פרק ג · משנה יא
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, הַמְּחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְהַמְגַּלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:
מחלל את הקדשים
בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים (דַּף נז.) אָמְרוּ, שֶׁהָעֲזָרָה שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ צָוְחָה: "צֵא מִכָּאן יִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפָר בַּרְקָאִי, שֶׁמְּכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ וּמְחַלֵּל קָדְשֵׁי שָׁמַיִם".
יִשָּׂשׂכָר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה בָּא לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת וְלִשְׁחֹט בְּהֵמוֹת עַל מְנָת לְהַקְרִיבָם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, הָיָה כּוֹרֵךְ עַל יָדָיו בְּגָדִים בְּעֵת שֶׁהָיָה עוֹבֵד בְּקָרְבָּנוֹת, כְּדֵי לִשְׁמוֹר עַל יָדָיו שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ מִשְּׁחִיטַת הַקָּרְבָּנוֹת, וּבְכָךְ הָיָה מַרְאֶה שֶׁהוּא מְבַזֶּה אֶת הַקֳּדָשִׁים.
וּמִן הַשָּׁמַיִם נֶעֱנַשׁ עַל זֶה, כִּי פַּעַם יָשְׁבוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה [שֶׁל מַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנָאִי] בִּשְׁעַת סְעוּדָה, וְהִתְוַכְּחוּ בֵּינֵיהֶם. הַמֶּלֶךְ אָמַר שֶׁבָּשָׂר הַגְּדִי טוֹב לְמַאֲכָל יוֹתֵר מִבָּשָׂר הַכֶּבֶשׂ, וְהַמַּלְכָּה אָמְרָה שֶׁבָּשָׂר הַכֶּבֶשׂ יוֹתֵר טוֹב מִן הַגְּדִי. הֶחְלִיטוּ שְׁנֵיהֶם, שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶּׁמַּקְרִיב זְבָחִים בְּכָל יוֹם, הוּא יַכְרִיעַ בַּדָּבָר.
כְּשֶׁבָּא יִשָּׂשׂכָר וְשָׁמַע אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, עָשָׂה תְּנוּעָה עִם יָדוֹ [דֶּרֶךְ בִּטּוּל] וְאָמַר: אִלּוּ הָיָה בָּשָׂר הַגְּדִי טוֹב יוֹתֵר, הָיוּ מַעֲלִים אוֹתוֹ לְקָרְבַּן הַתָּמִיד, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה שֶׁיַּקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ, וְלֹא גְּדִי, וְאִם כֵּן, הֲרֵי זֶה סִימָן שֶׁהַכֶּבֶשׁ עָדִיף יוֹתֵר כְּפִי שֶׁאָמְרָה הַמַּלְכָּה.
הַמֶּלֶךְ נֶעֱלַב מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר, וְאָמַר: הוֹאִיל וְאֵין עָלָיו אֵימַת מַלְכוּת, יָקוּצוּ אֶת יָדוֹ הַיְמָנִית, שֶׁלֹּא דַּי שֶׁלֹּא אָמַר כִּדְבָרַי, אֶלָּא גַּם עָשָׂה תָּנוּעַ שֶׁל בִּטּוּל עַל מַה שֶׁטָּעַנְתִּי.
כְּשֶׁרָצוּ לִבְצֹעַ אֶת פְּסַק דִּינוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, נָתַן יִשָּׂשׂכָר שֹׁחַד לְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, וְחָתְכוּ לוֹ אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית. נוֹדַע הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ, וּגְזַר שֶׁיַּחְתְּכוּ לוֹ גַּם אֶת זְרוֹעוֹ הַיְמָנִית, וְנִשְׁאַר גִּדֵּם בִּשְׁתֵּי יָדָיו.
אָמַר רַב יוֹסֵף: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁשִּׁלֵּם גְּמוּלוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפָר בַּרְקָאִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְכָל זֶה הָיָה עוֹנְשׁוֹ עַל שֶׁבִּזָּה אֶת הַקֳּדָשִׁים.
בזיון תלמידי חכמים
יֵשׁ מְפָרְשִׁים, שֶׁבִּזָּיוֹן הַקֳּדָשִׁים מְרַמֵּז גַּם עַל בִּזָּיוֹן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּל הַמְּבַזֶּה אוֹתָם, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין תְּרוּפָה לַמַּכָּה שֶׁיְּקַבֵּל מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, מִפְּנֵי שֶּׁבּוֹרֵא עוֹלָם אֵינוֹ מוֹחֵל לְמִי שֶׁפּוֹגֵעַ בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל.
עַל מְנָת שֶׁנָּבִין אֶת חֻמְרַת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל פְּגִיעָה בְּכָבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, נָבִיא כָּאן מַעֲשֵׂה שֶׁהוּבָא בְּסֵפֶר "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ", כְּפִי שֶׁסִּפְּרוֹ רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל:
סִפּוּר נּוֹרָא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו שֶׁל אָדָם גָּדוֹל, כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר בְּכָבוֹד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. הַגָּאוֹן הַמְּפֻרְסָם רַבִּי יְהוּדָה אַסַאד זַצַ"ל [מְחַבֵּר סֵפֶר "יְהוּדָה יַעֲלֶה"], הִשְׁאִיר אַחֲרָיו לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ כַּמָּה בָּנוֹת שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְפִרְקָן וְטֶרֶם נִשְּׂאוּ, כִּי אֲבִיהֶן עָנִי מָרוּד הָיָה, וְלֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לְהַעֲמִיד אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה צָרִיךְ כְּדֵי לְהַשִּׂיאָן.
מִיַּד עִם הִוָּדַע דָּבָר הַפְּטִירָה, הָיְתָה הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה לְמַצָּבָן שֶׁל הַבָּנוֹת הָאֻמְלָלוֹת, וַחֲמֵשֶׁת חַבְרֵי וַעַד הַקְּהִלָּה, הִתְכַּנְּסוּ טֶרֶם הַלְּוָיָה, וְטִכְּסוּ עֵצָה כֵּיצַד לְהַשִּׂיא אֶת הַבָּנוֹת.
בְּמַהֲלַךְ הַדִּיּוּן הֶעֱלוּ עֵצָה, כִּי הוֹאִיל וְהַגָּאוֹן הָיָה יְפֵה תֹּאַר וּבַעַל הַדְרַת פָּנִים מְיֻחֶדֶת, הֲרֵי בָּרוּר שֶׁאֲנָשִׁים רַבִּים יִהְיוּ מְעֻנְיָנִים לִקְנוֹת אֶת תְּמוּנָתוֹ, מֵאַחַר שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא צוּלַם בְּחַיָּיו, כִּי הִתְנַגֵּד לְכָךְ.
הָלְכוּ וְהִלְבִּישׁוּהוּ לְאַחַר פְּטִירָתוֹ בִּגְדֵי שַׁבָּת, הוֹשִׁיבוּהוּ עַל כִּסֵּא וְצִלְּמוּ אוֹתוֹ. לְאַחַר מִכֵּן, הָלְכוּ וּמָכְרוּ אֶת הַתְּמוּנוֹת, וּמֵהַכֶּסֶף שֶׁהִתְקַבֵּל הֱשִׁיאוֹ אֶת הַבָּנוֹת. כָּל אוֹתָם חַבְרֵי הַוַּעַד מֵתוּ בְּאוֹתָהּ שָׁנָה...
רְאֵה עַד כַּמָּה הִקְפִּידוּ מִן הַשָּׁמַיִם עַל אֹתָם אֲנָשִׁים, עַל אַף שֶׁכַּוָונָתָם הָיְתָה לֶשֶׁם שָׁמַיִם וּלְתוֹעֶלֶת בְּנוֹתָיו שֶׁל הָרַב, עִם כָּל זֶה צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁלְּהִתְעַסֵּק עִם תַּלְמִיד חֲכָמִים זֶה כְּמוֹ לְהִתְעַסֵּק עִם אֵשׁ לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת...
מְסַפְּרִים, שֶׁפַּעַם יָשַׁב הַגָּאוֹן רַבִּי נָתַן הַכֹּהֵן אַדְלֶר בַּעֲלִיַּת בֵּיתוֹ וְלָמַד עִם תַּלְמִידָיו. וְהִנֵּה לְמָטָּה עַל יָד פֶּתַח הַבַּיִת, עָמְדוּ בָּחוּר וּבַחוּרָה וְהָיוּ צוֹחֲקִים וּמִתְלוֹצְצִים בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, וְקוֹלָם הָיָה מַפְרִיעַ לְשִׁעוּרוֹ שֶׁל הָרַב.
צִוָּה הָרַב אֶת תַּלְמִידוֹ רַבִּי מֹשֶׁה סוֹפֵר, שֶׁיֵּלֵךְ וְיֹאמַר לָהֶם שֶּׁיֵּלְכוּ מִכָּאן וְלֹא יַפְרִיעוּ לְמַהֲלַךְ הַשִּׁעוּר. יָרַד רַבִּי מֹשֶׁה אֵלֵיהֶם וְהִתְרָה בָּהֶם, אֲבָל הֵם הִתְעַלְּמוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹלוֹ, וְהִמְשִׁיכוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם. חָזַר רַבִּי נָתַן וְאָמַר לְרַבִּי מֹשֶׁה שֶׁיַּזְהִירֵם שֶׁאִם לֹא יֵלְכוּ מִשָּׁם, מָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתָם.
יָרַד ר' מֹשֶׁה שֵׁנִית, וְאָמַר לָהֶם אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַר רַבִּי נָתַן, אֲבָל הַבָּחוּר הִזְהִיר אֶת רַבִּי מֹשֶׁה שֶׁאִם יָבֹא עוֹד פַּעַם לְהוֹכִיחָם, יַרְבִּיץ לוֹ מַכּוֹת. ר' מֹשֶׁה סִפֵּר לְרַבּוֹ אֶת אֲשֶׁר הִזְהִירוֹ הַבָּחוּר, אַךְ הָרַב רַבִּי נָתַן צִוָּה עָלָיו שֶׁבְּכָל זֹאת יֵרֵד בְּפַעַם הַשְּׁלִישִׁית לְהַזְהִירָם שֶׁיֵּלְכוּ מִשָּׁם.
אוֹתוֹ בָּחוּר שָׁפֵל, הָרִים אֶת יָדוֹ, וְסָטַר אֶת רַבִּי מֹשֶׁה עַל לְחַיָּיו. שָׁב ר' מֹשֶׁה וְסִפֵּר זֹאת לְרַבּוֹ. מִיַּד צִוָּה רַבִּי נָתַן לְהָבִיא לוֹ שׁוֹפַר, וְלִתְקוֹעַ וּלְהָרִיעַ וּלְהַחֲרִימָם, וּבְתוֹךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת מֵתוּ מִיתָה פִּתְאוֹמִית...
המלבין פני חברו
בְּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא (דַּף נח:) אָמְרוּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם סוֹפוֹ לַעֲלוֹת וְלָצֵאת מִשָּׁם, חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹרְדִים וְאֵין עוֹלִים מִשָּׁם, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא - "הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים". בֹּא וּרְאֵה עַד כַּמָּה מַקְפִּידִים זְהִירוּת מִפְּגִיעָה בִּכְבוֹד הַזּוּלַת.
הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת (דַּף ס:) מְתָאֶרֶת כֵּיצַד מַר עוּקְבָא יִשֵׂם אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הֲלָכָה לְמַעֲשֵׂה. בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל מַר עוּקְבָא, דָּר עָנִי, אֲשֶׁר מַר עוּקְבָא נָהַג כָּל יוֹם, לְהָנִיחַ לוֹ אַרְבָּעָה זוּזִים עַל מִפְתַּן דַּלְתּוֹ, מִבְּלִי שֶׁהֶעָנִי יֵדַע עַל כָּךְ.
הֶעָנִי הָיָה סַקְרָן לָדַעַת מִיהוּ מֵיטִיבוֹ. וְכָךְ יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר מַר עוּקְבָא וְאִשְׁתּוֹ הִתְקָרְבוּ לְעֵבֶר בֵּיתוֹ, יָצָא הֶעָנִי לִרְאוֹת מִי הֵם הַבָּאִים. מַר עוּקְבָא וְאִשְׁתּוֹ לֹא רָצוּ לְהִתְגַּלּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁיָּדְעוּ כִּי הַשָּׁכֵן הֶעָנִי יִתְבַּיֵּשׁ מֵעָתָּה וְאֵילָךְ מִפְּנֵיהֶם, עַל כֵּן הֵם מִהֲרוּ לִבְרֹחַ, וְהֶעָנִי הֵחֵל לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם.
תּוֹךְ כְּדֵי רִיצָה, הֵם הִבְחִינוּ בְּתַנּוּר לוֹהֵט, וּבְלֹא לְפַקְפֵּק הֵם קָפְצוּ לְתוֹכוֹ, כְּדֵי שֶׁהֶעָנִי לֹא יִרְאֶה אוֹתָם. נַעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְהֵם יָצְאוּ לְלֹא פֶּגַע, מִלְּבַד כַּפּוֹת רַגְלָיו שֶׁל מַר עוּקְבָא שֶׁנֶּחְרְכוּ קַלּוֹת.
כָּךְ קִיְּמוּ הַשְּׁנַיִם הֲלָכָה לְמַעֲשֵׂה אֶת מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: "נֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים".
הפוגע בחברו מדת הדין מתוחה עליו
מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה עִם הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ, שֶׁפַּעַם נֶעֶלְמוּ מִבֵּיתוֹ כַּפִּיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף. בְּנֵי בֵּיתוֹ חָשְׁדוּ בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁהָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא אֲלֵיהֶם הַרְבֵּה. הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ לֹא הֶאֱמִין לְדִבְרֵיהֶם, אַךְ אַחֲרֵי חִפּוּשׂ, נִמְצְאָה בְּאַמְתַּחְתּוֹ הַגְּנֵבָה.
הַדָּבָר הָיָה לְשִׂיחָה בְּפִי הַבְּרִיּוֹת, וְהַתַּלְמִיד הִתְבַּיֵּשׁ הַרְבֵּה, וּמֵרֹב בּוּשָׁה הָלַךְ וְהֵמִיר דָּתוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן נָסַע לָעִיר קוּשְׁטָא, כִּי לֹא יָכַל לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה בְּעִירוֹ, שָׁם עָסַק בְּמִסְחָר, וְעָלָה מַעֲלָה מַעֲלָה בְּמִסְחָרוֹ, וְיָצָא לוֹ שֵׁם גָּדוֹל, וּשְׁמוֹ הִגִּיעַ לְשָׂרִים וּלְאוֹזְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמָצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, וֶהֱבִיאוּהוּ לָגוּר בִּירוּשָׁלַיִם, וּמִנּוּהוּ לְרֹאשׁ פְּקִידֵי הַמֶּכֶס בָּעִיר.
לְיָמִים הֶחְלִיט הַשְּׁלָ"ה לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם. בְּרִדְתּוֹ מְהַאוֹנִיָה, פָּגַשׁ בּוֹ הַיְּהוּדִי הַמּוּמָר, וַיַּכִּרֵהוּ הַמּוּמָר וְהָרַב לֹא הִכִּירוֹ. בִּקֵּשׁ הַמּוּמָר מֵהָרַב לָסוּר לְבֵיתוֹ וְיַעֲשֶׂה לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל. הָרַב לֹא יָכֹל הָיָה לְסָרֵב לוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.
כַּאֲשֶׁר נִכְנַס הָרַב לְבֵיתוֹ, הוֹלִיכוֹ הַמּוּמָר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְהֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל עוֹשְׁרוֹ, עַד אֲשֶׁר הֱבִיאוֹ לְחֶדֶר גָּדוֹל מַלֵּא כְּלֵי נֶשֶׁק עַל גְּדוֹתָיו. וְיִקַּח מֵעַל הַשֻּׁלְחָן תִּיק, וַיּוֹצִיא מִמֶּנּוּ סַכִּין חַדָּה, וַיִּפֶן אֶל הָרַב וַיֹּאמַר לוֹ: אֱמוֹר וִדּוּי, כִּי לִשְׁחִיטָה הֶבֶאֱתִּיךָ הֵנָּה!
וַיֶּחֱרַד הָרַב חֲרָדָה גְּדוֹלָה, וְשָׁאַל: מַה עָשִׂיתִי לְךָ שֶּׁהֲבֵאתַנִי לְפֹה לְהָרְגֵנִי, לָמָּה תִּשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי?! הָרַב הִמְשִׁיךְ וְהִתְחַנֵּן, אַךְ הַמּוּמָר עָנָה בְּכַעַס: תְּמַהֵר לוֹמַר וִדּוּי, אַחֶרֶת אֶתְקַע סַכִּין זֹאת בְּבִטְנֶךָ בְּלִי הַוִּדּוּי!!!
כְּשֶׁרָאָה הָרַב שֶּׁאֵין לוֹ מִפְלָט, שָׁפָךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָמַד וְיִתְוַדֶּה בִּדְמָעוֹת, וְהַמּוּמָר עוֹמֵד וְסַכִּינוֹ בְּיָדוֹ. כְּשֶׁגָּמַר הָרַב, אָמַר לוֹ הַמּוּמָר: שְׁכָב עַל הָאָרֶץ בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, פְּשֹׁט צַוָּארְךָ, וְהָכֵן עַצְמְךָ לִשְׁחִיטָה, וֶאֱמֹר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" טֶרֶם אֶשְׁחַטֵךָ.
עָצַם הָרַב אֶת עֵינָיו, וְאָמַר בְּקוֹל גָּדוֹל: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד", וְנִשְׁמָתוֹ כִּמְעַט וְיָצְאָה בְּמִילָה "אֶחָד". הִרְכִּין הַמּוּמָר אֶת רֹאשׁוֹ, וְנִשֵּׁק אֶת הָרַב וְאָמַר לוֹ: מוֹרִי וְרַבִּי, קוּם בְּבַקָּשָׁה, וּמְחַל וּסְלַח לִי, כִּי לְטוֹבָתְךָ עָשִׂיתִי זֹאת.
וְיִתְפַּלֵּא הָרַב וְשָׁאַל: מִי אַתָּה? וַיַּעַן הַמּוּמָר: אֲנִי תַּלְמִידְךָ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי, שֶׁהִתְאַבֵּק בֶּעָפָר רַגְלֶיךָ שָׁנִים רַבּוֹת, וּלְבַסּוֹף יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. הָרַב זָכָר אֶת תַּלְמִידוֹ שֶׁהֵמִיר אֶת דָּתוֹ, וּבְשָׂרוֹ נַעֲשָׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין.
שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב: מַדּוּעַ רָצִיתָ לְהָרְגֵנִי, וְעַכְשָׁו הִתְחַרַטֵתַ? אָמַר לוֹ הַמּוּמָר: יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי צַדִּיק אַתָּה, אַךְ חַסְתִּי עָלֶיךָ, וְאָמַרְתִּי שֶׁחָבַל עַל מוֹרִי וְרַבִּי שֶׁבָּא לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל אַדְמַת אֱלֹקִים, וְשֶׁיִּהְיֶה כֶּתֶם עַל בִּגְדוֹ הַמְּחַיְּבוֹ לְמִיתָה, שֶׁהֲרֵי חֵטְא קָטָן יֵשׁ כְּנַפְשְׁךָ עַל יָדִי, וּבִגְלַל הָעֶלְבּוֹן שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת לְעֵינֵי כָּל, יָצָאתִי מִכְּלָל יִשְׂרָאֵל, הָיָה עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּצִנְעָא וְלֹא בְּפַרְהֶסְיָא, וְלָכֵן נֶחְשָׁב מַעֲשֵׂה זֶה לְחֵטְא גָּדוֹל, וְהַצַּעַר שֶׁצִּעַרְתִּי אוֹתְךָ הַיּוֹם, יִהְיֶה לְכַפָּרָה עַל שֶׁאִבַּדְתָּ נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל...
עכוב בשידוכין בגלל קפידה
לְבֵיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן ר' חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי, נִכְנְסָה בַּת הַלּוֹמֶדֶת בְּכִתָּה גְּבוֹהָה בְּאֶחָד הַסֶּמִינָרִים בִּבְנֵי בְּרַק, וְסִפְּרָה עַל תּוֹפָעָה פִּלְאִית הַמִּתְרַחֶשֶׁת בְּכִיתָתָּה. לַמְרוֹת שֶׁמְּדֻבָּר בְּכִתָּה גְּבוֹהָה, אַף אַחַת מִן הַבָּנוֹת לֹא זָכְתָה לָבוֹא בִּבְרִית הָאֵרוּסִין עִם בֶּן גִּילָה. הִיא בִּקְשָׁה לָדַעַת מַה דַּעַת הַגָּאוֹן עַל כָּךְ, וּמַה הוּא מִיְּיַעֵץ לַעֲשׂוֹת.
הָרַב אָמַר, שֶׁאִם אָכֵן מְדֻבָּר עַל כָּל הַכִּיתָה, הֲרֵי שֶׁזּוֹ הִיא 'חַטַּאת הַקָּהָל', וְצָרִיךְ לַחְשֹׁב בְּמַה פִּשְׁעָהּ וּבַמֶּה חָטְאָה הַכִּתָּה כֻּלָּהּ. וּשְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת קַיָּמוֹת לְכָךְ, אוֹ שֶׁפָּגְעוּ בְּמוֹרָה, אוֹ שֶׁפָּגְעוּ בְּאַחַת הַחֲבֵרוֹת.
הַבַּת הֶעֱבִירָה אֶת הַדְּבָרִים לְחַבְרוֹתֶיהָ, וּלְאַחַר דִּיּוּן הִגִּיעוּ בַּכִּתָּה לְמַסְקָנָה שֶׁבַּמוֹרָה הֵן לֹא פָּגְעוּ, אֲבָל יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁפָּגְעוּ בְּאַחַת מִבְּנוֹת הִכִּיתָה. הָיְתָה זוֹ בַּת שֶׁנִּרְאֵת כְּאֻמְלָלָה, וְהַגַּם שֶׁאַף אַחַת מֵהַחֲבֵרוֹת לֹא הִתְכַּוְּנָה לִפְגֹּעַ בָּהּ, וְיִתָּכֵן שֶׁגַּם הַפְּגִיעָה הָיְתָה בְּדָבָר קַל מְאֹד, אוּלַי לֹא הֵאִירוּ לָהּ פָּנִים, אוֹ הֵעִירוּ לָהּ עַל כָּךְ שֶׁהִיא אֵינָהּ נִרְאֵת טוֹב. אֲבָל כָּךְ אוֹ כָּךְ הָיְתָה פְּגִיעָה בִּכְבוֹדָהּ שֶׁל הַבַּת הַהִיא.
שִׁגְּרוּ בְּנוֹת הַכִּתָּה מִשְׁלַחַת נִכְבָּדָה אֶל הַבַּת, וּבִקְשׁוּ שֶׁתִּמְחַל לָהֶם. אֲבָל הַנַּעֲרָה הִפְתִּיעָה אֶת הַמִּשְׁלַחַת, וְאָמְרָה בְּפֶה מַלֵּא שֶׁאֵינָהּ מוֹחֶלֶת!! הַחֲבֵרוֹת הֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ כָּאן עֵסֶק רְצִינִי, וְעַכְשָׁו הֵן כְּבַר יָדְעוּ שֶׁעֵד שֶׁלֹּא יְפַיִיסוּ אֶת הַנֶּעֱלֶבֶת, תַּמְשִׁיךְ הַ'תְּקִיעָה' בְּשִׁדּוּכֵיהֶן.
הֵן שָׁקְלוּ אֶת צַעֲדֵיהֶן מֵחָדָשׁ, וְהֶחְלִיטוּ שֶׁכָּל הַכִּתָּה כֻּלָּהּ צְרִיכָה לַעֲלוֹת לְבֵיתָהּ שֶׁל הַנִּפְגַּעַת, וּלְבַקֵּשׁ שׁוּב וְשׁוּב אֶת סְלִיחָתָה. וְכָךְ עָשׂוּ, אֲבָל לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּכָךְ, אֶלָּא נָקְטוּ בְּצַעַד נוֹסַף, כְּדֵי לְפַיִיסָה.
כְּשֶׁנִּכְנְסוּ כָּל הַבָּנוֹת לְבֵיתָהּ, הֵן הִבְטִיחוּ לָהּ שֶׁהֵן עַצְמָן, תִּשְׁתַּדֵּלְנָה בְּכָל מְאוֹדָן לִדְאֹג לְשִׁדּוּךְ טוֹב עֲבוּרָהּ. וְאִם לֹא דַּי בְּכָךְ, הֲרֵי שֶׁאָבִיהָ שֶׁל אַחַת הַבָּנוֹת הִבְטִיחַ לָשֵׂאת בְּעֹל הַכַּסְפִּי שֶׁל דְּמֵי הַשַּׁדְכָנוּת בְּסַךְ 1,000 דּוֹלָר.
מִשֶּׁרָאֲתָה הֲבַת הַנִּפְגַּעַת שֶׁכַּוָּנָתָן שֶׁל הַחֲבֵרוֹת הִיא רְצִינִית, וְהֵן בֶּאֱמֶת חוֹזְרוֹת בִּתְשׁוּבָה, וּמְעוּנְיָינוֹת לְשַׁפֵּר אֶת דַּרְכָּן, נֶעֶנְתָה וּמַחֲלָה לָהֶן בְּלֶב שָׁלֵם. שְׁבוּעַיִם לְאַחַר מִכֵּן, מָצְאוּ 4 מִבְּנוֹת הַכִּיתַה אֶת זִיוּגָן!
להתביש ולא לביש
לְפָנֵינוּ מַעֲשֵׂה נִפְלָא, הַמֵּעִיד עַל גַּדְלוּתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהֶעֱדִיף לְבַיֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בּוּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת, וְהָעִקָּר לֹא לִגְרֹם בּוּשָׁה לַאֲחֵרִים:
הִתְכּוֹנְנוּת גְּדוֹלָה נִכְּרָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל גְּבִיר הָעֲיָרָה. בִּתּוֹ הַמְהֻלָּלָה נִכְנְסָה בִּבְרִית הָאֵרוּסִין, וּבְעוֹד יָמִים מִסְפַּר, יַחְגְּגוּ בְּנֵי הָעֲיָרָה אֶת שִׂמְחַת כְּלוּלוֹתֶיהָ עִם חֲתָנָהּ הַמְּהֻלָל. הַגְּבִיר הִבְטִיחַ לְבִתּוֹ סְכוּם עָתָק כִּנְדוּנְיָה, וְאַף הִתְחַיֵּב לָזוּן אֶת הַזּוּג לְכָל יְמֵי חַיָּיו, וְגַם יִחֵד לָהֶם דִּירָה מְפֹאֶרֶת.
מִסְפַּר יָמִים לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה, הֶחָתָן כִּמְעַט לֹא יָצָא מַפְתֵּחַ חַדְרוֹ, אֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁהָיָה עָמוּס בְּסִפְרֵי קוֹדֶשׁ נְדִירִים, רִתְּקוּ אוֹתוֹ אֵלָיו, וּלְמַעֵט מִסְפַּר אֲנָשִׁים בּוֹדְדִים לֹא רָאָה אִישׁ אֶת פָּנָיו.
בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַחֲתֻנָּה, עָמַד לוֹ הֶחָתָן וְהִשְׁקִיף בְּעַד חַלּוֹן חַדְרוֹ אֶל עֵבֶר בֵּית הוֹרֵי אִשְׁתּוֹ לֶעָתִיד, וְרָאָה שֶׁכֻּלָּם עֲסוּקִים בַּהֲכָנוֹת לְשַׁבָּת, אוֹפִים חַלּוֹת וּמְבַשְּׁלִים תַּבְשִׁילִים. וְהִנֵּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס לַמִּטְבָּח תַּרְנְגוֹל, וְהֵחֵל לְנַקֵּר מֵהַחַלּוֹת שֶׁהוּכְנוּ לְשַׁבָּת.
פִּתְאוֹם נִכְנְסָה הַכַּלָּה לַמִּטְבָּח, וְהִבְחִינָה בְּמַה שֶׁעָשָׂה הַתַּרְנְגוֹל, וַחֲמָתָהּ בָּעֲרָה בָּהּ, וּמִיַּד אֲחֻזָּה בַּתַּרְנְגּוֹל וְזָרְקָה אוֹתוֹ בְּחָזְקָה עַל הַקִּיר, וּמֵעָצְמַת הַמַּכָּה, מֵת הַתַּרְנְגוֹל. בְּרֶגַע הֶחְלִיט שֶׁרָאָה זֹאת הֶחָתָן, הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִנָּשֵׂא לָהּ. מִדּוֹתָיו הָרְחוּמוֹת לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת אַכְזָרִיּוּתָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה.
מִיַּד סָגַר הֶחָתָן אֶת סְפָרָיו וְהָלָךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. טוֹבֵי הַלּוֹמְדִים שֶׁל הָעֲיָרָה שְׁקוּעִים הָיוּ בְּלִמּוּד, וְלֹא שָׂמוּ לֵב לֶחָתָן שֶׁפָּסַע לְעֵבֶר קֻפַּת בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁנִּצְּבָה עַל הַבִּימָה, וְהָיְתָה מְלֵאָה בְּמַטְבְּעוֹת. הֶחָתָן הֵחֵל מְקָרֵב יָדָיו לְעֵבֶר הַקֻּפָּה, הוּא פֶּתַח אֶת הַמִּכְסֶה שֶׁל הַקֻּפָּה, וּלְפֶתַע הִשְׁלִיכָה אָרְצָה.
הָס הֻשְׁלַךְ בְּבַיִת הַכְּנֶסֶת, וְעֵינֵי הַכֹּל נִנְעֲצוּ בַּבָּחוּר שֶׁהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַבִּימָה וְנִתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ. בְּאוֹתָם יָמִים הָיוּ נוֹהֲגִים לִבְנוֹת חֶדֶר מְיֻחָד מְסֹרָגִים, הַמְּיֹעָד לְהַעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים שֶׁאֲסוּרִים לַעֲשׂוֹת. אוֹתוֹ חֶדֶר נִלְקָח וְהוּשַׂם בְּאוֹתוֹ חֶדֶר, וְכָל מִי שֶׁעוֹבֵר כְּדֵי לְהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הָיָה רוֹאֶה אֶת מִי שֶׁאָסוּר בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר.
שַׁבָּת הַמַּלְכָּה פָּרְשָׂה אֶת כְּנָפֶיהָ, וְהַגְּבִיר הִמְתִּין זֶה זְמַן רַב לַחֲתָנוֹ שֶׁיִּתְלַוֶּה אֵלָיו לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּכְשֶׁרָאָה שֶׁחֲתָנוֹ אֵינוֹ נִמְצָא, חָשַׁב שֶׁהוּא כְּבַר הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְהִנֵּה כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם הַגְּבִיר, חָשְׁכוּ עֵינָיו בִּרְאוֹתוֹ אֶת חֲתָנוֹ לֶעָתִיד אָסוּר בַּחֶדֶר...
מִיַּד בֵּרֵר מַה עוֹלֵל חֲתָנוֹ, וּכְשֶׁנּוֹדַע לוֹ שֶׁנִּסָּה לִגְנֹב, מִיַּד הֶחְלִיט לְבַטֵּל אֶת הַשִּׁדּוּךְ, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, סֻלַּק הַבָּחוּר מֵהָעֲיָרָה.
כְּשֶׁשָּׁב הֶחָתָן אֶל בֵּית הוֹרָיו הַנִּדְהָמִים שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיו אֶת דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה, שְׁאָלוּהוּ מַדּוּעַ עָשָׂה כֵּן? הֵשִׁיב לָהֶם הַבֵּן: לֹא עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְבַיֵּשׁ בַּת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹדִיעַ לָהּ שֶׁאֵינִי מוּכָן לְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ בִּגְלַל שֶׁרָאִיתִי אֶת אַכְזָרִיּוּתָהּ, וּלְפִיכָךְ הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים כְּגַנָּב, כְּדֵי שֶׁיְּבַיְּשׁוּ אוֹתוֹ וַיִּזְרְקוּ אוֹתִי מֵהַקְּהִלָּה, וּבְכָךְ יִתְבַּטֵּל הַשִּׁדּוּךְ בְּלִי לִפְגֹּעַ בַּכַּלָּה...
חָלְפוּ שָׁנִים, וְהַ"חָתָן הַגַּנָּב" הִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם הַיַּהֲדוּת כְּרַבִּי הֶעשִׁיל מִקְרָקָא זַצַ"ל, רַבָּם שֶׁל הַשַּׁ"ך [הַשִּׂפְתֵי כֹּהֵן], וְהַ"נַחֲלַת שִׁבְעָה", וְרַבִּים מִגְּדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים שֶׁלְּאַחֲרָיו.
המפר בריתו של אברהם אבינו
בְּכָל הַדּוֹרוֹת, מָסְרוּ עַם יִשְׂרָאֵל אֶת נַפְשָׁם כְּדֵי לָמוּל אֶת בְּנֵיהֶם, וּלְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְאוֹתָהּ מְסִירוּת נֶפֶשׁ לְמַעַן קִיּוּם מִצְוַת בְּרִית מִילָה, מַמְשִׁיכָה עַד יָמֵינוּ אָנוּ.
וּבְהֶקְשֵׁר לָזֶה, מְסַפְּרִים עַל יְהוּדִי שֶׁחַי מֵעֵבֶר לְמָסָךְ הַבַּרְזֶל בְּרוּסְיָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית, אֲשֶׁר מָסַר נַפְשׁוֹ לְמַעַן קִיּוּם מִצְוַת מִילָה. הוּא הָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמָל אֶת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל מִבְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב בְּסִכּוּן הָאִישִׁי שֶׁהוּא נוֹטֵל עַל עַצְמוֹ. גַּם הַהוֹרִים גִּילוּ בְּכָךְ גְּבוּרָה רוּחָנִית מֵאֵין כָּמוֹהָ.
בְּאַחַת הַפְּעָמִים, לְאַחַר שֶׁמָּל בַּסֵּתֶר יֶלֶד יְהוּדִי כְּבֶן שְׁנָתַיִם, נִדְהָם לִרְאוֹת כִּי לְאַחַר הַמִּילָה, אִמּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד מִתְנַפֶּלֶת עַל בְּנָהּ בְּחִבּוּקִים וּבִנְשִׁיקוֹת, כְּאִלּוּ הִיא רוֹאָה אוֹתוֹ לָרִאשׁוֹנָה.
הָאֵם שֶׁהִבְחִינָה בְּתַדְהֵמָתוֹ, הִסְבִּירָה כִּי בְּעֵת לֵידַת בְּנָהּ, הִיא חָשְׁשָׁה שֶׁמָּא יִתְרַגְּלוּ לְמַצָּב שֶׁהַיֶּלֶד אֵינוֹ נִמּוֹל, וּמַה שֶׁהִתְחִיל בְּחֹסֶר בְּרֵירָה, יַהֲפֹךְ לְעֻבְדָּה מֻגְמֶרֶת, לָכֵן הִיא נָדְרָה נֶדֶר שֶׁלֹּא תְּנַשֵּׁק לוֹ עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ לוֹ בְּרִית...
כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ כִּשְׁנָתַיִם, הִיא הִתְאַפְּקָה מִלְּנָשְׁקוֹ, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁקִּיְּמָה אֶת נִדְרָהּ וְהַיֶּלֶד מָהוּל, הִיא יְכוֹלָה לְנַשֵּׁק וּלְחַבֵּק אֶת בְּנָהּ...
הָרַבִּי מִבְּלַאז'וֹב זַצַ"ל, הָיָה נוֹהֵג לְסַפֵּר בְּכָל פַּעַם שֶׁכֻּבַּד בְּסַנְדְּקָאוּת אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא:
בִּימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, הוּא שָׁהָה בְּמַחֲנֵה עֲבוֹדָה, וְהִנֵּה הִגִּיעַ מִשְׁלוֹחַ שֶׁל נָשִׁים וִילָדִים, וְהֵם הוּבְלוּ בְּדַרְכָּם הָאַחֲרוֹנָה. הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת שֶׁאָחֲזָה צְרוֹר קָטָן בְּיָדָהּ. הִיא פָּנְתָה בְּתַקִּיפוּת לַצּוֹרֵר גֶּרְמָנִי שֶׁעָמַד לְצִידָה, וּכְאִלּוּ צִוְּתָה עָלָיו שֶׁיִּתֵּן לָהּ אֶת הָאוֹלָר שֶׁלּוֹ.
הַחַיִל הַגֶּרְמָנִי, חָשַׁב שֶׁאִשָּׁה זוֹ רוֹצָה לִשְׁלֹחַ יָד בְּנַפְשָׁהּ, וְכֵיוָן שֶׁנֶּהֱנָה מֵהָרַעְיוֹן, הִגִּישׁ לָהּ אֶת הָאוֹלָר. לְתַדְהֵמָתוֹ, פָּתְחָה הָאִשָּׁה אֶת הַצְּרוֹר שֶׁבְּיָדָהּ, וּלְעֵינֵי כֻּלָּם נִגְלָה תִּינוֹק רַךְ בֶּן יָמִים אֲחָדִים.
עוֹד בְּטֶרֶם הֵבִין אֵי מִי אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ, הִיא בִּצְעָה בִּזְרִיזוּת בְּרִית מִילָה לַיֶּלֶד, בֵּרְכָה אֶת בִּרְכַּת הַמִּילָה, וּמִתּוֹךְ הַכָּרַת הַמַּצָּב בּוֹ הֵם נְתוּנִים, פָּנְתָה וְאָמְרָה "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶעֱנַקְתָּ לִי יֶלֶד בָּרִיא, וַאֲנִי מַחְזִירָהּ לְךָ יֶלֶד יְהוּדִי בָּרִיא וְכָשֵׁר".
עונשו של הפוגם בבריתו
רַבִּי דָּוִד הַנָּגִיד בַּמִּדְרָשׁ דָּוִד עַל אֲבוֹת כָּתַב: בַּר יִשְׂרָאֵל שְׁיִפְגוֹם בְּרִיתוֹ, וְיִטָּמֵא בְּרִית קוֹדֶשׁ בַּעֲבֵרָה עִם גּוֹיָה, לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ שֶׁהוּא מָהוּל, אֶלָּא יֵחָשֵׁב לְעָרֵל, וְהָאִשָּׁה שֶּׁשָּׁכַב עִמָּהּ, הִיא קְשׁוּרָה בּוֹ וּמְלַפֶּפֶת אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנָּם, כֵּיוָן שֶׁטִּמֵּא בְּרִית קוֹדֶשׁ וּבַעַל בַּת אֵל נֵכָר, וְעוֹנְשׁוֹ יִהְיֶה קָשֶׁה בָּעוֹלָם הַבָּא.
וּבְסֵפֶר "יְקָרָא דְחַיֵּי" כָּתַב: יֵשׁ לָדַעַת וּלְהוֹדִיעַ, שְׁמִי שֶׁהָיָה חָי עִם גּוֹיָה [וּבִלְשׁוֹן הָעוֹלָם נִקְרָא "הִתְחַתֵּן עִם גּוֹיָה"], יֵשׁ לְהוֹרוֹת בְּפַשְׁטוּת שֶׁלְּאַחַר מוֹתוֹ אֵין לָשֶׁבֶת עָלָיו שִׁבְעָה כְּלָל וְעִקָּר. וְדָבָר זֶה הוּא חָמוּר מְאֹד, מִשּׁוּם שֶׁכָּרַת עַצְמוֹ מֵהֶמְשֵׁכִיּוּת עִם הַקֹּדֶשׁ. [וְכֵן הַדִּין בְּאִשָּׁה שֶׁחַיָּה עִם גּוֹי שֶׁהוּא דָּבָר חָמוּר מְאֹד].
וְכָתַב בְּסֵפֶר "שֵׁבֶט הַלֵּוִי" (חֵלֶק ב סִימָן ריג) בִּפְשִׁיטוּת, שְׁמִי שֶׁחַי עִם גּוֹיָה, כָּל שֶׁלֹּא נוֹדַע בְּבֵרוּר שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי מוֹתוֹ, אֵין מִתְאַבְּלִים עָלָיו. אוּלָם קַדִּישׁ וְהַשְׁכָּבָה וּמִצְווֹת לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ יֵשׁ לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ עַל נִשְׁמָתוֹ הָאוּמְלָלָה.
וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ פַּעַם אָדָם אֶחָד שֶׁחַי עִם גּוֹיָה לָרַב, וְטָעַן בְּפָנָיו "מַדּוּעַ לֹא מְצָרְפִים אוֹתוֹ לְמִנְיָן", וַהֲרֵי אֵינוֹ אוֹכֵל חֲזִיר... אָמַר לוֹ הָרַב: הוּא לֹא אוֹכֵל חֲזִיר, אֲבָל חֲזִירַה הוּא כֵּן אוֹכֵל...
וּפָשׁוּט שֶׁהוֹרִים שֶׁיֵּשׁ לִבְנָם קֶשֶׁר עִם גּוֹיָה, אֵין לָהֶם לְהַכְנִיסָם הַבָּיְתָה כְּדֵי לְקָרְבוֹ, שֶׁאֵיךְ יִתָּכֵן לְהַכְנִיס רִשְׁעָה לְבֵיתָם, וְאִם יִרְצֶה הַבֵּן לָבוֹא לְבַדּוֹ, יְקַבְּלוּהוּ. אַךְ אִם אֵינוֹ מוּכָן אֶלָּא רַק לְהַגִּיעַ עִמָּהּ, אֵין לְרַחֵם עָלָיו כְּלָל וְעִקָּר, עַד שֶׁיְּנַתֵּק עַצְמוֹ מִפְּצָצָה מְתַקְתֶּקֶת זוֹ, שֶׁהוֹרֶסֶת כָּל חֶלְקָה טוֹבָה.