֹמֵר אֶת הַחֹדֶשׁ.
אָמַר לוֹ הָרַב: מֵאַחַר שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַצַּב שֶׁל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ לְךָ וּלְמִשְׁפַּחְתֵּךְ, אֲנִי מַתִּיר לְךָ לְסַכֵּם אֶת הָעִסְקָה בְּיַמִּים אֵלּוּ. אוּלָם לְגַבֵּי הַגִּלּוּחַ, אֵין הֶתֵּר לְכָךְ. כִּיהוּדִים מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, סְמוּכִים וּבְטוּחִים אָנוּ שֶׁכָּל נֵזֶק לֹא יֶאֱרַע לָנוּ מִקִּיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אַדְּרַבָּה הַהַקְפָּדָה וְהָעִקְבִיּוּת בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת וְהַהֲלָכוֹת, הֵן הֵן הַשּׁוֹמְרוֹת עָלֵינוּ וּמְחַזְּקוֹת אוֹתָנוּ עַל כָּל צָעַד וְשַׁעַל.
גֵּרְשׁוֹן לֹא יָכַל לַעֲמוֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְלִפְנֵי הַפְּגִישָׁה הִתְגַלַּח "לֶשֶׁם שָׁמַיִם", וְאָץ רָץ לִפְגִישָׁה. שָׁם הִמְתִּין לוֹ הַמַנְכַּ"ל וְאָמַר לוֹ: אֲנִי מְחַפֵּשׂ אָדָם מְהֵימַן וּבַעַל מִקְצוֹעַ שֶׁיָּכוֹל לְמַלֵּא תַּפְקִיד מֻרְכָּב וּמְסֻבָּךְ הַדּוֹרֵשׁ מְיֻמָּנוּת רַבָּה, הַאִם אַתָּה מְסֻגָּל לְכָךְ? כֵּן, הֵשִׁיב גֵּרְשׁוֹן.
שָׁאַל הַמַנְכַּ"ל: מִנַּיִן לִי הַבִּטָּחוֹן שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלֶיךָ, אָמְנָם קִבַּלְתִּי עָלֶיךָ הַמְלָצוֹת רַבּוֹת, וְאַחַת מֵהֵן צִיְּנָה שָׁאַתָּה יְהוּדִי חֲרֵדִי, אָמְנָם אֵינִי מִבֵּין הַרְבֵּה בְּדַת הַיְּהוּדִית, אֲבָל יֵשׁ לִי חֲבֵרִים יְהוּדִים חֲרֵדִים כָּמוֹךָ, שֶׁבְּכָל חֹדֶשׁ אוֹגוּסְט אֵינָם מְגַלְּחִים אֶת זְקָנָם מִטַּעֲמֵי דָּת, וְאִם כֵּן, כֵּיצַד אַתָּה מִתְיַימֵר לִהְיוֹת אָדָם מְהֵימַן וְאַחֲרַאי בִּזְמַן שֶּׁאֵינְךָ מַקְפִּיד עַל מִצְווֹת דָּתְךָ...
הַפְּגִישָׁה הִסְתַּיְּמָה וְגֵרְשׁוֹן לֹא קִבֵּל אֶת הָעֲבוֹדָה. עָלֵינוּ לְהַאֲמִין שֶׁכָּךְ הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים, אָדָם הַמְּקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמְנַסֶּה לְהַקְפִּיד עַל קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, לֹא יוּכַל לְהִנָּזֵק כְּתוֹצָאָה מִקִּיּוּם מִצְווֹתָיו.
מְסַפְּרִים מַעֲשֵׂה אוֹדוֹת רַבִּי יוֹסֵף שְׁלֵמָה כַּהְנְמָן זַצַ"ל מְיַסֵּד יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֶז', בְּעֵת שְׁהוּתוֹ בְּחוּ"ל לְמַטְּרַת גִּיּוּס כְּסָפִים עֲבוּר יְשִׁיבָתוֹ, נִקְלַע לִפְרַנְקְפוּרְט, וְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ שֶׁל ר' יַעֲקֹב רוֹזְנְהַיְים זַצַ"ל. הַמְאָרֵחַ שֶׁחָס עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָרַב מִפּוֹנִיבֶז', רָצָה לַחֲסֹךְ מִמֶּנּוּ בִּזְיוֹנוֹת, וּפָנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: מַהוּ הַסְּכוּם שֶׁחִשֵּׁב רַבֵּנוּ לְהַתְרִים?
הָרַב חָשַׁב רֶגַע, וְנָקַב בִּסְכוּם מְסֻיָּם. שָׁמַע זֹאת רַבִּי יַעֲקֹב וְאָמַר: יוֹאִיל כְּבוֹד הָרַב לָשֶׁבֶת בְּבֵיתִי, וְלֹא יַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ, וַאֲנִי אֶדְאַג לְהַפְגִּישׁוֹ עִם הַגְּבִירִים, וּבְעֶזְרַת ה' נְגַיֵּס אֶת הַתְּרוּמוֹת בְּלִי שֶׁיִּגָּרֵם בִּזְיוֹנוֹת לָרַב. שָׂמַח הָרַב עַל הָרַעְיוֹן וְהִסְכִּים לְכָךְ.
אֶחָד הַגְּבִירִים שֶׁל הָעִיר עֲמֹד לִנְסֹעַ לִתְקוּפָה קְצָרָה אֶל מִחוּץ לָעִיר. הַדָּבָר נוֹדַע לְרַבִּי יַעֲקֹב, וּבָעֶרֶב הַנְּסִיעָה הוּא מֵהַר לִפְנוֹת לַגְּבִיר עַל מְנָת שֶׁיִּתֵּן אֶת תְּרוּמָתוֹ בְּטֶרֶם יִסַּע לַעֲסָקָיו. הַנָּדִיב הִסְכִּים בְּשִׂמְחָה לְהִפָּגֵשׁ עִם הָרַב, אוּלָם מֵאַחַר וְלֹא מָצָא זְמַן פָּנוּי עַל מְנָת לְקַבְּלוֹ, אָמַר לְרַבִּי יַעֲקֹב שֶׁמָּחָר בַּבֹּקֶר הוּא יוֹצֵא לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת, וְהָרַכֶּבֶת הַיּוֹצֵאת בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה, וְלָכֵן יֹאמַר לָרַב שֶׁיָּבוֹא לִפְנֵי כֵּן לַתַּחֲנָה, וְשָׁם יְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בְּנִיחוּתָא.
חָזַר רַבִּי יַעֲקֹב לְבֵיתוֹ, וְסִפֵּר לָרַב עַל הַפְּגִישָׁה, וְאָכֵן הֵם סִכְּמוּ שֶׁלְּמָחֳרַת בַּבֹּקֶר יֵלֵךְ הָרַב לִפְגֹּשׁ אֶת אוֹתוֹ נָדִיב בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת. וְהִנֵּה בְּשֶׁבַע בַּבֹּקֶר, פּוֹתֵחַ הָרַב אֶת עֵינָיו, וּמְגַלֶּה שֶּׁקָּם מְאֻחָר מֶהַמְתוּכְנַן. מֵעוֹלָם לֹא קָרָה לוֹ כַּדָּבָר הַזֶּה. כְּשֶׁנִּזְכָּר בַּפְּגִישָׁה הַמְּתֻכְנֶנֶת, נָפַל לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ.
הִרְהוּר עָלָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ: מַה אֶעֱשֶׂה? הַאִם אֵלֶךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר וְעַל יְדֵי כָּךְ לֹא אֶפְגֹּשׁ אֶת אוֹתוֹ אָדָם, וְאַפְסִיד אֶת תְּרוּמָתוֹ. אוֹ שַׁמָּא עָדִיף עִנְיַן זֶה שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁל רַבִּים, מִתְּפִלָּה בְּצִבּוּר. לֹא עָבְרוּ רְגָעִים מוּעָטִים, וְגָמַר בְּלִבּוֹ: הִנֵּנִי הוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, וּבְּטוּחַנִי שֶׁמִּמִּצְוָה לֹא אַפְסִיד כְּלוּם!
פָּנָה הָרַב לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הִתְפַּלֵּל בְּנִיחוּתָא, וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה הִזְדָּרֵז וּמִהֵר לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת, כְּשֶׁהוּא מְקַוֶּה שֶׁאוּלַי לַמְרוֹת הַכֹּל יַצְלִיחַ לִפְגֹּשׁ אֶת הֶעָשִׁיר. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַתַּחֲנָה, גִּילָה שֶׁהָרַכֶּבֶת יָצְאָה מִזְּמַן, וְרַק מְעַט אֲנָשִׁים שֶׁהִמְתִּינוּ לָרַכֶּבֶת הַבָּאָה, שָׁהוּ בַּתַּחֲנָה.
יָשַׁב הָרַב עַל סַפְסָל כְּדֵי לָפוּשׁ קִמְעָה מֵהַדֶּרֶךְ הַמְהִירָה שֶׁעָשָׂה, וְהִנֵּה לֹא עוֹבֶרֶת שָׁעָה קַלָּה, וְאוֹתוֹ גְּבִיר מַגִּיעַ בְּרִיצָה, וּכְשֶׁכֻּלּוֹ מִתְנַשֵּׁף נִגַּשׁ הוּא אֶל הָרַב, לָחַץ אֶת יָדוֹ, וּפָתַח בְּסִדְרַת הִתְנַצְּלֻיּוֹת: יִמְחֹל לִי רַבֵּנוּ, הָיָה לִי עִכּוּב בִּלְתִּי צָפוּי, אוֹי וַאֲבוֹי לִי שֶׁרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הִמְתִּין לִי זְמַן כֹּה רַב...
מִהֵר הָרַב לְהַרְגִּיעוֹ, וְאָמַר: בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא גַּם אֲנִי הִתְעַכַּבְתִּי בְּאֹרַח בִּלְתִּי צָפוּי. אַךְ הַגְּבִיר טָעַן: כֵּיוָן שֶׁקָּבַעְתִּי לָרַב שֶׁאֶפְגָשֵׁנוּ בְּשָׁעָה פְּלוֹנִית, וְהָרַב חִכָּה לִי, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ כָּאן עִנְיַן שֶׁל פְּגִיעָה בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה. לְאַחַר מִכֵּן, הוֹצִיא מִכִּיסוֹ סְכוּם נִכְבָּד בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶׁחָשַׁב לָתֵת לוֹ בִּתְחִלָּה, וּמָסַר לָרַב תְּרוּמָה לְהַחְזָקַת הַיְּשִׁיבָה.
כְּשֶׁסִּפֵּר הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' אֶת הַסִּפּוּר לְשׁוֹמְעֵי לִקְחוֹ, הוֹסִיף וְאָמַר: כַּמָּה לֶקַח לְמֵדִים אָנוּ מִמַּעֲשֵׂה זֶה. הֲלֹא אִם הָיִיתִי רָץ בַּבֹּקֶר אֶל הַנָּדִיב בְּלִי לְהִתְפַּלֵּל, הֲרֵי לְאַחַר שֶׁהָיִיתִי מַמְתִּין זְמַן רַב, הָיִיתִי מִתְיָאֵשׁ וְהוֹלֵךְ אֶל מְקוֹמִי, וְכַמּוּבָן שֶׁהָיִיתִי מַפְסִיד אֶת הַתְּרוּמָה הַנִּכְבָּדָה שֶׁתָּרַם הַנָּדִיב הַהוּא. וְאִלּוּ עַתָּה, אַדְּרַבָּה בִּזְכוּת שֶׁהִתְעַכַּבְתִּי לְצֹרֶךְ מִצְוָה, לֹא הִפְסַדְתִּי מְאוּמָה, וְאַדְּרַבָּה הִרְוַחְתִּי כֶּפֶל כִּפְלַיִם.
תשובה כתריס (מגן) בפני הפרענות
כְּיָדוּעַ אָדָם שֶׁהִשְׂכִּיל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, זוֹכֶה לְכָךְ שֶׁכָּל עֲבֵרוֹתָיו נֶחְשָׁבוֹת לְמִצְווֹת. אִם כֵּן, אָדָם שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, זוֹכֶה לְמִצְווֹת בְּרָמָה כָּזוֹ שֶׁלֹּא זוֹכֶה לָהּ שׁוּם צַדִּיק, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה מִצְווֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה, לֹא יַגִּיעוּ לְשִׁעוּר הָעֲבֵרוֹת שֶׁהָרָשָׁע עָשָׂה, וְכָל אוֹתָן עֲבֵרוֹת נֶהֱפָכוֹת לְמִצְווֹת.
וּלְפִי זֶה מוּבָן מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דַּף לד:), שֶׁמָּקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים, צַדִּיקִים גְּמוּרִים לֹא יְכוֹלִים לַעֲמוֹד.
וּמְסַפְּרִים עַל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב סָנֵגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁפָּגַשׁ פַּעַם רָשָׁע שֶׁהָיָה עוֹבֵר עֲבֵרוֹת עַל מְנָת לְהַכְעִיס. פָּנָה אֵלָיו רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְאָמַר לוֹ: דַּע לְךָ שֶׁאֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ! תָּמַהּ הַכּוֹפֵר וְאָמַר: בְּמַה יֵשׁ לָרַבִּי לְקַנֵּא בִּי?
הֵשִׁיב לוֹ הָרַב: הֲרֵי לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ סִכּוּי וְתִקְוָה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. כְּשֶׁאַתָּה תַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וְכָל הָעֲבֵרוֹת שֶׁלְּךָ יֵהָפְכוּ לִזְכֻיּוֹת, מִי יוּכַל לְהִתְחָרוֹת אִתְּךָ בְּדַרְגָּה הַגְּבוֹהָה אֵלֶיהָ תַּגִּיעַ, יֵשׁ לְךָ אוֹפְּצְיַה לְשָׂכָר כֹּה גָּבוֹהַּ, מַה שֶּׁאֵין לִי וְלַאֲחֵרִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה...
התשובה היא הפתרון לבעיות
בּוֹרֵא עוֹלָם נָתַן לְעָם יִשְׂרָאֵל מַתָּנָה גְּדוֹלָה, וְהִיא - הַתְּשׁוּבָה, אֲשֶׁר בִּזְכוּתָהּ נִתְּנָה לָאָדָם אֶפְשָׁרוּת לְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו, וּלְבַטֵּל אֶת חוֹבוֹתָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁנּוֹצְרוּ כְּתוֹצָאָה מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים אֲשֶׁר עָשָׂה, וַאֲשֶׁר הַיּוֹדֵעַ לְנַצֵּל מַתָּנָה יְקָרָה זוֹ.
מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה: מַעֲשֵׂה בְּאָדָם עָשִׁיר גָּדוֹל שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם וְצַדִּיק, אוּלָם דָּבָר אֶחָד הָיָה חָסֵר לוֹ - יְלָדִים! בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים הִתְפַּלְּלוּ הוּא וְזוּגָתוֹ לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קָיְימָא, וְאָכֵן הַתְּפִלּוֹת הַמְרֻבּוֹת עֲלוּ לַמְּרוֹמִים, וּבְנֵי הַזּוּג נִפְקְדוּ לְעֵת זִקְנָה בְּבֶן זָכָר נֶחְמָד וְיָפֶה תֹּאַר.
אֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר שָׂרְרָה בְּבֵיתָם לֹא נִתֵּן לְתָאֵר בְּמִלִּים. אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר כִּי בְּנָם הָיָה עֲבוּרָם הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּעוֹלָמָם. כְּבַר בְּעוֹדוֹ תִּינוֹק הִשְׁפִּיעוּ עָלָיו רוֹב פִּנּוּק, וְגַם שֶׁגָּדַל וְנִכְנַס לְתַלְמוּד תּוֹרָה, הוּא הִתְבַּלֵּט תָּמִיד בִּבְגָדָיו וּבִשְׁאָר מוֹתָרוֹת אֲשֶׁר הוֹרָיו סִפְּקוּ לוֹ בְּשֶׁפַע, וְכַמּוּבָן שֶׁגַּם לְעֵת בַּחֲרוּתוֹ לֹא חָסְכוּ מִמֶּנּוּ דָּבָר. וְכָךְ גָּדַל הוּא לְיֶלֶד מְפֻנָּק, פִּנּוּק אֲשֶׁר הִשְׁחִית אֶת טִבְעוֹ.
הַהוֹרִים הַזְּקֵנִים טָעוּ כָּאָמוּר בַּטָּעוּת בָּהּ טָעוּ כְּבָר רַבִּים לְפָנָיו - פִּנְקוּ אוֹתוֹ וְצִיְּדוּ אוֹתוֹ בִּסְכוּמֵי כֶּסֶף גְּבוֹהִים, עַל מְנָת שֶׁיּוּכַל לִרְכֹּשׁ כָּל דָּבָר שֶׁיַּחְפֹּץ, וְדָבָר זֶה גָּרַם לַחֲבֵרִים רָעִים לְהִתְחַבֵּר אֵלָיו, וְכָךְ הָלַךְ הַבֵּן וְהִתְדַּרְדֵּר עַד שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְהָיָה מְשׁוֹטֵט כָּל הַיּוֹם בָּרְחוֹבוֹת עִם אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפוֹחֲזִים כְּמוֹתוֹ, וְהַהוֹרִים הַיְּקָרִים אֲשֶׁר תָּלוּ תִּקְווֹת מְרֻבּוֹת בִּבְנָם יַקִּירָם - לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם.
לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל שִּׁבְרוֹן לֵב וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, הִכְרִיעַ הַצַּעַר אֶת אִמּוֹ שֶׁל הַנַּעַר, וְהִיא נִפְטְרָה לְבֵית עוֹלָמָהּ. בַּלְּוָיָה עָמַד הַיֶּלֶד וְאָמַר קַדִּישׁ לְשֵׁם נִימוּס, מִבְּלִי רֶגֶשׁ אוֹ כַּוָּונָה, וְקַל הָיָה לְנָחֵשׁ כִּי יִהְיֶה זֶה הַקַּדִּישׁ הָאַחֲרוֹן אוֹתוֹ יֹאמַר בְּמַהֲלַךְ שְׁנַת הָאֵבֶל.
עָבַר שְׁנָתַיִם, וְהָאָב הַזָּקֵן הָחֵל מַרְגִּישׁ כִּי יוֹמוֹ קָרֵב וּבָא, וְעַל כֵּן הֶחְלִיט לִתְרֹם אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ הֶעָצוּם עֲבוּר מוֹסְדוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד, כְּדֵי שֶׁבְּנוֹ לֹא יְבַזְבֵּז אֶת כַּסְפּוֹ לְהוֹלֵלוּת וַעֲבֵרוֹת.
אוּלָם בְּצַוָּאָתוֹ הוֹתִיר לִבְנוֹ כַּמָּה אַלְפֵי דּוֹלָרִים, וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ הַמְּפֹאָר פַּעַם אַחַת בִּלְבַד - בְּיוֹם הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן לִפְטִירָתוֹ שֶׁל הָאָב. הַבֵּן לֹא נִרְאָה עָצוּב עַל כָּךְ שֶׁאָבִיו נִפְטַר, אֶלָּא הִמְשִׁיךְ לְחַיּוֹת חַיֵּי הוֹלֵלוּת וְרַאַוְתָנוּת, וּלְשׁוֹטֵט בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת כְּאַחַד הָרֵיקִים וְהַפּוֹחֲזִים.
לְאַחַר חֹדֶשׁ יָמִים כִּלָּה הַבֵּן אֶת הַסְּכוּם אֲשֶׁר הוֹתִיר לוֹ אָבִיו בְּצַוָּאָתוֹ, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ הוּא הָחֵל לִלְווֹת כְּסָפִים לְצֹרֶךְ מִלּוּי רְצוֹנוֹתָיו. בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה הִלְווּ לוֹ בְּשִׂמְחָה, אוּלָם אַט אַט הֵחֵל מִצְטַמְצֵם מַעְגַּל הַמַּלְוִים, וּלְפֶתַע הוּא נֶאֱלָץ לְהִתְמוֹדֵד עִם תְּחוּשַׁת הַמַּחְסוֹר, אוֹתָהּ הוּא לֹא הִכִּיר מֵעוֹדוֹ. מֵהַדִּירָה שֶּׁשָּׂכַר, הִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר לֹא שִׁלֵּם שְׂכִירוּת, וּבַמַכּוֹלֶת לֹא הִסְכִּימוּ לִמְכּוֹר לוֹ בַּהֲקָפָה, וְכָךְ נֶאֱלָץ לִישׁוֹן בָּרְחוֹבוֹת וְלִמְצֹא אֶת מְזוֹנוֹ בֵּין פַּחֵי הַזֶּבֶל.
בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה, נָהֲגוּ עִמּוֹ הַנּוֹשִׁים שֶׁהָיָה חַיָּב לָהֶם כֶּסֶף בַּעֲדִינוּת, אוּלָם בִּרְבוֹת הַיָּמִים פָּקְעָה סַבְלָנוּתָם, וּכְחֹדֶשׁ לִפְנֵי יוֹם הַשָּׁנָה לִפְטִירַת אָבִיו, הִגִּיעוּ אֵלָיו הַנּוֹשִׁים וְהִזְהִירוּהוּ אַזְהָרָה אַחֲרוֹנָה וְאָמְרוּ:
זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בֹּא אָנוּ בָּאִים לִדְרוֹשׁ אֶת חוֹבֵנוּ. אָנוּ מִתְאַזְּרִים בְּסַבְלָנוּת רַק מִשּׁוּם שֶׁגִילִינוּ כִּי בְּיוֹם הַשָּׁנָה לִפְטִירַת אָבִיךָ, תּוּכַל לְהִכָּנֵס לְבֵית אָבִיךָ, וְאָנוּ מְקַוִּים שֶׁתִּמְצָא שָׁם כֶּסֶף כְּדֵי לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹתֶיךָ. וְדַע לְךָ שֶׁאִם לֹא תְשַׁלֵּם אֶת חוֹבְךָ, רַע וּמַר יִהְיֶה גּוֹרָלְךָ! אָנוּ נִצְטַיֵּד בְּסַכִּינִים וְנַעֲשֶׂה בְּךָ שְׁפָטִים - אֶחָד יַחְתֹּךְ אֶת אָזְנֶךָ, וְאֶחָד אֶת יָדֶיךָ, עַד שֶׁתִּפַּח אֶת נִשְׁמָתְךָ...
וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַיּוֹם הַמְּיֹעָד, עִם שַׁחַר הַשְׁכִּים הַבֵּן לְבֵית אָבִיו, שָׁם הִמְתִּינוּ לוֹ כְּבָר הַנּוֹשִׁים הָרַבִּים. הַשּׁוֹמֵר שֶׁשָּׁמַר עַל בֵּית אָבִיו, פָּתַח עֲבוּרוֹ אֶת הַשַּׁעַר וְהוּא נִכְנַס לְתוֹכוֹ, אַךְ לְהַפְתָּעָתוֹ מָצָא שֶׁהַבַּיִת רֵיק מִתְּכוּלָתוֹ.
הוּא הֵחֵל לַעֲבוֹר בֵּין הַחֲדָרִים, וְנִסָּה לְחַפֵּשׂ בַּחוֹרִים וּבַסְּדָקִים אוּלַי נוֹתַר שָׁם סְכוּם כֶּסֶף אוֹתוֹ יוּכַל לָתֶת לְנוֹשָׁיו, אַךְ לַשָּׁוְא, בְּכָל הַבַּיִת הוּא לֹא מָצָא מְאוּמָה, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל חֶדֶר לִמּוּדוֹ שֶׁל אָבִיו. בַּחֶדֶר זֶה נִרְאָה כְּאִלּוּ אִישׁ לֹא נָגַע, וְעַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁבּוֹא הָיָה אָבִיו יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד, נִצְּבָה לָהּ מַעֲטָפָה וְעָלֶיהָ הָיָה רָשׁוּם: "עֲבוּר בְּנִי יְחִידִי הַיָּקָר לִי מִכָּל"...
בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת פָּתַח אֶת הַמַּעֲטָפָה, וּמוֹצֵא בָּהּ מִכְתַּב מֵאָבִיו. וְכָךְ כָּתַב לוֹ אָבִיו לִפְנֵי מוֹתוֹ:
בְּנִי יַקִּירִי, אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה אַתָּה קוֹרֵא בְּוַדַּאי בְּיוֹם הַשָּׁנָה לְפְטִירָתִי. אֲנִי כְּבָר לֹא בַּחַיִּים, נָבִיא מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי, אֲבָל אֲנַסֶּה לְתָאֵר אֶת מַצָּבְךָ כְּפִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּעֵינֵי רוּחִי.
וּבְכֵן, אֲנִי מְתָאֵר לְעַצְמִי כִּי אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הִתַּרְתִּי לְךָ - כִּלִּיתָ תּוֹךְ זְמַן קָצַר, לְאַחַר מִכֵּן הִתְחַלְתָּ לִלְווֹת כְּסָפִים מִיְּדִידֶיךָ, וְכַמּוּבָן לֹא הָיְתָה לְךָ אֶפְשָׁרוּת לְשַׁלְּמָם. אֲנִי מְתָאֵר לְעַצְמִי כִּי בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ, מַמְתִּינִים לְךָ מִחוּץ לַבָּיִת כָּל נוֹשֵׁךָ, וּמְאַיְּמִים עָלֶיךָ אִיּוּמִים שֶׁאִם לֹא תְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹתֶיךָ, הֵם יַעֲשׂוּ בְּךָ שְׁפָטִים, אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וְאוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה.
עַל כֵּן, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּכָּנֵס לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, שָׁם תִּמְצָא דְּבַר מַה אֲשֶׁר יִפְתֹּר לְךָ אֶת כָּל בַּעֲיוֹתֶיךָ, וִישַׁחְרֵר אוֹתְךָ מִכָּל הַצָּרוֹת, הֵכַנְתִּי לְךָ שָׁם חֶבֶל תְּלִיָּה... תְּלֵה אֶת עַצְמְךָ בְּנִי, וְשִׂים קֵץ לִתְלָאוֹתֶיךָ... לְפָחוֹת תְּהֵא מִיתָתְךָ מְכֻבֶּדֶת מִבְּלִי יִסּוּרִים וּבִזְיוֹנוֹת...
אַל נָא תִּכְעַס עָלַי בְּנִי יַקִּירִי, אַל תַּחְשֹׁב אֲפִילּוּ לְרֶגַע שֶׁמִּתּוֹךְ אַכְזָרִיּוּת פָּעַלְתִּי כַּאֲשֶׁר הֶחְלַטְתִּי לְהוֹתִיר אֶת כָּל כַּסְפִּי לַאֲחֵרִים. דַּע לְךָ, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא יַעֲזֹר לְךָ אֲפִילּוּ אִם הוֹתַרְתִּי לְךָ אֶת כָּל כַּסְפִּי, מִפְּנֵי שֶׁמֵּרֹב פְּזִיזוּתְךָ, הָיִיתָ מְכַלֶּה וּמְבַזְבֵּז אֶת כָּל מָמוֹנִי לַהֶבֶל וְלָרִיק. וְלָכֵן עֲבוֹר לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְשִׂים קֵץ לְחַיֶּיךָ, רַק אַל תִּשְׁכַּח לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאֶיךָ לִפְנֵי מוֹתְךָ...
הַבֵּן עָבַר לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, וּמָצָא שָׁם חֶבֶל תְּלִיָּה. עָלָה עַל הַכִּסֵּא וְכָרַךְ אֶת הַחֶבֶל סְבִיב צַוָּארוֹ, וְהֵחֵל לְמַלְמֵל אֶת מִילוֹת הַוִּדּוּי בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, וּלְאַחַר מִכֵּן קָפַץ מֵהַכִּסֵּא.
אַךְ לְתַדְהֵמָתוֹ הַחֶבֶל נִתַּק מִמְּקוֹמוֹ, וְהוּא נָפַל עַל הַקַּרְקַע. וְהִנֵּה רָאָה פֶּתֶק נוֹסַף נוֹפֵל מִתִּקְרַת הַבַּיִת, וְשָׁם הָיָה כָּתוּב: לִבְנִי הַיְקָר, לְאַחַר שֶׁגִילִיתַ אֶת טָעוּתְךָ וְחָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה בְּלֶב שָׁלֵם, שׁוּב אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּמוֹתְךָ, אֶלָּא שָׂמֵחַ הוּא שֶׁקִּבַּלְתָּ עַל עַצְמְךָ לְהִשְׁתַּנּוֹת וּלְהַתְחִיל דַּף חָדָשׁ בַּחַיִּים.
וְכָעֵת אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתְךָ מְאֻשָּׁר. בְּפִנַּת הַחֶדֶר יֵשׁ בְּלִיטָה רְפוּיָה, וְשֵׁם מֻסְתָּר אוֹצַר גָּדוֹל מְאֹד, לֵךְ וְקַח אוֹתוֹ, וְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹתֶיךָ, וְהַתְחֵל אֶת חַיֶּיךָ בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וְהַטּוֹבָה, לְלֹא חַיֵּי הוֹלֵלוּת וְהֶפְקֵרוּת.
הַנִּמְשָׁל בָּרוּר - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ חָפֵץ בְּמוֹתוֹ שֶׁל הָרָשָׁע, אֶלָּא רוֹצֶה הוּא שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְאָז יְקַבֵּל מֵאֵת ה' אֶת הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְיִהְיֶה לוֹ גַּם חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה וְגַם חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. אֲבָל אִם אֵין הָאָדָם חָפֵץ לְשַׁנּוֹת אֶת דַּרְכּוֹ הָרָעָה, אֲזַי מְחַכִּים לוֹ הַרְבֵּה נוֹשִׁים שֶׁעֲתִידִים לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַחוֹבוֹת שֶׁצָּבַר פֹּה בָּעוֹלָם הַזֶּה.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר יוֹדֵעַ לְנַצֵּל הִזְדַּמְּנוּת פָּז כָּזֹאת - לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲלוֹת בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה הַמּוֹבִילָה אֶל הָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי.
רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר, כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם:
לְעִתִּים אָנוּ רוֹאִים כִּנּוּס שֶׁמִּתְכַּנְּסִים כַּמָּה אֲנָשִׁים לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל כִּנּוּס זֶה נִרְאָה עָלוּב לְמָדַי, לְמָשָׁל: כַּאֲשֶׁר פּוֹתְחִים שִׁעוּר תּוֹרָה חָדָשׁ, בַּהַתְחָלָה בָּאִים לַשִּׁעוּר מִסְפַּר מִשְׁתַּתְּפִים מוּעָט וּמְצֻמְצָם. וְכֵן כַּאֲשֶׁר פּוֹתְחִים בֵּית סֵפֶר דָּתִי, הַתַּלְמִידִים מוּעָטִים וְהָאֶמְצָעִים קָשִׁים וְלֹא נוֹחִים, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ.
עַל זֶה בָּאָה הַמִּשְׁנָה לְעוֹדֵד וְלוֹמַר: אַל תִּסְתַּכְּלוּ עַל הַהוֹוֶה וְאַל תַחְשֶׁשׁוּ מֵהֶעָתִיד, מִפְּנֵי שֶׁאִם מִתְכַּוְּנִים בְּאוֹתוֹ כִּנּוּס שֶׁל אֲנָשִׁים לְשֵׁם שָׁמַיִם, מֻכְרָחִים לְהַצְלִיחַ. אִם אֵין נְגִיעוֹת אִישִׁיּוֹת, הַשִּׁעוּר יַמְשִׁיךְ וִישַׂגְשֵׂג, בֵּית הַסֵּפֶר יִפְרָח, וְהָאֶמְצָעִים יַגִּיעוּ.
אוּלָם אִם אֵין הַמַּטָּרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֶלָּא לְשֵׁם כָּבוֹד אוֹ אִינְטֶרֶס אִישִׁי אַחֵר, אֲזַי סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ כִּנּוּס לְהִתְבַּטֵּל כָּלִיל מִן הָעוֹלָם.
וְדֻגְמָא לְכָךְ, אָנוּ מוֹצְאִים בְּהִתְכַּנְּסוּת שֶׁל "דּוֹר הַפַּלָּגָה" [הַדּוֹר שֶׁבָּאוּ לְאַחַר הַמַּבּוּל, וְרָצוּ לְהִלָּחֵם עִם בּוֹרֵא עוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבִיא שׁוּב פַּעַם מַבּוּל], לִכְאוֹרָה הָיְתָה שָׁם הָאַחְדוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר בְּדִבְרֵי יְמֵי הָאֱנוֹשׁוּת - "כָּל הָאָרֶץ שָׂפָה אַחַת וּדְבָרִים אֲחָדִים", כֻּלָּם דּוֹבְרִים שָׂפָה אַחַת, וּלְכֻלָּם מַטָּרָה מְשֻׁתֶּפֶת, אֵין גְּזָעִים שׁוֹנִים, אֵין דָּתוֹת זָרוֹת, אֵין חֲלוּקָהּ לַמְּדִינוֹת, אֵין מַחְלוֹקוֹת, כָּל הַמַּשְׁאַבִּים מְיֹעָדִים לְאוֹתָהּ מַטָּרָה. מִבְּחִינָה טִבְעִית, תָּכְנִיתָם הָיְתָה אֲמוּרָה לְהִתְמַמֵּשׁ הָלְכָה לְמַעֲשֵׂה.
אֲבָל מֵאַחַר שֶׁכָּל הִתְאַחֲדוּתָם הָיְתָה "שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם", אֶלָּא אַדְּרַבָּה הֵם רָצוּ לִמְרוֹד בְּבוֹרֵא עוֹלָם מִטְּעָמִים אֱנוֹכִיִּים, שֶׁיּוּכַל כָּל אָדָם לַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ לְלֹא הִתְעָרְבוּת שֶׁל הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, לָכֵן, לַמְרוֹת אַחְדוּתָם וְכִנּוּסָם, "אֵין סוֹפָהּ לְּהִתְקַיֵּם", הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַצְמוֹ הִתְעָרֶב וּבִלְבֵּל אֶת שְׂפָתָם, וְהֵפִיץ אוֹתָם לְאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.