פרק ג · משנה ט
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת:
יראת שמים
בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דַּף לא:) אָמְרוּ: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹרָה וְאֵין בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁמָּסְרוּ לוֹ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל הַכַּסֶּפֶת שֶׁנִּמְצֵאת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אֲבָל אֶת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל הַבַּיִת לֹא נָתְנוּ לוֹ. מַה עֵרֶךְ יֵשׁ לְמַפְתְּחוֹת שֶׁל כַּסֶּפֶת הַגְּדוּשָׁה בְּאוֹצָרוֹת, אִם אֵין לָאָדָם אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַחֶדֶר בּוֹ נִמְצֵאת הַכַּסֶּפֶת. כָּךְ גַּם גּוֹרָלוֹ שֶׁל אָדָם הֶחָפֵץ לִלְמֹד תּוֹרָה, אַךְ הוּא חֲסַר יִרְאַת שָׁמַיִם, כֵּיצַד יִּזְכֶּה לְאוֹצָרוֹת הַחָכְמָה אִם חָסֵר לוֹ הַתְּנַאי הָרִאשׁוֹנִי שֶׁל יִרְאַת ה'.
בְּמָקוֹם אַחֵר מְתָאֲרִים חֲכָמֵינוּ רַעֲיוֹן זֶה בְּדִמּוּי שׁוֹנֶה, לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְאָדָם שֶׁבָּא לְחֶנְוָנִי וְאָמַר לַמּוֹכֵר שֶׁיָּבִיא לוֹ יַיִן מֵהֶחָבִית. אָמַר לוֹ: תָּבִיא אֶת הַכְּלִי שֶׁלְּךָ וְאַמַּלֵא לְךָ יַיִן. אָמַר לוֹ הַקּוֹנֶה: אֵין לִי כְּלִי. אָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר: אִם אֵין לְךָ כְּלִי לָשִׂים בּוֹ יַיִן, כֵּיצַד אַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁאֶתֵּן לְךָ יַיִן מֵהֶחָבִית. כָּךְ גַּם דּוֹמֶה מִי שֶּׁאֵין לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְרוֹצֶה לִקְנוֹת אֶת חָכְמַת הַתּוֹרָה.
אדם בלי יראת שמים אינו אדם
בְּסֵפֶר "קוֹבֵץ מַאֲמָרִים", הוּבָא בִּשְׁמוֹ שֶׁל ר' אֶלְחָנָן וַסֶּרְמָן זַצַ"ל הַגְדָּרָה חֲרִיפָה מְאֹד, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יִרְאַת שָׁמַיִם אֵינָהּ סְתָם תּוֹסֶפֶת מַעֲלָה בָּאָדָם, אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, הוּא רָאוּי לְתֹאַר אָדָם. וּמִי שֶּׁאֵין לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, אֵינוֹ אָדָם!!!
זֶה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "אֶת הָאֱלֹקִים יָרֵא כִּי זֶה כָּל הָאָדָם", רַק מִי שֶׁאֶת "הָאֱלֹקִים יָרֵא" נִקְרָא אָדָם, "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם", אַךְ מִי שֶּׁאֵין לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, גַּם אִם יֵשׁ לוֹ תְּכוּנוֹת וּמַעֲלוֹת רַבּוֹת, אֵינוֹ קָרוּי אָדָם.
וּמְסֻפָּר עַל רַבִּי אֶלְחָנָן, שֶׁבִּקֵּר בְּגֶרְמַנְיָה שָׁנִים אֲחָדוֹת לִפְנֵי הַשּׁוֹאָה. אִישׁ עֲדַיִן לֹא שִׁעֵר אָז מַה עֲתִידִים בְּנֵי הָעָם הַגֶּרְמָנִי לְעוֹלֵל לִיהוּדֵי אֵירוֹפָּה. הַמְּדִינָה הָיְתָה מְפֻתַּחַת מְאֹד מִבְּחִינָה תַּרְבּוּתִית וְכַלְכָּלִית, וְהַיְּהוּדִים חָיוּ בִּתְנָאִים טוֹבִים, יַחֲסֵיהֶם עִם הַגֶּרְמָנִים הָיוּ מַנִּיחִים אֶת הַדַּעַת. בְּעֵת בִּקּוּרוֹ שָׁם, דָּרַשׁ בִּפְנֵי אַבְרֵכִים שֶּׁלִּמְּדוֹ בְּסֶמִינָר לְרַבָּנִים, וְאֵלּוּ הָיוּ דְּבָרָיו:
בְּפָרָשַׁת "וַיַּרְא" אָנוּ קוֹרְאִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר שׁוֹאֵל אֲבִימֶלֶךְ אֶת אַבְרָהָם מַדּוּעַ אָמַר לוֹ שֶׁשָּׂרָה הִיא אֲחוֹתוֹ וְלֹא אִשְׁתּוֹ, הֵשִׁיב לוֹ אַבְרָהָם: "כִּי אָמַרְתִּי, רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בְּמָקוֹם הַזֶּה, וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי".
וְיֵשׁ לְהָבִין, מַה פֵּשֶׁר הַהַדְגָּשָׁה "רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה", לִכְאוֹרָה הֲמֻלָּה "רַק" נִרְאֵית מְיֻתֶּרֶת? אֶלָּא אַבְרָהָם רָצָה לוֹמַר בָּזֶה לַאֲבִימֶלֶךְ; הִנֵּה רָאִיתִי דְּבָרִים יָפִים רַבִּים בִּמְדִינָתְךָ, הַמְּדִינָה מְסֻדֶּרֶת יָפֶה, מְבֻסֶּסֶת מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית, הַתּוֹשָׁבִים מֶתוּרְבַּתִים וּמְנוּמָסִים, לִכְאוֹרָה הַכֹּל טוֹב וְיָפֶה.
אוּלָם רַק דָּבָר אֶחָד חָסֵר כָּאן, הִבְחַנְתִּי שֶׁיִּרְאַת שָׁמַיִם אֵין בְּמָקוֹם הַזֶּה, לָכֵן הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי וְאִשְׁתִּי נִמְצָאִים בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, אִם אֵשׁ הַתַּאֲוָה תְּבַעֵר בְּקִרְבּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי מְדִינָתְךָ, וְהוּא יִתְעוֹרֵר לַחְשֹׁק לָקַחַת אֶת אִשְׁתִּי, אֵין שׁוּם סִבָּה שֶׁתַּעֲצֹר אוֹתוֹ מִלַּעֲשׂוֹת זֹאת, וְאָז הוּא עָלוּל לַהֲרוֹג אוֹתִי וְלָקַחַת אֶת אִשְׁתִּי. בְּמַצַּב כָּזֶה לֹא יוֹעִילוּ נִימוּסִים וְתַרְבּוּיוֹת, אֶלָּא רַק דָּבָר אֶחָד יָכוֹל לַעֲצֹר אֶת הָאָדָם בְּמַצַּב כָּזֶה - "יִרְאַת שָׁמַיִם".
בִּדְבָרָיו אֵלּוּ, הִתְכַּוֵּן ר' אֶלְחָנָן לִרְמֹז עַל הַסַּכָּנָה הָעֲלוּלָה לִצְמֹחַ מִגֶּרְמַנְיָה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּאוֹתָהּ עֵת נֶחְשְׁבָה לִמְדִינָה מְתֻרְבֶּתֶת וּמְנֻמֶּסֶת כָּאָמוּר לְעֵיל.
תַּלְמִידֵי הַסֶּמִינָר לְרַבָּנִים הֻפְתְּעוּ לִשְׁמוֹעַ דְּבָרִים קָשִׁים כָּל כָּךְ, וְהִתְקַשּׁוּ לְהַאֲמִין כִּי מְדֻבָּר בְּאַרְצָם הַנֶאוֹרַה. אוּלָם מִשֶּׁחָלְפוּ שָׁנִים מוּעָטוֹת, הִתְגַּשְּׁמוּ הַדְּבָרִים לְהַפְלִיא, וְהַמְּדִינָה הַמְּתֻרְבֶּתֶת הַזֹּאת, הוֹצִיאָהּ מִקִּרְבָּהּ בְּנֵי בְּלִיַּעַל, חָיוֹת טֶרֶף נוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר הָרְגוּ לְלֹא רֶחֶם שִׁשָּׁה מִלְיוֹן יְהוּדִים חַפִּים מִפֶּשַׁע. וְכָל זֶה בִּגְלַל חִסָּרוֹן בְּיִרְאַת שָׁמַיִם.
מהי יראת שמים
כָּתַב הָרַב "פֶּלֶא יוֹעֵץ", שֶּׁסִּפְּרוּ עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁתָה כּוֹס גָּדוֹל שֶׁל שֵׁכָר חָזָק מְאֹד, בְּחוֹשְׁבוֹ שֶׁהוּא יַיִן, וְכִמְעַט שֶׁהוּא הִתְעַלֵּף, וְתֵכֶף סָגַר עֵינָיו, וּלְאַחַר כַּמָּה רְגָעִים חָזַר לְאֵיתָנוֹ כְּאִלּוּ לֹא שָׁתָה כְּלָל. שָׁאָלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו: אֵיזוֹ רְפוּאָה עָשָׂה? וְהֵשִׁיב לָהֶם: הֲלֹא תֵּדְעוּ מַה שֶׁאָמְרוּ חֲז''ל בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (דַּף י.) "יַיִן קָשֶׁה פַּחַד מְפִיגוֹ", וְאֵין פַּחַד כְּפַחַד ה' מְהַדַּר גְּאוֹנוֹ, וְלָכֵן תֵּכֶף שֶּׁחָשַׁבְתִּי בְּעֹמֶק יִרְאַת ה', הַשֵּׁכָר חָלַף הָלַךְ לוֹ...
מְסֻפָּר עַל הַמַּהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל, שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים הַצִּבּוּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת "לְפָנָיו עֲבֹד בְּיִרְאָה וּפַחַד", הָיָה מִתִּנְפַּח לוֹ וְרִיד בְּמִצְחוֹ כְּעֹבִי אֶצְבַּע, מֵעָצְמַת הַיִּרְאָה וְהַפַּחַד שֶׁהָיָה נָתוֹן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
וּמֵהֵיכָן שָׁאַב הַמַּהֲרִי"ל דִּיסְקִין יִרְאַת שָׁמַיִם בְּעוֹצְמַה כָּזוֹ? מֵאָבִיו הַגָּאוֹן רַבִּי בִּנְיָמִין דִּיסְקִין זַצַ"ל. רַבִּי בִּנְיָמִין כִּהֵן כְּרֹאשׁ יְשִׁיבָה, וְדַרְכּוֹ הָיָה לִלְמֹד בְּחַדְרוֹ, וְכַאֲשֶׁר הִתְעוֹרְרָהּ שְׁאֵלָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא נִמְצְאָה לָהּ מַעֲנֵה, הָיוּ נִכְנָסִים אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, וְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הָיָה מְפָרְקָה וּמְתַּרְצָּה.
יוֹם אֶחָד, הִגִּיעַ תַּלְמִיד חֲכַם וּשְׁאֵלָה בְּפִיו, דָּבָר נּוֹרָא קָרָה לוֹ, סֵפֶר הַתּוֹרָה נָפַל מִיָּדָיו בְּשָׁעָה שֶׁנָּשְׂאוּ מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ אֶל הַתֵּבָה, וְכָעֵת בָּא לִשְׁאוֹל כְּדָת מַה לַעֲשׂוֹת.
תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה נָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בִּשְׁאֵלָה, וְהֶעֱלוּ צְדָדִים לְכָאן וּלְכָאן, וּלְבַסּוֹף הֶחְלִיטוּ לְהַפְנוֹת אֶת הַשְּׁאֵלָה לְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה. וְהִנֵּה, אַךְ שָׁמַע הַגָּאוֹן רַבִּי בִּנְיָמִין שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה נָפַל, הִתְעַלֵּף, וְאַחַר שֶּׁהֵשִׁיבוּ נַפְשׁוֹ, חָזַר וְהִתְעַלֵּף כַּמָּה פְּעָמִים, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מְמַלְמֵל "סֵפֶר תּוֹרָה נָפַל, סֵפֶר תּוֹרָה נָפַל", וְרַק לְאַחַר זְמַן רַב הִתְאוֹשֵׁשׁ, וְנִפְנָה לְחַפֵּשׂ דַּרְכֵי תְּשׁוּבָה לְאוֹתוֹ אָדָם.
בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים אָכֵן הָיְתָה חֲרָדָה אֲמִתִּית בִּכְדֵי לְהַשִּׂיג יִרְאַת שָׁמַיִם, וּכְפִי שֶׁמְּלַמְּדֵנוּ הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: פַּעַם אַחַת יָשַׁב רַבֵּנוּ הַחֲתַם סוֹפֵר עִם שְׁלוֹשָׁה מִתַּלְמִידָיו וְלָמַד. לְאַחַר זְמַן, הִתְחִיל הַחֲתַם סוֹפֵר לְנַמְנֵם.
פָּתַח אֶחָד הַתַּלְמִידִים וְאָמַר: שָׁמַעְתִּי שֶׁאוֹמְרִים עַל הַחֲתַם סוֹפֵר שֶׁהוּא גָּאוֹן גָּדוֹל, אֲנִי אֵינֶנִּי רוֹאֶה אֶת הַגְּאוֹנוּת שֶׁלּוֹ?!
הַשֵּׁנִי אָמַר: אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא חֲכַם גָּדוֹל, אֲנִי לֹא רוֹאֶה אֶת חָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה?!
הַשְּׁלִישִׁי אָמַר: אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם גָּדוֹל, אֲנִי אֵינֶנִּי רוֹאֶה אֶת הַיִּרְאַת שָׁמַיִם שֶׁבּוֹ?!
לְפֶתַע הִתְעוֹרֵר הַחֲתַם סוֹפֵר שֶׁשָּׁמַע אֶת שִׂיחָתָם, וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בֶּכִי גָּדוֹל וְאָמַר: מַה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי לֹא גָּאוֹן, אֵינֶנִּי מִצְטַעֵר עַל כָּךְ, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלָּמַדְתִּי וְעָמַלְתִּי כְּפִי כָּל כֹּחוֹתַי, וְאִם אֵינֶנִּי גָּאוֹן, לֹא יִתְבְּעוּ אוֹתִי מֵהַשָּׁמַיִם עַל כָּךְ. אֲבָל מַה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֵינֶנִּי יְרֵא שָׁמַיִם, עַל זֶה אֲנִי בּוֹכֶה וּמִצְטַעֵר, כִּי הֲרֵי "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם", וְזֶה הָיָה בְּיָדִי לְהַשִּׂיג, וְאִם לֹא הִשַּׂגְתִּי אֶת זֶה, הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ לִי לְהִצְטַעֵר עַל כָּךְ מְאֹד...
וְהוּא בָּכָה וּבָכָה, עַד שֶׁהִרְטִיב אֶת כָּל בְּגָדָיו מֵרֹב בֶּכִי וְדִמְעָה. הֲרֵי לְךָ מִדָּה שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם טְהוֹרָה.
הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. וְכֹל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת:
נאה דורש ונאה מקים
הַתַּנָּא כָּאן פּוֹנֶה אֶל הַמְחַנֵּךְ וְאוֹמֵר לוֹ: אִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁדְּבָרֶיךָ יִפְּלוּ עַל אוֹזְנַיִים קְשׁוּבוֹת, עָלֶיךָ לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁמַּעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ מְרֻבִּים מֵחָכְמָתְךָ, דְּהַיְנוּ שֶׁדִּבְרֵי הַחָכְמָה שֶׁתַּטִּיף לַאֲחֵרִים, יִהְיוּ מְלֻוִּים בְּקִיּוּם כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ.
רַק מִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "נָאֶה מְקַיֵּם", יָכוֹל לִהְיוֹת בְּגֶדֶר "נָאֶה דּוֹרֵשׁ", אָדָם שֶׁאֵינוֹ "נָאֶה מְקַיֵּם", הֵיאַךְ יְשַׁכְנֵעַ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹעַ לוֹ וּלְקַיֵּם אֶת דְּבָרָיו, הֲלֹא הֵם יֹאמְרוּ לוֹ "קְשׁוֹט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קְשׁוֹט אֲחֵרִים" (בָּבָא מְצִיעָא דַּף קז:), כְּלוֹמַר, כֵּיצַד אַתָּה מֵטִיף לָנוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ אֵינְךָ מְקַיֵּם.
וּמוֹצְאִים אָנוּ לְכָךְ רֶמֶז מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ", וְהִקְשָׁה ר' יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל, הֲרֵי כָּל מִילַת "אֶת" שֶׁכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה, בָּאָה לְרַבּוֹת דָּבָר נוֹסַף, וְאִם כֵּן, מַה בָּא לְרַבּוֹת הַמִּילָה "אֶת" עֲמִיתֶךָ? וְתִרֶץ שֶׁזֶּה בָּא לְרַבּוֹת אֶת עַצְמְךָ, שֶׁקּוֹדֵם כָּל תִּתֵּן אֶת עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ אֶת אֲחֵרִים.
וּמְסַפְּרִים חֲז''ל בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (דַּף ס:): מַעֲשֵׂה בְּרַבִּי יַנַּאי, שֶׁהָיָה לוֹ בַּחֲצֵרוֹ אִילָן הַנּוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבִהְיוֹתוֹ טָרוּד בְּתוֹרָתוֹ, לֹא שָׂם לִבּוֹ לְכָךְ שֶׁאוּלַי הוּא מַפְרִיעַ לְהִלּוּךְ הָרַבִּים, אֶלָּא חָשַׁב שֶׁנֹּחַ הַדָּבָר לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים לְהִסְתּוֹפֵף בְּצִלּוֹ.
וְהִנֵּה הָיָה עוֹד אָדָם שֶׁהָאִילָן שֶׁלּוֹ הָיָה נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, בָּאוּ אַנְשֵׁי רְשׁוּת הָרַבִּים וְהִתְלוֹנְנוּ עָלָיו בִּפְנֵי רַבִּי יַנַּאי, מִפְּנֵי שְׁעֲנָפָיו מַפְרִיעִים לַעֲבוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אָמַר לָהֶם רַבִּי יַנַּאי: לְכוּ עַתָּה, וּבוֹאוּ לְמָחָר, וְאֶפְסֹק לָכֶם הַדִּין.
בַּלַּיְלָה שָׁלַח רַבִּי יַנַּאי שָׁלִיחַ וְקָצַץ אֶת הָאִילָן שֶׁלּוֹ, לְבַל יַפְרִיעַ עוֹד לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְאוֹתוֹ שֶׁהֵם מְעַרְעֲרִים עַל כָּךְ, וְרַק מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שָׁתְקוּ וְלֹא עִרְעֲרוּ.
לַמָּחֳרָת כְּשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו, הוֹרָה לָאִישׁ הַהוּא לִקְצֹץ אֶת הָאִילָן שֶׁלּוֹ, אָמַר לוֹ הָאִישׁ: וַהֲרֵי לִכְבוֹדוֹ גַּם יֵשׁ אִילָן הַנּוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים כָּמוֹנִי? אָמַר לוֹ: צֵא וּרְאֵה אִם נִקְצַץ הָאִילָן שֶׁלִּי, תָּקוּץ גַּם אֶת הָאִילָן שֶׁלְּךָ, וְאִם לֹא, אַל תָּקוּץ.
בְּהֶקְשֵׁר לָזֶה מֵבִיא עַל כָּךְ רַבֵּנוּ הַ''בֶּן אִישׁ חָי" מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה: גַּנָּב מְפֻרְסָם נִתְפַּס עַל יְדֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת, וְגָזַר עָלָיו הַמֶּלֶךְ עוֹנֶשׁ מָוֶת בִּתְלִיָּה עַל הָעֵץ. אָמַר הַגַּנָּב: הֲרֵינִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי אֶת פְּסַק דִּינוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אַךְ יוֹדֵעַ אֲנִי חָכְמָה אַחַת נִפְלָאָה שֶׁאִישׁ זוּלָתִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ, וְאִם אָמוּת, תָּמוּת עִמִּי חָכְמָתִי. עַל כֵּן מְבַקֵּשׁ אֲנִי לְלָמְדָהּ לַמֶּלֶךְ, כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁאֵר הַחָכְמָה בָּעוֹלָם וְלֹא תֹּאבַד.
לִשְׁאֵלַת הַמֶּלֶךְ מַהִי אוֹתָהּ חָכְמָה? הֵשִׁיב הַגַּנָּב: יוֹדֵעַ אֲנִי כֵּיצַד לִשְׁתּוֹל גַּרְעִין בַּקַּרְקַע לְאַחַר הֲכָנָה מְסֻיֶּמֶת, וְכַעֲבוֹר חֲצִי שָׁעָה יִגְדַּל מִמֶּנּוּ אִילָן לְתִפְאֶרֶת, שֶׁיִּשָּׂא פֵּרוֹת גְּדוֹלִים וְיָפִים. הִתְפַּלְּאוּ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו, וְיָצְאוּ עִם הַגַּנָּב אֶל הַגָּן, וְהֵבִיאוּ לוֹ חַרְצַנִּים שֶׁל אֶחָד הַפֵּרוֹת.
הַגַּנָּב הוֹרָה לְהָבִיא לְפָנָיו כְּלִי מַלֵּא מַיִם, וּלְהוֹסִיף לָהֶם סַמְמָנִים מְסוּיַימִים. כְּשֶׁהוּבְאוּ הַמַּיִם, עִרֵב בָּהֶם אֶת הַסַּמְמָנִים, וְהִנִּיחַ בְּתוֹכָם אֶת הַגַּרְעִינִים, וְכַעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה אָמַר: כָּעֵת הַגַּרְעִינִים מוּכָנִים לִזְרִיעָה, וְיֵשׁ לְשִׂימָם בַּקַּרְקַע, וּבְתוֹךְ חֲצִי שָׁעָה יִצְמָח כָּאן עֵץ גָּדוֹל, אַךְ כָּל זֶה תְּנַאי אֶחָד!
צָרִיךְ שֶׁהָאָדָם אֲשֶׁר יִתְּחוֹב אֶת הַגַּרְעִין בַּקַּרְקַע, יִהְיוּ יָדָיו נְקִיּוֹת מִכָּל גְּנֵבָה וְגֵזֶל, אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לְשׁוֹתְלוֹ, כִּי הֲרֵי גָּנַבְתִּי בְּחַיָּי. פָּנָה הַגַּנָּב אֶל הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: מְכֻבָּד אַתָּה לִתְחֹב אֶת הַגַּרְעִין בַּקַּרְקַע!
אָמַר הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ: לֹא אַסְתִּיר מִכֶּם כִּי בִּהְיוֹתִי נַעַר, הָיִיתִי הוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחוּת אֲבִי לִקְנִיּוֹת, וְהָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ שֶׁהַדְּבָרִים עֲלוּ יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁעָלוּ בֶּאֱמֶת, וְאֶת הָעוֹדֵף הָיִיתִי לוֹקֵחַ לְעַצְמִי. אָמְנָם צָעִיר הָיִיתִי לְיָמִים, אַךְ חוֹשְׁשַׁנִי שֶׁהַסְּגֻלָּה לֹא תִּפְעָל, שֶׁהֲרֵי יָדַי אֵינָן נְקִיּוֹת לְגַמְרֵי...
פָּנָה הַגַּנָּב לְשַׂר הָאוֹצָר וְאָמַר: בְּבַקָּשָׁה, הִנְּךָ מְכֻבָּד לִתְחֹב אֶת הַגַּרְעִין בַּקַּרְקַע. אָמַר הַשָּׂר: אֲנִי מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת, וְכָל חֶשְׁבּוֹנוֹת הַמַּמְלָכָה בְּיָדִי, וּשְׁגִיאוֹת מִי יָבִין? יִתָּכֵן וְטָעִיתִי בַּחֶשְׁבּוֹן, וְאוּלַי לָקַחְתִּי בְּלִי כַּוָּנָה כַּמָּה פְּרוּטוֹת בְּטָעוּת, וְלָכֵן גַּם יָדַי לֹא נְקִיּוֹת...
פָּנָה הַגַּנָּב לַמֶּלֶךְ וְאָמַר: כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ בְּכָבוֹד, הוֹאֵל נָא אַתָּה לִתְחֹב אֶת הַגַּרְעִין לַקַּרְקַע. הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ: עַתָּה נִזְכַּרְתִּי, שֶׁבִּהְיוֹתִי יֶלֶד קָטָן, רָאִיתִי אֵצֶל אֲבִי הַמֶּלֶךְ מַחֲרֹזֶת מַרְגָּלִיּוֹת יְקָרָה, וְחָמַדְתִּי אוֹתָהּ, וְנָטַלְתִּי אוֹתָהּ לְעַצְמִי, לָכֵן גַּם יָדַי אֵינָן נְקִיּוֹת, תָּבִיאוּ אָדָם אַחֵר.
כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַגַּנָּב, מִיַּד נָפַל לְרַגְלֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, שַׂר הָאוֹצָר שֶׁלְּךָ הוֹדָה, כִּי יָדָיו אֵינָן נְקִיּוֹת. וְהַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אָמַר שֶּׁגָּנַב מֵאָבִיו. וְאַף אַתָּה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ אָמַרְתָּ שֶּׁגָּנַבְתָּ מֵאָבִיךְ. אִם כֵּן, לָמָּה זֶה תַּחֲרֹץ אֶת מִשְׁפָּטִי לְמִיתָה, עַל אֲשֶׁר גָּנַבְתִּי מֵחֲמַת הָעֲנִיּוּת שֶׁלְּחָצָהּ אוֹתִי, וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי לְמַלֵּא אֶת נַפְשִׁי הָרְעֵבָה. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ רִחֵם עָלָיו וַיְשַׁלְּחֵהוּ לְחָפְשִׁי.
דגמא אישית קובעת הלכה לדורות
הִנֵּה עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁהָאָדָם מִתְנַהֵג בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הֲרֵי הוּא גּוֹרֵם לְכָךְ שֶׁחָכְמָתוֹ תִּקְנֶה שְׁבִיתָה בְּלֶב תַּלְמִידָיו, וְתִתְקַיֵּם בְּיָדָם לְאוֹרֵךְ זְמַן. מִשּׁוּם כָּךְ, אַחַת הַדְּרָכִים הַהֶכְרֵחִיּוּת לְקִנְיַן הַתּוֹרָה, הִיא "שִׁמּוּשׁ חֲכָמִים", מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הַתַּלְמִיד רוֹאֶה כֵּיצַד רַבּוֹ נוֹהֵג הָלְכָה לְמַעֲשֵׂה, הַדְּבָרִים נֶחְרָטִים בְּלִבּוֹ הֵיטֵב, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה שְׁמִיעָה לִרְאִיָּה.
הַתַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ, מַלֵּא בְּדֻגְמָאוֹת שֶׁבָּהֶם לָמְדוּ הֲלָכָה לְדוֹרוֹת מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה עִם חֲכַם מְסֻיָּם. לְמָשָׁל; בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דַּף ג.) מוּבָא מַעֲשֵׂה בְּרַבִּי יוֹסִי, שֶׁלָּמַד שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְזֶה תּוֹכֵן הַמַּעֲשֶׂה:
אָמַר רַבִּי יוֹסִי, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְנִכְנַסְתִּי לְחֻרְבָּה אַחַת מֵחֻרְבּוֹת יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְפַּלֵּל. בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וְעָמַד עַל פֶּתַח הַחֻרְבָּה, והִמְתִּין לִי עַד שֶׁסִּיַּמְתִּי תְּפִלָּתִי. לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי לְהִתְפַּלֵּל, אָמַר לִי: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי! אָמַרְתִּי לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי!
אָמַר לִי: בְּנִי, מִפְּנֵי מַה נִכְנַסְתָּ לְחֻרְבָּה זוֹ? אָמַרְתִּי לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לִי: הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ. אָמַרְתִּי לוֹ: מִתְיָרֵא הָיִיתִי שַׁמָּא יַפְסִיקוּנִי עוֹבְרֵי דְּרָכִים. אָמַר לִי: הָיָה לְךָ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה.
בִּדְבָרִים אֵלּוּ הִסְפִּיק רַבִּי יוֹסִי לִלְמֹד כַּמָּה דְּבָרִים, וְכָךְ הוּא אוֹמֵר: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים. א'. לָמַדְתִּי שֶּׁאֵין נִכְנָסִים לְחֻרְבָּה מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. ב'. לָמַדְתִּי שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בַּדֶּרֶךְ. ג'. לָמַדְתִּי שֶׁהַמִּתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה.
רַבִּי יְחֶזְקֵאל לַנְדֹּא זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ צִיּוּן לְנֶפֶשׁ חַיָּה (שָׁם) שׁוֹאֵל, מַדּוּעַ אוֹמֵר רַבִּי יוֹסִי כִּי הוּא לָמַד מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים, וַהֲרֵי אֵלִיָּהוּ לִמְּדוֹ רַק שְׁנֵי דְּבָרִים: דָּבָר רִאשׁוֹן, שֶׁחוֹבָה לְהִתְפַּלֵּל אַף בַּדֶּרֶךְ. וְדָבָר שֵׁנִי, שֶׁהַתְּפִלָּה יְכוֹלָה לִהְיוֹת קְצָרָה. אֲבָל לֹא רָאִינוּ שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אָמַר לוֹ שֶׁאָסוּר לְהִכָּנֵס לְחֻרְבָּה.
וּמְתָרֵץ הָרַב, שֶׁרַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: לָמַדְתִּי "מִמֶּנּוּ" שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים, וְלֹא אָמַר לָמַדְתִּי "מִדְּבָרָיו", וְכַוָּנָתוֹ לוֹמַר, שֶׁלָּמַד מִמַּעֲשָׂיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא כֵּיצַד יֵשׁ לִנְהֹג הֲלָכָה לְמַעֲשֵׂה, שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְעָמַד עַל הַפֶּתַח עַד שֶׁסִּיַּמְתִּי תְּפִלָּתִי, וְלֹא נִכְנַס פְּנִימָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ שֶּׁאֵין נִכְנָסִין לְחֻרְבָּה.
וְעַל כֵּן, מוּטָל עַל כָּל מְחַנֵּךְ וְעַל כָּל רַב מְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל, לְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָא אִישִׁית לַתַּלְמִידִים, וְאִם יַעֲשֶׂה כֵּן, הֲרֵי זֶה עָדִיף יוֹתֵר מִכָּל תּוֹכַחַת מוּסַר שֶׁיְּנַסֶּה לָתֶת לָהֶם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ מַקְפִּיד לְקַיֵּם מַה שֶּׁאוֹמֵר, וְעַל כְּגוֹן זֶה נֶאֱמַר: "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ".