פרק ד · משנה ד
רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר, מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה.
כּוֹתֵב רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי בְּסֵפֶר "חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" (שַׁעַר הַכְּנִיעָה פֶּרֶק י), שָׁאָלוּ פַּעַם חֲכַם אֶחָד שֶׁהָיָה מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, בַּמֶּה זָכִיתָ שֶׁכֻּלָּם מְשַׁחֲרִים לְפִתְחֲךָ, וְנִכְנָעִים לְמַרוּתְךָ, הֲלֹא יֶשְׁנָם עוֹד חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶּׁאֵין הֶהָמוֹן נִשְׁמַע לָהֶם כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁמָע לְךָ?!
עָנָה לָהֶם אוֹתוֹ חֲכַם: מִשּׁוּם שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּגָשְׁתִּי אָדָם שֶׁלֹּא הָיָה בְּעֵינָי בְּמַדְרֵגָה רוּחָנִית יוֹתֵר גְּבוֹהָה מִמַּדְרֵגָתִי! כֵּיצַד יִתָּכֵן הַדָּבָר?
מַסְבִּיר הֶחָכָם: אִם פָּגָשְׁתִּי בָּאָדָם חֲכַם מִמֶּנִּי, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי, בִּגְלַל חָכְמָתוֹ הָרַבָּה, מִן הַסְּתָם הוּא גַּם יְרֵא שָׁמַיִם יוֹתֵר מִמֶּנִּי, שֶׁהֲרֵי הַשָּׂגוֹתָיו גְּדוֹלוֹת מִשֶּׁלִּי. כְּמוֹ כֵּן לְהֶפֶךְ, אִם פָּגָשְׁתִּי אֶחָד שֶׁהָיָה פַּחוֹת חֲכַם מִמֶּנִּי, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: מַדְרֵגָתוֹ גְּבוֹהָה מִשֶּׁלִּי, כִּי בְּעוֹד שֶׁאֲנִי עוֹבֵר בְּמֵזִיד עַל דִּבְרֵי הַשֵּׁם, הֲרֵי שֶׁהוּא בִּהְיוֹתוֹ פַּחוֹת חֲכַם, עוֹבֵר רַק בְּשׁוֹגֵג עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה.
מַמְשִׁיךְ הֶחָכָם וְאוֹמֵר: בִּרְאוֹתִי מְבֻגָּר מִמֶּנִּי, הֶעֱרַכְתִּיו עַל שֶׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת בִּימֵי חַיָּיו יוֹתֵר מִצְווֹת מִמֶּנִּי. וּבִרְאוֹתִי צָעִיר מִמֶּנִּי, נָתַתִּי לִבִּי לָעֻבְדָּה שֶׁעֲבֵרוֹתָיו פְּחוּתוֹת מִשֶּׁלִּי, שֶׁהֲרֵי חַי פַּחוֹת שָׁנִים מִמֶּנִּי. אִם פָּגָשְׁתִּי עָשִׁיר מִמֶּנִּי, אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: רְאֵה עָשִׁיר זֶה זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וָחֶסֶד בְּמָמוֹנוֹ הָרַב, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאַתָּה מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת. גַּם בִּרְאוֹתִי עָנִי מִמֶּנִּי, מָצָאתִי אֶת מַעֲלָתוֹ הַיְּתֵרָה, בְּכָךְ שֶׁסּוֹבֵל יִסּוּרִים בְּחַיָּיו, וּמִמֵּילָא הוּא מִזְדַּכֵּךְ מֵעֲווֹנוֹתָיו, מַה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר עַל עַצְמִי.
מְסַיֵּם הֶחָכָם: כָּךְ מִתּוֹךְ הֶרְגְּלִי לְהִסְתַּכֵּל מִלְּמַטָּה עַל כָּל בְּנֵי הָאָדָם, תָּמִיד כִּבַּדְתִּי אֶת כֻּלָּם, וְהִשְׁפַּלְתִּי עַצְמִי לִפְנֵיהֶם, וְלָכֵן זָכִיתִי שֶׁכֻּלָּם יַעַרְכוּנִי.
חוֹתֵם הַ''חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת" וְאוֹמֵר, כִּי הָרְאָיָה לַהַנְהָגָה זוֹ, נִמְצֵאת בְּמִשְׁנָתֵנוּ "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ", שֶׁעַל יְדֵי שִׁפְלוּת הָרוּחַ, יְכוֹלִים תָּמִיד לִרְאוֹת אֶת מַעֲלָתָם שֶׁל אוֹתָם הַקְּטַנִּים מֵאִתָּנוּ וּבְוַדַּאי אֶת מַעֲלַת הַגְּדוֹלִים מֵאִתָּנוּ.
שפלות רוח עד היכן
הִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז''ל בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דַּף ה.) תַּלְמִיד חֲכַם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ קְצָת גַּאֲוָה - אֶחָד מִשְּׁמוֹנֶה בַּשְּׁמִינִית [אֶחָד מִתּוֹךְ 64, שֶׁשְּׁמוֹנֶה פְּעָמִים שְׁמוֹנֶה שָׁוֵה ל- 64]. וְהַטַּעַם לְכָךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֲנָשִׁים קָלֵי דַּעַת מַשְׁפִּילִים אוֹתוֹ וְדוֹרְכִים עָלָיו.
עִם כָּל זֶה, אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, לֹא יַחְפֹּץ אָדָם לֹא בְּכֻלָּהּ וְלֹא בְּמִקְצָתָהּ, שֶׁהֲרֵי נֹאמַר: "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב". וְזוֹהִי דַּעַת רַבִּי לְוִיטַס, שֶׁיֵּשׁ לְהִתְרַחֵק אֲפִילּוּ מֵהַשְּׁמִינִית שֶׁבַּשְּׁמִינִית שֶׁל גַּאֲוָה, מִפְּנֵי שֶׁגַּם בָּהּ יֵשׁ קְצָת חִסָּרוֹן, כְּפִי שֶׁיּוֹכִיחַ הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:
מְסֻפָּר עַל הַצַּדִּיק בָּעַל "מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת", שֶׁהִתְגּוֹרֵר בִּקְרָאקָא בִּזְמַן שֶׁרַבִּי יוֹאֵל סִרְקִישׁ [ה"בַּיִת חָדָשׁ"], כִּהֵן כְּרַב הָעִיר. פַּעַם הָלַךְ רַבִּי יוֹאֵל בָּרְחוֹב, וְרָאָה שְׁנֵי אֲנָשִׁים הוֹלְכִים, וּפְנֵיהֶם מְאִירוֹת כַּשֶׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם. אַחֲרֵיהֶם רָאָה עוֹד אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים, אֶחָד מְבֻגָּר, וּשְׁלוֹשָׁה הָאֲחֵרִים צְעִירִים יוֹתֵר, וּפְנֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הָיוּ שְׁחוֹרוֹת כְּזֶפֶת. אַרְבָּעָה אֵלֶּה, רָצוּ אַחֲרֵי שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, אֲבָל הֵם לֹא הִצְלִיחוֹ לְהַשִּׂיגָם.
לְאַחַר שֶׁשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי הַפָּנִים הַזּוֹהֲרוֹת כְּבָר נֶעֶלְמוּ מֵהָעַיִן, נִגַּשׁ רַבִּי יוֹאֵל לַאֲנָשִׁים שְׁחוֹרֵי הַמַּרְאֶה, וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם, וְשָׁאַל אוֹתָם מִי הֵם, אֲבָל הֵם סֵרְבוּ לַעֲנוֹת. חָזַר הָרַב וְאָמַר לָהֶם: אֲנִי כָּאן הַמָּרָא דְּאַתְרָא, וְאִם אֲנִי שׁוֹאֵל, עֲלֵיכֶם לַעֲנוֹת לִי!!!
נִתְרַצּוּ הָאַרְבָּעָה וְאָמְרוּ: הָרַב צוֹדֵק וְעָלֵינוּ לַעֲנוֹת. אֲנַחְנוּ גֵּיחֲזִי וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו...
שׁוּב שָׁאַל הָרַב: וּמִי הָיוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁרַצְתֶם אַחֲרֵיהֶם? אָמְרוּ לוֹ: הֵם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וֶאֱלִישָׁע, אֶחָד הָעוֹנְשִׁים שֶׁלָּנוּ הוּא שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים תָּמִיד לָרוּץ אַחֲרֵי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא, אֲבָל אֵינֶנּוּ מְסֻגָּלִים לְהַשִּׂיגוֹ. הוֹסִיף הָרַב וְשָׁאַל: וּלְאָן הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם? אָמְרוּ לוֹ: הֵם הָלְכוּ לְבַעַל "הַמְּגַלֶּה עֲמֻקּוֹת".
הָלַךְ רַבִּי יוֹאֵל לְבַעַל "הַמְּגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" וְאָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא נִמְצָא אֶצְלְךָ, תִּשְׁאַל אוֹתוֹ לָמָּה אֵינֶנּוּ בָּא אֵלַי. שָׁאַל הַ''מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְהֵשִׁיב לוֹ: כֵּיוָן שֶּׁלָּרַב עִיר מֻכְרָח שֶׁתִּהְיֶה לוֹ שְׁמִינִית שֶׁבַּשְּׁמִינִית גַּאֲוָה, שֶׁאִם לֹא כֵּן לֹא יִהְיוּ נִשְׁמָעִים דְּבָרָיו, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם בִּגְלַל אוֹתָהּ גַּאֲוָה, אֲנִי אֵינֶנִּי יָכוֹל לָבוֹא אֵלָיו...
אָמַר רַבִּי דֹּב בְּעֵר זַצַ"ל: אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם הַשֵּׁם", בְּצוּרָה זוֹ:
אָדָם צַדִּיק גָּדוֹל אֲשֶׁר "יִסָּתֵר בַּמִּסְתָּרִים", וְיַעֲשֶׂה אֶת כָּל מַעֲשָׂיו בַּסֵּתֶר - הוּא יִלְמַד בְּהֶצְנֵעַ, וְיַעֲסֹק בְּחֶסֶד בְּהֵחָבֵא, אוּלָם עֲדַיִן הוּא מַרְגִּישׁ "וַאֲנִי", כְּלוֹמַר, הוּא חָשׁ גַּאֲוָה עַל כָּל מַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר, וְאוֹמֵר לְעַצְמוֹ 'אֲנִי מַשֶּׁהוּ'.
מַמְשִׁיךְ הַפָּסוּק וְאוֹמֵר "לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאוּם הַשֵּׁם", אֲנִי לֹא אַבִּיט אֶל כָּל אוֹתָן צְדָקוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשָׂה, מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲשִׂים טוֹבִים וּגְדוֹלִים כְּכָל שֶׁיִּהְיוּ, אֵינָם שָׁוִים לִפְנֵי אִם הֵם מְבִיאִים לִידֵי גַּאֲוָה.
לְעֻמַּת זֹאת, אֶפְשָׁר לְפַסֵּק אֶת הַפָּסוּק בְּצוּרָה נוֹסֶפֶת: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא", אִם יִהְיֶה אָדָם שֶּׁיַּעֲבֹר עַל עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת בַּסֵּתֶר, אַךְ לְפָחוֹת יֵדַע ש"אֲנִי לֹא", דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא יַכִּיר בְּשִׁפְלוּתוֹ, אֲזַי "אֶרְאֶנּוּ נְאֻם הַשֵּׁם", אֲנִי אַבִּיט אֶל שִׁפְלוּתוֹ וַאֲרַחֵם עָלָיו.
מעלת השפל וגנות המתנשא
כָּתַב רַבֵּנוּ "יְהוֹנָתָן אַייְבְּשִׁיץ" בְּסֵפֶר "יַעֲרוֹת דְּבָשׁ" (דַּף כג): צֶוֶת שֶׁל מְכַבֵּי אֵשׁ זָרִיז וְיָעִיל, יַצְלִיחוּ בִּמְהֵרָה לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָאֵשׁ וִיכַבּוּ אוֹתָהּ. אוּלָם שִׁטָּפוֹן מִן הַיָּם קָשֶׁה לַעֲצֹר, כִּי הוּא יִגְרֹף וְיִסְחֹף אֶת כָּל אֲשֶׁר עוֹמֵד בְּדַרְכּוֹ, וַהֲרֵי הוּא מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים, וְהוֹפֵךְ מִגְדָּלִים, וְעוֹקֵר אֲרָזִים.
מַה הַהֶבְדֵּל בֵּין הָאֵשׁ לְמָיִם? הָאֵשׁ הוּא גְּבַהּ רוּחַ, וְהַשַּׁלְהֶבֶת מִתְלַהֶטֶת כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְלָכֵן עַל יְדֵי שְׁפִיכַת מַיִם תִּשְׁקַע הָאֵשׁ, וְהָיָה כְּלֹא הָיְתָה.
לֹא כֵּן הַמַּיִם - "מַיִם שְׁקֵטִים חוֹדְרִים עָמוֹק", הֵם זוֹחֲלִים וְשׁוֹטְפִים אֶת כָּל אֲשֶׁר יַעֲמוֹד בְּדַרְכָּם, עַד כִּי כָּל גִּבּוֹרֵי כֹּחַ לֹא יוּכְלוּ לַעֲמוֹד כְּנֶגְדָּם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם שְׁפֵלִים, שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם זוֹרְמִים תָּמִיד כְּלַפֵּי מַטָּה.
מְסַיֵּם הָרַב וְאוֹמֵר: מִכָּאן יִלְמְדוּ כָּל בַּעֲלֵי מִדּוֹת, שֶּׁאֵין לְךָ חָזָק כְּמִדַּת הַהַכְנָעָה, כִּי הֶעָנָיו וְהַשָּׁפֵל רוּחַ, אֲפִילּוּ רַבִּים לוֹחֲמִים בּוֹ, לֹא יוּכְלוּ לוֹ, הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְהוּא לְעוֹלָם יַעֲמוֹד. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַמִּתְגָּאֶה וְהַמִּתְנַשֵּׂא.
הנמלה שהוכיחה את שלמה המלך
מְסֻפָּר בַּמִּדְרָשׁ עַל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ עִם חַיָּלָיו בַּדֶּרֶךְ, וְיוֹם אֶחָד עָבַר בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהָיוּ בּוֹ נְמָלִים, וְשָׁמַע קוֹל נְמָלָה אַחַת שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לִנְמָלִים: הִכָּנְסוּ לְבָתֵּיכֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתוּ אֶתְכֶם חֵילוֹתָיו שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.
כְּשֶׁשָּׁמַע שְׁלֹמֹה אֶת דִּבְרֵי הַנְּמָלָה, חָרָה אַפּוֹ, וְשָׁאַל אֶת הַנְּמָלִים: מִי מִכֶּם אָמְרָה הִכָּנְסוּ לְבָתֵּיכֶם שֶׁלֹּא יַשְׁחִיתוּ אֶתְכֶם מַחֲנוֹת שְׁלֹמֹה? אָמְרָה אוֹתָהּ הַנְּמָלָה: אֲנִי אָמַרְתִּי לָהֶם. אָמַר לָהּ: לָמָּה לֹא דִּבְּרָה מִכָּל הַנְּמָלִים נְמָלָה אַחֶרֶת אֶלָּא אָתְּ? אָמְרָה לוֹ: אֲנִי מַלְכָּהּ שֶׁלָּהֶם. אָמַר לָהּ מַה שְׁמֵךְ, אָמְרָה לוֹ מַחְשֶׁמַה.
אָמַר לָהּ: אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאוֹל אוֹתָךְ שְׁאֵלָה אַחַת. אָמְרָה לוֹ: אֵינוֹ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַשּׁוֹאֵל לְמַעְלָה וְהַנִּשְׁאָל לְמָטָּה, וְאֵין זֶה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַשּׁוֹאֵל יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא וְהַנִּשְׁאָל יוֹשֵׁב בָּאָרֶץ, וְעַל כֵּן תִּשָּׂא אוֹתִי עַל יָדֶיךָ וְאַחְזִיר לְךָ תְּשׁוּבָה. לָקַח אוֹתָהּ עַל יָדוֹ, וְנִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת כְּנֶגֶד פָּנָיו.
אָמְרָה לוֹ: שְׁאַל מַה שֶּׁרָצִיתָ. אָמַר לָהּ: יֵשׁ בָּעוֹלָם גָּדוֹל יוֹתֵר מִמֶּנִּי? אָמְרָה לוֹ: כֵּן! אָמַר לָהּ: מִי הוּא? אָמְרָה לוֹ: אֲנִי! אָמַר לָהּ כֵּיצַד אַתְּ גְּדוֹלָה מִמֶּנִּי? אָמְרָה לוֹ: אִלּוּ לֹא הָיִיתִי גְּדוֹלָה מִמְּךָ, לֹא שְׁלָחֲךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶצְלִי שֶׁתִּשָּׂאֵנִי עַל כַּפְּךָ.
כִּשְׁמֹעַ שְׁלֹמֹה אֶת דִּבְרֵי הַנְּמָלָה, חָרָה אַפּוֹ עָלֶיהָ, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ עַל הָאָרֶץ, וְאָמַר לָהּ: נְמָלָה, אֵין אַתְּ יוֹדַעַת מִי אֲנִי, אֲנִי שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה! אָמְרָה הַנְּמָלָה: תֵּדַע לְךָ שָׁאַתָּה מִטִּפָּה סְרוּחָה וְאַל תִּתְגָּאֶה בְּעַצְמְךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפַל שְׁלֹמֹה עַל פָּנָיו, ונתבייש וְנִכְלָם מִדִּבְרֵי הַנְּמָלָה.
ענוה ושפלות של גדולי ישראל
מְסֻפָּר עַל מְנַהֵל כּוֹלֵל בִּשְׁכוּנַת בָּתֵּי מַחֲסֶה בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁצִּוָּה לְשַׁמָּשׁוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיַזְמִין אֶת גְּבֶרֶת רוֹזֶנְפֶלְד הַמִּתְגּוֹרֵרת בַּשְּׁכוּנָה, וְיִמְסֹר לָהּ שֶׁתִּכָּנֵס לְקַבֵּל סְכוּם כֶּסֶף שֶׁהִגִּיעַ עֲבוּרָהּ, וַתַּחְתֹּם עַל הַקַּבָּלָה.
אוֹתוֹ הַשַּׁמָּשׁ הִתְבַּלְבֵּל וְטָעָה, וְהֶחלִיף אֶת הַשֵּׁם 'רוֹזֶנְפֶלְד' בְּשֵׁם 'זוֹנֶנְפֶלְד', וּבִמְקוֹם לִקְרֹא לִגְבֶרֶת רוֹזֶנְפֶלְד, יָרַד לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד רַבָּה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, וְאָמַר לוֹ שֶׁהַמַּזְכִּיר מְבַקְּשׁוֹ שֶׁיַּעֲלֶה אֵלָיו. מִיַּד הִזְדָּרֵז הָרַב וְעָלָה לַמִּשְׂרָד.
מִשֶׁנִפְתֶחַה הַדֶּלֶת וְהָרַב נִכְנַס לַמְּנַהֵל, תָּמַהּ הַמְּנַהֵל וְאָמַר: אִם הָרַב זָקוּק לִי, לָמָּה לֹא שָׁלַח לִקְרֹא לִי? עָנָה הָרַב בְּפַשְׁטוּת: הַשַּׁמָּשׁ הִזְמִינַנִי אֶל כְּבוֹדוֹ. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרְרָה הַטָּעוּת. רָצָה הַמַּזְכִּיר לִנְזוֹף בַּשַּׁמָּשׁ, אַךְ הָרַב מָנַע בַּעֲדוֹ בְּאוֹמְרוֹ, כִּי זֶה עָלוּל לִקְרוֹת לְכָל אָדָם.
מִיַּד אָמַר הָרַב שָׁלוֹם וְיָצָא, אוּלָם לֹא לְדִירָתוֹ חָזַר, אֶלָּא עָלָה בְּמַעֲלֵה הַשְּׁכוּנָה, וְדָפַק עַל דַּלְתָּהּ שֶׁל גְּבֶרֶת רוֹזֶנְפֶלְד, וְהוֹדִיעַ לָהּ שֶׁמַּזְכִּיר הַכּוֹלֵל מְבַקֵּשׁ שֶׁתִיכַּנְסִי אֵלָיו בִּגְלַל שֶׁהִגִּיעַ עֲבוּרָהּ כֶּסֶף... הֲרֵי לְפָנֵינוּ דֻּגְמָא חַיָּה שֶׁל שִׁפְלוּת רוּחַ.
לְדֻגְמָא נוֹסֶפֶת שֶׁל עֲנָוָה פְּשׁוּטָה: מַעֲשֵׂה בְּחָתָן מִיְּרוּשָׁלַיִם, שֶׁכַּלָּתוֹ הַמְיֻעֶדֶת בָּלְעָה מַחַט יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מוֹעֵד הַחֲתֻנָּה תּוֹךְ כְּדֵי טִפּוּל אֵצֶל רוֹפֵא שִׁנַּיִם. הִבְהִילוּ אוֹתָה לְבֵית הַחוֹלִים וְהָרוֹפְאִים אָמְרוּ שֶׁמַּצָּבָהּ מְעוֹרֵר דְּאָגָה, אַךְ טֶרֶם הֶחְלִיטוּ אִם יִצְטָרְכוּ לְנַתֵּחַ אוֹ לוֹ.
שָׁלַח הֶחָתָן מִכְתַּב לְרַבֵּנוּ הֶחָזוֹן אִישׁ וְשָׁאַל: הַאִם לְהַעֲמִיד אֶת הַחֻפָּה בְּעִתָּהּ אוֹ לִדְחוֹתָהּ? הֵשִׁיב לוֹ הָרַב: לֹא לִדְחוֹת, עַד הַחֲתֻנָּה הַמַּחַט תֵּצֵא מֵעַצְמָהּ! וְכָךְ הָיָה.
מְקוֹרָבֵי הֶחָזוֹן אִישׁ דִּבְּרוּ בְּהִתְפַּעֲלוּת עַל אוֹדוֹת הַמּוֹפֵת הַגָּלוּי, וּכְשֶׁנּוֹדַע לְחָזוֹן אִישׁ עַל כָּךְ, אָמַר לָהֶם: עַל אֵיזֶה מוֹפֵת אַתֶּם מְדַבְּרִים, כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן נִכְנְסָה לִי מַחַט בָּאֶצְבַּע, וְאִמִּי נִחֲמָה אוֹתִי וְאָמְרָה: "עַד הַחֲתֻנָּה זֶה יַעֲבוֹר", וְכָךְ נָהַגְתִּי גַּם אֲנִי...
שתקות אנוש רמה
צָרִיךְ לְהָבִין מַה כַּוָּנַת הַמִּשְׁנָה בְּאוֹמְרָה "שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה", כִּי אָדָם מְקַוֶּה לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וַהֲרֵי אִם נִשְׁאַל אָדָם לְמַה הוּא מְקַוֶּה, יֹאמַר מִיַּד, שֶׁהוּא מְקַוֶּה שֶׁיִּהְיֶה טוֹב וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל שׁוּם אָדָם לֹא יֹאמַר שֶׁהוּא מְקַוֶּה לִהְיוֹת תּוֹלַעַת בָּאֲדָמָה.
אוּלָם הַדְּבָרִים יִתְבָּאֲרוּ עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הִגִּיעוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהִנֵּה מִתְבָּרֵר שֶּׁנָּפְלָה טָעוּת בְּסִדּוּר הַמְּקוֹמוֹת, וְלִשְׁנֵיהֶם נִתַּן אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. נִגְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם אֶל הַגַּבַּאי, וְהֶעֱמִידוּ אוֹתוֹ עַל טָעוּתוֹ.
הַגַּבַּאי הוֹדָה מִיַּד בַּטָּעוּת וְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵיהֶם, אוּלָם אֶת הַנַּעֲשָׂה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב, וְכָל מַה שֶׁיָּכוֹל הַגַּבַּאי לְהַצִּיעַ לָהֶם, הָיָה שֶׁבֵּנַתַיִם אֶחָד מֵהֶם יֵשֵׁב בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמָחָר שֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת יִהְיֶה מַלֵּא מִפֶּה לְפֶה, אֶחָד מֵהֶם יֵאָלֵץ לָשֶׁבֶת בְּמָקוֹם גָּרוּעַ יוֹתֵר.
הַשְּׁנַיִם הִתְעַקְּשׁוּ וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הֶרְאָה נְכוֹנוּת לְוַתֵּר, וְעַל כֵּן, לֹא נוֹתְרָה בְּרֵירָה אֶלָּא לִדְחוֹת אֶת הַהַכְרָעָה לְיוֹם הַמָּחֳרָת.
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, חֹלֵם אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים, שֶׁהִנֵּה הוּא נִצָּב בּוֹדֵד בַּשָּׁמַיִם בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם, דְּמָמָה מֻחְלֶטֶת שָׂרְרָה שָׁם, וְאַף נֶפֶשׁ אַחַת לֹא נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק. לְנֶגֶד עֵינָיו הִשְׂתָּרְעָה דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה, שֶׁאֶת קִצָּהּ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת. הֵחֵל הָאִישׁ לִצְעֹד בְּמַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ, וּלְפֶתַע שָׁמַע מֵאֲחוֹרָיו קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, הַקּוֹל הָלַךְ וְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְהוּא נָס בְּבֶהָלָה לְצִדֵּי הַדֶּרֶךְ.
לְפֶתַע עָקְפָה אוֹתוֹ מֶרְכָּבָה מָלְאָה מַלְאָכִים לְבָנִים כַּשָּׁלֶג, הַמֶּרְכָּבָה חָלְפָה בִּמְהִירוּת וְנֶעֶלְמָה בָּאֹפֶק. שׁוּב דָּמָם הַמָּקוֹם וְהָאִישׁ הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן חָלְפָה עַל פָּנָיו עוֹד מֶרְכָּבָה כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וּבְעִקְבוֹתֶיהָ מֶרְכָּבוֹת רַבּוֹת כֻּלָּן מְלֵאוֹת מַלְאָכִים לְבָנִים, חֶלְקָם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, וְחֶלְקָם קְטַנִּים וּצְנוּמִים, וְאוֹתָם מַלְאָכִים שָׁרִים שִׁירִים נְעִימִים וּמַלְהִיבִים.
לְאַחַר מִכֵּן הֵחֵלָּה לַעֲבוֹר עַל פָּנָיו שַׁיָּרָה עֲנָקִית שֶׁל מֶרְכָּבוֹת נוֹשְׂאוֹת מַלְאָכִים שְׁחוֹרִים מַטִּילֵי אֵימָה. הַדָּבָר עוֹרֵר אֶת סַקְרָנוּתוֹ, הוּא הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ לְכִכַּר רַחֲבַת יָדַיִם, וְשָׁם מָצָא אֶת כָּל הַמַּרְכָּבוֹת חוֹנוֹת.
הַמַּלְאָכִים שֶׁיָּרְדוּ מֵהֵן, פְּנוּ לֶעֶבֶר מֹאזְנַיִם עֲנָקִיּוֹת שֶׁעָמְדוּ בְּמֶרְכַּז הַכִּכָּר, וְהֵחֵלּוּ לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם. הָאִישׁ לֹא הֵבִין מַה מִּתְרַחֵשׁ לְמוּל עֵינָיו, עַד שֶׁהֻסְבַּר לוֹ, שֶׁהֲלֹא רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַיּוֹם, וְכָאן הוּא בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְכָעֵת דָּנִים דִּינוֹ שֶׁל אָדָם. הַמַּלְאָכִים הַלְּבָנִים הָעוֹלִים עַל הַמֹּאזְנַיִם, נוֹצְרוּ מֵהַמִּצְווֹת וּמֵהָעֲבֵרוֹת שֶׁעָשָׂה הָאָדָם בִּימֵי חַיָּיו.
כַּאֲשֶׁר עוֹשֶׂה אָדָם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, נִבְרָא מַלְאַךְ לָבָן גָּדוֹל וְכָבֵד מִשְׁקַל. אַךְ כַּאֲשֶׁר אֵין הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית בִּשְׁלֵמוּת, נִבְרָא מַלְאַךְ פָּגוּם חֲסַר אֵיבָרִים אוֹ דַּק וְצָנוּם. וְהוּא הַדִּין לְגַבֵּי הַמַּלְאָכִים הַנּוֹצָרִים מִמַּעֲשֵׂי הָעֲבֵרוֹת, אֵלֶּה שֶׁנִּבְרְאוּ מֵעֲבֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה אוֹ מִתּוֹךְ הֲנָאָה, נִרְאוּ כָּאן גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים. לְעֻמָּתָם, הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִמַּעֲשֵׂי עֲבֵרָה שֶׁהָיוּ בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּהַרְגָּשַׁת אוֹנֵס, הָיוּ צְנוּמִים וּקְטַנִּים.
לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ אֶת דִּבְרֵי הַהֶסְבֵּר, פָּנָה לְעֵבֶר הַמֶּרְכָּבוֹת, וְאָכֵן רָאָה שֶׁעַל כָּל אַחַת מֵהֵן יֶשְׁנוֹ שֶׁלֶט שֶׁעָלָיו כָּתוּב שֵׁם שֶׁל מִצְוָה אוֹ שֶׁל עֲבֵרָה. עַל הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁבָּהֶן הָיוּ הַמַּלְאָכִים הַלְּבָנִים, הָיָה כָּתוּב 'תַּלְמוּד תּוֹרָה', 'תְּפִלָּה', 'כִּבּוּד אַב וְאֵם', 'גְּמִילוּת חֲסָדִים', 'שְׁמִירַת שַׁבָּת' וְעוֹד. עַל הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁל הַמַּלְאָכִים הַשְּׁחוֹרִים, הָיוּ שְׁלָטִים שֶׁנָּשְׂאוּ שֵׁמוֹת עֲבֵרוֹת, כְּגוֹן, 'בִּטּוּל תּוֹרָה', 'לָשׁוֹן הָרַע', 'חִלּוּל שַׁבָּת', 'גֵּזֶל', 'קִנְאָה' וְעוֹד.
וּבֵינְתַיִם הָיוּ הַמֹּאזְנַיִם הוֹלְכִים וּמִתְמַלְּאִים בְּמַלְאָכִים לְבָנִים מִצַּד אֶחָד, וּשְׁחוֹרִים מִצַּד שֵׁנִי, וּבְעוֹד הֵם מְטַפְּסִים וְעוֹלִים עַל הַמֹּאזְנַיִם, הִתְעַנְיֵן הָאִישׁ לָדַעַת מִי הוּא הָאָדָם הַנִּדּוֹן בַּמִּשְׁפָּט זֶה. כַּאֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ לוֹ שֶׁהוּא עַצְמוֹ נִדּוֹן בַּמִּשְׁפָּט, הוּא נִדְהָם וְנֶחֱרָד לִרְאוֹת כִּי כִּמְעַט כָּל הַמַּלְאָכִים כְּבָר נִצָּבִים עַל הַמֹּאזְנַיִם, וְהַהַכְרָעָה נוֹטָה לְצַד הַמַּלְאָכִים הַשְּׁחוֹרִים. יָדוֹעַ יָדַע כִּי אִם זוֹ תִּהְיֶה הַתּוֹצָאָה הַסּוֹפִית, יִהְיֶה דִּינוֹ כְּדִין הָרְשָׁעִים, וְעַל כֵּן הֵחֵל רוֹעֵד כֻּלּוֹ מִפַּחַד.
וְהִנֵּה הַכְּרוּז מַכְרִיז וְשׁוֹאֵל: הַאִם נִשְׁאֲרוּ עוֹד מַלְאָכִים? הַתְּשׁוּבָה הִיא: "לֹא"! וְשׁוּב שׁוֹאֵל הַכָּרוֹז: אוּלַי סָבַל הַיְּהוּדִי יִסּוּרִים בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה, וְאִם כֵּן אֶפְשָׁר לְצָרְפָם לְצַד הַזְּכֻיּוֹת.
בְּהִשָּׁמַע הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ, הוֹפִיעָה לְפֶתַע מֶרְכָּבָה נוֹסֶפֶת מְלֵאָה מַלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִכֹּחַ הַיִּסּוּרִים שֶׁהִתְיַסֵּר בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת. אֶת מַלְאֲכֵי הַיִּסּוּרִים שָׁקְלוּ בְּמֹאזְנַיִם נִפְרָדוֹת, וּבְמַקְבִּיל הֻרְדָּה מֵעַל הַמֹּאזְנַיִם הַגְּדוֹלוֹת כַּמּוּת שֶׁל מַלְאָכִים שְׁחוֹרִים הַשָּׁוָה לְמִשְׁקָל אוֹתָם מַלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מֵהַיִּסּוּרִים, מִשּׁוּם שֶׁהַיִּסּוּרִים מְמָרְקִים וּמְנַקִּים אֶת הָעֲווֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם.
עַתָּה רָוַח לוֹ מְעַט, כִּי רָאָה שֶׁמִּשְׁקַל הַמַּלְאָכִים הַשְּׁחוֹרִים הוֹלֵךְ וְיוֹרֵד. אַט אַט הָלְכוּ כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם לִקְרַאת אִזּוּן, וְאֶת מְקוֹם הַפַּחַד הַנּוֹרָא שֶׁהָיָה לוֹ מִקֹּדֶם לָכֵן, תָּפְסוּ הַמֶּתַח וְהַדְּאָגָה הַאִם יִּזְכֶּה לְהַכְרָעָה לְטוֹבַת הַמַּלְאָכִים הַלְּבָנִים, אוֹ שֶׁמָּא תִּפּוֹל הַהַכְרָעָה לְרָעָתוֹ.
בְּעוֹד סִימָנֵי הַשְּׁאֵלָה מִתְרוֹצְצִים בְּמוֹחוֹ, הִכְרִיז הַכְּרוּז: "כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו", עַל כֵּן, בְּטֶרֶם נַכְרִיעַ אֶת הַדִּין, נַעֲמִיד אֶת הָאָדָם הַנִּדּוֹן בְּנִסָּיוֹן, וְנִרְאֶה הַאִם הוּא מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו.
מִיַּד נִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם הַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הַנִּסְיוֹנוֹת, כְּדֵי לְנַסּוֹת אֶת הָאִישׁ הַאִם יִוָּתֵר לַחֲבֵרוֹ. הַמַּלְאָךְ יֵצֵא לַדֶּרֶךְ כְּדֵי לִבְחֹן אֶת הַנִּדּוֹן, וּלְצֹרֶךְ זֶה נוֹצַר מַצָּב, שֶׁשְּׁמוֹ נִרְשָׁם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַל מָקוֹם שֶׁנּוֹעָד לָאָדָם נוֹסַף. עַתָּה נִרְאֶה, אִם יַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וִיוַתֵּר, אוֹ לֹא, וּלְפִי זֶה יֵחָרֵץ דִּינוֹ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הֵקִיץ הָאִישׁ מִשְּׁנָתוֹ, וְהִכְרִיז בְּהִתְרַגְּשׁוּת: אֲנִי מְוַתֵּר... אֲנִי מְוַתֵּר... לְמָחֳרָת הַיּוֹם הִשְׁכִּים קוּם, וּמִיַּד בְּהִגִּיעוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בִּקֵּשׁ מֵהַגַּבַּאי שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת הַמָּקוֹם הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר. הַמָּקוֹם הָיָה אָמְנָם גָּרוּעַ, אַךְ אֵין סָפֵק שֶׁבִּזְכוּת זֶה הִכְרִיעַ אֶת דִּינוֹ לְטוֹבָה.
וְעַל פִּי זֶה מִתְבָּאֲרִים דִּבְרֵי הַתַּנָּא שֶׁאָמַר "שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה", כְּלוֹמַר, הַתִּקְוָה הַיְּחִידָה שֶׁתּוּכַל לַעֲזֹר לָאָדָם בְּיוֹם הַמִּשְׁפָּט, הִיא - שֶׁיַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּמוֹ רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וּמִמֵּילָא הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִים לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, וּבִזְכוּת זֶה תִּהְיֶה לוֹ תִּקְוָה לְהִנָּצֵל בְּיוֹם הַדִּין.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר, כָּל הַמְּחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בַּגָּלוּי. אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם:
חילול השם
לִפְעָמִים נִדְמֶה לָאָדָם שֶׁאִם יִסָּתֵר בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, וְיַעֲשֶׂה דָּבָר מְסֻיָּם שֶּׁאֵין לוֹ הֶתֵּר עַל פִּי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, אֵין מִי שֶׁיְּגַלֶּה אֶת מַעֲשָׂיו. אוּלָם כְּבָר אָמַר הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה', הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה'.
מְסַפֵּר רַבִּי דָּוִד הַנָּגִיד [בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ אַבְרָהָם הֶחָסִיד נֶכֶד הָרַמְבָּ"ם] מַעֲשֵׂה בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁאָכַל בְּיוֹם תַּעֲנִית צִבּוּר, וְהוּא הָיָה לְבַד בְּבֵיתוֹ, וְלֹא רָאָהוּ שׁוּם אָדָם, וְהִנֵּה מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֶחְרַב הַבַּיִת וְנָפַל עָלָיו, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה בָּאוּ וְהֵסִירוּ מֵעָלָיו אֶת הַמַּפֹּלֶת, וּמָצְאוּ פַּת לֶחֶם בְּפִיו וְגִילוּ שֶׁאוֹתוֹ אָדָם אָכַל פַּת לֶחֶם בְּצוֹם, וְלֹא הִסְפִּיק לִלְעֹס אוֹתוֹ וּלְבָלְעוֹ, וְהִתְפַּלְּאוּ הָעוֹלָם עַל מַעֲשֵׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
זהירותו של יוסף הצדיק מחלול ה'
בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דַּף לו:) אָמְרוּ: יוֹסֵף שֶׁקִּדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר בָּזֶה שֶׁלֹּא חָטָא עִם אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה אִישׁ בַּבַּית בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, זַכָּה שֶּׁהוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בִּתְהִלִּים: "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם".
וְהִקְשָׁה בְּסֵפֶר "יְעָרוֹת דְּבָשׁ": הִנֵּה יָדוּעַ מַה שֶׁגִּלָּה רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י ז''ל, שֶׁאֶסְתֵּר לֹא שָׁכְבָה עִם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אֶלָּא שָׁלְחָה שֵׁדַּה בִּדְמוּתָהּ וּבְצַלְמָה שֶׁתִּכָּנֵס לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּמְקוֹמָהּ. וְאִם כֵּן צָרִיךְ בֵּאוּר, מַדּוּעַ יוֹסֵף גַּם כֵּן לֹא שָׁלַח שֵּׁד בִּדְמוּתוֹ שֶׁיִּכָּנֵס לִשְׁכַּב עִם אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר, וּבָזֶה הָיָה נִצָּל מֵאוֹתָהּ מֵרִשְׁעַת בְּקַלּוּת.
וְתִרֶץ, שֶׁאִם הָיָה יוֹסֵף מַכְנִיס שֵׁד בִּמְקוֹמוֹ, אָז הָיָה נִרְאָה בְּעֵינֶיהָ שֶׁאָכֵן עָבַר עֲבֵרָה עִם אֵשֶׁת אִישׁ, וְיֵשׁ בָּזֶה צַד שֶׁל חִלּוּל ה', לְכָךְ הֶעְדִּיף לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְמָח חַס וְשָׁלוֹם חִלּוּל ה' עַל יָדוֹ, וְזֶהוּ הַחִדּוּשׁ שֶׁשִּׁבְּחוּ חֲכָמֵינוּ ז''ל אֶת יוֹסֵף שֶׁקִּדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר.
זהירותו של החפץ חיים מחלול ה'
מְסַפְּרִים עַל הַ''חָפֵץ חַיִּים", שֶׁעֲווֹן חִלּוּל ה' הָיָה חָמוּר בְּעֵינָיו מְאֹד, וְהָיָה נִזְהָר מִזֶּה מְאֹד. בְּסוֹף יָמָיו סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ, נֶחְלַשׁ גּוּפוֹ וְנֶחְלְשׁוּ חוּשָׁיו מִלֶעֲיֵין, וְאַף עַל פִּי כֵּן אָמַר לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ שֶׁיַּנִּיחוּ סֵפֶר לְפָנָיו, וְעַל פִּי רוֹב הָיוּ מַנִּיחִים לְפָנָיו חֻמָּשׁ, וְאִם כִּי הָיָה קָשֶׁה לוֹ לְעַיֵּן, אָמְנָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר אָדָם יִכָּנֵס וְיִמְצָא אוֹתוֹ יוֹשֵׁב בָּטֵל, הֵנִיחַ כָּל הַזְּמַן סֵפֶר פָּתוּחַ לְפָנָיו...
וּכְמוֹ כֵּן מְסֻפָּר, כִּי בִּצְעִירוּתוֹ, הָרוֹפְאִים פָּקְדוּ עָלָיו לְהַפְסִיק מִלִּמּוּדָיו בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה שְׁלֵמָה. הוּא קִיֵּם אֶת מִצְוַת הָרוֹפְאִים בִּמְלֹאָהּ מִשּׁוּם "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם", אֲבָל הוּא חֲשַׁשׁ מִפְּנֵי חִלּוּל ה', שֶׁמָּא יִכָּנֵס אָדָם לְבֵיתוֹ, וְיִרְאֶה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וּבָטֵל, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל עַל יָדוֹ.
הָלַךְ לִשְׁאוֹל אֶת פִּי הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט הַאִם מֻתָּר לוֹ לְהַחֲזִיק לְפָנָיו סֵפֶר פָּתוּחַ לְמַרְאִית עַיִן כְּדֵי שֶׁיַּחְשְׁבוּ שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּלִמּוּד, כְּדֵי לִמְנוֹעַ חִלּוּל ה', וְאָכֵן הִתִּיר לוֹ הָרַב לַעֲשׂוֹת כֵּן.
פַּעַם אַחַת, אִחֵר הֶחָפֵץ חַיִּים לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁחֲרִית, לְאַחַר סִיּוּם הַתְּפִלָּה, עָלָה עַל הַבִּימָה וְהִכְרִיז, שֶׁסִּבַּת אִחוּרוֹ הִיא לֹא מִשּׁוּם שֶׁנִּרְדַּם, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שָׁקוּעַ בְּאֵיזוֹ סֻגְיָה תַּלְמוּדִית חֲמוּרָה, וּלְשֵׁם אִשּׁוּר הַדָּבָר, הִרְצָה לִפְנֵי הַקָּהָל אֶת חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶּׁהִצְלִיחַ לְחַדֵּשׁ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
סִפֵּר רַבִּי מָרְדְּכַי קוּפְּשְׁטֵיין [רַבָּה שֶׁל רַאדִין]: פַּעַם אַחַת נִזְדַּמֵּן לִי לִהְיוֹת יָחַד עִם הֶחָפֵץ חַיִּים בָּעִיר וִילְנָא. יָדַעְתִּי כִּי מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים חַיָּב לַעֲזֹב בּוֹ בַּיּוֹם אֶת הָעִיר בְּשֶׁל עִנְיַן דָּחוּף, וְהִנֵּה הֻפְתַּעְתִּי כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אוֹתוֹ מִשְׁתָּהֶה בָּרְחוֹב בְּוִילְנָא.
וְאָז סִפֵּר לִי הֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁאָמְנָם נֶחְפָּז הוּא לְדַרְכּוֹ, אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר עָבַר לְיַד אֵיזֶה בַּיִת, קָרְאוּ לוֹ לְהַשְׁלִים מִנְיָן לִתְפִלַּת מִנְחָה. לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר הִתְפַּלָּלְתִּי, חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא אִם לֹא אֶכָּנֵס, יִגָרֵם חִלּוּל ה', עַל כֵּן דָּחִיתִי אֶת הַנְּסִיעָה, וְנִכְנַסְתִּי לַבָּיִת לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה...
עוֹד מְסֻפָּר, כִּי פַּעַם אַחַת לְאַחַר שֶּׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ בַּיְּשִׁיבָה, סָר לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ, וּמָצָא שָׁם בְּמִקְרֶה אֶת אֶחָד מִבַּחוּרֵי הַיְּשִׁיבָה. הֶחָפֵץ חַיִּים הָלַךְ מִיַּד לְאוֹתוֹ בָּחוּר וְאָמַר לוֹ: דַּע לְךָ, שֶׁכְּבָר הִתְפַּלָּלְתִּי, וְנִכְנַסְתִּי לְכָאן רַק לְעַיֵּן בְּאֵיזֶה סֵפֶר. הָרַב חֲשַׁשׁ שֶׁמָּא יַחְשֹׁב הַתַּלְמִיד שֶׁהוּא אִחֵר לַתְּפִלָּה, וְיִהְיֶה בָּזֶה חִלּוּל ה', וְעַל כֵּן כּוֹפֵף אֶת רֹאשׁוֹ לַבָּחוּר רַךְ בְּיַמִּים וְאָמַר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הַנַּ"ל.
מדוע מתו תלמידי ר' עקיבא
בְּיַמִּים אֵלּוּ, אָנוּ מִתְאַבְּלִים עַל מוֹתָם שֶׁל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁמֵּתוּ תּוֹךְ זְמַן קָצַר מִמַּחֲלַת 'אַסְכָּרָה' הַחוֹנֶקֶת אֶת הָאָדָם וּמְמִיתָה אוֹתוֹ. וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה.
וְהִקְשָׁה בְּסֵפֶר "הִלּוּלָא רַבָּא", מַדּוּעַ הִתְחַיְּבוּ אוֹתָם תַּלְמִידִים מִיתָה, וַהֲרֵי אַף אִם עָבְרוּ עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וְלֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבְךָ, מִכָּל מָקוֹם לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ מֵעוֹלָם שְׁמִי שֶׁעָבַר עַל אִסּוּר תּוֹרָה וּבִטֵּל מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה, הִתְחַיֵּב עַל כָּךְ מִיתָה רָעָה כָּזוֹ?
וְכָתַב לְיַשֵּׁב, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהֵם הָיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אֲזַי בְּהִתְנַהֲגוּת שֶׁנָּהֲגוּ זֶה אֶל זֶה, יָצָא חִלּוּל ה', וְכַיָּדוּעַ חִלּוּל ה' אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר אֲפִילּוּ אִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְרַק יוֹם הַמִּיתָה מְכַפֵּר עַל כָּךְ, וְלָכֵן מֵתוּ אוֹתָם תַּלְמִידִים. רָחְ"לִ.