פרק ד · משנה ה
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד. וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת.
מְפָרֵשׁ הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב, שֶׁכַּאֲשֶׁר דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם לְלַמֵּד תּוֹרָה, מְסַפְּקִים בְּיָדוֹ שֶׁגַּם לִמּוּדוֹ הַפְּרָטִי עִם עַצְמוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ, וְלֹא יִגְרָע מִמֶּנּוּ דָּבָר, כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. וּכְמוֹ שֶׁהוּבָא בְּתַנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, שֶׁבִּשְׂכַר זֶה שֶׁמְּלַמֵּד תּוֹרָה לָרַבִּים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַקֵּחַ אוֹתוֹ, וּמוֹסִיף לוֹ חָכְמָה וְדַעַת בִּינָה וְהַשְׂכֵּל.
תַּלְמִיד יְשִׁיבָה שָׁאַל פַּעַם אֶת רַבֵּנוּ יִשְׂרָאֵל קַנְיֶבְסְקִי זַצַ"ל, הַאִם עָלָיו לְהַפְסִיק לִלְמֹד עִם תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה כְּבַד תְּפִיסָה, וּלְהַעֲדִיף עָלָיו חַבְרוּתָא שֶׁהָיָה מֻכְשָׁר מִמֶּנּוּ בְּהַרְבֵּה. הֵשִׁיב לוֹ הָרַב: אִם תִגְמֹל חֶסֶד עִם חֲבֵרְךָ, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָשִׁיב לְךָ כִּגְמוּלְךָ בְּעֵת לִמּוּדְךָ אַחַר כָּךְ, שֶׁתְּפִיסַת הַלִּמּוּד אֶצְלְךָ תִּהְיֶה מְהִירָה מִן הַמְצֻפֶּה, לָכֵן לֹא כְּדַאי לְךָ לְהַפְסִיק אֶת לִמּוּדְךָ עִם הַחַבְרוּתָא שֶׁעִמּוֹ אַתָּה לוֹמֵד.
זכוי הרבים - השקעה לדורות
אָדָם שֶׁזּוֹכֶה לִלְמֹד עַל מְנָת לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים, אַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים נִרְאָה לוֹ שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ מִתְבַּזְבֵּז לוֹ זְמַן רַב מֵימֵי חַיָּיו, עִם כָּל זֶה, יָדַע נֶאֱמָנָה שֶׁהַשְׁקָעָה זוֹ הִיא הַשְׁקָעָה לְדוֹרוֹת, שֶׁהֲרֵי כָּל יְהוּדִי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיִתְקָרֵב לָהּ' בִּזְכוּתוֹ, הֲרֵי זֶה עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ, וּזְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ.
כַּיָּדוּעַ עֲבוֹדָה עֲצוּמָה הִשְׁקִיעַ הֶחָפֵץ חַיִּים בְּחִבּוּרוֹ הַגָּדוֹל "מִשְׁנָה בְּרוּרָה", יָמִים וְלֵילוֹת עָמָל וְיָגַע עַל כָּל סְעִיף, וְעִם כָּל אֱמוּנָתוֹ בְּדִבְרֵי חֲכָמִים, לֹא סָמַךְ
עַל צִטּוּטִים בְּשֵׁם פּוֹסְקִים, אֶלָּא עִיֵּן בְּעַצְמוֹ בַּמְּקוֹרוֹת, בָּדַק וְחָקַר בְּדִקְדּוּק רַב וּמִתּוֹךְ יְגִיעָהּ עֲצוּמָה, כָּל שִׁיטָה, הֵחֵל מְסוּגִיוֹת הַתַּלְמוּד, וְעַד לְאַחֲרוֹנֵי הַפּוֹסְקִים.
בְּנוֹ שֶׁעָזַר לְאָבִיו בְּחֵלֶק מְסֻיָּם מֵעֲבוֹדָתוֹ, הֵעִיר לוֹ פַּעַם שֶׁסָּפֵק רַב אִם הַלּוֹמְדִים בַּסֵּפֶר יֵדְעוּ כַּמָּה עָמָל וִיגִיעָה וְכֹחוֹת עֲצוּמִים הֻשְׁקְעוּ בְּכָל סְעִיף וְסָעִיף.
אָמַר לוֹ הָרַב: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל בְּנִי, בְּווַדַּאי הִזְדַּמֵּן לְךָ לִרְאוֹת כֵּיצַד סוֹלְלִים מְסִלַּת בַּרְזֶל, כַּמָּה מֵאוֹת פּוֹעֲלִים עוֹבְדִים עֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת לִפְעָמִים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה וְיוֹתֵר, וּכְשֶׁהַזְּמַן אָץ, עוֹבְדִים אַף בַּלֵּילוֹת בַּקֹּר וּבַגֶּשֶׁם, עַד שֶׁסּוֹלְלִים כַּמָּה עֲשָׂרוֹת פַּרְסָאוֹת.
וְהִנֵּה בָּא אָדָם אֶחָד, וְרָאָה אֶת הַפּוֹעֲלִים בַּעֲמָלָם הַקָּשֶׁה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרוֹךְ מְאֹד, וְתָמַהּ עֲלֵיהֶם: מַה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם, וּלְשֵׁם מַה הֶעָמָל וְהַיָּגֵעַ וְהַמָּמוֹן הָרַב הַהוֹלֵךְ וְנִפְסָד כָּאן?
צָחֲקוּ לוֹ הָעוֹסְקִים בַּדָּבָר וְאָמְרוּ: אוֹי לְךָ שֶׁעֵינֶיךָ רוֹאוֹת, וּמֹחֲךָ אֵינוֹ תּוֹפֵס אֶת סוֹף הָעִנְיָן הַנִּכְבָּד הַזֶּה, כִּי כַּאֲשֶׁר תִּסְתַּיֵּים הָעֲבוֹדָה וְתִסַלֵל הַדֶּרֶךְ בִּשְׁבִיל הָרַכֶּבֶת, יִסְעוּ בָּהּ אֲנָשִׁים מִתּוֹךְ הָרְחָבָה וּבְנַחַת, מֻגָּנִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים הַקֹּר וְהַסּוּפוֹת, וְהָרַכֶּבֶת תִּגְמַע בִּרְגָעִים, מַהֲלָכוֹ שֶׁל אָדָם בְּיוֹם שָׁלֵם, וְאָז תָּבִין כִּי כְּדַאי הָיָה לְהַשְׁקִיעַ מָמוֹן רַב וַעֲבוֹדָה רַבָּה, כְּדֵי לִסְלֹל אֶת הַדֶּרֶךְ בִּשְׁבִיל הָרַכֶּבֶת לְטוֹבַת הָאֲנָשִׁים.
כָּךְ גַּם בְּעִנְיָנֵנוּ, אָמְנָם מַשְׁקִיעִים אָנוּ הַרְבֵּה מְאֹד כֹּחוֹת וּמַאֲמַצִּים מְרֻבִּים מְאֹד בָּעֲבוֹדָה זוֹ, יוֹם וָלַיְלָה אֵינָם מַסְפִּיקִים לָנוּ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַטְרָתֵנוּ הַנִּכְסֶפֶת, אוּלָם אִם יִרְצֶה ה' יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יִלְמְדוּ בְּרָצוֹן בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ שֶׁהֵכַנּוּ לָהֶם לְפִי הַדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַבְּרוּרָה שֶׁסָּלַלְנוּ לִפְנֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעוּ מַהֵר לְמַטְרָתָם, וְעַל יְדֵי כָּךְ יוגבר הָרָצוֹן לִלְמֹד הֲלָכוֹת, הֲרֵי עַל יְדֵי כָּךְ יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וּכְבוֹדוֹ, וּכְדֵי לְהַגִּיעַ לְמַטָּרָה זוֹ, כְּדַאי לְהַשְׁקִיעַ עָמָל רַב וְכָל הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמִּקְצָתָם לֹא יָדְעוּ מַה רַבָּה וְקָשָׁה הָיְתָה הָעֲבוֹדָה בִּסְלִילַת הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ.
מעלת המלמד לאחרים
מְסַפְּרִים עַל יְהוּדִי, שֶׁהָיָה אוֹסֵף כֶּסֶף לִישִׁיבוֹת. בְּעָרוֹב יָמָיו הֶחְלִיט שֶׁגַּם הוּא צָרִיךְ לִלְמֹד קְצָת, וְלָכֵן רָצָה לְהַפְסִיק מֵעִסּוּקוֹ, וְלָשֶׁבֶת לִלְמֹד. אֶלָּא שֶּׁהֶחְלִיט לְהִוָּעֵץ עִם רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים עַל כָּךְ.
לְאַחַר שֶׁהִצִּיעַ אֶת שְׁאֵלָתוֹ בִּפְנֵי הָרַב, שָׁאַל הָרַב: קָנִיתָ נַעֲלָיִם חֲדָשׁוֹת? הַיְּהוּדִי חָשַׁב שֶׁחָס וְשָׁלוֹם הֶחָפֵץ חַיִּים הִזְדַקֵן, וּכְבָר אֵינוֹ מְדַבֵּר לָעִנְיָן, אֲבָל בְּכָל זֹאת מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ עָנָה שֶׁאָכֵן קָנָה נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת. הִמְשִׁיךְ הָרַב לִשְׁאוֹל: הֵיכָן קָנִיתָ, אֵצֶל סַנְדְּלָר אוֹ בְּבֵית חֲרֹשֶׁת? עָנָה הַיְּהוּדִי: בְּבֵית חֲרֹשֶׁת, כִּי שָׁם זוֹל יוֹתֵר.
אָמַר הָרַב: אִם כָּךְ, הֲרֵי הַסַּנְדְּלָר צָרִיךְ לִהְיוֹת מִלְיוֹנֵר, כִּי אִם בָּעַל בֵּית הַחֲרֹשֶׁת הַמּוֹכֵר בְּזוֹל, הוּא עָשִׁיר, כָּל שֶׁכֵּן הַסַּנְדְּלָר הַמּוֹכֵר בְּיֹקֶר, צָרִיךְ לִהְיוֹת עָשִׁיר מֻפְלָג.
תָּמַהּ הַיְּהוּדִי עַל הַקַּל וָחֹמֶר וְאָמַר: הֲלֹא בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת מְכִינִים עַשְׂרוֹת זוּגוֹת בְּיוֹם, וְהַסַּנְדְּלָר מֵכִין זוּג אֶחָד בְּכַמָּה יָמִים, וְאִם כֵּן כֵּיצַד הוּא יִהְיֶה עָשִׁיר כְּמוֹ בָּעַל בֵּית הַחֲרֹשֶׁת?!
עָנָהוּ הֶחָפֵץ חַיִּים: זֶהוּ בְּדִיּוּק מַה שֶׁרָצִיתִי לוֹמַר לְךָ. הַיְּשִׁיבָה שֶׁאַתָּה מַחֲזִיק בַּעֲבוֹדָתְךָ, הִיא 'בֵּית חֲרֹשֶׁת' לְתוֹרָה, בְּעוֹד שֶׁאִם תֵּשֵׁב לִלְמֹד לְבַד, תִּהְיֶה כְּמוֹ הַסַּנְדְּלָר, וְלָכֵן עָדִיף לְךָ לְהַמְשִׁיךְ לְסַיֵּעַ לַתַּלְמִידִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, וּשְׂכָרְךָ יִהְיֶה כָּפוּל מִן הַשָּׁמַיִם.
רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפּוֹר בָּהֶם. וְכָךְ הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר, וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֲלָף. הָא לָמַדְתָּ, כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם:
אל תעשה עטרה להתגדל בהם
פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא: שֶׁלֹּא תֹּאמַר - אֶלְמַד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַבִּי וְיוֹשִׁיבוּנִי בְּרֹאשׁ, אֶלָּא לְמֹד מֵאַהֲבָה, וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא.
וּבְהֶקְשֵׁר לָזֶה מְסֻפָּר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פָּרָשַׁת לֵךְ לְךָ), שֶׁרַבִּי אַבָּא הָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: הָרוֹצֶה לְהִתְעַשֵּׁר וּלְהַאֲרִיךְ יָמִים, יָבֹא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.
הָיָה שָׁם בָּחוּר אֶחָד רַוָּק שֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַכְּרוּז הַנַּ"ל, וּבָא לִפְנֵי רַבִּי אַבָּא, וְאָמַר לוֹ: אֲנִי מוּכָן לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר. אָמַר לוֹ הָרַב: מַה שִׁמְךָ? אָמַר לוֹ: "יוֹסִי". קָרָא ר' אַבָּא לְתַלְמִידָיו, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם שֶׁיְּלַמְּדוּ אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה תּוֹרָה. וִהְיוּ קוֹרְאִים לוֹ "יוֹסִי בָּעַל תַּאֲוָה שֶׁל הָעֹשֶׁר".
יוֹם אֶחָד, בָּא הַבָּחוּר לְרַבִּי אַבָּא, וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, הֵיכָן הָעֹשֶׁר שֶׁהִבְטַחְתָּ? חָשַׁב רַבִּי אַבָּא בְּלִבּוֹ לְהַעֲנִישׁוֹ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל לִמּוּדוֹ אֵינוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָעֹשֶׁר. וְאָז שָׁמַע בַּת קוֹל אוֹמֶרֶת, אַל תַּעֲנִישֵׁהוּ, אֶלָּא הַמְשֵׁךְ לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, כִּי הוּא עָתִיד לִהְיוֹת חֲכַם גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל.
וְהִנֵּה בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, בָּא אָדָם אֶחָד אֵצֶל רַבִּי אַבָּא, וּבְחֵיקוֹ נָשָׂא כּוֹס זָהָב מְשֻׁבָּץ בֶּ"פָּז". הוֹצִיאוֹ מֵחֵיקוֹ וְכָל הַבַּיִת הֵאִיר מֵאוֹרוֹ, וְאָמַר לְרַבִּי אַבָּא: רַבִּי, אָנֹכִי הָיִיתִי רוֹצֶה מְאֹד לִזְכּוֹת בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, אוּלָם טִרְדוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנִי, וְלֹא זָכִיתִי לְכָךְ, וּבִרְצוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם תַּלְמִיד חֲכַם שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה לִזְכוּתִי, וּבִהְיוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַנַּנִי עֹשֶׁר גָּדוֹל, אֲנִי מוּכָן לְהַעֲנִיק אֶת כּוֹס הַזָּהָב הַזֶּה לְמִי שֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה גַּם אֲנִי בְּתוֹרָתוֹ.
מִיַּד שָׁלַח רַבִּי אַבָּא שָׁלִיחַ וְהֵבִיא אֶת הַבָּחוּר יוֹסִי, וְהֶעֱנִיק לוֹ אֶת כּוֹס הַזָּהָב הַמְשֻׁבָּץ בְּפָז בְּמַתָּנָה. יוֹסִי הִמְשִׁיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה בְּכָל כֹּחוֹ, בִּשְׁקִידָה רַבָּה, עַד שֶּׁנַּעֲשָׂה לְאָדָם גָּדוֹל.
לְיָמִים נִכְנַס גֹּדֶל עֵרֶךְ הַתּוֹרָה וְחֶמְדָּתָהּ לְתוֹךְ לִבּוֹ, בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבְחִבָּה יְתֵרָה. וְהִנֵּה נִכְנַס אֵלָיו רַבִּי אַבָּא, וּמְצָאוֹ בּוֹכֶה. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא: לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה? אָמַר לוֹ: בּוֹכֶה אֲנִי עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי, מֵנִיחַ אֲנִי חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל הַזָּהָב, אֲנִי אֵינִי רוֹצֶה אֶלָּא לִזְכּוֹת לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, בְּבַקָּשָׁה טוֹל כּוֹס הַפָּז מִמֶּנִּי, וְדַי לִי זְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁאֲנִי לוֹמֵד.
אָמַר רַבִּי אַבָּא: עַתָּה אֲנִי מֵבִין מִדְּבָרֶיךָ שֶׁכָּל כַּוָּנָתְךָ בְּלִמּוּדְךָ הִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם. לֵךְ וַתִּמְכֹּר אֶת הַכּוֹס, וְתֶן אֶת הַמָּעוֹת לִצְדָקָה לַעֲנִיִּים וְלָאֶבְיוֹנִים, וְלִיתוֹמִים וּלְאַלְמָנוֹת, וּתְקַבֵּל שְׂכָרְךָ מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמֵאָז קְרָאוּהוּ בְּשֵׁם "רַבִּי יוֹסִי בֶּן פַּזִי", עַל שָׁם כּוֹס הַפָּז, וְזָכָה לְכִתְּרָה שֶׁל תּוֹרָה הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.
הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם
הַגְּמָרָא בִּנְדָרִים (דַּף סב.) מְסַפֶּרֶת, עַל אָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ עֲצֵי תְּאֵנִים, אֲשֶׁר אֶחָד מִן הַגַּנָּבִים נָתַן בּוֹ אֶת עֵינָיו, וְהָיָה גּוֹנֵב מִמֶּנּוּ תְּאֵנִים בִּקְבִיעוּת. כַּמּוּבָן שֶׁהַדָּבָר עוֹרֵר רוֹגֵז רַב בְּלֶב הַבְּעָלִים אֲשֶׁר נִסּוּ לְתוֹפְסוֹ, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל.
כְּשֶׁהִגִּיעָה הַעֵת שֶׁהִבְשִׁילוּ הַתְּאֵנִים, קָץ הַבְּעָלִים אֶת תֶּאֵנָיו, וּשַׁטְחָן לְיִבּוּשׁ, וּלְאַחַר מִכֵּן אָסַף אוֹתָן לְאוֹצְרוֹתָיו. הוּא הוֹתִיר אַחֲרָיו מִסְפַּר פֵּרוֹת מְצֻמָּקִים אֲשֶׁר לְפִי הַהֲלָכָה דִּינָם כְּהֶפְקֵר. וְהִנֵּה בְּאוֹתָהּ עֵת, הִזְדַּמֵּן רַבִּי טַרְפוֹן לַמָּקוֹם, וְהִתְיַשֵּׁב לֶאֱכוֹל מֵאוֹתָן פֵּרוֹת מְצֻמָּקִים.
תּוֹךְ כְּדֵי יְשִׁיבָתוֹ בַּמָּקוֹם, חָזַר הַבְּעָלִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם. בָּעַל הַמָּקוֹם לֹא הִכִּיר אֶת רַבִּי טַרְפוֹן, וּכְשֶׁרָאָהוּ אוֹכֵל מִפֵּרוֹתָיו, סָבַר שֶׁזֶּהוּ הַגַּנָּב אֲשֶׁר גַּנָּב מִפֵּרוֹתָיו כָּל אוֹתָהּ שָׁנָה. מִיַּד הִתְפָּרֵץ בּוֹ הַכַּעַס שֶׁהָיָה אָצוּר בְּקִרְבּוֹ זְמַן רַב, וְהוּא הֶחְלִיט לְהִפָּרַע מֵהַ"גַּנָּב".
מַה עָשָׂה? לָקַח שַׂק, וְדָחַף אֶת רַבִּי טַרְפוֹן בְּתוֹכוֹ, וּנְשָׂאוֹ עַל שִׁכְמוֹ כְּדֵי לְהַטִילוּ אֶל מֵי הַנָּהָר. כְּשֶׁנּוֹכַח רַבִּי טַרְפוֹן בְּסַכָּנָה שֶׁהוּא מָצוּי בָּהּ, פָּצָה פִּיו וְאָמַר: "אוֹי לוֹ לְטַרְפוֹן שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הוֹרְגוֹ".
הָאִישׁ שֶׁאָמְנָם לֹא רָאָה אֶת רַבִּי טַרְפוֹן מֵימָיו, אֲבָל שָׁמַע רַבּוֹת אוֹדוֹתָיו, הֵבִין מִיַּד מִיהוּ הָאִישׁ שֶׁהִכְנִיס לַשַׂק, וּמֵרֹב בֶּהָלָה אִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, וְהִנִּיחַ אֶת הַשַּׂק וּבָרַח, וְכָךְ נִצָּל רַבִּי טַרְפוֹן מִמָּוֶת.
מְסַיֶּמֶת הַגְּמָרָא: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק, הָיָה מִצְטַעֵר עַל דָּבָר זֶה וְאָמַר: "אוֹי לִי שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה". שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא, מַדּוּעַ הִצְטַעֵר רַבִּי טַרְפוֹן, וְכִי מַה הָיָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת, הֲלֹא הוּא הָיָה נָתוּן בְּסַכָּנַת חַיִּים?
עוֹנָה הַגְּמָרָא: שֶׁכֵּיוָן שֶׁרַבִּי טַרְפוֹן הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל, הָיָה עָלָיו לְנַסּוֹת בִּתְחִלָּה לְפַיֵּס אֶת בָּעַל הַכֶּרֶם בְּכֶסֶף מִבְּלִי לְגַלּוֹת מִיהוּ, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן, חֲשַׁשׁ לְכָךְ שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר תּוֹרָה.
הַדְּבָרִים מַבְהִילִים! רַבִּי טַרְפוֹן לֹא נָטַל לְעַצְמוֹ גְּדֻלָּה, וְאַף לֹא נֶהֱנָה מֵאֲחֵרִים שֶׁנָּתְנוּ לוֹ מַתָּנוֹת אוֹ כָּבוֹד. רַבִּי טַרְפוֹן רַק הִצִּיל אֶת חַיָּיו עַל יְדֵי שֶׁהִזְכִּיר אֶת שְׁמוֹ, וּבְכָל זֹאת הוּא הִצְטַעֵר כָּל יָמָיו כְּמִי שֶׁנֶּהֱנָה מִכִּתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהִנָּצֵל עַל יְדֵי נְתִינַת מָמוֹנוֹ לַאֲחֵרִים! עַד הֵיכָן מַגִּיעָה זְהִירוּתָם שֶׁל חֲכָמֵינוּ ז''ל מִלֵּהָנוֹת מִכִּתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.
סִפֵּר הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקוֹזְנִיץ, כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד וְהָיִיתִי יוֹצֵא בְּלֵילוֹת חֲנֻכָּה מִן הַבַּיִת אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי לַחְזֹר עַל לִמּוּדִי, אֲבִי הָיָה חוֹשֵׁד בִּי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרַי בְּנֵי גִּילִי, וְלָכֵן הָיָה עָלַי לָשׁוּב מִיַּד אַחַר שֶׁיְּכַבֶּה הַנֵּר הַדּוֹלֵק בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.
פַּעַם דָּלַק הַנֵּר כָּל הַלַּיְלָה, וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי וְלָמַדְתִּי לְאוֹרוֹ. חָזַרְתִּי הַבָּיְתָה לִפְנוֹת בֹּקֶר, וּמִיַּד סָפַגְתִּי מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת מֵאָבִי, כִּי חֲשָׁד בִּי שֶׁשִּׂחַקְתִּי עִם הַיְלָדִים כָּל הַלַּיְלָה. אִילּוּ הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ שֶׁיָּשַׁבְתִּי וְלָמַדְתִּי, הָיָה מַאֲמִין לִי, כִּי יָדַע שֶׁאֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר, אֲבָל הֶעֱדַפְתִּי לְקַבֵּל מַכּוֹת, מֵאָשֵׁר לֵהָנוֹת מִדִּבְרֵי תּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם...