אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ד · משנה טו

משנה יד

רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר, אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים.

בַּסִּפְרִי (דְּבָרִים פִּסְקָא נג) מוּבָא מָשָׁל, לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, וְהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שְׁבִילִים, אֶחָד שֶׁתְּחִלָּתוֹ מִישׁוֹר [דֶּרֶךְ יְשִׁירָה] וְסוֹפוֹ קוֹצִים, וְאַחַד שֶׁתְּחִלָּתוֹ קוֹצִים וְסוֹפוֹ מִישׁוֹר, וְהָיָה מוֹדִיעַ לָעוֹבְרִים וְלַשָּׁבִים וְאוֹמֵר לָהֶם: אַתֶּם רוֹאִים אֶת שְׁבִיל זֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ מִישׁוֹר? דְּעוּ שֶׁכִּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת אֹתָם מַהְלְכִים בַּמִּישׁוֹר, וּלְאַחַר מִכֵּן סוֹפוֹ אֹתָם מַגִּיעִים לְקוֹצִים. וְאַתֶּם רוֹאִים אֶת הַשְּׁבִיל הַשֵּׁנִי שֶׁתְּחִלָּתוֹ קוֹצִים? דְּעוּ שֶׁכִּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת אַתֶּם מַהְלְכִים בְּקוֹצִים, וְסוֹפוֹ לָצֵאת לְמִישׁוֹר.

כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רוֹאִים אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁמַּצְלִיחִים בָּעוֹלָם הַזֶּה? דְּעוּ לָכֶם שֶׁכִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה יָמִים הֵם מַצְלִיחִים, וְסוֹפָם לְהֵעָנֵשׁ וּלְהִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂיהֶם לְבַסּוֹף. וּכְמוֹ כֵּן אַתֶּם רוֹאִים צַדִּיקִים שֶׁמִּצְטַעֲרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה? דְּעוּ לָכֶם שֶׁכִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה יָמִים הֵם מִצְטַעֲרִים, וְסוֹפָם לִשְׂמֹחַ בָּאַחֲרוֹנָה.

שלות הרשעים ויסורי הצדיקים

רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא פֵּרֵשׁ אֶת מִשְׁנָתֵינוּ, שֶּׁאֵין יָדוּעַ לָנוּ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, וּמִפְּנֵי מַה הַצַּדִּיקִים מְדֻכָּאִים בְּיִסּוּרִים. בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַדּוּעַ צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ.

רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל מִקּוֹצְק הָיָה אוֹמֵר: כֹּחַ עֶלְיוֹן, שֶׁכָּל דְּרָכָיו נְהִירִים לִי, וְכָל שְׁבִילֵי מַחְשַׁבְתּוֹ בְּרוּרִים לִי, וְכָל הַהַחְלָטוֹת שֶׁלּוֹ מוּבָנוֹת לִי, אֵינֶנִּי יָכוֹל לִסְגֹּד לוֹ. אִילּוּ הָיוּ פְּרוּשׂוֹת בְּפָנַי כָּל דְּרָכָיו, אִם הָיִיתִי מְסֻגָּל לְתָרֵץ אֶת כָּל הַקֻּשְׁיוֹת, לֹא הָיָה זֶה אֱלֹקִים, אִם אֲנִי יוֹדֵעַ עָלָיו הַכֹּל, אֵינֶנִּי יָכוֹל לְעָבְדוֹ בְּכָל לְבָבִי, אֵינֶנִּי יָכוֹל לְהַעֲרִיץ וּלְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא אֶחָד כָּמוֹנִי, כְּאַחַד הָאָדָם הַנִּשְׁאָל שְׁאֵלָה וּמֵשִׁיב הֶסְבֵּרִים.

עַל כֵּן, רֵאשִׁית דָּבָר עָלֵינוּ לְהַסְכִּים, כִּי אֵין סָפֵק שֶׁאֵינֶנּוּ מְסֻגָּלִים לִתְפֹּס אֶת עוֹמֶק הַנְהָגָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אוּלָם צְרִיכִים לָדַעַת בְּבֵרוּר, שֶׁכָּל הַנְהָגָתוֹ הִיא יְשָׁרָה וּבְרוּרָה לְאֵין תַּכְלִית.

כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּעָיוֹת בַּחַיִּים, כָּל סוּגֵי הַבְּעָיוֹת, אֵינֶנּוּ מַרְגִּישִׁים אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶן, אֵינֶנּוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הוּא זֶה שֶׁנּוֹתֵן לָנוּ 'מַכָּה קְטַנָּה', כְּמוֹ רוֹפֵא מְנַתֵּחַ, שֶׁחוֹתֵךְ וְקוֹרֵעַ עַל מְנָת לְרַפֵּא אֶת הַחוֹלֶה. וּכְבָר הִתְבַּטֵּא הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא וְאָמַר: כִּי אִלְמָלֵי יִסּוּרִים, לֹא מָצָאנוּ יָדֵינוּ וְרַגְלֵינוּ בָּעוֹלָם הַבָּא.

מְסַפְּרִים שֶׁיְּהוּדִי בָּא פַּעַם לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה מֵהָרַבִּי מִסַּאטְמֶר זַצַ"ל, אָמַר לוֹ הָרַבִּי: מִי אֲנִי שֶׁאֶתֵּן לְךָ בְּרָכָה, צֵא לָרְחוֹב, וְתִמְצָא כָּל יְהוּדִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִסְפַּר עַל יָדוֹ [מִנִּצּוֹלֵי הַמַּחֲנוֹת הַשְׁמָדָה], הוּא יָכוֹל לָתֶת לְךָ בְּרָכָה, מִשּׁוּם שֶׁהַיִּסּוּרִים שֶׁעָבַר, נִקּוּ וְזִכְּכוּ אוֹתוֹ, וֶהֱבִיאוּהוּ לְגַדְלוּת.

כָּל אֶחָד שָׁמַע עַל הַ''חֲתַם סוֹפֵר". רַבּוֹ שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר, הָיָה יְהוּדִי גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ, וּשְׁמוֹ רַבִּי נָתַן אַדְלֶר זַצַ"ל. פַּעַם הִתְבַּטֵּא מִישֶׁהוּ בְּאוֹזְנֵי הַחֲתַם סוֹפֵר וְאָמַר: "רַבְּךָ הָיָה מַלְאַךְ". הַחֲתַם סוֹפֵר הִקְפִּיד וְאָמַר: "מֵעוֹלָם לֹא הָיָה מַלְאַךְ כְּמוֹ הָרַב שֶׁלִּי", כְּלוֹמַר, הוּא הִרְגִּישׁ ש"מַלְאַךְ" הוּא בִּטּוּי פַּחוֹת שֶּׁעֲדַיִן אֵינוֹ מִבְטָא אֶת גֹּדֶל עֶרְכּוֹ שֶׁל רַבּוֹ.

וּבֵאֵר הָרַב שִׁמְשׁוֹן פִּינְקוּס זַצַ"ל: אוֹמָר לָכֶם מַדּוּעַ הָיָה ר' נָתַן אַדְלֶר גָּדוֹל מִמַּלְאַךְ. הַחֲתַם סוֹפֵר מְתָאֵר אֶת גַּדְלוּתוֹ שֶׁל רַבּוֹ, וְכָךְ בְּעֵרֶךְ הוּא כּוֹתֵב: הָיְתָה לְרַבִּי נָתַן בַּת יְחִידָה, שֶׁהָיְתָה צַדֶּקֶת כְּמוֹ אִמָּהּ שֶׁלָּהּ, וְהִיא נִפְטְרָה בְּטֶרֶם זָכְתָה לְהִכָּנֵס לַחֻפָּה.

כְּשֶׁבֵּרֵךְ אָבִיהָ אֶת בִּרְכַּת "בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת", מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיו נָתוּן בְּכָזוֹ שִׂמְחָה, חוּץ מֵאָשֵׁר בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה בִּשְׁעַת הַהַקָּפוֹת. וּבְכָל יְמֵי הַ'שִׁבְעָה' הוּא לֹא בָּכָה, וְלֹא רָאִינוּ בּוֹ שׁוּם צַעַר, חוּץ מִפַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת, מֵאַחַר וְהוּא הָיָה רָגִיל לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה בְּכָל שַׁבָּת, הָיָה עָלָיו לְקַבֵּל עֲלִיָּה לַתּוֹרָה גַּם בְּשַׁבָּת זוֹ [עַל אַף שֶׁהָיָה זֶה בְּאֶמְצַע הַ'שִׁבְעָה' וְאֵין אָבֵל עוֹלֶה לַתּוֹרָה, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁאִם לֹא יַעֲלֶה, הָיָה מַרְאֶה אֲבֵלוּת בְּפַרְהֶסְיָא, לָכֵן עָלָה].

וְהִנֵּה ב"מַפְטִיר" כְּשֶׁבֵּרֵךְ אֶת בִּרְכוֹת הַהַפְטָרָה, נָפְלָה דִּמְעָה אַחַת מֵעֵינָיו, וּמִיַּד קִבְּלָהּ בְּיָדוֹ, הוּא רִסֶן אֶת עַצְמוֹ. זֶה הָיָה הַבִּטּוּי הַיָּחִיד לְצַעֲרוֹ, וְחוּץ מִזֶּה לֹא רָאוּ עָלָיו שׁוּם צַעַר.

אֲנִי פֵּרַשְׁתִּי זֹאת כָּךְ: הַמַּלְאָכִים כְּשֶׁרָאוּ אֶת הָעֲקֵדָה, בָּכוּ כֻּלָּם. וְאִלּוּ ר' נָתַן אַדְלֶר לֹא בָּכָה, לְפִיכָךְ הוּא גָּדוֹל מִמַּלְאַךְ...

מי יכול לומר "לא הם ולא שכרם"

בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דַּף ב:) מְסֻפָּר שֶׁרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא חַלָּה, וְנִכְנַס רַבִּי יוֹחָנָן לְבַקְּרוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ: הַאִם חֲבִיבִים עָלֶיךָ הַיִּסּוּרִים? אָמַר לוֹ: לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם. אָמַר לוֹ: הוֹשֵׁט לִי יָדְךָ. הוֹשִׁיט לוֹ יָדוֹ וְהֵקִימוּ מֵחָלְיוֹ.

וּמְסַפְּרִים עַל אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם אֶחָד שֶׁחָלָה, וְסָבַל יִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים, וְנִפְגָּשׁ פַּעַם עִם הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי נַחוּם מֵהוֹרוֹדְנָא, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: הִנֵּה בִּגְמָרָא כְּשֶׁאָמְרוּ הַחֲכָמִים עַל הַיִּסּוּרִים "לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם", חָלְפוּ הַיִּסּוּרִים הָלְכוּ לָהֶם בְּרֶגַע, וְאִלּוּ אֲנִי יִסּוּרִין גְּדוֹלִים בָּאוּ עָלַי, וְצוֹעֵק אֲנִי יוֹם יוֹם "לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם", וְאֵין שׁוֹמֵעַ לִי, מַדּוּעַ?

עָנָהוּ הַצַּדִּיק מִדֶּרֶךְ מָשָׁל: פַּעַם נָסַע שַׂר הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁל מֶמְשָׁלָה אַדִּירָה, לְבַקֵּר אֶת בָּתֵּי הַמִּשְׁפָּט וְאֶת בָּתֵּי הַסֹּהַר אֲשֶׁר בַּמְּדִינָה, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם הַכֹּל מִתְנַהֵג עַל פִּי חֻקֵּי הַמְּדִינָה, וְהוֹדִיעַ אֶל מוֹשֵׁל שֶׁל עִיר אַחַת, שֶׁיָּבֹא לְבַקֵּר בְּעִירוֹ בְּעוֹד שָׁבוּעַ יָמִים.

וְהִנֵּה בְּאוֹתָהּ הָעִיר בְּעֵת הַהִיא, לֹא הָיָה בְּבֵית הַסֹּהַר אַף אִישׁ אֶחָד. פַּחַד הַמּוֹשֵׁל פֶּן כְּשֶׁיָּבֹא שַׂר הַמִּשְׁפָּטִים לְבַקֵּר בְּבֵית הַסֹּהַר וְיִרְאֶה שֶּׁאֵין שָׁם אִישׁ, יַחֲשֹׁד בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְבַצֵּעַ אֶת חֻקֵּי הַמְּדִינָה, וְאוּלַי הוּא מְקַבֵּל שֹׁחַד מֵהַנֶּאֱשָׁמִים וּמְשַׁלְּחָם לַחָפְשִׁי.

הֶחְלִיט הַמּוֹשֵׁל לִשְׂכֹּר כַּמָּה אֲנָשִׁים עֲנִיִּים בְּכֶסֶף מַלֵּא וּלְהוֹשִׁיבָם בְּבֵית הַסֹּהַר לְכַמָּה יָמִים, עַד שֶּׁיַּעֲבֹר בִּקּוּרוֹ שֶׁל שַׂר הַמִּשְׁפָּטִים. הֵבִיאוּ לוֹ עָנִי אֶחָד, וְהִבְטִיחַ לוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ מֵיטַב כַּסְפּוֹ, לְמַעַן יֵשֵׁב יָמִים אֲחָדִים בְּבֵית הַסֹּהַר, עַד אֲשֶׁר יִסַּע מִשָּׁם שַׂר הַמִּשְׁפָּטִים.

מֵאֵן הֶעָנִי וְאָמַר: "לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם", לֹא אֶחְפֹּץ לָשֶׁבֶת בְּבֵית הַסֹּהַר אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד בְּעַד כָּל הוֹן! שָׁמַע זֹאת הַמּוֹשֵׁל, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְנַפְשׁוֹ.

וְהִנֵּה לְאַחַר שָׁנָה אַחַת, אוֹתוֹ עָנִי עָבַר עַל חֹק מְסֻיָּם, וְהַגִּישׁוּ נֶגְדּוֹ תְּבִיעָה בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט, וְנִמְצָא אָשֵׁם בַּדִּין, וּמִיַּד פָּסְקוּ שֶׁעָלָיו לְהֵאָסֵר בְּבֵית הַסֹּהַר חֹדֶשׁ יָמִים.

כְּשֶׁבָּאוּ הַשּׁוֹטְרִים לְקַחְתּוֹ לְבֵית הַמַּאֲסָר, אָמַר לָהֶם הֶעָנִי: הַמּוֹשֵׁל בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִפְנֵי כְּשָׁנָה שֶׁיִּתֵּן לִי שָׂכָר כְּדֵי שֶׁאֵשֵׁב בְּבֵית הַסֹּהַר יָמִים אֲחָדִים, וְסֵרַבְתִּי לוֹ, וְאָמַרְתִּי "לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם", וְהוּא הִרְפָּה מִמֶּנִּי, אִם כֵּן בְּוַדַּאי שֶׁעַכְשָׁו שֶׁאֵינְכֶם נוֹתְנִים עַל כָּךְ שָׂכַר, אֵינִי מוּכָן לָלֶכֶת עִמָּכֶם, וְלָכֵן תַּנִּיחוּ לִי וְאֵלֵךְ לְדַרְכִּי.

צָחֲקוּ עָלָיו הַשּׁוֹטְרִים וְאָמְרוּ: סָכָל שֶׁכְּמוֹתְךָ, לִפְנֵי כְּשָׁנָה הָיִיתָ חַף מִפֶּשַׁע, וְנָקִי מִכָּל עֲוֹן וְרֶשַׁע, וְלָכֵן הָיְתָה הַבְּרֵרָה בְּיָדְךָ, אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהֵאָסֵר תְּמוּרַת כֶּסֶף מְסֻיָּם, אוֹ לֹא. אֲבָל עַתָּה, הֲרֵי נִכְתַּב עֲוֹנְךָ בַּעֲבֵרָה עַל הַחֹק, וְנִגְזַר עָלֶיךָ מִבֵּית הַמִּשְׁפָּט לְרַצּוֹת אֶת עֲוֹנְךָ עַל יְדֵי יְשִׁיבָה בְּבֵית הַסֹּהַר, וְרַק בָּזֶה יָסוּר עֲוֹנְךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר, וּמִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ אִם רְצוֹנְךָ לָשֶׁבֶת בְּבֵית הַסֹּהַר אוֹ לֹא.

הַנִּמְשָׁל הוּא; אוֹתָם צַדִּיקִים קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן שֶׁקִּבְּלוּ יִסּוּרִים, רָצוּ בַּשָּׁמַיִם לְהַטִּיל עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה וּלְכַפֵּר עַל הַדּוֹר, וּלְפִי שֶׁיִּסּוּרִים אֵלּוּ גָּרְמוּ לָהֶם בִּטּוּל תּוֹרָה, אָמְרוּ "לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם", מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא חָטְאוּ וְלֹא פָּשְׁעוּ.

אֲבָל בְּדוֹרֵנוּ זֶה, שֶּׁאֵין אָדָם נָקִי מֵעֲוֹנוֹת וְחַטָּאִים, וְכָל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, יִמָּצֵא שֶׁהוּא מַלֵּא חַטָּאִים וַעֲוֹנוֹת, וּמִי הוּא אֲשֶׁר יֹאמַר זָכִיתִי לְבָבִי, וְאִם כֵּן, הַיִּסּוּרִין בָּאִים לִמְחֹק שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵנוּ וּלְמָרֵק אֶת פְּשָׁעֵינוּ, וּמַה שַּׁיָּךְ לוֹמַר "לֹא הֵם וְלֹא שְׂכָרָם".

''הנסתרות לה' אלהינו''

לְפָנֵינוּ שְׁנֵי מַעֲשִׂים הַקְּשׁוּרִים אֶחָד לַשֵּׁנִי, שֶׁעַל יָדָם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּחוּשׁ, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְעָרֵב בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם, אֵינוֹ מַפְסִיד מְאוּמָה, וּמִי שֶׁמְּנַסֶּה לְשַׁפֵּר אֶת מַצָּבוֹ הַנּוֹכְחִי בְּכֹחַ, גּוֹרֵם לְעַצְמוֹ וּלְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו נֵזֶק וְצַעַר.

מַעֲשֵׂה בָּאַבְרֵךְ חָסִיד אֶחָד, שֶׁהָיָה מֵחֲסִידָיו וּמְקֹרָבָיו שֶׁל הַסַּבָּא קַדִּישָׁא רַבִּי אַרְיֵה לֵיְבּ מִשִּׁפּוּלֵי, וְהָאַבְרֵךְ הָיָה חָשׁוּךְ בָּנִים, וְיָשַׁב עִם אִשְׁתּוֹ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר שָׁנִים, וְלֹא יָלְדָה לוֹ, וְהָיָה מֵצֵר מְאֹד עַל כָּךְ.

בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ לְרַבּוֹ הַצַּדִּיק, וְהָיָה מִתְחַנֵּן לְפָנָיו שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּפְקְדֵהוּ בְּזֶרַע שֶׁל קָיְימָא, הָרַב הַצַּדִּיק הָיָה דּוֹחֶה אוֹתוֹ בְּלֵךְ וָשׁוֹב, בְּאוֹמְרוֹ שֶׁכְּבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז''ל (בְּרָכוֹת סד.) "הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, וְהַנִּדְחֶה מִפְּנֵי שָׁעָה, שָׁעָה נִדְּחֵית מִפָּנָיו". כְּלוֹמַר, כָּל מִי שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ בְּמַה שֶׁהוּא חָפֵץ, וְאַף עַל פִּי כֵּן חוֹזֵר וּמַפְצִיר וְדוֹחֵק לְקַבֵּל אֶת מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ, אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת מְבֻקָּשׁוֹ.

אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ הָיְתָה טוֹעֶנֶת כְּלַפָּיו, אִם הָרַבִּי אֵינוֹ מַּבְטִיחַ לְךָ שֶׁנִּזְכֶּה לִפְרִי בֶּטֶן, אִם כֵּן מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בְּמַה שֶׁאַתָּה עוֹזֵב אוֹתִי לְבַדִּי בִּימֵי הַחַגִּים, וְנוֹסֵעַ אֶל הָרַבִּי הַצַּדִּיק. וְהָיְתָה מַרְבָּה לִבְכּוֹת בְּפָנָיו עַל כָּךְ.

לְבַסּוֹף הֶחְלִיט הָאַבְרֵךְ כִּי הַפַּעַם שֶׁהוּא נוֹסֵעַ לְרַבּוֹ, לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט מִלְּהַפְצִיר בְּרַבּוֹ שֶׁיַּבְטִיחֵהוּ לְהִפָּקֵד בְּזֶרַע שֶׁל קָיְימָא.

וְהִנֵּה בְּבוֹאוֹ אֶל הָרַבִּי, מְצָאוֹ שֶׁהוּא דָּבוּק בִּתְפִלָּה וּבְיִחוּדִים עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הִפְסִיק הָאַבְרֵךְ אֶת רַבּוֹ, וְהִפְצִיר בּוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל לָהּ' שֶׁיָּחוֹן אוֹתוֹ בְּבֶן זָכָר. הָרַבִּי דָּחָה אוֹתוֹ כְּדַרְכּוֹ, וְאָמַר לוֹ: עַכְשָׁו אֲנִי עוֹסֵק בִּדְבָרִים הַקְּשׁוּרִים לִכְלָל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶפְנֶה עַצְמִי אֵלֶיךָ.

הָאַבְרֵךְ מַמְשִׁיךְ בְּהַפְצָרוֹתָיו, וְאָמַר: לֹא אָזוּז מִכָּאן עַד שֶׁכְּבוֹדוֹ יִגְזֹר אוֹמֵר שֶׁאֲפַקֵּד בְּבֶן זָכָר!!! הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי כַּעַס עַל הָאַבְרֵךְ עַל כָּךְ שֶׁהִטְרִידוֹ הַרְבֵּה, וְאָמַר לוֹ: הִנֵּנִי נִשְׁבַּע בִּשְׁבוּעַת הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ בָּנִים, מִפְּנֵי שָׁאַתָּה דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה...

כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הָאַבְרֵךְ, הָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ שָׁבוּר וְרָצוּץ מַלֵּא יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ אֶת מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, וְהֵחֵל לִבְכּוֹת לְפָנֶיהָ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, כִּי אָמַר, בְּוַדַּאי שֶׁדִּבְרֵי הָרַב הַצַּדִּיק יַעֲשׂוּ רוֹשֵׁם גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם, וְלֹא נִשְׁאֲרָה תִּקְוָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְקְדֵהוּ בִּפְרִי בֶּטֶן.

לְיָמִים פָּנָה הָאַבְרֵךְ הֶחָסִיד לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ, לְעִיר קוֹרִץ, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ, וְהִתְעַשֵּׁר מְאֹד, וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי פִּינְחָס מִקּוֹרִיץ [תַּלְמִיד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב], הָיָה חָי בַּעֲנִיּוּת, כִּי הָיָה שַׁקְדָן בַּתּוֹרָה, וּבֵיתוֹ הָיָה רֵיק מִכָּל, וְהַיָּמִים יְמֵי נִיסָן, וִימֵי חַג הַפֶּסַח קָרְבוּ וּבָאוּ וְלָרַב אֵין כְּלוּם בַּבַּיִת, לֹא יַיִן וְלֹא מַצָּה וּמָרוֹר, וְכָל צָרְכֵי הֶחָג.

הַדָּבָר נוֹדַע לְאַבְרֵךְ הֶחָסִיד, וְהָלָךְ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי פִּינְחָס, וְרָאָה בְּמוֹ עֵינָיו שֶׁהַבַּיִת רֵיק מִכָּל. שָׁאַל אֶת הָרַבָּנִית מַה חָסֵר לָהֶם לַחַג? אָמְרָה לוֹ הָרַבָּנִית: אֵין בְּבֵיתִי אֲפִילּוּ פְּרוּטָה אַחַת, וּמֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי?

אָמַר לָהּ הָאַבְרֵךְ: אֶל תִּדְאֲגִי, עָלַי כָּל מַחְסוֹרְכֶם, רַק לֹא תוֹדִיעִי לְרַבֵּנוּ הַצַּדִּיק שׁוּם דָּבָר, וְתַשְׁאִירִי הַדְּבָרִים בְּסוֹד, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתְכֶם בְּלֵיל הַסֵּדֶר. עָשְׂתָה הָרַבָּנִית כִּדְבָרָיו, וְהָאַבְרֵךְ מִהֵר לִדְאֹג לְצָרְכֵי הֶחָג.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ עֶרֶב פֶּסַח, הָיָה הָרַב הַצַּדִּיק בְּצַעַר גָּדוֹל, בִּרְאוֹתוֹ שֶּׁאֵין לוֹ שׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי הֶחָג, וְהוּא תָּמַהּ אֵיךְ הָרַבָּנִית נוֹתֶנֶת לוֹ מְנוּחָה, וּמַשְׁאִירָה אוֹתוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה. אַךְ לֹא שָׁאַל אוֹתָהּ מְאוּמָה, כִּי בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, וְהָלָךְ בְּמַר נַפְשׁוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְשָׁם שָׂם כָּל מַעְיָנָיו בַּתּוֹרָה, וּבָטַח בָּהּ' שֶׁלֹּא יַעֲזוֹב אֶת חֲסִידָיו.

הָאַבְרֵךְ הֶחָסִיד שֶׁהָיָה מֻפְלָג בְּעֹשֶׁר, הֵכִין מַצָּה וּמָרוֹר וְיַיִן רַב לְאַרְבַּע כּוֹסוֹת לוֹ וּלְרַעֲיָתוֹ, וַיוֹבִילֵם אֶל בֵּית הַצַּדִּיק בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח. גַּם הֵבִיא לִכְבוֹד הֶחָג מַלְבּוּשִׁים נָאִים לָרַב הַצַּדִּיק וּלְרַעֲיָתוֹ, וְהֶחלִיף אֶת כְּלֵי הַבַּיִת וּכְלֵי הַמִּטָּה, לַמִּטּוֹת נָאוֹת וּמַצָּעוֹת מֶשִׁי וְרִקְמָה, וְהִדְלִיק נֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וְיָפוֹת לְהַרְבּוֹת אוֹרָהּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס.

וַיְהִי בַּלַּיְלָה, הוּא לֵיל שִׁמּוּרִים, כְּשֶׁבָּא הַצַּדִּיק רַבִּי פִּינְחָס אֶל בֵּיתוֹ, הֻפְתַּע לִרְאוֹת שֶׁכָּל הַבַּיִת נִתְמַלֵּא אוֹרָהּ, וְעַל הַשֻּׁלְחָן יַיִן וּמַצָּה שְׁמוּרָה וְכָל צָרְכֵי הַפֶּסַח אֲשֶׁר לֹא צִפָּה לָהֶם, וְיִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה.

שָׁאַל הָרַב אֶת הָרַבָּנִית: מֵהֵיכָן כָּל אֵלֶּה? סִפְּרָה לוֹ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה הָאַבְרֵךְ הֶחָסִיד, וְהֶרְאֲתָה לוֹ גַּם אֶת הַמִּטָּה וְהַמַּלְבּוּשִׁים הַחֲשׁוּבִים וְהַנָּאִים, אֲשֶׁר הֵבִיא לִכְבוֹד הֶחָג.

בְּאֵין אוֹמֵר וְאֵין דְּבָרִים, הִתְחִיל מִיַּד הָרַב הַצַּדִּיק לוֹמַר הַקִּדּוּשׁ, וְשָׁתוּ הַיַּיִן בַּהֲסֵבָה כַּדָּת, עַל מַצָּעוֹת מֶשִׁי וְרִקְמָה, וְהִגִּיעוּ לַהַגָּדָה, וּלְסִיפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְהָרַב הַצַּדִּיק סִפֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְרֹב שִׂמְחָה בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם.

הָאַבְרֵךְ הֶחָסִיד הֶחְרִישׁ וְלֹא דִּבֵּר מְאוּמָה, רַק הָיָה מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ אֵיךְ הָרַב הַצַּדִּיק שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. וְהִנֵּה כְּטוֹב לִבּוֹ שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס, מִתּוֹךְ הַרְחָבַת הַדַּעַת, אָמַר לְאַבְרֵךְ: אֱמוֹר לִי מַה שְׁאֵלָתְךָ מִמֶּנִּי וְאֶתֵּן לְךָ.

סִפֵּר לוֹ הָאַבְרֵךְ עַל מְצוּקָתוֹ שֶׁהוּא חָשׁוּךְ בָּנִים, וּלְצַעֲרוֹ הַסַּבָּא קַדִּישָׁא מִשְּׁפּוֹלִי, כַּעַס עָלָיו וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ בָּנִים, וְלָכֵן מִתְחַנֵּן הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְבָנִים.

כִּשְׁמֹעַ הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי פִּינְחָס אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָם וְנִשְׁבַּע לֵאמֹר: "אִם יֵשׁ לִי זְכוּת בַּשָּׁמַיִם, אֲנִי נִשְׁבַּע בִּשְׁבוּעַת הַתּוֹרָה, שֶׁעוֹד הַשָּׁנָה תִּזְכֶּה לְהִפָּקֵד מֵאִשְׁתְּךָ בְּבֶן זָכָר".

נַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם, וּלְבַסּוֹף בָּדְקוּ בְּסִפְרָם שֶׁל צַדִּיקִים, וַיִּמְצְאוּ כִּי הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי פִּינְחָס מִקּוֹרִיץ, מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁבַּע אֲפִילּוּ עַל אֱמֶת, וְלָכֵן פָּסְקוּ לְקַיֵּם אֶת שְׁבוּעָתוֹ, וּבְאוֹתָהּ שָׁנָה נִפְקַד הָאַבְרֵךְ בְּבֶן זָכָר, (כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה סִפֵּר הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵרוֹזִין, וְהוּבָא בְּסֵפֶר "דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר" עַמּוּד נא).

וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ הַסִּפּוּר הַבָּא, שֶׁהוּא קָשׁוּר מְאֹד לַסִּפּוּר הַקּוֹדֵם:

מַעֲשֵׂה בְּרַבִּי מֹשֶׁה בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס מִקּוֹרִיץ, וּבָנָיו רַבִּי שְׁמוּאֵל וְרַבִּי פִּינְחָס, שֶׁהִתְאַמְּנוּ וְהִתְמַחוּ בִּמְלֶאכֶת הַדְּפוּס, וְיָעֲצוּ לָהֶם לְיַסֵּד בָּעִיר סְלַאוִויטָא בֵּית דְּפוּס, וּלְהַדְפִּיס שָׁם אֶת כָּל סִפְרֵי הַתַּלְמוּד כּוּלָּם, בְּהוֹד וְהַדָּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ".

כְּשֶׁנִּגְּשׁוּ רַבִּי מֹשֶׁה וּבָנָיו לַעֲבוֹדַת קוֹדֶשׁ זוֹ, פַּנּוּ לִגְדוֹלֵי הַדּוֹר מִמִּזְרַח וּמִמַּעֲרָב לִכְתֹּב לָהֶם הַסְכָּמָה, שֶׁבְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁנִים מִיּוֹם סִיּוּם הַדְפָּסַת הַתַּלְמוּד בַּדְּפוּס סְלַאוִויטָא, לֹא יוּכַל שׁוּם אָדָם לְהַדְפִּיס אֶת הַשַּׁ"ס, כִּי יִהְיֶה בָּזֶה מִשּׁוּם הַשָּׂגַת גְּבוּל. וְכֵן הִסְכִּימוּ גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים, וּמִתּוֹכָם, הַחֲתַם סוֹפֵר, וְהַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, וְעוֹד רַבָּנִים.

וְאָכֵן זָכוּ רַבִּי מֹשֶׁה וּבָנָיו וְהִדְפִּיסוֹ אֶת כָּל הַתַּלְמוּד בְּהִדּוּר רַב, בְּמֶשֶׁךְ כְּחָמֵשׁ שָׁנִים. וְרַבּוּ הַקּוֹפְצִים הַקּוֹנִים אֶת הַשַּׁ"ס, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת נִמְכְּרוּ כִּמְעַט כָּל הָעֳתָקִים שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתָם.

רַבִּי מֹשֶׁה וּבָנָיו שֶׁהָיוּ שֻׁתָּפִים לַמִּפְעָל הַהַדְפָּסָה, חָשְׁבוּ לַחְזֹר וּלְהַדְפִּיס אֶת הַתַּלְמוּד בַּדְּפוּס שֶׁלָּהֶם. אַךְ נוֹדַע לָהֶם כִּי רַבִּי מְנַחֵם מָן, מֵעִיר וִילְנָא, נִגַּשׁ גַּם הוּא לְהַדְפִּיס אֶת הַתַּלְמוּד בְּוִילְנָא, אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא מָלְאוּ עֶשֶׂר שָׁנִים מִיּוֹם גְּמַר הַדְפָּסַת הַתַּלְמוּד בְּסְלַאוִויטָא.

מַדְפִּיסֵי סְלַאוִויטָא פַּנּוּ אֶל גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים, וּבְתוֹכָם גַּם לְהַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, בִּדְרִישָׁה שֶׁיַּכְרִיזוּ אִסּוּר עַל דְּפוּס וִילְנָא לְהַדְפִּיס אֶת הַשַּׁ"ס, עַל סְמַךְ הַסְכָּמָתָם הָרִאשׁוֹנָה שֶּׁאָסְרוּ עַל בָּתֵּי הַדְּפוּס לְהַדְפִּיס אֶת הַשַּׁ"ס בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר שָׁנִים.

הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, אֲשֶׁר לְמוֹצָא פִּיו הָיוּ מְיַחֲלִים כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה, אַחַר שֶׁשָּׁמַע טַעֲנַת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, פָּסַק הֲלָכָה לְמַעֲשֵׂה, כִּי מֵאַחַר שֶׁמַּדְפִּיסֵי סְלַאוִויטָא מָכְרוּ כִּמְעַט אֶת כָּל הָעֳתָקִים שֶׁל הַתַּלְמוּד שֶׁהִדְפִּיסוֹ, וְאַחַר שֶׁהַמַּדְפִּיס שֶׁל וִילְנָא הִבִּיעַ אֶת נְכוֹנוּתוֹ לִקְנוֹת אֶת כָּל הָעֳתָקִים הַנִּשְׁאָרִים בַּדְּפוּס סְלַאוִויטָא, בִּמְחִיר אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו, אֵין מַדְפִּיסֵי סְלַאוִויטָא יְכוֹלִים לְעַכֵּב אֶת הַהַדְפָּסָה בְּוִילְנָא, וְהָרְשׁוּת בִּידֵי דְּפוּס וִילְנָא לְהַדְפִּיס מֵחָדָשׁ אֶת כָּל הַתַּלְמוּד, לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ.

אָמְנָם הָיוּ כַּמָּה רַבָּנִים שֶׁהִצְדִּיקוּ אֶת מַדְפִּיסֵי סְלַאוִויטָא, אֲבָל דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הִכְרִיעוּ אֶת הַכַּף לְטוֹבַת מַדְפִּיסֵי וִילְנָא. אֲבָל ר' מֹשֶׁה וּבָנָיו, בִּרְאוֹתָם שֶׁיֵּשׁ רַבָּנִים שֶׁעָמְדוּ לִימִינָם, שָׁגוּ וְשָׁמְעוּ לַעֲצַת אֲנָשִׁים בִּלְתִּי מְהֻגָּנִים, וּפִרְסְמוּ בָּרַבִּים, שֶּׁאֵין לִסְמֹךְ עַל הַהַיֶּתֶר שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר לְמַדְפִּיסֵי וִילְנָא, כִּי הוּא כְּבָר זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וְכָל מַעֲשָׂיו נַעֲשִׂים עַל פִּי רְצוֹן בְּנוֹ רַבִּי שְׁלֹמֹה אֵיגֶר.

דְּבָרִים אֵלּוּ הְרְתִיחוּ מְאֹד אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, וְהוֹצִיאוּהוּ מִגֶּדֶר עַנְוְתָנוּתוֹ, וְהִבִּיעַ דַּעְתּוֹ הַבְּרוּרָה בְּמִכְתָּב בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: מְאֹד הוֹמֶה לִבִּי, עַל הָעַזּוּת וְהַחֻצְפָּה שֶׁל מַדְפִּיסֵי סְלַאוִויטָא, וְדִבְרֵיהֶם דִּבְרֵי נְאָצָה הֵם, לֹא בִּלְבַד עַל בְּנִי הַגָּאוֹן נֵר"ו שֶׁהִטָּה אֶת לְבָבִי, אֶלָּא גַּם עָלַי, שֶׁיְּכוֹלִים לְפַתּוֹת אוֹתִי לִפְסֹק שֶׁלֹּא כַּדִּין, וּבֶאֱמֶת שֶׁבְּכָל הַהַסְכָּמוֹת שֶׁשָּׁלְחוּ אֵלַי מדפיסי סְלַאוִויטָא, לֹא מָצָאתִי בָּהֶם שׁוּם מַמָּשׁ לִזְכוּתָם, אֲפִילּוּ עַל אֶחָד מֵאֶלֶף, וּמַה הֵם רוֹצִים לָלֶכֶת בְּחָזְקָה, אֵינֶנִּי מוֹחֵל לָהֶם כְּלָל וּכְלָל, כִּי עַל בִּזָּיוֹן הַתּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִמְחוֹל.

וְאָז עָמַד רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר מוּל הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, וְאָמַר מִתּוֹךְ צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תּוֹרָתְךָ אֲנִי לוֹמֵד, וְעַל פִּי תּוֹרָתְךָ אֲנִי פּוֹסֵק, אֲפִילּוּ אִם אֲנִי מוֹחֵל עַל כְּבוֹדִי, עַל כְּבוֹד תּוֹרָתְךָ אַתָּה לֹא תִּמְחֹל!

בַּיָּמִים הָהֵם אֵרַע דָּבָר נּוֹרָא וְאָיוֹם: פּוֹעֵל אֶחָד שֶׁהָיָה כּוֹרֵךְ סְֹפָרִים בְּמִקְצוֹעוֹ, וְהָיָה עוֹסֵק בִּכְרִיכַת סִפְרֵי הַתַּלְמוּד שֶׁל סְלַאוִויטָא, מִתּוֹךְ שִׁכְרוּתוֹ וְקַלּוּת דַּעְתּוֹ, תָּלָה אֶת עַצְמוֹ בְּבֵית הַדְּפוּס, וּמֵת. הַמַּשְׂכִּילִים שֶׁהָיָה דְּפוּס סְלַאוִויטָא שְׂנוּאִים מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם [מִשּׁוּם שֶׁנִּדְפְּסוּ שָׁם כָּל מִינֵי סִפְרֵי קוֹדֶשׁ], הָלְכוּ וְהֶעֱלִילוּ בִּפְנֵי הַמַּלְכוּת, שֶׁהַפּוֹעֵל הַתָּלוּי נִתְלָה בְּאַשְׁמַת הָאַחִים בַּעֲלֵי הַדְּפוּס שֶׁהִתְעַלְּלוּ בּוֹ וּמֵרְרוּ אֶת חַיָּיו.

מִיַּד אָסְרוּ בַּאֲזִיקִים אֶת הָאַחִים [אֶת הָאָב רַבִּי מֹשֶׁה לֹא אָסְרוּ מִפְּנֵי זִקְנוּתוֹ הַמֻּפְלֶגֶת], וּבְמֶשֶׁךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, הָיוּ מֻטָּלִים בְּבֵית הַסֹּהַר עִם שׁוֹדְדִים וְרוֹצְחִים, וּבְּעִינוּיִים קָשִׁים וּמָרִים, וּלְבַסּוֹף נִתַּן פְּסַק דִּין אַכְזָרִי מִבֵּית הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהָאַחִים יַּעַבְרוּ בֵּין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל חֲיָלִים רוּסִים שֶׁכָּל אֶחָד שׁוֹט בְּיָדוֹ, וְעַל הָאַחִים לְקַבֵּל מִיַּד הַחֲיָלִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מַכּוֹת בַּשּׁוֹטִים, וְאִם יִשָּׁאֲרוּ בַּחַיִּים, יִגְלוּ לְסִיבִּיר לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם...

וְאָכֵן עָמְדוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל חֲיָלִים, שׁוּרָה מוּל שׁוּרָה, וְכָל שׁוּרָה בַּת מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים חֲיָלִים, וּבְיָדָם מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שׁוֹטִים, וּבְתוֹךְ הַמַּעֲבָר הַצַּר שֶׁבֵּין הַשּׁוּרוֹת צָרִיךְ הָיָה כָּל אֶחָד מֵהָאַחִים לַעֲבוֹר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְלִסְפֹּג אֶת הַמַּכּוֹת וְהַהַצְלָפוֹת.

הַשּׁוֹטְרִים נִגְּשׁוּ אֶל אֶחָד הָאַחִים פָּשְׁטוּ אֶת מַלְבּוּשָׁיו, וְרַק כִּפָּתוֹ נִשְׁאֲרָה עַל רֹאשׁוֹ, עַל פִּי בַּקָּשָׁתוֹ, וּבְלַחַשׁ הִפְקִיד אֶת רוּחוֹ בִּידֵי אֱלֹהָיו. הַשּׁוֹטִים הוּרְמוּ וְהוּרְדוּ וְהִצְלִיפוּ עַל גַּבּוֹ. וּפִתְאוֹם עָמַד מִלֶּכֶת מִשּׁוּם שֶׁכִּפָּתוֹ צָנְחָה מֵעַל רֹאשׁוֹ, וּבְגִלּוּי רֹאשׁ אָסוּר לָלֶכֶת, וְיָדָיו כְּבוּלוֹת בַּאֲזִיקִים וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲרִימָהּ.

הַשּׁוֹט שֶׁל אֶחָד הַחֲיָלִים פָּגַע בְּעֵינוֹ הַיְמָנִית, וְנִשְׁאַר צַלֶּקֶת עַל עֵינוֹ הַיְמָנִית כָּל יְמֵי חַיָּיו. הִרְגִּישׁ אֶחָד מִן הַחֲיָלִים בַּדָּבָר, הֵרִים לוֹ אֶת כִּפָּתוֹ וְחָבְשָׁה לְרֹאשׁוֹ הַמֻּכֶּה, וְאָז הָלַךְ הָלְאָה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עָבַר דֶּרֶךְ שׁוּרוֹת הַחֲיָלִים, וְנִשְׁאַר בַּחַיִּים.

לְאַחַר שֶּׁלְּקָחוּהוּ לְבֵית הַחוֹלִים, הֶעֱבִירוּ אֶת הָאָח הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר גַּם הוּא קִבֵּל אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מַכּוֹת בַּשּׁוֹטִים. גְּזֵרָה זוֹ עַל הָאַחִים הֵחִישָׁה אֶת קִצּוֹ שֶׁל אֲבִיהֶם, וּזְמַן קָצַר לְאַחַר מִכֵּן הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ.

אַחֲרֵי הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת רַבּוֹת וְשֹׁחַד מִצַּד חֲסִידֵי קוֹרִץ וּ סְלַאוִויטָא, קִבְּלוּ הָאַחִים "חֲנִינָה" מֵאֵת נִיקוֹלַאי הֶעָרִיץ שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקַב, וְגָלוּת סִיבִּיר הֻחְלְפָה בְּמַאֲסַר עוֹלָם בְּמוֹסְקְבַה, וְרַק אַחַר מוֹתוֹ שֶׁל נִיקוֹלַאי, כְּשֶׁעָלָה אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַשֵּׁנִי עַל כִּסֵּא מַלְכוּת רוּסְיָה, קָרָא לָאַחִים דְּרוֹר.

וְהִנֵּה אוֹתוֹ "מוֹסֵר" שֶׁהֶעֱלִיל עַל מִשְׁפַּחַת קוֹרֵץ שֶּׁגָּרְמוּ לְמוֹתוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל, הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד שֶׁבֵּרֵךְ רַבִּי פִּנְחָס מִקּוֹרִיץ. אִילּוּ הָיָה מַאֲמִין רַבִּי פִּנְחָס שֶׁכָּל הָעִכּוּב שֶׁל אוֹתוֹ חָסִיד הוּא לְטוֹבָה, וְלֹא מִתְעָרֵב בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שָׁמַיִם וְלֹא דּוֹחֵק אֶת הַקֵּץ, לֹא הָיְתָה יוֹצֵאת תַּקָּלָה כָּזֹאת לְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו.

רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם. וֶהֱוֵי זָנָב לַאֲרָיוֹת, וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים:

כּוֹתֵב הַ''תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל", שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהַקְדִּים שָׁלוֹם לְכָל אָדָם וְלִנְהֹג בּוֹ בְּכָבוֹד הָרָאוּי לוֹ, עִם כָּל זֶה מַזְהִיר אוֹתָנוּ הַתַּנָּא וְאוֹמֵר, שֶּׁאֵין לְהִתְחַבֵּר לְכָל אֶחָד. אָמְנָם יֵשׁ לִדְרוֹשׁ בִּשְׁלוֹמוֹ שֶׁל כָּל בֶּן תְמוּתָה, וְאַף לְכַבְּדוֹ וּלְהָאִיר לוֹ פָּנִים, אוּלָם אַל לָנוּ לְהִתְחַבֵּר לְכָל אֶחָד, אֶלָּא עָלֵינוּ לְהִתְחַבֵּר לַאֲרָיוֹת שֶׁהֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וּלְהִתְרַחֵק מֵהַשּׁוּעָלִים שֶׁהֵם עַמֵּי הָאָרֶץ.

עונשו של מי שלא נעשה זנב לאריות

רַבּוֹתֵינוּ מְסַפְּרִים בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (דַּף יג:), שֶׁכַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁוַּשְׁתִּי תָּבוֹא לַמִּשְׁתֶּה לְלֹא בְּגָדִים, אָכֵן רָצְתָה אוֹתָהּ מֵרִשְׁעַת לָבוֹא כָּךְ לַמִּשְׁתֶּה, אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּא גַּבְרִיאֵל וְעָשָׂה לָהּ זָנָב, וְלָכֵן מֵאֲנָה לִבּוֹ. וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר כַּעַס עָלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וַהֲרָגָהּ.

וְצָרִיךְ לְהָבִין, מַדּוּעַ עָשָׂה לָהּ הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל דַּוְקָא "זָנָב", וּמַה הַמִּדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה?

וְנִרְאָה בְּס''ד לְבָאֵר זֹאת עַל פִּי דִּבְרֵי מִשְׁנָתֵנוּ "הֱוֵי זָנָב לַאֲרָיוֹת וְאַל תִּהְיֶה רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י; טוֹב לָאָדָם לִהְיוֹת תַּלְמִיד לְמִי שֶׁהוּא טוֹב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד מִמַּעֲשָׂיו, מֵאָשֵׁר לִהְיוֹת רֹאשׁ לַאֲנָשִׁים פּוֹחֲזִים וְרֵקִים.

וּלְפִי זֶה אֶפְשָׁר לְבָאֵר, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁוַּשְׁתִּי הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת זָנָב לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ לִהְיוֹת תַּלְמִידָה שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי לִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וּמִצְּנִיעוּתָם הַגְּדוֹלָה. אַךְ בִּמְקוֹם לִהְיוֹת זָנָב שֶׁלָּהֶן, הָיְתָה מִתְגַּדֶּלֶת עֲלֵיהֶם וּמְבַזָּה וּמַשְׁפִּילָה אוֹתָן, כְּפִי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא (שָׁם).

לְפִיכָךְ עָשָׂה לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּוְקָא זָנָב, כְּדֵי לְהַשְׁפִּיל אוֹתָהּ בָּעַל כָּרְחָהּ, וְלִרְמֹז לָהּ שֶׁהַהַשְׁפָּלָה נִגְרְמָה לָהּ בִּגְלַל שֶׁלֹּא עָשְׂתָה עָצְמָה זָנָב לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם הָיְתָה נַעֲשֵׂית לָהֶן זָנָב, הָיְתָה מַמְשִׁיכָה לְהִשָּׁאֵר בָּרֹאשׁ, וְלֹא הָיְתָה מֻזְמֶנֶת לְהַגִּיעַ לְלֹא בְּגָדִים לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה